אכזבתי ממנהלות פורום "הפסיכולוגית"

בילי79

New member
אכזבתי ממנהלות פורום "הפסיכולוגית"

כתבתי שם הודעת על כוונה להתאבדות שנותרה ללא מענה עד היום
אין לי כוונה להתאבד כרגע, ובכל זאת- שום תגובה עד היום. לי זה צרם

(מצורף צילום מסך)
מילא, תגידו הפסיכולוגיות דילגו על ההודעה אבל לא, היום המטפלת מירי קולר הביעה התייחסות להודעה של שחר.
אני מבינה שהן חדשות בניהול ואין להן זמן להגיב על כל דבר.
אבל הרבה כותבות בפורום התייחסו להודעה שלי
ואני עדיין במצב לא קל.

איכפת למישהו??
אולי לכם כאן בפורום.
התייעצתי עם מספר פסיכולוגים קלינים שזורקים אותי למטפלת - "לדבר על זה בפגישה".
אז אני מדברת על זה ונפגשנו כבר יותר מפעם אחרת ומדובר בתהליך

אולי זו רק אני שציפיתי ליותר מידי ובכל זאת
ההרגשה שלי היא שכמטופלת הזכויות שלי נרמסות מתוך החוק
מכיוון שאם יש חוזה טיפולי- הוא לא נמסר לי
וכיום כשאני במצוקה ובטיפול יותר מפעם אחת בשבוע עם פסיכולוגית
ויש לי בעיה
אין לי כל כתובת רשמית להתייעצות ומטפלים שאני מתייעצת איתם מחזירים אותי למטפלת, - אלו כל האופציות שיש לפסיכולוגים קליניים??
עצוב לי וקשה לי ואין לי מי שיעזור. לא באופן רשמי, בכל אופן.

 

בילי79

New member
צילום מסך נוסף (השרשור ארוך) וכמה הערות על טיפול נפשי בכלל

מדובר בשרשור ארוך שעורר תגובות רבות של נפגעי טיפולים פסיכולוגיים וטיפולים נפשיים בכלל.
אני באופן אישי הבנתי לראשונה בחיי- שכמטופלת גם אצל פסיכולוגית קלינית
אין לי כל זכויות שמעוגנות בכתב ורשומות היכן-שהוא.
עד כמה שידוע לי (וכך הבנתי מכל הפסיכולוגים הקליניים שהחזירו אותי למטפלת), לכל פסיכולוג קליני יש 100% חוות דעת עצמאית לעשות מה שהוא מוצא לנכון.

אמנם יש להם את "חוק הפסיכולוגים"
מה שהוא אומר זה בעיקר שמבחינת החוק הם צריכים לעבור מבחנים ולהרשם במקום מסויים, בעיקר כדי שיוכלו להציג את עצמך כפסיכולוגים קליניים מומחים מבחינת החוק.
לי כמטופלת- זה לא נותן שום ערך נוסף.
כתבתי בעבר על פגיעה שהייתה לי ממטפלת ולכן בחרתי את המטפל שנחשב המומחה ביותר בטיפול במצבים נפשיים מורכבים - פסיכולוג קליני.
מבחינת החוק- הוא איננו חייב לתת אפילו חמש דקות שיחה פעם בשבוע
גם אם מדובר במקרה חריג. (הכל בהתאם לשיקול דעתו של המטפל, הכל פתוח למשא ומתן ויכול להתגלות בפגישה הראשונה או רק לאחר שנתיים במקרה)

אני מאוד הופתעתי לגלות זאת.
וכמישהי שקיבלה אפשרות להיות בקשר טלפוני עם מאמנת אישית, ועם מטפלים אחרים שאינם פסיכולוגים קליניים, אני מודה כיום גם באזני הפסיכולוגית שאילו הייתי יודעת על התנאים הללו מראש - אני לא בטוחה שהייתי מתחילה בטיפול.
היום המצב אחר.. נוצר בינינו קשר ופחות מתאים להציע שאעזוב כשאני במצוקה. גם לא חכמה לברוח מקשיים, ובכל זאת-
ההרגשה שלי היא שלא ידעתי את התנאים מראש ולכן לא ניתנה לי אפשרות אמיתית להחליט מתוך שיקול דעת.
ובנוסף, כעת כשאני בטיפול. ואני צריכה משהו - גם עכשיו אין לי עם מי להתייעץ. כל הקולגות מפנים אותי למטפלת, ומלכתחילה אני פונה אליהם מכיוון שלא הסתדרתי בתקשורת איתה -
מלבד לעזוב או להתעמת איתה אין כל אופציה שלישית?????


אינני רוצה לחשוף אותה ולא את עצמי. רק לקבל ייעוץ. אפילו בתשלום. אפילו טלפוני, בפקס, מייל, לא משנה. אין לי שום כתובת.

ובכך אף פסיכולוג לא "אשם". זה המצב שהחוק מאפשר.

 

Shamy

New member
אז עוזבים את הטיפול

אם אין לך כימיה עם המטפלת ולא עזר שהסברת לה למה אין לך כימיה איתה אז עוזבים ומחפשים מטפל אחר. לא הייתי ממהרת להזדעדע...עובדה הרי סתם איימת כי רצית צומי זה היה מובן ולכן לא טיפלו הרי ברור לך שאם את תכתבי הודעה שאת מאיימת להתאבד חוץ מלהתקשר למשטרה שתבוא אלייך הבייתה אין להם מה לעשות בפורום. את לא רוצה שיבואו אלייך שוטרים הבייתה כי רצית צומי באותו רגע כי זה אומר שהשכנים שלך יראו, וישאלו אותך למה היו פה שוטרים זה אומר שיהיה עלייך קריאה ותיק וישאלו אותך השוטרים מה קרה ואני לא יודעת אם את יודעת, אבל כששוטר מגיע אלייך הבייתה ושואל למה את מאיימת להתאבד ואת אומרת לו שאת שונאת לחיות (גם אם התכוונת לזה כבדיחה צינית ושחורה) הוא מחויב לדווח לרווחה ואז את בבעיה מאוד קשה (אלא אם כן את אוהבת להתעסק עם גורמים יחסית אטומים כמו הרווחה וביטוח לאומי ומשטרה). כך או כך אני מקווה בשבילך שתוכלי למצוא שקט ושלווה נפשית ושלא תזדקקי יותר לאף מטפל.
 

