תקופה קשה

keepsmile

New member
תקופה קשה

אני עוברת תקופה קשה והחלטתי לשפוך קצת את ליבי.
בעלי מתחזק (אני חילונית גמורה כזאת שאוכלת שרימפס). ההתחזקות מתבטאת רק בזה שהוא מתפלל פעם ביום בעבודה וגליתי על זה לגמרי במקרה.
כרגע זה ממש לא מפריע לי אבל המחשבות בלילה אוכלות אותי מה יהיה אם תהיה הקצנה? דיברנו בינינו והוא הבטיח לי שלא יעשה שום דבר שיפגע בי, במשפחה או בשלום בית אבל זה מאוד מטריד אותי. מה הייתם עושים במצב כזה?
בנוסף לזה הבן שלנו נמצא מתחת לאחוזונים בכל המדדים (משקל, וגבוה) ויצטרך לעבור תבחיני הורומון גדילה. מדובר בסט של שלוש בדיקות לא נעימות עם תופעות לוואי עייפות, חולשה סחרוחורת ועוד שנעשות בבי"ח והילד כולה בן שנתיים. אני לא יודעת מה מלחיץ אותי יותר זה שהוא פיצי פיצי, זה שהוא עוד לא קיבל טיפול או זה שחלילה יצטרך טיפול שיש לו תופעות לוואי או אולי הבדיקות עצמן.
אשמח לשמוע אם יש כאן מישהו שעבר תהליך דומה.
בנוסף לזה הבת שלי קיבלה אבחון מוטעה בהתפתחות הילד שהוציא אותי משיווי משקל מרפאה בעיסוק כתבה שהילדה זקוקה למסגרת גנית קטנה (זה אומר חינוך מיוחד). ביינתים מקבלת בבית טיפול רגשי וטיפול של ריפוי בעיסוק וניכר שיש התקדמות משמעותית. מי ששמע על האבחון הזה הרים גבה ואמר איך בכלל אפשר בחצי שעה לקבוע שילד זקוק למסגרת של חינוך מיוחד( ועוד מרפאה בעיסוק ולא רופא).... שנה הבאה היא אמורה לעבור לגן טרום חובה (למען הסר ספק מדובר בגן רגיל) בו לא יהיה איתה אף ילד מהגן הנוכחי בו היא נמצאת (השנה היה לנו שיבוץ דפוק ושנה הבאה קיבלנו שיבוץ לגן שנמצא ממש מתחת לבית) אני חוששת איך תשתלב שם כשהיא לא מכירה אף אחד ועם הקשיים הרגשיים שיש לה. אבל מניחה שילדים רוכשים חברים בכל מקום בו הם נמצאים. ומקווה שתסתגל מהר.
בקיצור תקופה מאוד לחוצה רוויות מתחים מקווה שתגמר בקרוב. אשמח לעידודים, חיבודים עצות וכל מה שתוכלו להציע...
 
שלום

כל אדם רשאי לחיות כרצונו, כל זמן שלא יזיק לאחרים. בעלך יכול להמשיך בדרכו הדתית, ואת תמשיכי בדרכך החילונית ולא תפריעו זה לזה בדרכי חייכם וגם הילדים יגדלו כמו שירצו. אם המצב הבריאותי של בנך דורש טיפול כדי לדאוג לשלומו, יש לבצעו אלא אם הוא מסכן אותו באופן רציני ולא הפיך או שיש בו אכזריות שלא יוכל להתמודד אתה. בתך אובחנה בדרך מסוימת, אם טעו אפשר לחזור ולהוכיח את הטעות ולבקש אבחון מחודש. צריך לזכור שבסך הכול מנסים לעזור לילדים להיות במצב טוב יותר.
&nbsp
 

משה057

New member
הי קיפ סמייל!

מקווה שדברים יסתדרו
קבלי חיבוק

&nbsp
לגבי הבעיות, אולי תחפשי חברה טובה לדבר איתה, ותנסי קצת להבין לעומק מה מפחיד אותך. לגבי הילד, אם הוא גדל ומתפתח, אני חושב שיש רופאים שיגידו שעדיף לא להתערב וזו דעתי. מן הסתם הרי זה גנטי. גם אני נמוך אבל בתור מבוגר זה כבר פחות משמעותי... אז אין מה לפחד.
ועזבי את הבדיקות, תרחמי עליו... אלא אם כן את באמת חושבת שחסר הורמון, למשל אם את מטר שמונים ובעלך מטר תשעים והילד הכי נמוך בגן...

אחרת זה טבעי...
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
למצוא את האור...

שלום יקירה,

נשמע שאת נמצאת בתקופה מלאת טלטלות,פחדים,חששות וקשיים...
יחד עם זאת אני שומעת עד כמה את חזקה, את לא נשברת ומתוך הקושי מחפשת להבין, לשמוע מנסיונות אחרים,דואגת למשפחתיך,תומכת בילדים ובקשיים שלהם ותוך כדי תנועה גם מפרגנת ותומכת בתהליך שבן זוגך עובר בחיים עם הרבה רגישות וחשש לעתידכם יחד..
חשוב להמשיך לשתף את בעלך בתחושות ובחששות שלך, לדבר הרבה ולמצוא את העמק השווה,את הדרך הנכונה לתמוך זה בזו,לפרגן ולהבין יותר טוב האחד את השניה...
ילדייך מקבלים את הכוחות להתגבר על הקשיים דרך תעצומות הנפש שלך כאמא .
אמא שיודעת לתמוך,להכיל,לחבק ופשוט להיות שם בשבילם..משם הם יצמחו לאנשים בוגרים וחזקים כמוך..
נכון שזו תקופה לחוצה עבורך, ונכון שלא קל לך והדבר שהכי מתבקש הוא להשבר, אבל תראי אותך...חזקה, נמצאת שם כ"לביאה" לגורייה הקטנים..
לילדים תכונה נפלאה של סתגלתנות בסיטואציות ,שלנו, כהורים הכל נראה קשה ולא פשוט..
תמשיכי להיות שם עבורם בדרכיך הנפלאה ותראי כמה כוחות תקבלי רק מלראות אותם מתגברים על הקשיים וכל זאת-בזכותך!

יקירה,
המשיכי לשתף אותנו בקשיים, בהצלחות, בתהיות,בשאלות ובתובנות אלהן תגיעי..
נהיה כאן בשבילך, נחבק וננסה יחד אתך למצוא את ה-האור בתוך אי הוודאות שבה את נמצאת כיום..
שולחת לך חיבוק תומך ועוטף..

מתנדבת סה"ר
 
למעלה