אחרי 8 וחצי דקות שיחה ניתקתי לתורן ער"ן בפרצוף
כל בן אדם מוציא ממך משהו מסוים.
אחד יוציא ממני את הקסם שבי
את החיוך
השני יוציא מתח ועצבנים
במקרה של תורן ער"ן לא היה חיבור בינינו ולעיתים מרגיש לי בנוח לנתק בפרצוף בלי התראה וזה מה שעשיתי. עם אנשים מהסוג שלו לפעמים זאת ההתנהגות.
אתמול היה לי שיחה עם תורן אחר של ער"ן שדווקא הייתה יחסית טובה יותר.
מחשבות לא טובות עולות בי. מרגיש לי רע עם החשיבה המרובעת שיש בי שמאפיינת בדרך את הסטריאוטיפ על הכורדים,
מרגיש לי רע המחיה בבית הוריי והקושי לצאת מבית הוריי ומפליג לי במחשבות על יום אחרי גיל 30 שאצליח להשתחרר מהבית הזה ויהיה לי קל יותר ואחסום את אמא שלי בווצאפ עם כל האהבה אליה כי היא חופרת יתר על מידה בענייני דת ובריאות, אתנתק מחלק מהמשפחה בפרט מההורים שעשו לי כל כך רע המון שנים ואולי חלק מהתקיעות זה מהם. המשכתי לדמיין על בחורים שאחרי גיל 30 יגידו לי שאני מבוגר מידי וזה יפגע בי כי בעצם גיל 30 לא ממש נהנתי אלא הייתי מופנם ותקוע בבית עבודה והיו לי קשיים נפשיים ותפקודיים ואם דוגמה כן הייתי נהנה אז אולי הייתי מצליח לקבל את המילה הפוגענית שלהם אבל בגלל שבשנותיי הצעירות סבלתי ועד שבגיל 30 (במידה ו-) אגיע לעצמאות פתאום יגידו לי את זה זה יפגע כפול.
יש לי קשיים ללכת לטיפולים ודברים שצריך לעשות.
חשבתי לעצמי על איזה יום ספציפי בעבודה שאני לעיתים מגיע ונראה טוב יותר ולקוחות מתייחסים יפה יותר ולעיתים בחורים נכנסים ואומרים לי שאני יפה ואני מתבייש ובורח לצד אחר של החנות ועכשיו ממשיך להוסיף את החשיבה שביום אחרי מתחיל שבוע חדש מראה ממוצע כרגיל - בית עבודה כרגיל.. וכרגיל מפחדים לא עונה לחיזורים של בנים אליי ... מקבל משכורת קונה קוסמטיקה בגדים והמציאות הרגילה הקשיים בלטפל בגוף שלי הקשיים והפחדים מול בחורים והמציאות הלא נעימה במגורים עם ההורים ונמאס לי.. ואני רוצה ומתקשה לשנות את עצמי. המטפלת נותנת לי משימות ואני לא יודע מה בי נפשית גורם לי לא לבצע אותם. מרגיש קצת שיש כרגע פחות כוחות. המשרה מלאה לוקחת ממני המון משאבים וכוחות.
חשבתי גם על עובדת שעשתה לי רע לא מעט וזה קצת נושא כאוב שכרגע לא מעוניין להרחיב. צבועה.
כל בן אדם מוציא ממך משהו מסוים.
אחד יוציא ממני את הקסם שבי
את החיוך
השני יוציא מתח ועצבנים
במקרה של תורן ער"ן לא היה חיבור בינינו ולעיתים מרגיש לי בנוח לנתק בפרצוף בלי התראה וזה מה שעשיתי. עם אנשים מהסוג שלו לפעמים זאת ההתנהגות.
אתמול היה לי שיחה עם תורן אחר של ער"ן שדווקא הייתה יחסית טובה יותר.
מחשבות לא טובות עולות בי. מרגיש לי רע עם החשיבה המרובעת שיש בי שמאפיינת בדרך את הסטריאוטיפ על הכורדים,
מרגיש לי רע המחיה בבית הוריי והקושי לצאת מבית הוריי ומפליג לי במחשבות על יום אחרי גיל 30 שאצליח להשתחרר מהבית הזה ויהיה לי קל יותר ואחסום את אמא שלי בווצאפ עם כל האהבה אליה כי היא חופרת יתר על מידה בענייני דת ובריאות, אתנתק מחלק מהמשפחה בפרט מההורים שעשו לי כל כך רע המון שנים ואולי חלק מהתקיעות זה מהם. המשכתי לדמיין על בחורים שאחרי גיל 30 יגידו לי שאני מבוגר מידי וזה יפגע בי כי בעצם גיל 30 לא ממש נהנתי אלא הייתי מופנם ותקוע בבית עבודה והיו לי קשיים נפשיים ותפקודיים ואם דוגמה כן הייתי נהנה אז אולי הייתי מצליח לקבל את המילה הפוגענית שלהם אבל בגלל שבשנותיי הצעירות סבלתי ועד שבגיל 30 (במידה ו-) אגיע לעצמאות פתאום יגידו לי את זה זה יפגע כפול.
יש לי קשיים ללכת לטיפולים ודברים שצריך לעשות.
חשבתי לעצמי על איזה יום ספציפי בעבודה שאני לעיתים מגיע ונראה טוב יותר ולקוחות מתייחסים יפה יותר ולעיתים בחורים נכנסים ואומרים לי שאני יפה ואני מתבייש ובורח לצד אחר של החנות ועכשיו ממשיך להוסיף את החשיבה שביום אחרי מתחיל שבוע חדש מראה ממוצע כרגיל - בית עבודה כרגיל.. וכרגיל מפחדים לא עונה לחיזורים של בנים אליי ... מקבל משכורת קונה קוסמטיקה בגדים והמציאות הרגילה הקשיים בלטפל בגוף שלי הקשיים והפחדים מול בחורים והמציאות הלא נעימה במגורים עם ההורים ונמאס לי.. ואני רוצה ומתקשה לשנות את עצמי. המטפלת נותנת לי משימות ואני לא יודע מה בי נפשית גורם לי לא לבצע אותם. מרגיש קצת שיש כרגע פחות כוחות. המשרה מלאה לוקחת ממני המון משאבים וכוחות.
חשבתי גם על עובדת שעשתה לי רע לא מעט וזה קצת נושא כאוב שכרגע לא מעוניין להרחיב. צבועה.