גבר אחר

[אבישג1232]

גבר אחר

אחרי 20 שנות נישואין טובות שהניבו 5 ילדים מצאתי את עצמי מאוהבת בגבר אחר.
כנגד כל הסיכויים, כנגד כל ההשגרות החברתיות שגדלתי עליהן, אני בהלם מהמורכבות שאלייה נכנסתי, ללא שליטתי.
תמיד חשבתי שאדם שבוגד בבן זוגו הוא נוראי, אף פעם לא חשבתי שה יקרה לי, דווקא לי. אבל איכשהו ההכרות קרתה, ובלי ששמתי לב דפיקות הלב הגיעו, ההתרגשות גברה, החברות בנינו הפכה לעמוקה יותר ויותר, האכפתיות, החיבוק, התשוקה. ניסיתי לעצור את הרגשות, אבל לא הצלחתי, זה גדול ממני. זה כל כך נעים להרגיש שוב נאהבת, נחשקת.. חיבור אמיתי אל הרגש ללא כל צורך לחיבור להיגיון. פשוט להיות. אני חוזרת הביתה אל משפחתי היקרה, והלב מתפוצץ לי למול בעלי, ילדיי. אני עוד לא מוכנה לפרק את הכל, לצאת בהצהרה, רוצה לשמור את הסוד רק לעצמי, להמשיך להרגיש מבלי להפוך את זה למציאות שאיתה צריך להתמודד. האם זה הופך אותי לאדם נורא? אני אמא טובה, אני עושה הכל למען הבית. פעם ראשונה שאני עושה משהו שהוא רק למען עצמי.
אני יודעת שאני אוחזת שתי הקצוות, ושזה לא הוגן כלפי משפחתי, אבל אני זקוקה לעוד זמן, להבין. האם מישהו יכול להבין אותי??

 

[עליסה שבורה]

מהצד השני

אני יכולה להבין. היה לי רומן ארוך עם גבר נשוי. מה שאמרתי שלעולם לא יקרה. שאני לא אבגוד, בגדו בי וזה כאב. בעיניי גם אני בגדתי באשתו. וכמו שכתבת, ה בלתי נשלט, זה היה חזק משנינו.
לבסוף המציאות ניצחה, שחררתי אותו למרות אהבתנו. אמרתי לו שיתרכז במשפחתו או שיבחר בלצאת ממנה. בינתיים הספקתי להעלם.
את לא בנאדם רע, את בנאדם, וזה יכול לקרות לך.
הייתי נהנית מזה, נשמע שאת נהנית. עד שיגיע השלב שבו תצטרכי לבחור. ולהחליט. נשמע שזה קשר שעודנו בחיתולים, וגם התחושות לפעמים התאהבות חולפת ולפעמים היא הופכת להיות אהבה.
מאחלת לך שהאהבה תנצח, ושהיא תהיה מספיק חזקה כדי לגבור על הקשיים במציאות. האהבה לבעלך או לגבר השני, מה שיקרה יהיה לטובה בסוף. בקטע הזה אני סומכת על האהבה. אם היא לא מצליחה, היא מלמדת אותנו דבר או שניים. על עצמנו, על המציאות, על הסביבה.
תהיי חזקה

 

[גילת אפרים]

שלום אבישג

התאהבות היא רגש טבעי ואנושי, ופעמים רבות היא מולידה קשר אינטימי ורומנטי- ללא קשר לסטטוס של הנאהבים. האהבה שלך (כן, וגם מימוש האהבה) לחלוטין לא הופכת אותך לאדם נורא. את עצמך העדת כי את אמא טובה וכי את דואגת לביתך.
ציינת בדבריך כי "זה כ"כ נעים להרגיש שוב נאהבת, נחשקת...". עולה מדבריך כי חסרה לך תחושת הנאהבות... התשוקה... האם אלו דברים שניתן להחיות, בקשר עם בעלך? האם היית רוצה להחיות אותם אתו?
דבר נוסף, ציינת ש"זו פעם ראשונה שאני משהו שהוא רק למען עצמי". זוהי אכן תחושה נפלאה לעשות למען עצמך! האם יש דברים נוספים/ אחרים שהיית רוצה לעשות למען עצמך? מה מונע ממך מלעשות אותם? מדוע שלא תחליטי כבר ממחר לעשות למען עצמך את אותם דברים שיכולים למלא אותך רגשית?
אני מציעה לך, בשלב זה, להמנע מלצאת בהצהרות ולשמור את הסוד המתוק שלך לעצמך. נראה כי את עדיין מבולבלת מהמציאות שנקלעת אליה...
לאור הדברים שכתבת, אני מציעה שתבחני עם עצמך כמה דברים:
האם את אוהבת את המאהב שלך, או שאולי את מאוהבת באהבה? במקרה זה אולי ניתן להחיות את הרגשות הללו בבית.
בד בבד- האם את מוכנה לעשות דברים נוספים למען עצמך? אפילו אם זה לפתח תחביב חדש, לחזור לתחביב ישן, להפגש עם חברות וכד'. אני מאמינה שבאופן זה תרגישי טוב יותר עם עצמך, מסופקת יותר ותכניסי לחייך יותר משמעות. אני מאמינה שבמצב שכזה גם ההסתכלות על הרומן שלך, ולקיחת החלטות בעניין, תגיע ממקום בו את חזקה יותר.
בהצלחה!

