עוד קצת לכתוב.

11abcdefg

New member
עוד קצת לכתוב.

לעזאזל.
מנסה לכתוב שוב ושוב ושוב.
לא מצליחה.
ומה הטעם בכלל?
בודדה וזהו.
יום הולדת ועצוב
ומה הטעם לבכות? מה הטעם לחשוב על כל מה שאין לי?
אבל כואב, וכרגע לא מצליחה להתרכז במשהו אחר.
מה זה ישנה מה אני אכתוב?
אף אחד לא יבין, אף אחד לא יראה, עדיין מרגישה רע וכל כך לא קשורה לעולם.
מדהים איך אני מושכת תמיד חרא של אנשים שלא שמים עלי.
עלק מושכת...
אני מנסה ליצור קשר והם שמים עלי ***.
איכשהו תמיד אותו דבר.
אין לי כוח.
עצוב לי.
בא לי נורא לכתוב, אבל לא מוצאת את המילים.
בא לי נורא שמישהו יראה אותי פעם.
אבל לא מצליח.
זה יעבור, גם זה יעבור.
אבל כרגע אין לי את הכוחות לזה.
ובעיקר אני לא רואה שום תקווה.
וזה מצער מאוד.
 

11abcdefg

New member
קשה

קשה להיות בודדה.
קשה לא להצליח ליצור קשר אנושי כמו שרוצה.
קשה להרגיש התעלמות שוב ושוב.
קשה לחיות בדז'ה וו של בדידות.
קשה לדבר עם עצמך.
קשה להזדקן ולהיות לבד.
קשה לא לראות שום אפשרות לשינוי.
קשה לדעת שאת בן אדם נהדר אבל משום מה אנשים לא מתייחסים אליך ככה.
קשה לחיות עם חרדות.
קשה הכל.
הרבה מילים ריקות, ריקות כל כך.
הרי אף אחד לא שומע אותי.
לא יודעת מה אני עושה, מרגישה בסחרור שלא יכולה לנשום בו.
אולי צריך להרים ידיים.
אני לא יכולה להרים ידיים.
אני לא יכולה שום דבר.
אני כן יכולה.
לא יודעת, הלוואי והיה עם מי לדבר, הלוואי ומישהו היה שומע אותי.
אין לי כוח, פשוט אין לי כוח לכל זה.
אני כל כך עייפה.
וזה כל כך מזעזע שאני כותבת פה.
כל כך מזעזע.
 
אני מצטערת

כל כך עצוב שאת עוברת יום הולדת כזה. זה באמת לא קל. אל תשימי על מי שלא שם עלייך. את שווה המון ואת יודעת את זה. את עוד תמצאי אנשים שיעריכו אותך. אם את רוצה להתכתב כאן, אז אני פה. אני יודעת שזה פורום וזה לא ממש תחליף, אבל אולי זה משהו. מקווה שימי ההולדת הבאים שלך יהיו מוצלחים הרבה יותר.
וכן, אף אחד מהדברים שתיארת לא קל, אבל עוד יקרו לך דברים טובים בחיים, אין מצב שלא. אני יודעת שעכשיו הכל נראה שחור, אבל תאמיני. אני ראיתי שעם הכל את אופטימית. שולחת לך חיזוקים. עוד יכנסו לחיים שלך אנשים נכונים יותר..
 

11abcdefg

New member
אין לך מה להצטער

אין לי יום הולדת היום.
זה ביום רביעי.
הנה דוגמה לכמה אני פתאטית, כתבתי פה, בתקווה שאולי ביום רביעי מישהו יזכור.
אפילו הגדלתי לעשות והיום הזכרתי לאנשים שיש לי יום הולדת, כאילו שהם יטרחו חס ושלום לכתוב בווטסאפ.
עד כדי כך אני כלום בעיני אנשים, שאני חושבת שאולי ירחמו עלי, לפחות ככה יזכרו להגיד לי מזל טוב, כאילו המזל טוב הזה ישנה משהו כן?..
יום הולדת מוציא ממני פסיכיות, ובתוספת עם כל מה שקרה, והחיים "הרגילים".
באמת מפתיע שאני עוד פה.
אני לא אופטימית, אני יודעת שלא יהיה טוב יותר, הרי יש לי ניסיון חיים כבר לא קצר בשביל לדעת את זה.
אני מבינה שאני אהיה לבד, זה הדבר היחיד שאני מכירה.
בדיוק כמו שיש אנשים שכולם נמשכים אליהם, אני בדיוק ההפך, ממני אנשים בורחים.
איכשהו מדי פעם אני מנסה ליצור קשר כלשהו (לא שחס ושלום מישהו יצור קשר איתי, זה לא קורה), והמצחיק הוא שזה תמיד אותו דבר, אני רוצה יותר ואנשים לא באמת רוצים את הקשר איתי. טוב, די.
לצערי, אנשים לא נכנסים לחיים שלי, ובטח שלא מעריכים אותי.
הנה, מהיום הולדת הקודם שלי, איבדתי שני אנשים :(
אי אפשר להגיד ששום דבר לא השתנה..אה?..
מדהים אבל שרק דברים רעים קורים אצלי.
אז בכל מקרה, אני לא אופטימית, אבל אני מקווה, תמיד מקווה.
אם יש משהו שלמדתי זה שהחיים חזקים מהכל, אז אני עדיין אמשיך לקוות
(ולדפוק את הראש בקיר). אירוני להגיד החיים חזקים מהכל ביום השואה... אבל זה נכון.

