להודות על מה שיש

בילי79

New member
להודות על מה שיש


זו לא רק המלצה אלא
דרך לחיות

האם אפשר לסמוך על בני האדם?
-לא!
תיקחו בחשבון שהם לא יחיו לנצח
הם לא יכולים בוודאות לקיים את מה שהבטיחו
והם לא יכולים לשלוט בדברים רבים שהיו רוצים בעצמם.

מטפל הוא בן אדם
כל אחד יאמר לכם מה אתם צריכים לעשות כדי להיות מאושרים
מדריך כושר יציע לכם אימון אישי כי רק כושר זו התשובה
רופא יציע בדיקות דם והשלמה תזונתית
מאמן אישי יציע אימון אישי
פסיכולוג יציע טיפול פסיכולוגי

הם יכולים להיות נפלאים אבל אתם יכולים להצליח גם בלעדיהם, אם תרצו,
עליכם להאמין בעצמכם
לדעת מה אתם רוצים
להגדיר לעצמכם יעדים המתאימים לאישיותכם,
לסדרי העדיפויות שלכם
חפשו אנשים שיתמכו בכם בדרך
לא חסר
בחינם

זוגיות לא תתן לכם אושר אם בפנים אתם מרגישים אפסים
תארים לא יתנו לכם ביטחון עצמי ולפעמים גם לא ביטחון כלכלי
חפשו אנשים שבחברתם תרגישו חזקים
כאלו שיכבדו אתכם
ראשית עליכם לכבד את עצמכם
להעריך את עצמכם כשווים

אם אתם חייבים לזלזל, תזלזלו בקושי
קטן עליכם!!
אף אחד לא יכול לנבא לכם את העתיד, אבל כשאנשים רוצים וודאות
הם משלמים לאסטרולוגים, למנבאי נבואות
ואם תרצו מספיק תמצאו מי שיבטיח לכם הבטחות

אבל אין הבטחות
מה שכרגע ודאי הוא המוות
צריך לשמוח עכשיו עם מה שיש
אין דרך אחרת
השינוי מתחיל בראש, בעצמינו
השינוי יתאפשר כשנסכים לקבל את הטעויות שלנו כחלק בלתי נמנע
מהחיים

האשמות לא יעזרו
צריך להשלים עם מה שיש כדי לשנות אותו
צריך להתאבל על טעויות ולנסות להמשיך
אם המטרה היא להרגיש טוב
ראשית צריך להסכים להרגיש גם רע

אין מוות בלי לידה
אחדות
שלווה
ואמונה
יכולה להוביל לשמחה

כעס
האשמות
ובכיות על העבר
לא יועילו לעתיד
הם לא נעימים להווה
ואם רוצים לשנות אותם- יש להכיר בהם ולהכיל אותם.
תמצאו לעצמם סביבה שתאפשר לכם להיות מי שאתם

ואם אינכם יכולים
נסו
להודות על מה שיש
ממש לשנות את זוית הראיה על אותה המציאות!
כל הבעיה נוצרת מהכעס שמגיע כתוצאה מרצון שהמציאות תהיה מה שהיא לא
זאת המציאות:
גם אם זה לא מוצא חן בעיני
יש לי מטרות
אני מציבה לעצמי מטרות-משנה, ממש קלות ופשוטות שאפשר להשיג לבד בכל יום.
אני מזכירה לעצמי שיש צעדים קטנים שמתווספים אחד לשני ועם הזמן יצטברו
אני משתפת במטרות האישיות שלי אך ורק אנשים שמסכימים עם כל מטרה שהיא מטרה ראויה כלומר שיתוף סלקטיבי מחושב. לשם כך עלי לשתוק לא מעט ולהיות מודעת לעצמי על חולשותי ויכולותי.
אני משתדלת להיות בסביבה של אנשים שמעודדים אותי להשיג אותן ומכבדים את דעתי גם כשלא בהכרח זהה לשלהם

אני שותה משקה חם ומקשיבה למוזיקה כשאני קוראת את הפוסטים בפורום הזה
יותר נעים כאן- קצת פחות מדכא לקרוא אתכם.
כשאני נפגעת ממשהו או ממישהו אחרי שאני קצת נרגעת אני מנסה לחזור אחורה
ולנסות להבין אולי אפשר לעתיד לפעול אחרת כדי לא להיפגע או להיפגע פחות
הבנתי שטעיתי
הכרחתי את עצמי לסלוח לעצמי
הפסדתי קצת זמן, קצת כסף, קצת מצב רוח..
הגיע הזמן אולי לשינוי
הגדרתי מטרות חדשות, דרכי פעולה חדשות,
סביר להניח שאני אטעה שוב ואחווה שוב הפסדים
וגם אם זה יקרה - אז מה?!?
הולכים לישון וקמים ומנסים שוב, לפעמים נחים, לפעמים משנים את המטרה, לפעמים את הסביבה, עבודה שכלית ממוקדת על קבלה של המציאות באהבה עם אמונה שהכל לטובה ולטובתי גרמה לי לשמחה גדולה -
אולי תתרום במשהו גם לכם?

שיר:
"רק מה שאת אוהבת.."
 

