חירות
גם מבין המילים המועטות שרשמת, אני רואה את החשש שלך, הבלבול, התהיות האלה שקיימות לפני שיוצאים לדרך- האם אני אסתדר? האם אני באמת מוכן? איך אצליח לעשות את זה? מי יהיה לצדי? אלו כמובן חששות ומחשבות טבעיות ולגיטימיות לחלוטין, וטוב שאתה שואל את עצמך את השאלות ממקד את עצמך מראש לגבי מהם המקומות שיהיו מאתגרים במיוחד עבורך, כדי שתבין איפה הכי הרבה תצטרך תמיכה.
אני לא יודעת לאיזה דיור מוגן אתה הולך ומאיזו סיבה, אבל אני מניחה שכמו בכל דיור מוגן, יהיו שם אנשי צוות לצדך, אולי גם חונכים. אני ממליצה לך לשתף אותם במחשבות שלך, בדברים שאתה צופה שיהיו מאתגרים עבורך, ומקווה שתאפשר להם לעזור לך, להיות שם לצדך. אין סיבה שתעבור את התהליך הזה לבד. האם יש לצדך גורמי תמיכה נוספים בימים אלו- משפחה, חברים, זוגיות?
בינתיים, ולא רק לבינתיים, אנחנו נשמח להיות כאן לצדך, לשמוע על ההתמודדויות ועל מה עובר עליך.
מאחלים לך חג שמח. חג שמח ופריחה...
"מה לעשות בשקט מה לעשות ברעש
אל תגיד פיקששתי אל תתחיל לבכות
כשהאור כבר עולה בחוץ
תגיד הנה יש לי פתח הזדמנות"