כנראה שלא משנה כמה זקנה אני אהיה, אני עדיין מקווה להיות נסיכה ביום הולדת שלי, שבאיזשהו יום הולדת יזכרו אותי, לא להיות כל כך בודדה.
סתם דביליזם, תמים, פתאטי.

זה לא רק יום הולדת, זה הכל. סתם יום הולדת מרכז את הכל ביחד.

סתם, לגמרי סתם.
 
אפילו שככה

זה לא פאתטי, אין לך מספיק קשרים טובים ואת רוצה לקבל אהבה ביום ההולדת שלך (ואני מניחה שבכלל...) וזה ברור וטבעי.
האנשים שהלכו לעולמם - אני מאמינה שהם עדיין איתך, גם אם את לא רואה את זה. אני מתארת לעצמי כמה זה קשה לך, כי הם כנראה כן נתנו לך אהבה והערכה, ופתאום הם אינם... אבל אני מאמינה שהם יודעים כמה קשה לך ומחזקים אותך מאיפה שהם נמצאים... ואני גם חושבת שלקוות זה להיות אופטימי, כי תקוה זה כוח חיובי. על אחת כמה וכמה אם הניסיון המר לימד אותך אחרת. אגב, אני לא יודעת אם תתחברי לזה, אבל אולי תנסי לספר לעצמך מחדש את סיפור החיים שלך. לפעמים מה שנראה כמו עובדות הן האופן המסויים שבו אנחנו תופסים את החיים, ושינוי בדרך הסיפור יכול להראות על שינוי הסתכלות, וכתוצאה מכך - שינוי החיים עצמם. למשל, מה שנתפס בסיפור אחד כאסון יהיה בסיפור אחר אתגר לנפש, וסבל יהפוך לגבורה.

מקווה שלא חפרתי...
 

11abcdefg

New member
את בסדר גמור

פשוט אין לי כוח לכתוב, להסביר, לפרט וכל זה.
יותר נכון, לא כל כך רואה טעם לעשות את זה...
הרי זה לא שנמשיך להיות בקשר...
סליחה אם זה נשמע מזלזל או משהו, לא זו הכוונה, הכוונה שאני משקיעה בלהסביר, לספר וכו', ואז זה במילא לא נמשך.
אז בשביל מה התאמצתי?...
כן אולי דבילי, בהתחשב בכמה אני בודדה.
אבל שיהיה.
זה מה יש.
 
שלום

חשוב למצוא ולנצל את התכונות היפות שבחיים. אדם יצור חברתי, ולכן אנשים נוטים להתחבר. אהבי וכבדי את עצמך, תני אהבה לאחרים ויחזירו לך אהבה.
&nbsp
 
מזל טוב ליום הולדתך

מקווה שיהיו לך חיים מהנים ושמחים. יום הולדת יום חגיגי, ובחגים צריך לשמוח. עליך לאהוב את עצמך כאדם ולשמוח שנולדת. החיים מתנה נפלאה שאלוהים נתן לעולם.
&nbsp
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
"והרוח קרה ונואשת"

היי יקרה,

צר לנו לשמוע שיום ההולדת עבר עלייך בתחושות של עצב, בדידות, תסכול... אני מבינה שאת מרגישה במעין תקיעות כרגע, תקיעות בחיים, ואולי כרגע זה גם התבטא בתקיעות בכתיבה, שלא הצליחה לגרום לך להוציא הכל בדיוק כמו שאת מרגישה, בשונה מבד"כ. אני מרגישה את המועקה שרובצת עלייך מבעד למסך, את הייאוש מההרגשה שהכאב שלך נדמה לאחרים כבלתי נראה, מכך שלעולם תרגישי חוסר שייכות...
באווירת היומולדת, אנחנו רוצים לאחל לך תקווה, ועוד קצת כוח, להמשיך, להתמודד, לנסות לשנות, להיות ולהרגיש מחובקת ואהובה, לראות את האור במקומות שאפשר. בינתיים, אנחנו שמחים לחבק אותך, ושמחים לשמוע ממך, כל עוד את בוחרת לשתף אותנו.

מזל טוב יקירה! מאחלים לך את כל הטוב שיש לעולם להציע


"לרגע יכולתי לנגוע
בקצה הכאב האפור
ורציתי לעלות גבוה
לראות את האור
לראות את האור

אומרים השמיים כחולים מעלינו
מלאים באורות
אולי יום אחד אוכל גם אני לראות
לראות"...
 
למעלה