עליסה שבורה
New member
קטני שלי
מביטה בעיניך, מתחילה לבכות. אוי קטני שלי, כמה אהבה נתת לי. היית לי לחבר, לפעמים קצת מעצבן, אבל כזה שתמיד מחבק וחוזר.
אתה באת אליי, כשהכל התחיל לחזור, ברחת מכולם, וחיכית לי כל הזמן, ליד הבית. עד שהכנסתי אותך לביתי, וגם לליבי.
בני אדם לא עברו את המחסום הזה, כבר כמה שנים לפניך.
כמה אהבה נתת לי, עברת איתי המון. היית פה כשצחקתי, כשבכיתי, כשכעסתי.
תמיד הסתכלת עליי במין מבט פולני דואג, וכולך 6 ק"ג של פחד מכל מה שמרעיש וגדול. מכלב חששן, מוכה ופחדן, הפכת לרכושני, עם ביטחון, ולפעמים קצת תוקפני. ותמיד אהבת אותי, לא משנה מה היה. כשהייתה לי זוגיות, במשך בערך שנה, ישבת על הספה לידנו, עם מבט מקנא, רק מחכה לאישור להתחבק גם.
כמה שנים כבר, שכל לילה, אתה לא נרדם עד שאתה מרגיש בטוח איתי מתחת לשמיכה.
כבר כמה חודשים שאתה נשאר. אולי כי אין לך ברירה כרגע, ואולי כי אתה פשוט חיה נאמנה. קטני שלי, כמה שנים שתרגלת אליי. אני מסתכלת עליך והדמעות לא מפסיקות. אתה יודע טוב מכולם כמה אני סובלת, ואתה לא מבין למה אתה גם צריך לסבול. פעם היית רואה את העולם לפחות שלוש פעמים ביום. דאגתי שתיפגש עם חברים, תריח צמחים, ותסמן את כל השטחים. וכל החודשים האחרונים, אתה בקושי רואה את הבחוץ. כלוא בכלא הבית, סובל איתי ברגשות. חסר אונים מול התחושות.
ראית אותי משפילה את עצמי כדי לדאוג לך לאוכל, נותנת לך הכל. וגם לא מסוגלת לתת לך עוד כלום.
קטני שלי, אני מצטערת. רציתי שיהיו לך חיים יפים, מגיע לך להיות מאושר, ואולי גם קצת פחות נבחן.
מלטפת את פרוותך, החומה, הנעימה. הפכת להיות כמוני, אתה מסתגר בתוך עצמך, ובמבט שלך יש מין עצב או דאגה.
קטני שלי, אני אוהבת אותך, בזכותך נחשפתי לעולם אחר. עזרת לי הרבה פעמים גם להרגע.
אתה יצור מיוחד, אוהב את כולם חוץ ממי שלא צריך. יודע לדאוג לעצמך. אני מקווה שידאגו לך.
אני באמת מצטערת שאתה כל כך סובל, מצטערת שאתה לא מאושר יותר. זה הדבר שהכי קשה לי לעשות. להיפרד ממך. אבל אין לי מה לתת לך. אולי גם מעולם לא היה. הצלחת לייצר יש מאין. אבל גם האין נגמר.
קטני שלי, בקרוב זה יגמר, ימצאו לך בית, תהיה מאושר יותר. תקבל טיולים וחום ואהבה, חיוכים ואילופים, וצ'ופרים טעימים.
קטני שלי, זה כואב לי כל כך. אני מצטערת, באמת שרציתי לתת לך יותר. קטני שלי, הלוואי ותשכח אותי כשהכל יגמר. וכשתהיה בבית טוב יותר, תזכה לעוד הרבה שנים מאושרות. אולי תתחיל לאהוב יותר כלבות...
מביטה בעיניך, מתחילה לבכות. אוי קטני שלי, כמה אהבה נתת לי. היית לי לחבר, לפעמים קצת מעצבן, אבל כזה שתמיד מחבק וחוזר.
אתה באת אליי, כשהכל התחיל לחזור, ברחת מכולם, וחיכית לי כל הזמן, ליד הבית. עד שהכנסתי אותך לביתי, וגם לליבי.
בני אדם לא עברו את המחסום הזה, כבר כמה שנים לפניך.
כמה אהבה נתת לי, עברת איתי המון. היית פה כשצחקתי, כשבכיתי, כשכעסתי.
תמיד הסתכלת עליי במין מבט פולני דואג, וכולך 6 ק"ג של פחד מכל מה שמרעיש וגדול. מכלב חששן, מוכה ופחדן, הפכת לרכושני, עם ביטחון, ולפעמים קצת תוקפני. ותמיד אהבת אותי, לא משנה מה היה. כשהייתה לי זוגיות, במשך בערך שנה, ישבת על הספה לידנו, עם מבט מקנא, רק מחכה לאישור להתחבק גם.
כמה שנים כבר, שכל לילה, אתה לא נרדם עד שאתה מרגיש בטוח איתי מתחת לשמיכה.
כבר כמה חודשים שאתה נשאר. אולי כי אין לך ברירה כרגע, ואולי כי אתה פשוט חיה נאמנה. קטני שלי, כמה שנים שתרגלת אליי. אני מסתכלת עליך והדמעות לא מפסיקות. אתה יודע טוב מכולם כמה אני סובלת, ואתה לא מבין למה אתה גם צריך לסבול. פעם היית רואה את העולם לפחות שלוש פעמים ביום. דאגתי שתיפגש עם חברים, תריח צמחים, ותסמן את כל השטחים. וכל החודשים האחרונים, אתה בקושי רואה את הבחוץ. כלוא בכלא הבית, סובל איתי ברגשות. חסר אונים מול התחושות.
ראית אותי משפילה את עצמי כדי לדאוג לך לאוכל, נותנת לך הכל. וגם לא מסוגלת לתת לך עוד כלום.
קטני שלי, אני מצטערת. רציתי שיהיו לך חיים יפים, מגיע לך להיות מאושר, ואולי גם קצת פחות נבחן.
מלטפת את פרוותך, החומה, הנעימה. הפכת להיות כמוני, אתה מסתגר בתוך עצמך, ובמבט שלך יש מין עצב או דאגה.
קטני שלי, אני אוהבת אותך, בזכותך נחשפתי לעולם אחר. עזרת לי הרבה פעמים גם להרגע.
אתה יצור מיוחד, אוהב את כולם חוץ ממי שלא צריך. יודע לדאוג לעצמך. אני מקווה שידאגו לך.
אני באמת מצטערת שאתה כל כך סובל, מצטערת שאתה לא מאושר יותר. זה הדבר שהכי קשה לי לעשות. להיפרד ממך. אבל אין לי מה לתת לך. אולי גם מעולם לא היה. הצלחת לייצר יש מאין. אבל גם האין נגמר.
קטני שלי, בקרוב זה יגמר, ימצאו לך בית, תהיה מאושר יותר. תקבל טיולים וחום ואהבה, חיוכים ואילופים, וצ'ופרים טעימים.
קטני שלי, זה כואב לי כל כך. אני מצטערת, באמת שרציתי לתת לך יותר. קטני שלי, הלוואי ותשכח אותי כשהכל יגמר. וכשתהיה בבית טוב יותר, תזכה לעוד הרבה שנים מאושרות. אולי תתחיל לאהוב יותר כלבות...
