לא מצליח לממש את הפוטנציאל שלי

r3dt4g

New member
לא מצליח לממש את הפוטנציאל שלי

אני אדם חזק מאוד, מלא בטחון, אסרטיבי, ומצליח בכל מה שאני בוחר לעשות.
הבעיה היא, שאני סובל מהפרעה בי פולארית כבר 15 שנה, עברתי מיליון פגישות, לקחת מיליון סוגים שונים של כדורים, בסוף מצאתי כדור שעוזר ומאז אני איתו.
הבעיה החלה כאשר התחלתי להרגיש יציבות, יצאתי לעבוד, התחלתי לבנות את עצמי, הגשמתי חלומות, השגתי מטרות, וחייתי טוב.
אבל זה עברתי קריסה, כנראה בגלל שהעמסתי על עצמי יותר מידי, והפרצו אצלי התקפי חרדה, שוב טיפולים, מעקבים, תרופות, ושוב יצאתי מזה והרגשתי בסדר גמור.

התחלתי שוב לעבוד, להתפתח, להתקדם, להגשים לעצמי חלומות.
אחרי זה התחלתי להסתכל קדימה, והחלטתי ללמוד, אז נרשמתי לקורס, אפילו לא תואר, סתם קורס מקצועי, והורדתי בשעות העבודה כדי לא להעמיס על עצמי, בחודשיים הראשונים הכל היה בסדר, עבדתי לא הרבה, פחות מחצי משרה, למדתי רק פעם בשבוע, בלי לחץ, התאמנתי בצורה קלילה, התחלתי לשמור על תזונה מאוזנת, ללא סוכרים, ללא שומן, ועוד כל מיני.

אבל אז פתאום הדיכאון שוב קפץ לביקור, ומאז, כבר חודש, שהוא לא עוזב אותי. הוא פוגע קשות בלימודים שלי, הוא פוגע קשות בעבודה שלי, והוא הולך ומתחזק לרמה שפשוט בה לי לבכות, להעלם.

בכל פעם שאני עושה 2 צעדים קדימה, אני עושה 3 אחורה, כבר 15 שנה ככה.
אני מיואש לגמרי, לא רואה מוצא!!!

אני זקוק לתמיכה וליווי ועידוד ממישהו קרוב, אבל אין לי אף אחד, אני תמיד הייתי לבד (בחרתי להתבודד, יש לי אופי כזה), וכאשר מנהלים חיים של בדידות, יש לזה מחיר, יש לי כלכך הרבה ידע ופוטנציאל, וכוח, ובטחון בעצמי, אבל אני לא מצליח לעשות כלום בגלל הדיכאון המזדיין הזה שמוריד אותי לברכיים כל הזמן!!!
 

Shamy

New member
תשמע אני לא יודעת אם אני ביפולראית

כנראה שכן..אני לא נוטלת תרופות כי לי אישית זה מגביל את המוח מאוד ויכולות קוגנטיביות לאין שיעור. נשמע שאתה כן מתקדם ואולי דווקא ככל שאתה מתקדם ויש הרבה חיובי אתה מבקר את עצמך על מה שלא הולך לך..על מה שלא מצליח לך..וזה מה שבעצם מחזיר אותך אחורה כי כשנזכרים בחצי הכוס הריקה אז המוטיבציה מתרוקנת..צריך להסתכל על החצי המלאה גם כשקשה.תנסה למצוא בכוח מוטיבציה ובמה כן הצלחת ולא מה שאתה לא מצליח. עוד דבר חשוב, שתדע שמחקרים מוכיחים שכשחותכים בשומן בדיאטה נהיים בדיכאון כי המוח שלנו מורכב ברובו מחלבון ושומן ולכן גם רב הדיאטות שעובדות על לחתוך בסוכר מעובד ופחמימות ריקות עובדות. .אפילו אני שמפחדת פחד מוות משומן כשחתכתי רק את הסוכר המעובד (כמו זה שנמצא בממתקים) ואת הפחמימות הריקות וחזרתי לאכול גבינות עם הרבה אחוזי שומן..גם הכולסטרול והסוכר ירד וגם חזרתי להרגיש קצת שמחה יותר. קח לתשומת ליבך. בהצלחה ולמרות מה שנראה לך אתה מתקדם קדימה לא אחורה! מי שמדרדר הוא זה שלא שואל שאלות ולא זה שאומר קשה לי כי...אל תתייאש! אתה במקום הנכון
 
