משהו לא לגמרי קוהרנטי

[המיזנתרופ]

משהו לא לגמרי קוהרנטי

כשאימא נזכרת איך, בצבא, סירבתי להשתמש בפרוטקציה שהייתה או לא הייתה לאבא עם איזה אלוף, כי היה לי איזה פרנציפ נגד פרוטקציות - זה בסדר.
כשאני נזכר שהם לא הסכימו שאני אשתחרר על נפשי, למרות שברור שזה הגיע לי - אילי פאת מאת (בערבית "מה שהיה מת").
כשאימא נזכרת איך, באוניברסיטה, היא ואבא הציעו לי לא ללמוד ספרות, כשאני אפילו לא זוכר איזו אלטרנטיבה הם הציעו - זה בסדר.
כשאני נזכר איך בשנה שעברה, בהתקף זעם, היא אמרה שהתואר שלי לא שווה כלום, וזה אחרי שהיא ישבה לי על הראש לסיים אותו - אילי פאת מאת.

אני לא זוכר איזה עוד דוגמאות יש לשימוש הסלקטיבי שלה בביטוי הזה, אבל אתם מבינים את הרעיון. בגלל שאני לא מסוגל לחשוב קוהרנטי, אני קופץ לנושא של דברים שאסור להגיד. אמנם, את הביטוי "דברים שאסור להגיד" אבא אמר על הפנטזיות הנאציות שלי, אבל לאימא הן לא מפריעות, וגם לא הגזענות כלפי עדות אחרות. אבל אני לא מעז להגיד שאולי בנות זה לא בשבילי. תסלחו לי שגם פה אני לא יכול לכתוב את זה במפורש. אסור לי לדבר על המחשבות האובדניות שיש לפעמים, כי יש לי איזה זיכרון של אבא מצביע על החלון ואומר "בבקשה". אם אני אזכיר לה שבאותה התפרצות לפני שנה היא גם אמרה שהיא מקנאה בגיסתה על הילדים המוצלחים שלה, אסור לי להוסיף שגם אני מקנא בבני דודים שלי כי הם הולכים לרשת מיליונים. את זה אסור להגיד כי זה מגיע מהחבר הבעייתי שעשה גוגל על הדוד, והרי כל מידע שמגיע מחוץ למשפחה הוא טרייף. כלומר, נדמה לי שזו החוקיות אבל אני לא בטוח.
אבל הדבר שהכי אסור להגיד זה שהם הורים מרעילים. עצם הביטוי הזה לא קביל כי המציאו אותו רק אחרי שהם עברו גיל מסוים. מה שמתסכל זה שכל הסיפורים שקראתי ברשת על הורים מרעילים הם סיפורים יותר קשים משלי. אפילו אם אני אגיד את זה אימא תשלוף את הביטוי "מרוב טוב", ששמעתי אותו כבר הרבה פעמים. גם "כפוי טובה" זה ביטוי שהיא אוהבת להשתמש בו. אולי עוד משהו שאסור להגיד הוא שאחרי שטרחתי ללמוד מקצוע, שוב בגלל דחיפה שלהם, אני כבר חודשים לא מצליח למצוא שום עבודה. וכל עוד אין לי עבודה אני תלוי בהם כלכלית ולא יכול להשחרר מהם.
כלכלה זה לא הדבר היחיד. גם הסידור לגבי אחת התרופות שלי הוא שאימא קונה אותה, כאילו לעצמה, כדי שלא יהיה רשום בשום מקום שאני מקבל את זה. האמת היא שזה ממש מפחיד שאם היא תמות או משהו אני פשוט אנותק מהאספקה. היא, כמובן, מניחה שעד אז אני אגמל מהתרופה הזאת כי זה הדבר העיקרי שאני צריך להיגמל ממנו. לא הבירה, לא הסיגריות - התרופה. זה עוד דבר שבו היא שולטת עליי. גם לשיעורי הספרדית אני לא יכול לחזור, עניין של כסף. לא עוזר להסביר לה שספרדית זה לא אנגלית, אני לא מוקף בזה בכל סרט או דבר אחר. ואני לא באמת יכול להתחיל לראות את ערוץ ויוה ולהשגיח שאני אכן מקשיב לספרדית, לא לפורטוגזית או איטלקית. וזה בהנחה שאני בכלל נופל על סדרות מערביות ולא טורקיות או קוריאניות. אני חייב לדבר עם מישהו בשפה הזאת, כמו שלמדתי אנגלית בזמנו, אפילו אם זה יהיה בתשלום.
כשאני מעז להסביר לאימא ששום כוח בעולם לא ימנע ממני לשתות בירה ולהכניס את עצמי לימים גרועים, היא מגיבה במין טקסט שעיקרו "זה בגלל הבדידות והשעמום. כשתהיה לך עבודה וחברה הכול יסתדר". זאת בדיוק הבעיה. אני לא רוצה להצטרך טובות של אחרים בשביל שדברים יסתדרו. אני רוצה שינוי בחיים. בגוגל, הביטוי "סגנון חיים אלטרנטיבי" מוביל להומואים ודומיהם (בהתייחס למה שאמרתי קודם, ברור שזה רעיון טוב כשלעצמו, אבל לא זה מה שאני מחפש בהקשר הזה). הביטוי "האנשים המוזרים האלה שקוראים לכל השאר בבילון" מסובך מדי לגוגל, וכמו שאני מכיר אותו הוא יחפש בלי מרכאות וימצא לי את תוכנת התרגום בבילון, או מה שזה לא יהיה. אני פשוט צריך משהו שינתק אותי מהמחשב וייתן לי משמעות לחיים. אגב, עניין המשמעות לחיים זה בדיוק למה עוד לא נפרדתי מהפסיכיאטר. הוא אמור לעזור לי למצוא אחת אבל הוא מציע רק הצעות לא מעשיות.
ואם מישהו או מישהי מתכוונים להציע לי הצעות, רק על תציעו את הדת. זה הדבר היחיד שאני לא מוכן לנסות.

