היי שאלה

Roaicc

New member
היי שאלה

היי,
אני בשנות הארבעים לחיי.
אני בסוג של אין מוצא כזה.
אין בעברי שום בעיות נפשיות, אני מעולם לא לקחתי תרופות ולא אקח.
אני תלול והכל בסדר איתי בגדול.
אבל, אני מאסתי בחיים האלה .
אני מתכנן בעוד 8 שנים בערך, כשאהיה בן 50 פשוט לסיים עם הכל.

זה עוד המון המון המון זמן, אבל זה מה שהחלטתי .
כי אינני רואה טעם. (אני לא חולה במחלה ,חס וחלילה.....והכל בסדר איתי )

התחלתי טיפול פסיכולוגי---סוג של ייעוץ כזה....
סתם כדי לפרוק ושיהיה לדבר עם מישהו.
אבל אני לא דיברתי על הקטע הזה.

השאלה שלי היא ,
האם אני מהווה לעצמי סיכון, אם אני אחשוף את התוכנית שלי למטפלת שלי?
האם במצב כזה היא אמורה לדווח?

אני לא רוצה לקחת סיכון כזה.

אשמח לתשובה
 
שלום

זו תכנית גרועה, וחשוב שידעו עליה כדי שיוכלו לעזור לך להימנע ממנה. החיים חשובים ולא צריך למאוס בהם. אם הכול בסדר אתך ואין לך קשיים, אני מציע מאד שתשתדל לחיות ככל האפשר וליהנות מהחיים ולא לאבד אותם בגלל חוסר אחריות לעצמך.
&nbsp
 

Roaicc

New member
זה עוד 8 שנים. זה ימבה זמן

מהתשובה שלך אני מבין שלא כדאי לי לשתף כי עבורי זה יהיה מסוכן.
 
מסוכן למות בגיל 50

אפשר לחיות עוד הרבה שנים וחבל לאבד את החיים בלי סיבה. תוכל לעשות כל מיני דברים יפים ומעניינים, לשמח את עצמך, לעשות דברים שמהנים אותך, למצוא חברים וחברות, חבל לאבד הכול. אם תמות אף פעם לא תוכל לחזור לחיות.
&nbsp
&nbsp
 

Roaicc

New member
אתה מדבר על גיל 50...לא גיל 16

על איזה חברים וחברות אתה מדבר?
 
תשובה

אפשר לשמור קשרים עם חברים מהעבר, ואפשר להשתתף במועדונים חברתיים ולמצוא עוד חברה.
&nbsp
 

Shamy

New member
אני חושבת שכדאי שתשתף

כי : 1.תתפלא או לא, היום מאוד קשה לאשפז בכפייה...כל עוד לא תגיד לפסיכולוגית שלך שאתה הולך לצאת מהקליניקה ולדרוס אנשים בנהיגה רשלנית ולהכנס בקיר בכוונה תחילה...לא יאשפזו וגם אז רב הסיכויים שידחפו לך הרבה כדורים במיון פסיכיאטרי יראו שאתה יציב וישלחו אותך הבייתה לפסיכיאטר קבוע . 2. אם תגיד את זה כמו שאתה אומר פה פסיכולוג יידע להעריך שיש לך נטייה לאובדנות וחשוב שהוא יידע כדי לעקוף אותי או לתקוף את הטריגרים האלה ולנטרל אותם..זה כמו ללכת לרופא ולהסתיר מחלת רקע כמו קרישיות יתר ואז עלול להיות בעיה כי הוא יכול לתת מרשם שפוגע במחלקת הרקע כמו לרשום תרופות שמגבירות קרישה וזה עלול לסכן אותך בקריש דם או תסחיף..לא תשחק בבריאות נכון? אז לא לשחק בפסיכולוג וחבל אתה משלם הרבה כסף על הפגישות לפחות לקבל ייעוץ מתאים. 3.בינינו סביר להניח שמה שיקרה זה שאם תגיד לפסיכולוגית את זה היא או תמליץ על כדורי נוגדי חרדה ודכאון ותמשיך משם, או במקרה הגרוע ביותר תגיד לך שבאנשים עם נטייה לאובדנות היא לא מטפלת ועדיף שתקח פסיכולוג אחר ואז בכל מקרה לא יצאת מופסד אלא רק גילית מי כן יכול לטפל בך.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
לחשב מסלול מחדש

Roaicc יקר,
נשמע שאתה לא מרוצה מהחיים שלך, שהם אינם מספקים אותך עוד. יכול להיות שאינך רואה כל עתיד לעצמך. אולי אתה סבור שגיל 50 הוא תחילת הסוף, והסוף לא יהיה טוב, או לא טוב מספיק, ואתה לא רוצה להיות שם כשזה יקרה לך. אז אתה מעדיף להיות זה ש"שולט" בחייך, על ידי כך שתכתיב את סופם ותמנע מעצמך סבל מיותר.
אמרת לפילוסוף רוחני שגיל 50 אינו גיל שבו מוצאים חברים חדשים. האם אתה חש בדידות, ושאינך יכול לשנות זאת בגלל השלב שבו אתה נמצא בחייך?
אני חושבת שכדאי לך לשתף את המטפלת שלך בתוכנית. יכול להיות שבעקבות השיתוף, הפסיכולוגית תדע יותר איך לעזור לך, כדי שתהנה יותר מחייך, ולא תרצה לסיימם.
אני סבורה גם, בדומה לפילוסוף, שבכל גיל אפשר למצוא חברים חדשים, לא רק בגיל 16, ואם אתה חש בדידות, אולי תדבר גם על כך עם הפסיכולוגית ויחד תנסו לחשוב מה יכול לפתוח עבורך אפיקים חברתיים ורגשיים חדשים.
 

Roaicc

New member
השאלה היא אחרת

ראשית, אני בודד מתוך בחירה.

שנית,
השאלה שיותר חשובה לי, האם הפסיכולוגית תהיה חייבת לדווח עליי?
 

Roaicc

New member
אז בעוד 8 שנים, זה לא סכנה מיידית. נכון?

אני יכול להרגיש חופשי לשתף ?
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
ובכן,

אני מציעה שתדבר עם המטפלת שלך ותשאל אותה על מה היא מחוייבת לדווח, באופן היפותטי. כך תוכל לקבל את התשובות ישירות ממנה. שאל אותה באילו מקרים היא תפר את חובת הסודיות שלה כלפיך.

אני מאחלת לך בהצלחה בלחיות.
 
לדעתי אתה עושה ממש שטות

אין לך צרות קשות ובעיות קשות, אתה קצת תקוע וזה ישתחרר עם הזמן וממש חבל בשביל זה לאבד את כל החיים שלך. אל תשכח שאף פעם לא תוכל לחזור לחיות, ליהנות מהחיים, לעשות דברים שאתה אוהב, לחשוב מחשבות מעניינות, להרגיש רגשות יפים, להכיר אנשים נחמדים. צריך להעריך את החיים, הם חשובים.
&nbsp
 
למעלה