לא איכפת לי

[איילת30105]

 

[11abcdefg]

אני חושבת....

שהכל מתחיל בתחושת בדידות ולבדיות אינסופית ותהומית שאני חיה בה מאז ומתמיד.
עוד קצת פקפוק שדברים יסתדרו,
וזו התוצאה.
אם הייתי בטוחה שהכל יהיה טוב, ואם הייתי בטוחה שאני לא לבד, אני מניחה שהיה יותר קל.
אם...

 

[איילת30105]

כשהייתי ילדה היו אומרים:אם לסבתא היו גלגלים

אני יותר ממבינה את תחושת הבדידות האינסופית והתהומית וברור שכאשר גם ככה הנפש זקוקה לחיבוק ולעזרה וכאשר זה לא בנמצא,ברור שהפקפוק שדברים אולי יסתדרו,נופל על אזניים קשובות(האזניים שלך במצב הזה).

כל תקופת קושי מקשה לראות את הדרך לשינוי או אפילו את האופציה לשינוי,אבל אם בני האדם היו כולם מורכבים כך שלא היו מצליחים לצאת לעולם ממכאוב וממשבר,יש מצב שהעולם האנושי היה מפסיק להתקיים אולי?

נראה לי שאין כמעט אדם בוגר ביקום שלא עבר משבר ושבר כלשהו בחייו(כמובן שגם ילדים חווים טלטלות) ובעיניי פעמים רבות זו דווקא המקפצה והזדמנות לנסות לבנות עולם חדש וטוב יותר(ולא,אני לא מתעלמת מהקושי והכאב,אבל אני בפירוש מאמינה ואף יודעת שפעמים רבות כן ניתן לצאת מכל התחושות שהזכרת וכן להכיר גם את ׳דרך המלך׳.

ברור שזה מצריך גם שינוי תפישה,שינוי מחשבה,ברור שזה עשוי להיות לעתים תהליך קשה ביותר,עד כמעט בלתי אפשרי,וברור שזה כל אדם עם האינדיבידואל ודרך ההתמודדות שלו.

לגבייך משום מה יש לי תחושה טובה שכן קיימת בך היכולת להיות במצב טוב יותר(לא בכח ואולי בצעדי צב עם הפסקות מנוחה גדולות,אבל בעיניי זה אפשרי גם אם חווים בדרך כשלונות.הכשלונות בעיניי פעמים רבות מחשלים ותפקידנו כחברה הוגנת יותר,לדעת לא לתת לכשלונות האדם להיות הרסניים ולהיות לצידו ככל הניתן.

בכל אופן,גם אני כאן לצידך ורוצה לחזק אותך בכל מצב (חיבוק גדול ומכיל)

 

[11abcdefg]

תודה שאת מאמינה בי.
חשוב לי שיאמינו בי, חשוב עוד יותר להאמין בעצמי אבל לא תמיד מצליחה.

אני אגב, לא חושבת שקושי מחשל או נותן אופציה לשינוי, אני חושבת שקושי הוא נטו קושי.
אם לא היו לי קשיים, הייתי אדם הרבה יותר טוב ממה שאני היום, היו לי יותר אפשרויות לתת לאני האמיתי שלי לצאת.

ולא יודעת לגבי העולם האנושי הוא החברה, אני לא אחרים, השוואות זה דבר נוראי בעיני, ואם כולם הצליחו זה לא אומר כלום, ואם כולם לא הצליחו גם לא אומר כלום.
ככל שאני מסתכלת רק על עצמי, יותר טוב לי, כי אם אני אשווה לאחרים אין ספק שאני אפסיד.

החברה לא בדיוק תומכות באנשים בקשיים (ללא קשר אלי), לא חסרים סיפורים מפה עד הודעה חדשה.

אבל לענייננו, זה נחמד שיש לך הרגשה טוב לגביי (לא משנה שאת לא ממש מכירה אותי).

 

[b88]

לפעמים

לפעמים אדם תלוי גם באחרים, לא הכל תלוי בו, לפעמים הרע הוא יותר מהטוב, לפעמים הטוב הוא יותר מהרע, לפעמים הם שווים.
יש זמנים שאדם צריך לקחת את עצמו ליידים ולומר שהכל תלוי בו, אבל זה לא תמיד יכול להיות ככה.
גם קרן האור וליטוף של השמש לא תמיד קיים, באנטרטיקה יש חצי שנה לילה. אז מי מסתיר את קרן האור? אולי גם אנחנו, ואולי בכלל היא בעצמה נגלית רק לפרקים.

