אין לי כוחות. בדידות מועקה ותלישות

[איילת30105]

מה לגבי האוכל,יש לך?

 

[whoami26]

עדיין לא...אין לי כלום במקרר האמת

יש טחינה וקטשופ וחלב בקרטון.
אפילו סוכר ולחם לא. בעבודה אכלתי סופגניה אחת, גם כן עבודה פח
ושתיתי נס... והרבה מים כדי שהרעב ייעלם..
לא יודע מה ומי , חושב על אשפוז מרצון שיידאג לצרכים האלה ולהתרשם
מהמצב הנפשי שלי, מה בדיוק יש לי. מה זה הכאב והעייפות. מבחינתם
הרי הכל יהיה נפשי. "חולה פסיכיאטרי" .. אבל הכאב אמיתי.
לפחות באישפוז יהיה לי מיטה, אוכל מסודר, יעירו אותי מוקדם...אוכל לדבר עם מישהו.
יעקבו אחרי המינון שלי... ניסיתי כל כך הרבה תרופות.
תודה איילת

 

[איילת30105]

לגבי אוכל לזמן הקרוב זה דבר שניתן להסדיר..

לגבי אשפוז מרצון,אני לא מבינה ולא יודעת מה המשמעויות,על פניו זה נראה לי נכון לנסות,השאלה אם לא ייצא דבר גרוע יותר בהמשך.

 

[whoami26]

גם לא יודע.

אמרה הפסיכי' שישימו אותי במיון והשהייה כי המצב שלי לא כמו בסגורה ושאני לא דורש סגורה , אבל לפעמים כך אמרה , אוהבים לומר שאין מקום ושולחים לסגורה ושם האווירה יותר כבדה . גם אמרה שאפשר להשתחרר מרצון תוך יום , יומיים , מתי שארצה , ואי אפשר לדעת כמה זמן ייארך האישפוז אם מחליט להישאר , כי זה תלוי במצב שלי. אבל אם אין מסוכנות יכול לחתום ולהשתחרר....
&nbsp

 

[איילת30105]

אז אולי שווה לנסות וליידע אותם שהכוונה לבדוק לעומק (רפואית)

 

[whoami26]

ברפואה כמו ברפואה...

"אני רק פנימאי "
"אני סהכ אורטופד "
"אני רק נוירו זה לא קשור אליי"
"אני פסיכיאטר"
יש נטייה לייחס כל מחוש , מכאוב או חוסר נוחות פיזיים גופניים לחלוטין-למקור נפשי או פסיכולוגי בלתי פתור וכו' וכו'
&nbsp
מבחינת כאב הראש , יש לי אבחנה שמקובלת על ר. המשפחה שלי ואני נוטל תרופה.
מבחינת ראומטולוג , אין לי פיברומיאלגיה , אך לא דיבר איתי על תסמונת התשישות הכרונית שיש לי את מרבית תסמיניה , (על מנת לאבחן לא נדרשים כל התסמינים )
אך הפיל זאת על נפשי.
&nbsp
גם במקרה של אמי , הפסיכיאטרית לא ידעה בוודאות אז רשמה
"סומטיזציה או פיברומיאלגיה" כאשר הראשון זה קב' הפרעות נפשיות של מכאובי גוף ובעיות סומטיות שריריות ונוירולוגיות שהמקור הוא לא אורטופדי/נוירולוגי/פרקים וכו' אלא פסיכיאטרי . אבל גילו שאכן פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות מוכרות , אף
הביטוח הלאומי מכיר בהן כיום מתחום ראומטולוגיה , או כשזה לא מקובל משייכים זאת
לפסיכיאטריה בדגש על תסמינים פיזיים שהם ביטוי לנפש.
&nbsp
ובכל מקרה , ניסיתי חלק מהטיפול המקובל לפיברו או תת"כ , הסימבלתה30 ו60 לא הועילה והופסקה , האיקסל לא היה נסבל מבחינת ת. לוואי , כעת נוטל אלטרולט לכאבי הראש שהבנתי כי עוזר במינון זה גם לפיברו או תת"כ . הראומטולוג
מסכים כי הכאב הוא פיברואי אך ההסתמנות אינה של פיברו.
&nbsp
ר. משפחה הציע מאוחר יותר את הפרוביג'יל//נוביג'יל לעייפות ותשישות , אך אמר שעלול להתנגש עם טיפול פסיכיאטרי ובכל אופן רוצה קודם את דעתה של פסיכיאטרית שהפנה אליה . עוד קיימת תרופה לכאב עיצבי או נוירופטיה שנקראת 'ליריקה' העניין שמאוד מעייפת וגורמת להשמנה , ונותנים אותה בהנחה ובאישור לפיברו , בכל מקרה לעייפות ניכרת כמו אצלי - ליריקה יכולה לעשות לא טוב. למעשה כן ניסיתי חלקית
&nbsp
התחלתי לחשוב שמא הקימה בבוקר או בצהריים המוקדמים קשה לי ואולי זה פסיכולוגי.
&nbsp
חשבתי גם על תסמונת השינה הדחויה , בעיית שעון ביולוגי שהיא נוירולוגית במקור.
&nbsp
נשמע שאני אובססיבי וחרד לגבי זה , אז כן אני די חרד , כי מנסה למצוא ולא מצליח.
&nbsp
שינה מרובה כל כך , בעיות בזיכרון ודכדוך עמוק עד כדי חוסר משמעות לחיים-זה מדליק נורות אדומות. אני בחור בן 25 והתסמינים החלו בגיל 18 או 19
בכל מקרה , בין אם התסמינים שלי הם נפשיים נטו או ראומטיים שרק מוחמרים ע"י הנפש-הטיפול הוא סימפטומטי.
כי הכאב השרירי לא מוסבר בכל מקרה , בעיות שינה גם מטפלים סימפטומטית וכו'.
&nbsp
מקווה שפרוזק יעזור לחרדה שבתורה תפחית את הדיכדוך ואת האינטנסיביות של המחשבות והאובססיות שלי..... אם לא פרוזק, אבקש לנסות ויאפקס/אפקסור שיעילה לחרדה ודיכאון , ועל הדרך עוזרת בכאב שהמקור שלו לא אורטופדי או ראומטי.
&nbsp

