אלוהים..

11abcdefg

New member
אלוהים..

מזמן לא כתבתי לך..
מדברת איתך כל הזמן אבל לא כותבת.
אני רוצה להגיד לך שעייפתי.
יאללה מה שהיה היה.
אני חושבת שסבלתי ועברתי מספיק חרא, אני גם לא חושבת שאני אדם כל כך נורא שלא מגיע לי קצת ממה שאני רוצה.
מיצינו.
אז קדימה, נסתכל קדימה.
אומרים שאלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו, אבל לפעמים צריך עזרה כי קשה מדי ולא יכולה לבד.
אז אני מבקשת ממך טיפת עזרה, מבקשת? מתחננת...
קשה לי להביא את עצמי למקום טוב יותר ולעזור לעצמי, אז קצת אני מבקשת דחיפה קלה, משהו שיתן לי טיפה כוח לעזור לעצמי .
אתה שומע אלוהים? תן לי סימן...
אור בקצה המנהרה..משהו...
בבקשה..
 
שלום

לצערי אני לא אלוהים, אבל אשתדל לעזור לך ולהקשיב לקשייך לפחות בכך שאגיד לך כאדם שאני מקווה שתהיי חזקה ותתגברי.
&nbsp
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
הסימן שבתוכך

שלום abcdefg יקרה,
אני קוראת איך את פונה לאלוהים על גבי האינטרנט, מחפשת משמעות לכל מה שקורה, למוות, לחיים... ומנסה להבין, בעיקר להבין, איך את יכולה להתחזק ולהמשיך, ואולי אם רק היית מקבלת סימן, אפילו הכי קטן, האמונה שלך היתה מתחזקת. וגם, אולי, שאלוהים יעזור לך להרגיש טוב יותר, כי כולנו צריכים עזרה.. לא נראה לי, שאנחנו בנויים בהכרח לשרוד את כל החיים שלנו לבד בעולם.. אז מה עושים כשיש ריק, חלל שנשאר אחרי שמישהו הולך? ומה קורה כשמחפשים מישהו שיתמוך, גם אם לא יוכל למלא את החלל? וכאן אני גם שואלת אותך: מה היית רוצה לקבל מאלוהים? איזה סימן? ואילו דברים היית רוצה שיהיו בחייך, שכרגע אין? הזכרת בהודעה אחרת שאת מרגישה שאנשים אחרים מסביב מתקדמים, צוברים הישגים, ואת נשארת במקום. האם את באמת נשארת במקום? האם את לא מרגישה שאת עוברת מסע בתוכך? יכול להיות, שכשצועדים בחושך, לא רואים את ההתקדמות, כי אי אפשר לראות את הנוף ואת הדרך שעברנו. אבל אם לא היית צועדת ומתקדמת, גם לא היית עייפה. אז אולי, באופן פרדוכסלי, דווקא העייפות שלך היא סוג של סימן לכך שאת מתקדמת, ועוברת תהליך חשוב, ובעצם: מי מודד באמת את ההישגים שלנו? והאם הם חייבים להיות חיצוניים? אדם, הנושא משא על גבו, יתקשה יותר בלכתו. אין פירושו שהוא חלש יותר מהאדם, שצועד בצעד קל ומטפס על הגבעות. אולי דווקא זה, שעל גבו המשא הכבד יותר, הוא זה המטפס על הרים.
 

11abcdefg

New member
החלטות החלטות...

החלטתי לשחרר.
בא.לי לכתוב, אכתוב.
גם ככה תקופה קשה, אז שיהיה.
יודעת שטוב מהכתיבה פה עוד מעולם לא יצא, וזה קצת לירוק לבאר ממה אני שותה אבל זה מה יש.
רוצה לכתוב, להוציא, בינתיים לא יודעת איפה, אז אשאר פה בינתיים עד שיקרה משהו שיגרום לי ללכת.
קשה ובודד.
תקופה קשה, הרבה אירועים קשים.
הבדידות שמודגשת, החשבון נפש על הזמן שעבר.
לא יודעת מה לעשות, לא יודעת.
זה לא פייר אבל...
אם דברים משתנים לרעה, איך זה שהם לא יכולים להשתנות לטובה? זה הרי בניגוד להגיון, ואני כל כך אוהבת סימטריה.
היה רע, עכשיו טוב. איזון.
כן, אשליות, עוד קצת אשליות.
אפילו לא יודעת למה לקוות כבר.
 
abcdefg

אני רוצה לכתוב לך, בלי לייאש אותך, שגם אני מאמינה באיזון, והיו לי שנים ממש קשות, ולפני שנה וחצי בערך התחלתי לראות אור, ומאז אני בעליה. אני לא רציתי לייאש, כי לקח לי כמה שנים עד שהבשלתי לצאת מזה, או עד שהיו נסיבות נכונות, או איך שלא תקראי לזה. אני לא אומרת שעכשיו כל החיים שלי יהיו גן של ורדים, אבל אני מרגישה כל כך הרבה יותר טוב שזה מדהים. ואני גם מרגישה שאני בונה את עצמי, שאם משהו רע יקרה בעתיד, אני אצליח להתמודד אתו טוב יותר, או ככה אני מקווה. ושתדעי שאני קראתי את מה שכתבת על אבא וסבתא שלך, ולמרות שלא היה לי עדיין מוות משמעותי כזה (היו חוויות אחרות, לא פשוטות בכלל), אני יכולה להזדהות איתך, כי יש בנאדם אחד בחיים שלי שאם אני אאבד אותו אני לא יודעת מה אני אעשה. אבל אני מקווה שאם וכאשר זה יקרה, יהיה שמה מישהו, אי שם, שיידע מה זה לאבד בנאדם אהוב, והוא יושיט לי את ידו ויידע לנחם אותי, יידע להשקיט את הכאב. כי בשכל אני יודעת שלא נפרדים אף פעם, שהנשמות ממשיכות להיות קשורות במקום קדוש בלב, אבל נראה לי שברגש זה יהמם אותי כשזה יקרה. תהיי חזקה, ואני מקווה שתרגישי שיש הד לרגשות שלך, שאת לא סתם כותבת, כי האמת שאת באמת לא, כי זה מגיע אליי וגורם לי לחשוב ולהרגיש דברים. מקווה שגם אלייך יגיע משהו מזה.
 
שלום

סכל מי שסומך על המזל. צריך להאמין בכוחנו העצמי ולפעול לשיפור איכות חיינו. כדאי למצוא מסגרות חברתיות, בעיקר כאלה שמעניינות אותנו. שם מוצאים חברים, תעסוקה, עניין וידע שיכול גם לעזור בשוק העבודה. מצאי לך מגמות שחשובות לך ומעניינות אותך, ופעלי לפיהן.
&nbsp
 
למעלה