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

חיי נישואין מקודשים ע"י החברה, ואסור מוסרית לבגוד בהם. אולי כדאי שתבדקי מה אופי רגשותייך לגבר האחר. אם זו בעיקר היסחפות פשוטה, אני משער שלא יקשה לך להתנתק ממנו. חשבי אם יש לך עניין אמתי בו, בגלל אישיותו האמתית כאדם. אם כן, אולי תוכלו לפתח קשר טוב מסוג אחר שלא תהיה בו בגידה. אפשר להיות בקשר בדרכים שונות ומורכבות עם אנשים, ואני מאמין שאנשים שאוהבים אהבה אמתית צריכים להיות ביחד.
&nbsp

 

[סהר-תמיכה]

שחור ולבן

אבישג יקרה,
נראה שנקלעת למצב מורכב שמנוגד לתפיסת העולם שלך, אבל, כפי שאמרת, הרגש הוא השולט, ואת רואה כעת את הדברים מפרספקטיבה חדשה. את אולי מרגישה כעת כמה חסרות לך תחושות מסויימות בקשר עם בעלך, תחושות שאולי עכשיו, משחווית אותן, לא תמהרי לוותר עליהן. אולי את מרגישה חיה לראשונה מזה זמן רב, ומרשה לעצמך להנות מהאהבה שאת חולקת עם אותו אדם כי האהבה הזו, מסתבר, היא מצרך חיוני לנפש. נשמע שאת מרגישה כמו צמח יגע ששכחו להשקות אותו, ולפתע הוא מקבל בבת אחת את ההזנה שהוא זקוק לה, ומתמלא בחיים. אבל את בנית בית עם אדם אחר, ומרגישה, אולי, אשמה, כי גם אם הוא לא נתן לך להרגיש את התחושות החדשות שאת חווה, היו לך חיים טובים אתו עד עכשיו. אולי את גם לא רוצה לפרק קשר זוגי שהוכיח את עצמו לאורך השנים עבור משהו חדש שלא בטוח כמה זמן יחזיק מעמד.
בסופו של דבר, את היא היודעת עד כמה חשובה לך האהבה והתשוקה שאת זוכה להן מהקשר החדש, לעומת הביטחון שיש לך עם בעלך. מהו ביטחון אמיתי? האם הוא נמצא בקשר שמתמיד ומחזיק, או בהתרגשות שאת מגלה בתוכך, בהליכה אחרי הלב בניגוד להיגיון שהנחה את תפיסת עולמך עד עכשיו? ומה יותר פוגע בבעלך: הסוד או האמת? האם את יכולה להישאר עם בעלך ולהיות מאושרת, לאחר שטעמת יחסים אחרים? או, האם את יכולה לשמור על יציבות חיי הנישואין, כדי לא לפגוע ולהיפגע, ולאבד את הכנות ביחסים עם בעלך, שאולי, אם אני מבינה נכון, הוא אינו נותן לך את אותן תחושות שאת אהובה ונחשקת, אך הוא ידיד טוב שחי לצידך ויצר עמך ילדים וחיים משותפים? את יכולה לחשוב כיצד סוד כזה משפיע על האמון והאותנטיות של הקשר, ולהחליט מה הדבר הנכון ביותר עבורך לעשות, מתוך ההבנה החדשה שלך על מה שאת צריכה כאשה, ועל מורכבות היחסים בין בני אדם, בעולם שבסופו של דבר רחוק מלהיות שחור ולבן.