לא איכפת לי

11abcdefg

New member
לא איכפת לי

אז אחרי יום ראשון, קמתי ליום שני ואיכשהו הכל היה קל יותר וטוב יותר, עשיתי דברים, תכננתי דברים, דברים שלא תכננתי אפילו עשיתי, השלמתי משימות שמזמן עמדו לי הראש, הייתי אופטימית, החזקתי מעמד, קיוויתי, ניסיתי, הייתי, קיבלתי מחמאות, הרגשתי בסדר, תכננתי תוכניות, לרגעים הרגשתי שאולי הכל יהיה בסדר, לא הרגשתי לגמרי לבד, כלומר היה לבד אבל לא היה בנוכחות כואבת שכזאת.
בגדול, באמת היה בסדר, כאילו הרמתי את עצמי קצת לחיים.
ואז אתמול לקראת הצהריים התחילה להתגנב הבאסה הקלה, לאט לאט, קצת באסה, ניסיתי להזיז, ניסיתי לעסוק בדברים אחרים, ניסיתי להתעלם, מהבאסה עבר לבהלה נוראית, נוראית נוראית.
ככה הלכתי לישון בתחושה של בדידות, בהלה ושהכל רע.
ככה קמתי, בהלה, פחד, בדידות, ייאוש והכל כמו מגדל קלפים אחד אחרי השני מתרסק ונופל, מתרסק ונופל.
מבינה שהכל בראש בעצם, התקווה, החיים, הדמיון שאני לא לבד, הכל אני מדמיינת, שמשהו טוב מצפה לי.
ובעצם זו המציאות, זה שהכל רע.
או שאולי גם זה דמיון.
בסופו של דבר, למי איכפת.
יש יותר רע מטוב, כי ככה העולם בנוי, כנראה יש רק בדידות בשבילי.
נמאס לי להרים את עצמי לבד, נמאס שרק לי איכפת מעצמי, נמאס שהכל לבד, נמאס בכלל לחיות.
וזה מאדם שנורא רוצה לחיות, רק החיים מקשים עליו קצת יותר מדי.
בקיצור, אני מפגרת, זה הסיכום שלי, מפגרת שמאמינה, מפגרת שנשברת, מפגרת נקודה.
איך שלא נסתכל על זה, אני בעיקר עובדת על עצמי.
 

11abcdefg

New member


עצוב לי ובודד לי ואני מתפרקת
לא כיף להרגיש ככה
לא כיף להיות לבד
לא כיף להלחם
אולי זה כל מה שיש לי בחיים האלה והגעתי למקסימום? אולי.
זה נורא ואיום לחשוב ככה.
לבד
 

11abcdefg

New member
לא טוב לי.

פשוט לא טוב לי.
מה כבר רציתי? חיבוק, מישהו שיראה אותי, מישהו שיהיה לו איכפת, מישהו שידבר איתי.
אני עייפה, כל כך עייפה.
אין לי שלווה.
אני כותבת לעצמי.
 

שחר בן31

New member
לא בא לשפוט או משהו...

אבל את לא באמת רוצה מישהו שיראה...שידע ...שיחבק....

יש מצב שאת כן רוצה - אבל את כל כך חוששת מזה בו זמנית שהפחד מזה שהמשהו הטוב הזה יקרה - חזק יותר מהכאב שאין לך את זה.

לצערי ומניסיון - זה ימשיך להיות ככה...

בי יש המון אנרגיות - גם ל 2 אנשים בשלב הראשון.

אבל גם אני כמו כל אדם - לא יכול לגמרי לבד.

סתם חומר למחשבה.
 

11abcdefg

New member
הכי חשוב שאתה לא שופט


ברוך השם יש לי מוח משלי ואני יודעת טוב מאוד מה אני רוצה וממה אני מפחדת.
לא צריכה שאתה תגיד לי מה יהיה או לא יהיה פשוט כי לא מתאימה לי ההצעה שלך.
זו ממש לא הדרך.
אבל היי, העיקר שאתה לא שופט :)
זה בסדר, לא לקחתי את זה קשה.
 
בהחלט לא כותבת לעצמך...

קורא אותך (ואחרים) ומרגיש שרוצה לעזור, לעודד, לחזק, אך תמיד נשאר ללא מילים ומרגיש שכל מה שאכתוב ישמע קלישאתי ונדוש...
בכל מקרה, שולח חיבוק׳!
 
ביום שני איכשהו הכל היה טוב....

