חדשה פה למען האמת,עוד לילה ללא שינה שינה

[Shiba89]

חדשה פה למען האמת,עוד לילה ללא שינה שינה

שמחה(עד כמה שאפשר) סוף סוף למצוא מקום שבו אוכל להתפרק קצת.. אבל מאיפה מתחילים?
בקצרה, אני אושפזתי לראשונה בכפייה לפני 3 שנים בערך למשך 5 חודשים (יצאתי בכוחות עצמי) אובחנתי כסובלת ממאניה דיפרסיה..הייתי אנטי לכל נושא ה"מחלת נפש" בהקשר שלי בתחילת האשפוז ובסופו אז ככה שברגע שיצאתי הפסקתי במכה. הלוואי ויכולתי לומר שהיום אני פורחת, מצליח לי ושמתי את כל התקופה הזאת מאחוריי.היו לי המון בורות בדרך מאז.. גם עכשיו אני בבור
כמעט 3 חודשים לא עובדת.
לא יוצאת מהבית, בקושי מהחדר
אין מה לדבר על חברים בכלל, באיזשהו מקום חלק בי רוצה שיוותרו כדי שלא אפגע בהם וכך אולי זה יהיה פחות קשה. לא חשבתי שזה יקרה לי שוב אבל עם כל הזמן הפנוי הזה והריק מגיעות להן גם המחשבות שאני כל כך מתביישת בהן.מרגישה מבולבלת לא יודעת למי להקשיב
אני רוצה לחיות אבל לא ככה.
מצטערת על זה שזה ארוך מידיי, תודה למי שקורא

 

[Nika33]

אותו טיפול לאורך זמן

יש מצב שאת מרגישה רע בגלל שהתרגלת לתרופות והן לא משפיעות עליך כמו פעם? אני חושבת ששווה לבדוק את זה...

 

[Shiba89]

היי ניקה

אני לא חושבת שזאת הסיבה.. עברו כבר 3 שנים מאז שהשתמשתי בתרופות ועד כמה שזכור לי הם השפיעו עליי ממש לא טוב, הלוואי וידעתי להצביע על הסיבה למצב שלי הנוכחי.
כן יש בי חלק שהיה רוצה לחזור לבית חולים מהסיבות הלא נכונות כמו העובדה שלמישהו יהיה באמת "אכפת" ואני לא ארגיש לבד אבל מצד שני אני מפחדת לצלק את הנפש שלי עוד יותר

 

[Nika33]

לא מאחלת לאף אחד

אל תחזרי, זאת סתם אשליה שיהיה לך יותר טוב שם

 

[Shiba89]

את צודקת לגמרי

מקוה שאהיה מספיק חזקה לעמוד בניסיון הזה, רק בדיעבד זה נראה כמו אופציה ריאלית אבל כשאני מנסה להיזכר בתחושות שלי בזמן האשפוז אני מבינה כמה סבלתי..
כנראה ההרגשה שיש שם לדבר הזה שעובר עליך מרגיעה כביכול והעובדה שאתה לא לבד בזה

 

[סהר-תמיכה]

למצוא את האור..