בילי79

New member
אני יודעת שאפשר לעזוב

שיתפתי כאן בתקווה לשמוע הצעות נוספות מלבד לעזוב
תודה שיימי על הודעתך המושקעת.
לא לכל אחד יש אומץ לכתוב דברים נוקבים וישירים, למרות שלא תמיד הם נעימים לקריאה ולהפנמה. לקחתי לתשומת ליבי.
 
קראתי את השרשורים האחרונים שלך בפורום 'הפסיכולוגית'.

יכול להיות שהמטפלת עזרה לך מאד בעניינים מסויימים. יחד עם זאת, אני חושבת שכדאי שתחזירי את מוקד השליטה לעצמך. את היא זו, ראשית לכל, שעזרת לעצמך. את איפשרת לפסיכולוגית לעזור לך, אבל את זו שקיבלת את ההכוונה ואת היא זו שיישמת בחייך ועשית את העבודה. אני חושבת שכדאי שתזכרי את זה, ולא תתני לאף אדם אחר כח עלייך, כאילו בו הישועה. הכח טמון בך, ואני חושבת שבטיפול נפשי בריא עוזרים למטופל להבין זאת, ולא יוצרים תלות. אני לא יודעת איך המטפלת פוגעת בך, אבל האם חשבת שאולי השיעור שלך במקרה זה הוא לא להתקשר ולהיאחז, אלא דווקא להרפות? אם דיברתן על הקונפליקטים ביניכן שוב ושוב והדבר לא הועיל, אולי הבעיה אינה בך? האם את משלמת כדי לעזור למטפלת להבין את עצמה? אני יכולה להבין שנוצר קשר, והוא חשוב לך. אבל קשר טיפולי שונה מקשר משפחתי או חברי בכך שהוא זמני יותר. הוא נועד לשרת מטרה מסויימת, וכאשר הוא שירת אותה, אין צורך להמשיך בו. אני מבינה שאת סובלת ממחשבות אובדניות ועדיין זקוקה לטיפול. אבל יכול להיות שהטיפול עם אותה מטפלת הגיע למבוי סתום בגלל גורמים שקשורים למטפלת ולאישיותה, ולא אלייך. נראה לי שאת יכולה לתת לעצמך מקום כדי לסמוך על עצמך, שכמו שהצלחת להגיע להישגים בטיפול עם המטפלת הנוכחית, כך תוכלי גם לפרוח בטיפול חדש, שאולי יזרום, מהנקודה שהגעת אליה בטיפול הנוכחי, בצורה חלקה יותר.

אני מבינה שאת מבקשת פתרונות נוספים ללעזוב את הקשר הטיפולי הנוכחי, אבל מה שיש לי להציע כאן הוא רק נקודת מחשבה נוספת על הענין: אמונה בעצמך, שאת לא תלויה באדם איקס כדי לממש את עצמך ולהגיע להתקדמות, לדעת שכל התקדמות היא קודם כל תוצאה של עבודה שלך, שאת רואה שאת מסוגלת לה, ולהחזיר לעצמך את השליטה.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
הרצון להישמע

בילי יקרה ערב טוב,
קראתי את דברייך ואני מבינה שאת די זועמת על מנהלת פורום הפסיכולוגית.. אני מתארת לעצמי שלא קל לבקש עזרה, אבל בטח יותר קשה לא להיענות.. אנחנו לא יכולים לדעת מהם שיקולי הדעת של הפסיכולוגית ומדוע לא ענתה לך, אבל אין זה כל כך משנה.. מה שחשוב זה ההרגשה שלך.. אותה אחת שהובילה אותך לכתוב את המשפט ההוא בפורום.. "שקלתי דווקא התאבדות" כתבת.. אבל לנו את מספרת שאין זו באמת כוונתך.. אני משערת שהמשפט הזה נכתב בשביל לקבל קצת יותר יחס.. להרגיש שמקשיבים לך, שיש עם מי לדבר..
יקירה,
מאמציך להישמע, לקבל עזרה, דורשים כוחות עצומים.. שככל הנראה חבויים בך.. קיימים ובועטים. כי אינך מתייאשת! את כותבת, שואלת, מתקשרת, מבררת, עושה כל שביכולתך על מנת להיענות.. אני רק יכולה לדמיין כמה מתיש ומאכזב להרגיש שלפעמים את לבד במערכה.. שלפעמים, אין לך על מי להישען.. אבל את נלחמת, כי את יודעת שמגיע לך יחס אחר! מגיע לך שישמעו אותך..
אהובה, אנחנו פה בפורום קוראים אותך המון.. שומעים ממך וכותבים לך.. אני מזמינה אותך להמשיך לשתף אותנו פה.. תוכלי להגיע גם לצ'אט שלנו, אם תרצי לפרוק באופן יותר אישי.. כולנו פה בשבילך, כדי שתדעי שאת לא לבד.. מקווים שאנו מצליחים למלא את חלקנו בפינה הקטנה הזאת בלבך.. שולחת לך חיבוק חם ושיהיה לילה רגוע ושקט
 
למעלה