הסבר ועדכון
אתמול דיברתי עם אימא על העניין הזה. היא ירדה מהרעיון של תפיסת החזקה אבל מצאה תירוץ אחר: "מי שגנב פעם אחת, יגנוב שוב". החבר הזה, שאני מכיר כבר שנים, באמת גנב לי משהו פעם אחת, אבל אני טוען שההתנהגות שלו השתפרה מאז.
בכל מקרה, אימא איימה שאני לא אוכל להמשיך לגור בדירה הזאת, שהיא בבעלות שלה ושל אבא, אם אני אתן לו לישון פה. אמרתי לה כמה פעמים שאם אני אצטרך לגור שוב אתה ועם אבא אני אשתגע, והתגובה שלה הייתה: "אם אתה לא רוצה להשתגע אל תיתן לו לישון אצלך". את כנראה לא היית פה כשהתלוננתי על השליטה הגדולה של ההורים שלי בי. איומים כאלה הם מהדברים שגורמים לי להרגיש את השליטה הזאת. את בטח תכתבי שאני יכול למצוא עבודה, להרוויח כסף ולשכור דירה שלא שייכת אליהם, אבל גם אם אני אצליח בתהליך החיפוש אני לא רוצה שוב לעבור דירה. החבר הציע לי לאיים שאני אעבור לגור אתו אבל גם חשבון הבנק שלי ושל אימא משותף, אז היא עלולה לבטל את כרטיס האשראי. היא יימה פעם לעשות את זה בגלל משהו אחר, ואולי אני סתם ראיתי באיזה סרט איך מישהו עושה את זה לבן משפחה ומאז זה מפחיד.
הפסיכיאטר שלי אמר כמה פעמים שיכול להיות שיש לי צורה קלה של אספרגר, אבל חוץ מלהגיד את זה הוא לא עשה שום דבר פרקטי. אני מזכיר את זה כאן כי קראתי שלאנשים עם הבעיה הזאת באמת קשה למצוא עבודה. אני כבר הלכתי לכמה ראיונות שהייתי בטוח שעברתי, אבל לא יצא מהם כלום. בזמן האחרון לא התקדמתי בשום מקום מעבר לשליחת קורות חיים. לפעמים אני מרגיש כאילו משחקים בי. קורות חיים ששלחתי לעירייה בשביל תפקיד של ספרן גרמו למישהו שאחראי לתעסוקת אקדמאים לקבוע אתי פגישה. אחרי הפגישה לקח לי הרבה זמן לתפוס אותו בטלפון ואז הוא אמר שבשביל לעבוד בספריות אני צריך ידע באיזו מערכת שאין לי. אימא הציעה ללכת לספריה שכונתית שאני מכיר ולבקש ללמוד שם את המערכת הזאת, אבל שם אמרו לי שאין להם אותה בכלל. הם גם נתנו לי מייל של אחראית כוח אדם בספריות והיום היא ענתה לי שיש להם עבודות רק לסטודנטים שעדיין לומדים. כל זה רק מקרה אחד שהתחיל מקורות חיים. פעם גם הגשתי מועמדות לתפקיד סוקר בנציבות שירות המדינה, וענו לי שלא נשלחו המסמכים המתאימים. עד שלמדתי איך לשלוח אותם הזמן כבר אזל, וגם זה בהנחה שבאמת ככה היה צריך לשלוח.
בקיצור, נגררתי קצת, לא?
