למה קשה לי להתמסר?

[amera]

למה קשה לי להתמסר?

שלום רב, קשה לי להתמסר. יש קושי רציני בהמשכיות. מתחיל למשל לקרוא ספר מעניין ולא ממשיך. מתחיל לראות סדרה מעניינת בטליויזיה למשל ולא ממשיך חושב הרבה על דברים שונים ולא מתמסר לשום דבר. זה משולב עם הרגשה של ריקנות וחוסר תשוקה וחוסר משמעות. למה זה יכול להיות קשור? תודה

 

[Shamy]

הפרעות קשב?

בדרך כלל זה קשור להפרעת קשב אבל זה יכול להיות קשור גם לדכאון ונגזרותיו...שווה לבדוק בכל מקרה אם זה מפריע לך.

 

[פילוסוף רוחני33]

מזדהה אתך

לי קורה בדיוק אותו הדבר ולכן אני כמעט לא קורא ספרים ולא רואה סרטים. כשיש משהו מעניין ומרתק במיוחד אני מצליח לעסוק בו עד הסוף. אמי אמרה לי פעם שהיא חושבת שאני עצלן ויש בזה משהו נכון, אבל אני חושב שעיקר הבעיה אצלי הפרעות קשב וריכוז. זה דווקא לא יוצר לי הרגשה של ריקנות כי אני אמן ויש לי עולם פנימי מורכב, אבל כדי להמשיך ליצור היטב צריך לצרוך אמנות טובה.

 

[amera]

זה התחיל אחרי גיל ארבעים

הייתי אדם הישגי עד גיל 40 ובמיוחד הישגים אינסטרומנטליים חומריים. היום אין לי עניין ומרגיש ריקנות. צריך משהו לנפש ולצד החברתי. אבל לא מצליח. עדיין עושה אותם דברים אינסטרומנטליים חומריים אבל ללא כוח או הנאה מינימלית - רגשי ריקנות וחוסר משמעות

 

[פילוסוף רוחני33]

אמרה

חשוב למצוא תוכן משמעותי לחיים. התוכן יוצר מגמה. עסוק בדברים שמעניינים אתך, למד עליהם מכל מיני מקורות וחשוב עליהם. הישגים חומריים פחות חשובים, אבל אין ספק שיש להם תפקיד ואני מאמין שצריך לתכנן את הדרך בתבונה ובשיטתיות ולפעול למען שיפור העתיד.
&nbsp

 

[סהר-תמיכה]

לידה מחדש

Amera יקר,
אולי אתה מרגיש שמיצית את ההישגים החומריים, והם לא הביאו לך את האושר והסיפוק שציפית להם. אני שומעת, בתוך הריקנות וחוסר המשמעות שאתה מתאר, רמז לתחושה של אכזבה, לכך שניסית להגיע למקום מסויים בחייך ולא הגעת אליו, ואולי גיל ארבעים סימל עבורך איזשהו סף, שאחריו החיים אמורים להיראות באופן מסויים, וכשזה לא קרה איבדת עניין במה שקודם השקעת בו...
אתה עשוי לשאול את עצמך, האם הכל נעשה מכוון מטרה כל כך עד ששכחת להנות מהחיים, מהדרך, ואולי כל נקודה בדרך היא יעד בפני עצמו, ואתה יכול להנות ממנה ולהרגיש תחושת הישג פנימית על כך שאתה עדיין צועד, עדיין חי וחווה, וגם ריקנות היא חוויה, שיכולה לאותת לנו על מה שחסר, על מה שהיינו רוצים לשנות. לפעמים דווקא החוויות הלא פשוטות, הרגשות הלא פתורים, יכולים להוות תמריץ למשהו חדש שיבוא לעולם ויפריח את החיים, ממש כמו צירי הלידה הכואבים לפני הלידה. ואנחנו גם יולדים את עצמנו לאורך החיים.

 

[amera]

כמה נכונה הפסקה הראשונה

הפסקה הראשונה מתארת את המצב במדויק. הפסקה השנייה מעודדת תודה