כאב 8

Member
אם זה מדכא אותך

אז למה את קוראת פה ?
לא מבינה את הקטע הזה
ויש לך כוונות טובות אבל הגישה שלך
 

nike001

New member
אהבתי גם את הפוסט הזה


אני דווקא בעד הפוסטים האלו שלך

&nbsp
 

מישהי1632

New member
אבל, סליחה שאני מקשה

נניח שנולדים באמת לא מוצלחים -
יש דבר כזה שנקרא בריאות, יכולת חברתית, כשרון. אנשים לא נולדו אותו הדבר.
ואין שום דבר מאף אחד מהנ"ל.
וזה לא בדמיון, זה אמיתי. ואי-אפשר להשלים עם זה, בשום אופן.
מה אז?
 

בילי79

New member
מישהי, השאלה שלך מאוד חשובה

והבעיה שהעלית לדעתי מתרחשת כתוצאה מהפרשנות שלנו את המציאות!
חוסר ההשלמה, היא התחושה הנוראית שכולם מכירים של תסכול
מה זאת בריאות? בריאות לדעתי זו הסכמה לקבל את המציאות..
לקבל ש"זה מה שיש"!
ברור שאנשים נולדו שונים.
הבעיה מתחילה שמתחילים עם השוואה. ומגדירים מהו "טוב".
אם להיות צעיר יפה ועשיר זהו הטוב אז באמת אדם מבוגר עני ומכוער סיים את תפקיסו והוא 'יכול ללכת'.. האמנם ??
ומי מחליט מהו "יפה"? ומיהו זה שיחשב "עשיר" מספיק בעיני עצמו??
מישהו אחד טוב במתמטיקה והאחר גרוע בזה, אז מה, הוא שווה פחות?
האם גבר "שווה פחות" מאישה כי הוא נולד בלי רחם? נדמה לי שהנקודה ברורה.


דבר ראשון חשוב הוא להבין את המציאות והשני הוא להסכים לקבל אותה!
התובנה שלנו גם אם אינה משפיעה על המציאות במיידית גורמת לשינוי בהרגשה. לרוגע, ליכולת לחשוב וללמוד מהטעויות, ולבחון את המציאות.
וכשאנחנו רגועים ומכירים במציאות - איך שהיא , עם החסרונות שבה - אפשר לחשוב על דרכים לשפר אותה.
כשאנחנו מגדירים את עצמנו לפי ציונים, לפי זוגיות, המקצוע או סכום הכסף שלנו בבנק, אנחנו נדונים לכישלון!
מכיוון שאנחנו חשובים ויקרים ללא כל תנאי.
כמובן שעל ידי מעשים אפשר לשפר מה שאפשר
ובמקביל חשוב לזכור שהתנאי שבכלל נוכל לעשות משהו הוא אמונה שניתן לעשות שינוי!
ושזה גם בסדר לא להיות מושלמים. כי לעולם לא נגיע למושלם
תמיד יהיו עוד מטרות
וגם האדם הבריא ביותר, בדרך כלל, מת, בסופו של דבר.
האם זו סיבה מספקת כדי לא לנסות לשמור על הבריאות, או לשפר אותה?
האם האפשרות שניכשל היא סיבה מספקת כדי להתייאש?
האם ניתן בידיהם של אנשים ביקורתיים את היכולת לייאש אותנו מלנסות?
מי מחליט מהו המוצלח?
אני אומרת, כל אחד מאיתנו.
מי שרוצה לחיות בשלווה, מלמד את עצמו לאהוב את מי שהוא.
הרי המציאות בין כה-וכה קיימת
הסירוב שלנו להכיר בה, אמנם נותן לנו רווחים כגון- סיבה להתייאש ולוותר ולישון ולבכות, אולי, על כתף של מישהו, זו סיבה "לגיטימית" לחוסר עשייה שכל כך קשה לנו איתו מכיוון שאנחנו ביקורתיים כל כך כלפי עצמנו, לפעמים!

אבל אחרי כל הדמעות, והימים המבוזבזים במיטה,
תחושת הייאוש היא המכשול שלנו.
ולעומת זאת קבלה, אמונה בעצמנו ומעשים גם קטנים אך ממושכים
עם הזמן - יתנו תוצאות

את יודעת, לפעמים התקדמות קטנטנה במשהו, גורמת להרגשה נפלאה
לא כל דבר אפשר לשנות- אבל השלמה עם המציאות, היא דבר שבידינו ובכוחנו.
(הרבה פעמים כעס נוצר כתוצאה משיקופים כך שלפעמים האנשים שהכי מכעיסים אותנו מהווים לנו "מראה" נהדרת.. הקושי שלנו לא עם הידיעה של המציאות אלא עם הביקורתיות שלנו על עצמינו. הכאב הוא משיקוף, מחוסר הקבלה של המציאת כפי שהיא. לדוגמא, אילו אדם היה אומר למישהי "שמנה" בעוד היא מאמינה שהיא רזה וחטובה, זה לא היה מפריע לה כלל. אמונתינו בנכונות הביקורת של אחרים, כלומר - הביקורתיות שלנו על עצמינו, היא שמכאיבה לנו).
 

מישהי1631

New member
תודה בילי

לא מצליח לי עם הכתיבה היוצרת ואני מתוסכלת נורא. קצת עודדת אותי.
 
למעלה