למה לא אוהבים את דרך השיחה שלי?

למה לא אוהבים את דרך השיחה שלי?

אני מנסה לדבר עם אנשים על דברים שאוהבים ושחשובים לנו כדי לדבר על דברים אישיים ומעניינים מהחיים כדי להיות חברים טובים, ואנשים בכפר אומרים לי שאני חוקר ושואל אותן שאלות כל הזמן. גם קורה הרבה שאני שואל את כל השאלות ואחר כך מספר על עצמי שברור שזאת לא שיחה טובה. איך אפשר לפתור את זה?
 

RebelRex

New member
היי

אני לא מכיר אותך, ולא יודע למה אתה מתכוון
אבל אם זאת בעיה אמיתית אולי אימון אחד על אחד עם איש מקצוע יכול לעזור.
קח בחשבון שלפעמים לאנשים רגילים אין סבלנות לשונות שלנו, אז גם אולי פשוט צריך למצוא את האנשים הנכונים לדבר איתם

מקווה שעזרתי במשהו
 

Nika33

New member


 

כאב 8

Member
גן רני

מרגישה ככה שלא אוהבים את הדרך השיחה שלי .
אבל אצלך זה שונה הבעיה
אתה צריך פחות לחזור על דברים
ולהגיד משפטים כמו מספר .
יותר להתחבר לרגש ולכייף
יותר צחוקיים והומור ופחות שאלות
מקווה שלא נעלבת ממני הכל לטובתך
מגיע לך את הטוב יש לך לב טוב בסך הכל .
 
תודה אני משתדל

רק שאני נוטה יותר למגמה של דיבורים רגשיים וחשובים, והדיבור רק או בעיקר על תחביבים כנראה לא מתאים לזה כמו שחשבתי.
&nbsp
 
חשבתי

שמה שאדם אוהב לעשות בזמן הפנוי מייצג הכי טוב את חייו הרגשיים, כי בהיגיון כשמתעניינים מדברים על מה שעושים ומזה אפשר להתחיל שיחה, וכמו שבחברות חלשה מדברים על מסגרות אז בחברות חזקה כדאי לדבר על דברים אישיים של הזמן הפנוי ומה שעושים בו ומשפיע על רגשותינו כי אוהבים אותו, וזה גם מה שמייחד את האדם. השאלה איך אפשר לשלב בין עיסוקים ותחביבים לבין עניינים רגשיים יותר, כך שאדבר עם האדם דברים אישיים וחשובים ולא רק על דברים פשוטים.
&nbsp
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
שיח ודברים

פילוסוף יקר,

נשמע שאתה מבולבל ומתוסכל מהקושי למצוא את האיזון הנכון בשיח עם אחרים. הרי אחרי הכל, אתה מלא כוונה טובה- רוצה להתחבר, להתעניין באחרים, אז מה הבעיה ואיפה עובר הגבול...?

כתבת שאתה יודע בתום שיחות להעיד שהשיחה לא היתה טובה. האם כשאתה מבין זאת בדיעבד, אתה יודע לומר מה בדיוק היה לא טוב? אלו שאלות היו לא במקום? אולי נשאלו דברים אישיים מדי? או שמא פשוט היו שאלות רבות מדי?
נשמח לעזור לך לנתח את הסיטואציות ולחשוב יחד איתך. אתה מוזמן לשתף אותנו כאן בפורום או להגיע לשיחת צ'אט אישית בשעות 21:00-00:00 מדי יום.

"לא לקחתי ללב, לא נשברתי נפשית,
מתוך הסיבוך, עשיתי היפוך,
הדלקתי ת´אור הקטן הפנימי,
שמאז ותמיד זה האור החשוב."
 
ברור לי שאני מנהל את השיחות

קצת בדרך של חקירה: שואל על מה שחבר עשה בתחביביו בזמן האחרון ואחר כך מספר על מה שעשיתי בתחביביי. אני מניח גם שזה קורה כי אנשים התרגלו לדרך השיחה שלי ואולי מעומתים אתי מסיבה כלשהי (אולי כי הייתי תוקפני בעבר) ולכן לא מביאים מעצמם נושאים ומשאירים אותי לנהל את השיחה. אני מדבר על תחביבים כי אני מאמין שזה מה שבונה את החיים האישיים של האדם, מה שהוא אוהב לעשות בזמן הפנוי. כמו שכשאנשים שלמדו ביחד נפגשים הם מספרים על עבודתם ועל לימודיהם, אני מניח שבחברות אישית יותר אפשר לדבר גם על מה שעושים בזמן הפנוי. אני גם חושב שזה יותר אסרטיבי ובוגר לדבר באופן חופשי על דברים אישיים.
 
אני חושב שאני צריך

יותר אנושיות, כי בגלל השפעות חברתיות רעות יצרתי לעצמי דרך דיבור קצת רובוטית בתור מגננה וגם נהייתי תוקפני. אני עברתי בחיי דברים מאד קשים של התעמתות עם החברה וחיפוש רוחניות, איבדתי את התקשורת ואת הקשר לאישיות שלי לזמן מסים ועוד דברים חשובים. איבדתי גם את אהבת חיי שהייתה עובדת השמה שלי פעם ומעולם לא רצתה אתי קשר אישי, ואולי זה כי בגלל ההשפעות הרעות של החברה לא הייתי מספיק עדין אתה וזה הרתיע אותה.
 
למעלה