 

[Gali04]

 

[איילת30105]

יש לי חדשות עבורך,בארץ השמש תמיד זורחת

לא כיוונתי לאנטרטיקה,כשאדבר עם אסקימוסים,ייתכן שאומר משהו אחר..בסדר?!

אם אתה חפץ לאמר לכל מי שמרגיש מועקה,שהוא צודק וזה כדאי להרגיש כך,זכותך

אני יודעת מנסיון שגם אנשים שהרגישו הכי רע בעולם,כן הצליחו בסופו של יום לראות את האור

גם לי יש תקופות בהם אני מרגישה נורא ויש תקופות שמצליחה לראות את האור.

אני בעד שאדם תמיד ייקח עצמו בידיים,אבל כאשר אין לו אפשרות לכך,שיידע לפנות לעזרה..מקצועית או אחרת.

שבוע מלא אור(בניגוד לאפל.....)

 

[b88]

לא

לא התכוונתי לזה, אבל לא משנה מה אגיד, זה תמיד יצא לא מובן, אז לא משנה

 

[איילת30105]

אז בבקשה תנסה,בתגובה הבאה כבר אבין בטוח

הבעיה היא כנראה בהבנה אצלי,לא בהכרח בהסבר שלך

 

[b88]

רק

רק ניתחתי את המציאות, והצדקתי את התלונה.
חשיבה חיובית ואופטימית לא אמורה להתעלם מהמציאות,
צריך לחתור להיות תמיד אופטימי, צריך ואפשר תמיד לראות את הדברים הטובים שכבר קיימים, ושעוד רואים בפתח, וגם לקוות ולהאמין בעוד יותר טוב שיהיה.
&nbsp
אם מישהו כותב שקשה לו, הוא רוצה שיגידו שיהיה טוב, והוא גם סתם רוצה שיבינו את מצבו הקשה, סתם להבין ולהאמין לו, ו"לבכות איתו" גם את זה צריך.
כל פעם בן אדם רוצה ומקווה וצריך סגנון שונה.
&nbsp
כל המלים מהתגובה הראשונה שלי לקוחות מדברי הכותבת בעצמה, פשוט הסכמתי עם הדברים האלו, לא אמרתי ששאר הצד האופטימי הוא לא נכון.
&nbsp
אבל מה זה משנה מה אני כותב, כולם כבר הבינו שאני דפוק חח
לא יודע איזה תלונות אקבל על התגובה הנוכחית חח

 

[איילת30105]

אחלה,הבנתי.

כשאני כותבת למישהו לנסות לראות גם את הטוב,זה לא אומר שאני לא מבינה או לא מזדהה עם מצבו.

אבל יכול להיות שקודם אני צריכה לכתוב הזדהות ורק אח׳כ את הנסיון לראות את קרן האור.

ולגבי מה שאתה כותב על עצמך,בינתיים אני רואה שבעיקר אתה זה שכותב כל הזמן כמה שיודעים שאתה לא ברור,אבל הסברת והבנתי טוב יותר,אתה בהחלט ברור(וגם זכית לאייקון של כף יד המפרגנת לדבריך)

אני מבינה לאט כשמסבירים לי לאט

 

[סהר-תמיכה]

הבטחה שמתנפצת...

יקירה,
נשמע שהשבוע שלך התחיל עם תחושה של הבטחה, כמו יום חדש שהפציע עם שמיים כחולים ובהירים והפיח בך כנראה תחושות של התחדשות, תקווה והרגשה של קצת פחות לבד.
ואז, לאט לאט השמיים התמלאו באפרוריות שנדמה כי הלכה וסגרה עליך, כאילו פיזרה מסביבך ערפל כבד, שהתגנב ובלע לתוכו כל חלקה טובה, והשאיר אותך בתחושה של בדידות ומחנק.
אני רואה כמה מאמץ השקעת בלנסות לנער מעליך את הערפל, בלנסות אולי לדחות מעליך את החרדה והמועקה, שכאילו ניפצו בתוכך את התחושה שיכול להיות טוב יותר.
ועכשיו אני שומעת כמה את כועסת על עצמך, על שאת מצפה ליותר טוב, רוצה ועושה כדי שיהיה לך יותר טוב ובכל זאת כנראה מתאכזבת.
יקירה, ייתכן והמעברים והתנודות בין תחושת המסוגלות לתחושת הייאוש סוחטים ממך כוחות גדולים... ואנחנו כאן איתך, לצידך ברגעים האלה בהם את אולי מרגישה איך כל הבטחה מתנפצת.
אנחנו כאן איתך, מאמינים ומחזיקים עבורך את התקווה, שיכול להיות לך טוב יותר.
תמשיכי לשתף אותנו,
חיבוק גדול