משמרות

[משה057]

משמרות

ב11 יש לי משמרת לילה. אחכ משמרת ערב ואח"כ בוקר...
אין לי כח לזה אבל אני חייב. מרגיש קונפליקט, רוצה חופש, רוצה לבטא את הרגשות שלי, וכרגיל הם תקועים בפנים, אם כי לאט לאט יוצאים...
מנסה לטפל בעצמי, התחלתי ללכת לפסיכולוג...בפעם המאה, 360 שח לפגישה, מסוגל לשלם את זה כלכלית אבל ממש מתקשה פסיכולוגית... זה ים כסף. המשכורת שלי בחודש 4000 שח בערך. 27 שקל לשעה...
לא רוצה לשלם ככ הרבה על 50 דקות של תמיכה... רוצה לקבל אותה בחינם או במחיר סביר. רוצה לבטא את הכאב... צריך אמא להשכיר...
מפוחד, פגוע ומנסה לשרוד להתמודד ולצמוח מהכל.

 

[איילת30105]

מבינה כ׳כ מה אתה מרגיש ומה היית רוצה שיהיה

מדי פעם אני רואה שאתה נותן כאן מענה לאחרים ואני קולטת שכן יש בך יכולת הכלה ורצון לעטוף ולחבק,אז אולי תמיד כשאתה מרגיש מוצף,תנסה דווקא לעצמך לתת את אותה הכלה ואת אותם חיזוקים וייתכן שתוכל דרך קופ׳ח או בדרך אחרת לקבל ייעוץ פסיכולוגי בחצי מחיר ואולי אף פחות??
אולי יש קבוצות שמשוחחים ומקבלים תמיכה הדדית,עם איש מקצוע שמכוון את התהליך?
כאשר אתה משלם לפסיכולוג 10אחוז ואולי אף יותר,ממשכורתך,לתחושתי זה מתכון ללחצים נוספים ולמצב של בדיקה תמידית וציפייה לתוצאות מיידיות!!!והרי טיפול פסיכולוגי הוא לרוב תהליך מתמשך(למרות שלדעתי אם רוצים פתרונות למצב נתון,לא כדאי ׳למרוח׳ זאת שנים על גבי שנים..).

שולחת לך חיזוקית של תפוז ומי יודע,אולי כשתתחזק יותר,תמצא גם עבודה בשכר גבוה יותר ותוכל להרגיש שאתה יותר מבטא את הרגשות ותהיה לך יותר תחושה של ביטוי עצמי וחיוניות.

לגבי הרצון ׳אמא להשכיר׳..יותר ממבינה אותך ובכל זאת מאמינה שכן תצליח למצוא את הדרך הנכונה לשלב בין המטלות,הכאבים והרצונות.

שיהיה שבוע מואר ומחוזק

 

[עליסה שבורה]

משה

כמה דברים.
קודם כל, אני הלכתי לרופא משפחה. ביקשתי הפנייה לפסיכיאטר. שילמתי רק על התחיבות (33 שח). קבעו לי תור לפסיכיאטר. לא משנה מה קרה ומה רציתי, אבל הוא הציג לי את האפשרויות. לקבל שיחות עם פסיכולוג/עובד סוציאלי/פסיכיאטר- כמה שאני צריכה. וזה ללא עלות. הוא אפילו הביא לי כדורים בחינם... (מנסה לשים בצד מה שאני חושבת על הנושא אבל חייבת להעיר שזה הזוי הקלות שבה נותנים כדורים לשחק לי במוח)..
ניסית לבדוק את האפשרות הזאת?

ואני מבינה את החוסר באמא, אצלי זה באבא. אבל בדרכ זה הפוך. הכי הייתי רוצה פשוט לפרוק בפניו את הרגשות/מחשבות שלי. לקבל את העצה שלו שתמיד כמעט הייתה טובה ונכונה עבורי.

אני תמיד אמרתי שאני לא "חולת נפש". אני רגישה מדי לעולם, ולכן לא מצליחה להתמודד או להכיל הרבה פעמים. ואנשים כמוני, צריכים בעיקר מקום לפורקן והתעשטות, וחיבוק.

אתה יכול לנסות לפרוק קצת פה בפורום, אולי זה גם יעזור במקום ה"50 דקות של תמיכה".

 

[סהר-תמיכה]

להחזיק מעמד

משה יקר שלנו,
אני קוראת אותך עושה כל כך הרבה מאמצים להחזיק מעמד, לתת לרגשות מקום מפלט, לאפשר לעצמך את העזרה המקצועית שכל כך חשובה לצמיחה שלך, וגם לתכנן את עצמך נכון מבחינה כלכלית במבט קדימה.. ובהחלט, יש למאמצים האלו גם מחיר – מחיר כלכלי, מחיר של מחויבות ונגיעה לא פשוטה במוקדי הכאב.. ומנגד, אני חושבת גם על המחיר מהצד השני – המחיר של העדר טיפול, וזה נשמע לי כמו מחיר גבוה אפילו יותר..
יקר, כתבת שאתה מסוגל לשלם כלכלית אבל מתקשה פסיכולוגית, אני חושבת שזה דבר כל כך משמעותי וחשוב להעלות מול הפסיכולוג שלך, לפתוח ביחד איתו ולהעמיק בו.
תמשיך לשתף כאן יקר, להשתמש בפורום כמפלט חלקי, כמקום בו אפשר לספר על מה שכואב, על מה שפוגע..

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

יש עניין של קשיים רגשיים, ויש עניין של קשיים כלכליים. העניין הרגשי חשוב יותר. אני מאמין שאדם יכול למצוא הרבה כוחות לעזור לעצמו גם בלי שיצטרך להיעזר באחרים. אם תעזור לעצמך, יותר יעזרו לך. כדי להשיג כסף, עבוד, השקע וחסוך בתבונה. אולי תלמד בחוגים עבודות שמעניינות אותך, וזה גם יקל על מצבך הרגשי. האדם יצור חברתי ויש הרבה אנשים שישמחו לשמוע אותך ולנסות לעזור לך ולהבין אותך. עבודה מטבעה קשה, אבל חשוב לעשות אותה כדי להתקדם בחיים ולהישאר במסגרת מסודרת. אני מצטער לדעת אם הבנתי נכון שאין לך אימא.
&nbsp