בוא נדבר על זה..

מילי1991

New member
בוא נדבר על זה..

אני בת יחידה, גדלתי בין בני דודים שבתור ילדה מאד הייתי קשורה אליהם, למרות שחלקם היו גדולים ממני ויכלו להיות אפילו ההורים שלי
כמה אחדים מבני המשפחה שלי, בני דודים או ילדים של בני הדודים, פשוט, ככל הנראה, החליטו להחרים אותי! להתעלם מקיומי
זה מתחיל באדישות למצב שלי, בחוסר התעניינות משוועת ואגואיסטית ששמורה לבני המעמד העליון כנראה
וזה ממשיך בכך שהם לא מאשרים אותי בפייסבוק?
יש יותר מעליב מזה?
אני עוד מתלבטת- האם זה בגלל שהם עשירים ממני? או בגלל שאני מתויגת במשבר הנפשי שלי? או אולי גם וגם
שונאת את ההתנהגות שלהם!!! שונאת!!!
 

מילי1991

New member
אני זוכרת

שבתור ילדה הייתי הולכת אליהם תקופה מסוימת אחרי בית הספר, שהיינו גרים רחוק
תמיד הרגשתי שונה, לא שייכת
כמובן שהם לא ניסו לשנות את זה או לצמצם את התחושה הזאת (ספק אם היו מודעים או רגישים לה בכלל)
בקיצור איכס..איכס אחד גדול
ה' רואה הכל
אני לא יודעת אם להגיד מאוכזבת כי יש אנשים שפשוט אין מה לצפות מהם
נטושה בפעם המי יודע כמה
 
שלום

יש אנשים שנוטים לזלזל במי ששונה מהם ולא מובן להם, וחבל אם דווקא בני משפחתך התנהגו אליך ככה כי משפחה צריכה לאהוב. מזל שמדובר בבני משפחה רחוקים ולא קרובים. מצב נפשי רע אינו סיבה לתת יחס מזלזל, ומי שלא רוצה להיות נחמד אליך לא נוהג בחוכמה ולא ראוי ליחסך אליו. אני מקווה שאנשי משפחה קרובים יותר מבינים ומקבלים אותך, ואין לי ספק שתמיד יימצאו אנשים ידעו להעריך את מעלותיך.
&nbsp
&nbsp
 

Nika33

New member
שתי עצות

אני חושבת שאם יש לכם עבר משותף אז זה תמיד ישאר בלב. לדעתי כדאי לך לנסות להתקרב אליהם במידה והם שוים את זה.
מנגד, אצלי יש משפחה שאני לא רוצה להיות בקשר איתם אף פעם בגלל מי שהם. אני חושבת שכדאי לך לבדוק מי הם החברים שלך, לפני שזה יתגלה מעצמו.
 
למעלה