 

[איילת30105]

הכל בגופים אלה:כסת״ח(להסביר?)/רופא אינו אל/שיהיה לך רק טוב!!

 

[whoami26]

אני צריך כיסוי ידיים(קר)

ורגליים(קפוא)
התחת חמים

 

[איילת30105]

חחחחחח,הנה נשאר לך הומור למרות הקור והקשיים

 

[סהר-תמיכה]

כשהכל מרגיש אבוד

יקר,
אני שומעת כמה המצב שאתה נמצא בו גורם לך לתחושת מועקה.. אכזרית, חונקת, שנדמה שלא תעלם בזמן הקרוב.. אולי אפילו מרגיש חסר אונים לנוכח המציאות הזאת שאליה הכניסו אותך ההורים.. אלה שהיו אמורים להיות לך לעוגן, לתת תחושה של ביטחון בתור ילד קטן שכל מה שצריך זה גב יציב להישען עליו בזמנים קשים.. ונראה שזה משפיע על כל חלק בגוף, גורם לך לחולי מתמשך ולא ברור, אך יותר מהכל משפיע על הלב. נראה שאתה מרגיש שהלב מוצף, כבד מכל תלאות החיים.. ולמעשה נראה שאתה מרגיש שהם לא נתנו לך את המענה לו היית זקוק כל כך בתור ילד- שהם פשוט יהיו שם בשבילך.. אלא יותר גרמו לך צער.. והתוצאות מורגשות עד עכשיו, מלוות יום-יום כמו צל בלתי נפרד מהגוף.. וכמה שזה מעייף לנסות להתקדם עם כל הלבד החונק הזה...

יקר, לפעמים זה מעיק כל כך לסחוב כל כך הרבה כשאתה מרגיש כל כך לבד... מזמינים אותך לא להמשיך ולשאת את הכל לבד, אלא להמשיך ולשתף אותנו כאן בהתמודדויות שלך מול ההורים, מול העבודה ומול עצמך... ומקווים שאולי כך יהיה קצת פחות חונק, ותוכל למצוא את הכוחות להתקדם..

שולחים לך חיבוק מחזק

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

אולי אתה צריך לעשות דברים יפים כמו ליצור, לקרוא ודברים כאלה, ודברים מעניינים שיתנו לך סיפוק רגשי ואינטלקטואלי ואולי תרגיש שיש יותר ערך לחיים שלך. החיים חשובים, ערכיים ויפים וכדאי לנצל אותם לטובה. אל תישן יותר מדי ביום, עשה פעילות גופנית מבוקרת ותישן מסודר שמונה שעות בלילה.
&nbsp
&nbsp