תראי כמה הרגשת טוב כשעשית דברים והשלמת משימות!!!

אני חולקת עלייך שהעולם בנוי על יותר רע מטוב,פשוט,את ה׳רע׳ והסנסציה יותר קל לפרסם ואז כאשר במילא לא טוב לך,הכל מבחינתך מגיע ל׳אזניים קשובות׳

אולי תנסי לעתים להעיף מבט על הטבע:השמש זורחת.הציפורים מצייצות,הים פעמים רבות כחול בצבע מדהים,אני יודעת שקשה לראות את כל זה כשרע לנו,אבל זה עדיין קיים.

היה לך בסדר והרמת עצמך לחיים ורק הבהלה הפנימית שלך(בעיניי זה מה שנקרא ׳איזור הנוחות)הרסה לך הכל

כי בעיניים שלך את כאילו שואלת:מה פתאום שיהיה לי בסדר?!איך זה ייתכן?!

ואני אומרת לך:זה ייתכן,זה אפשרי כל עוד אנחנו כאן שרים(טוב,השורה הזו לא באמת שייכת;)

בקיצור,את לא לבד(אפילו עצם זה שאת כותבת כאן ומצליחה להגיע אל נשמות אחרות,את לא לבד!!!) ואת כן חכמה!!!

ואת עוד תצאי ממצב נתון של אפיסת כוחות וראיית השחור ותראי גם את קרן האור

עוד יגיע היום(לדעתי יותר מהר ממה שתחשבי)שתרגישי את לליטופה של השמש ותשמעי את ציוץ הציפורים:)

חיבוק לבוקר שבת טובה יותר:)
 

11abcdefg

New member
תודה

רציתי לכתוב משהו לעניין מה שכתבת, רציתי אבל לא יוצא..
אז אגיד תודה רבה :)
 

11abcdefg

New member
היי

לא יודעת למה, אבל ממש מרגישה צורך להגיב...
אני דווקא חושבת שבהחלט יתכן מאוד שיהיה לי טוב, יותר מזה, שמגיע לי טוב, מאוד מגיע לי.
פשוט הכל מסובך כזה, ואני נוטה להתחרפנות.
כאילו יש לי תחושה כזאת שאני לא מצליחה להשתלט על החיים, רודפת אחרי הזנב של עצמי, לא מצליחה להגיע לאן שרוצה, לא מספיק עושה, בקיצור שלל מחשבות ורגשות שמהם אני עייפה כבר.
לא הצלחתי להסביר בכלל, בטח לא לעצמי:)
 
ברור שמגיע לך טוב!!!ועוד יהיה טוב,חייב להיות

הסברת את עצמך מעולה!!!

אני פעמים רבות קוראת למצבים מסויימים ׳פול גז בניוטראל׳,אבל ברור שיש פעמים שמרוב המחשבות שטוחנות ותוחנות..לא עושים דבר וחצי דבר וזה גם בסדר..

אני קולטת בך הרבה בין השורות:אופטימיות(וזה בפירוש לא נוגד את המשברים שבדרך..זה חלק מהשם הכולל שנקרא ׳חיים׳)קולטת בך אהבה,חמלה,רצון לחיות ואנושיות.

אולי אם נרפה מעט מהרצון העז שיהיה אחרת,אלא פשוט נעשה את מה שהגוף והנשמה שלנו מאפשרים לעשות,אולי דווקא אז פתאום נופתע לטובה.

גם אני אתך כאן בדרך... :) (רק בלי תודות;)את תמיד מודה-מודה-מודה... ;)
 

11abcdefg

New member
:)

יש טוב, ברור שיש טוב.
רק שאני כל כך מפחדת שהוא ילך, שאני מנסה להאחז בו בכוח נראה לי.
ויש עוד הרבה דברים שרוצה ואין. (עדיין או לא עדיין).
אני הכל, וזה בסדר, וזה גם לא סותר.
אני חושבת שזה הקסם שלי.
והטירוף גם..
כן צריך לשחרר לפעמים, אבל אני נורא מפחדת שאם אני ארפה אני אגלה שהכל קרס...

אני מניחה שהאמת אי שם באמצע.

אני מודה כי אני מעריכה, אני לא לוקחת את זה כמובן מאליו:)
 

11abcdefg

New member
אה ולא מרגישה שהסברתי טוב בכלל.

לפחות לא לעצמי, אולי את מבינה את המחשבות שלי כבר:)
 
למעלה