שוב...

מישהי1632

New member
שוב...

לא מוזמנת.
רואה בפייסבוק תמונה של בנות מריקודי עם בחתונת בן של מישהי שחשבתי שאני בקשר איתה. לא יכולתי להתאפק וכתבתי לה הודעה מנומסת בבוקר. איחלתי מזל טוב ושאלתי אם פגעתי בה בלי כוונה. כמובן כתבה שלא, והייתה מוגבלת במספר המוזמנים, וכמה היא מעריכה אותי.
ובשורה התחתונה - לא מסוגלת להתחבר עם אנשים. קשרים מחליקים ממני. טפלון.
ובחוג לכתיבה יוצרת שאני שם עכשיו המנחה ביקשה שאקריא סיפור שלי ובחרה איזה מתוך המטלות שכתבתי לחוג.
הקראתי והיה חוסר חיבור מוחלט עם האנשים. בהו בי בשיממון, הרגשתי כמו עב"ם.
אני חוששת שאני על הספקטרום האוטיסטי, אולי בתפקוד גבוה, אבל שם. ושאין טעם להמשיך בטיפול פסיכולוגי. זה לא יעזור.
 
מישהי

אני יכולה רק להזדהות איתך. היה לי צורך לכתוב. מרגישה כמוך...הרבה.
אם את כבר בטיפול, אולי תעלי את זה? תבקשי פתרון לזה, עזרה...

תהיי חזקה
 

מילקי91

New member
מצטערתבנושא לשמוע.

בנושא של בעיות עם אנשים , אולי תנסי טיפול קבוצתי,

לדעתי , בתחום הזה רק זה עוזר . ( מניסיוני האישי .).
 
שלום

דבר בסיסי מאד בכל קשר בין אנשים הוא עניין. בני את הדיבור שלך עם אנשים על סמך עניין משותף, מצאי בקשרים עניין רגשי על סמך דברים שעושים, שאוהבים ושמעניינים אתכם בחיים. אני חושב שאז הקשרים שלך יהיו יותר יציבים וחזקים וגם יותר מורכבים.
&nbsp
 
אני ׳חוששת׳ שיש לך אינטליגנציה רגשית מעולה..

לילה טוב
בגלל שבהו בך בשיממון,את הרגשת כעב״ם?!כלומר שבזמן שהקראת סיפור שלך,גם הצלחת להיות במגוון הרגשות שתיארת כאן?!אז על איזה אוטיזם בדיוק את מדברת?!
&nbsp
כבוד לי לכל מי שיש לו בעיה כל שהיא על ספקטרום האוטיזם,אבל לא נראה לי שזו את.
&nbsp
אם בעתיד תרגישי את אותה תחושה,יש מצב. שתדברי עם משתתפי החוג ותשאלו מה לדעתם יצר חוסר עניין?אולי הם חשבו שזה מקסים ובעיקר הקשיבו?
אולי בכלל חשבו לתומם אם זכרו לסגור את הדלת או הגז..מה את יודעת מה עובר במוחם של אנשים?!אבל בעיניי זה ממש לא מעיד על מה שכתבת לגבייך.
&nbsp
יש מצב שתעלי סיפור קצר שלא מוכר לאחרים,לכאן?משהו קצר?
&nbsp
ודבר אחרון:אולי אל תצפי מאנשים ואולי פתאום תופתעי לטובה;)
&nbsp
בעיניי,מהמעט שקראתי ממך,את קסם:)
 

b88

New member
אני גם כשמקריא

גם אני, כשמקריא משהו, מרגיש שאף אחד לא יכול לשמוע את התוכן של מה שאני מקריא.
יש כאילו שקט, וכולם כביכול ממצמצים.
אז תראי את כאילו את מהממת את כולם, הרי הפכת אותם להמומים, אז את כנראה מהממת בפנים.
לצערך כרגע הבפנים שלך גלוי רק לך, וגם זה לא ממש ברור לפעמים, אבל ככה זה.
הרבה אנשים הם זהב, ומשום מה אף אחד פשוט לא רואה, כולם רודפים אחרי הכסף, עם כסף אפשר לקנות בחנות, עם זהב אי אפשר, וסבלנות להמיר את הזהב - אין.
כי למי יש סבלנות, לאף אחד.
 