בהחלט צודקת

כדורים פסכיטרים לעומת סמים גורמים לירדה ביכולות שכליות מאז שנטלתי לתיום אני לא יכול ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה כלומר אקדמית מנער שפתר אינפי בעל פה הפכתי לאדם שלא יודע כמעת לפתור תרגיל הכי בסיסי או להבין , אני הפסקתי תרופות על דעת עצמי הבעיה שאני הפרעה של סיכופרניה פראנודית עם תנודות במצבי רוח ובלי טיפול ממושך אני בקלות מקבל התקף פסכוטי ונהיה מסוכן מאוד , ואני חזרתי לקבל כדורים כי מרגיש שאני מדרדר ונהיה פסכוטי וזה נורא מסוכן .
 

sls4

New member
אולי לקחת פסיכולוג?

או להתייעץ עם פסיכיאטר לגבי סל שיקום?
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
פוטנציאל

היי r3dt4g,
אני מבינה שאתה חסר אונים, כי זמן כל כך רב אתה בונה את עצמך ומצליח ואז- פתאום- משום מקום- הדכאון או התקפי החרדה מגיעים... וממוטטים את כל מה שבנית אל הרצפה. יכול להיות שאתה מרגיש שאין לך שליטה עליהם- אלא להם יש שליטה עליך... ושהם מונעים ממך להתקדם הלאה בחייך ולהגשים את עצמך במלוא המובן... כמו מחסום בלתי נראה שאתה לא יכול לעבור.
נראה שמצד אחד אתה מרגיש שאתה אדם מצליח וחזק- ומצד שני הדיכאון מצליח לגרור אותך למטה כל פעם מחדש... ויכול להיות שהניגודיות הזאת מבהילה ומתסכלת אותך...
יקר, אני רואה שאתה מרגיש די בודד- וזה בטח נורא קשה, להתמודד עם כל זה לבד... לשאת את העול הזה לבד על הכתפיים שלך. הייתי רוצה להזמין אותך לצ'אט שלנו, בו תוכל לדבר עם מתנדב או מתנדבת שיהיו שם בשבילך כדי להקשיב, להכיל ולהבין... כדי שתרגיש קצת פחות לבד... אנחנו כאן בשבילך. בצ'אט וכמובן שגם כאן, בפורום. הצ'אט שלנו פועל כל יום, פרט ליום שישי, בשעות 21:00 עד חצות.
מחכים לך...

שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
מזכיר לי אותי

מחזקת ומקווה שתצוף מהר שוב מעל המים
טיפול פסיכולוגי ארוך טווח אולי.
אתה בטח יודע מניסיו העבר שהדיכאון עובר וזמני..אפשר לעזור לו לעבור רק אתה יודע איך..
חיבוק
 
שלום

טוב שאתה אסרטיבי ופועל למען איכות חייך, אבל עבודה אינה העיקר וכדאי להשקיע בדברים כמו עיסוקי פנאי, תחביבים, לימוד עצמי ולא עצמי בנושאי עניין, השתתפות במסגרות שמעניינות אותנו, חברים ובת זוג. חשוב שיהיה תוכן לחיים. נסה למלא את חייך בעניין ובתוכן ע"י שתעסוק בדברים שאתה אוהב ותלמד מכל מיני מקורות דברים שמעניינים אותך, ואז מצב הרוח שלך יתייצב.
&nbsp
 
למעלה