shiba יקרה,

ראשית אל לך להתנצל, תרגישי נוח לכתוב ולשתף כמה שאת רוצה ומרגישה..
אני שמחה שמצאת את הכוחות להגיע אלינו לפורום ולשתף אותנו בתחושותיייך .
נשמע ששעברת תקופה לא פשוטה, שהצלחת להדחיק רחוק ממך את כל הסבל , האשפוז הכפוי והמחלה שאובחנת בה...
אני שומעת ממך עד כמה את מרגישה בודדה, ללא חברים ואוזן קשבת... אין לי שיקשיב לך ויתן לך את אותה כתף לה את מייחלת כל כך..
מחשבות מתרוצצות בכולנו, טבעי הוא שזמן פנוי מביא יחד איתו זמן למחשבות, לחשבון נפש,מחשבות על חלומות,על הקשיים.. הרצונות, הפחדים ועוד..
האם יש משיהו קרוב אלייך- הורה, אח, חברה טובה שאת יכולה לפנות אליה , לבקש עזרה? תמיכה?
לפעמים כשאנו מכונסים בעתמנו אנחנו לא שמים לב שממש לידינו נמצא אותו אדם קרוב שאוהב אותנו..
תמשיכי לשתף אותנו פה בפורם במחשבות, ואם תרגישי צורך, יש לנו גם צאט שפתוח בכל ערב בין 21:00 לחצות. הצאט הינו אנונימי, תוכלי אם תרצי להגיע ללא צורך להתזדהות.
נחכה לך שם, נקשיב לך מבלי לשפוט, נושיט לך יד וניתן לך אוזן קשבת...
יחד אולי נוכל להקל עלייך ולו במעט...
לבנתיים שולחת לך חיבוק גדול מלא תקווה ..

ממני מתנדבת סה"ר

 

[Shiba89]

מתנדבת סה"ר

רגשת אותי ממש בתגובה שלך, אני מעריכה את זה נורא.
באפן כללי אני חושבת שאתם עושים עבודת קודש, יצא לי לקרוא פה מס' תגובות שלכם וזה מחמם את הלב ואפילו נותן חיזוקים.
פשוט ת ו ד ה

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

חברים לא ייעלבו מכך שתאהבי אותם, היי טובה לאנשים באופן טבעי בגלל רגשותיך אליהם ואז יהיו לך חברים טובים. התחילי להפעיל את עצמך ולהוציא את עצמך מהמצב הכולא. חפשי עיסוקים, מלאי את חייך בתכנים מעניינים, השתתפי במסגרות שמעניינות אותך, מצאי לך מגמות וחשבי מחשבות יפות ונעימות. להישאר בתוך ריק זה ממש לא בריא, צריך להילחם.
&nbsp

 

[Shiba89]

שלום לך פילוסוף

בתקופות שחורות כמו זו שאני עוברת כרגע אני מתקשה בלהנות מדברים שהיו עושים לי טוב...מעין פלונטר שאני מרגישה כלואה בו.
אתה מכיר את התחושות האלה? חווית דבר דומה?

 

[פילוסוף רוחני33]

לכל אחד יש מצבים כאלה

אימא שלי הייתה אומרת שלמדה מאביה דרך לפתור בעיות: להשתחרר לגמרי מכל המכשולים ולנסות דרך חדשה לגמרי ושונה לגמרי. כדי להשתחרר ממצוקות צריך לעזוב הכול ולזרוק הכול לעזאזל ולמצוא מהר דרך חדשה לגמרי.
&nbsp

 

[במבי45]

פילוסוף,

כשאתה אדם מבוגר עם אחריות כלפי המשפחה שלו וכלפי אנשים נוספים, אתה לא יכול כך פשוט "לזרוק הכל לעזאזל" ולעשות מה שבא לך. הרבה פעמים זה גם לא ממש פותר את הבעיות אלא רק משאיר אותן כמו שהן.

 

[פילוסוף רוחני33]

את צודקת

אבל אני מאמין שדווקא במשפחה הכי קל לטפל כי אותם הכי אוהבים. אם משקיעים בהם רגש ונשמה, העזרה באה בקלות. בגרות נמדדת ביכולת החלטה, וגם השתחררות מצרות סוג של החלטה. מצטער אם אני נשמע תמים, ברור שצריך להיות אחראי בחיים אבל גם זו החלטה בוגרת ובנוסף בני משפחה עוזרים זה לזה גם בקשיים נפשיים. עבודה מוצאים דרך התקדמות בחיים ועיסוק בתחומים שמעניינים אותנו, שחשובים לנו ושאנחנו טובים בהם. כדאי ללמוד במסגרות נושאים שמעניינים אותנו ואחר כך לעבוד בהם.