מישהי1631

New member
תודה רבה-רבה על התגובות

מעודד לקרוא.
אנשים אכן עסוקים בעצמם. אחרי הסדנא לקחה אותי מישהי טרמפ. מיד דיברה על עצמה, אף מילה על הסיפור שקראתי, אפילו לא מילת נימוס אחת.
כשמישהי אחרת הקריאה בשבוע שעבר, אמרתי לה שהסיפור נחמד מאד, למרות שהיו לו את המגרעות שלו.
 

מישהי1631

New member
ועוד משהו -

לא רוצה/מצפה שישקרו לי. אם סיפור דורש תיקונים אשמח לקבל ביקורת. ההתעלמות היא הפוגעת ביותר. זה קרה לי עם ספר שלם שכתבתי (!). נתתי לאחותי ולאח של בעלי לקרוא. הם החזירו לי אותו בלי לקרוא וללא מילה. אף לא משהו כמו "קראתי את ההתחלה ולא התחברתי", איזו שהיא התייחסות!
אחרי כן חזרתי ללימודים ולא כתבתי מילה שנתיים.
 
עצוב לי מאוד שאת מחפשת אצל מי שלא יכול או לא רוצה לתת

את כאילו בלי להיות מודעת לזה מחפשת שוב ושוב היכן שאי אפשר. עלייך ללמוד למי אפשר להציע את הספר ולמי לא. אני מתכוונת למשפחה שלך. עוד לא הבנתי שמהם לא תבוא הישועה? גם לי יש נטייה כזאת, לצפות ואז להתאכזב ולהאשים את עצמי, לכן אני מכירה את זה מאוד.
אני לא יודעת אם את על הספקטרום או לא, וזה גם לא מאוד משנה לי. אני רואה מולי מישהי מאוד אמפתית לאחרים (למה לא לעצמך?), רהוטה ומעניינת. אין לי מושג למה לא הגיבו לך בחוג ובמקומות אחרים. אולי (אל תיעלבי בבקשה) יש משהו שאת משדרת? לי פעם נתנו משוב שאני נתפסת כסנובית, מתנשאת, למרות שכל מה שרציתי היה להיות כמו כולם, להשתלב (זה היה בתיכון, כשעברתי שם התעללות). הרבה פעמים מתוך תסכול, חשש, אכזבות קודמות ומרירות, אנחנו יוצרים כלפי הסביבה מין אנטיגוניזם שנתפס ע"י החברה כתובענות או כאנשים שלא מעוניינים ליצור קשרים. אני מכירה את זה כל כך טוב מעצמי. אף אחד לא אוהב להיות במחיצתו של אדם שמרגיש כל הזמן ממורמר, ואני לא מאשימה אותך כמובן. אני מכירה זאת היטב מעצמי. לפעמים החברה פשוט קולטת שדרים אחרים ממה שאנחנו מתכוונים. אולי אפילו תכתבי על זה בחוג לכתיבה? סתם זורקת רעיון.
&nbsp
ואילו היה לי זמן הייתי מזמינה אותך לשלוח לי את הספר שכתבת כדי לתת לך חוות דעת מקצועית, אבל אני עמוסה מאוד ואני גם לא בטוחה שהיית רוצה אילו היה לי זמן.
&nbsp
בכל מקרה שולחת לך חיזבוק, שזה חיבוק וחיזוק שניים במחיר אחד
.
 

מישהי1631

New member
תודה לכם,

אלומה - תודה על התגובה הארוכה והמושקעת. את צודקת שאני שבה ודופקת על דלתות שלא יפתחו. יש אנשים שאין טעם לצפות מהם.
בכתיבה - אני אוהבת את ז'אנר הרומן ההיסטורי. אני יודעת שסיפורים עכשוויים נקראים יותר, וזה סוג שאני צריכה ללמוד לעבוד איתו.
וגם - לנכש טעויות כתיבה של מתחילים, כמו שפה נמלצת מדי, עודף דימויים, קלישאות וקיטש.
 
למעלה