 

[מישהי1632]

מיזנתרופ יקר,

מצטערת לקרוא על מצבך.
לדעתי - אם אתה גבר בריא וצעיר יחסית, אפשר למצוא עבודה, אפילו פשוטה. שמירות או חלוקת עיתונים ופליירים. משהו שיוציא אותך מהבית ויתן לך מעט עצמאות כלכלית.

 

[המיזנתרופ]

תודה על הרעיון

 

[איילת30105]

מחשבה בנושא עבודה

אם אתה מחפש עבודה מיידית,אולי כדאי לנסות לנקות משרדים או חדרי מדרגות(בשום אופן לא בשכר מינימום)

במקביל אולי כדאי לערוך קורות חיים מקצועיים ולפנות לחברת כח אדם שינסו למצוא משהו בתחום למודיך ,אולי אף יעזרו לך לסגנן קורות חיים?

אולי תרגום לסטודנטים.הגהות,ייעוץ לשוני וכו׳?

כשיהיו לך קורת חיים,ממליצה ׳לחטט׳ רגליים(או לכתת ופשוט להגיע עצמאית לכל מיני מקומות שאתה מחליט(לאו דווקא שפרסמו הצעה)ולאמר בחיוך:״שלום,אני כאן..אלו קורות החיים שלי,אם תהיו מעוניינים,מוזמנים לפנות״.

מומלץ לא להכריז(גם לא לעצמך)שאתה מחפש עבודה(כי אז פעמים רבות רשום לך על המצח,מחפש ואף נואש)

נסה להאמין בשפע ואולי יגיע..

אני חושבת שטוב שיש דברים שאתה מבהיר לאמך חד משמעית שאינך מוכן,אל אף שאתה מרגיש תלוי באמך,ממליצה בנימוס אך בתקיפות להבהיר שיש דברים שהם חייך שלך ולא של הוריך ואתה תתנהל לפי ראות עיניך.

בסה׳כ נראה שאמך רוצה בטובתך,רק אולי לא תמיד יודעת איך..

שיהיה בהצלחה,אני בעדך

 

[סהר-תמיכה]

איתם ובלעדיהם

מיזנתרופ,
נשמע שאתה מתוסכל מיחסם של הוריך, שכפי הנראה מרשים לעצמם לזכור את מה שנוח להם, בעוד שאתה צריך להבליג ולהמשיך הלאה. ונשמע שאתה מרגיש שההורים שמים באופן עקבי מכשולים בדרכך, או לא מבינים אותך, והתסכול מתעצם מכך שאתה תלוי בהם, והיית רוצה להשתחרר וללכת בדרך משלך, להיות עצמאי, ולמצוא את המשמעות שאתה כל כך מחפש. ייתכן והתלות בהוריך גורמת לך להרגיש חסר כוחות, למרות שמורגש שכן יש לך כוח ממה שאתה מספר, מהאופן שבו אתה נאבק ולא משלים עם הפרשנות למציאות שאתה מקבל מהוריך. זאת גם אם אתה צריך לשמור על שתיקה בנושאים מסויימים, ואפילו רבים, מה שיכול להוביל לכך שתרגיש שהמקום שלך להתבטא הוא מצומצם.
אולי יחסים עם הורים הם לעולם אינם פשוטים, כיוון שאתם חולקים את מרחב המחיה שנים רבות כל כך, ומשום יחסי הכוחות בין הורים לילדיהם, יחסים שהילדים, בהתבגרם, צריכים פעמים רבות להיאבק כדי להשתחרר מהם. וגם משום שלעתים קרובות יש שוני בין הורים לבניהם\בנותיהם, וההורים עשויים לחשוב שהם יודעים טוב יותר מהצאצאים מה טוב ומה לא טוב עבורם, מה שעשוי להוביל למתחים מרובים במהלך החיים. ואולי כל זה הוא משהו שיש להכיר בו, להבין אותו, גם אם זה לא פותר את הקונפליקט בטווח הקצר. נראה שאתה מכיר בכך שהיציאה לעצמאות והשתחררות מההורים הם צעדים חיוניים עבורך כדי לפתור את המתח שנובע מהשפעתם המרובה מדי, בעת זו, על חייך. ההצעות של חברי הפורום בהקשר זה יכולות להיות מועילות. מה שחשוב הוא, שתמצא את הדרך שלך לבסס את עצמך בנפרד מההורים, ואז אולי תוכל לרכוש בוננות חדשה על היחסים עמם.