לכתוב

[11abcdefg]

לכתוב

יש איזה רצון לכתוב
לעשות סדר בראש
לנשום לרווחה
לא לדאוג כל כך
אבל לא מצליחה
לעשות סדר במחשבות
לא מצליחה לעצור את החיים
שאצים רצים לשום מקום בערך אבל עדיין אצים רצים
לא מצליחה להתקדם
לא מצליחה לנשום לרווחה יותר מדי.
קשה, מסובך, מרוכב.
ולא מצליחה להגדיר במילים.
ולעשות לי סדר במחשבות.
הבעיה שזה מותר אותי מבולבלת, בודדה, אבודה.
אבל..
אני עדיין אופטימית.

 

[שחר בן31]

מה הכי היית רוצה שיקרה שיעזור לך להרים את עצמך ?

אני מדבר על משהו מעבר לכתיבה זמנית להקלה בפורום...

 

[11abcdefg]

לא יודעת...

 

[b88]

קשה

בלי לראות שמישהו אחר חושב שאתה מסודר, אז אתה גם לא רואה את זה בעצמך, והסדר תמיד יפול ויתבלגן.

 

[איילת30105]

אבל עדיין אופטימית..אולי זה העוגן שלך...

היי abc יקירה,

את לא מתארת לעצמך עד כמה אני מזדהה עם הרצון לעשות סדר בראש ויותר מזה עם הרצון לנשום לרווחה..

המועקות קיימות בעוצמה חזקה..אבל הנה,את בכ׳ז מצליחה להיות אופטימיות וזה עוגן ענק.

ואני אומרת,הלוואי שלא תאבדי לעולם את מעט האופטימיות שעוד מפעמת בך ותנסי לעולם לא להתייאש,גם כאשר החיים ׳אצים רצים לשום מקום בערך״(יותר ממבינה את כוונתך).

לפעמים יש בני אדם שאומרים לי שאם הם קמו בבוקר,כל השאר זה בונוס עבורם(וצעירים אומרים לי זאת)

יש כמובן צעירים שאומרים כי חבל שקמו בבוקר...

יש בני אדם שאיבדו איבר כלשהו בגוף ואמרו שזו היתה המתנה הכי טובה שיכלו לקבל,כי שינו לחלוטין את תפישתם ואת דרך התנהלותם בחיים.

ואני אומרת,אולי דווקא כשננסה להרפות במחשבות וברצון ל׳אנחת רווחה״ כלשהיא ונהיה עם פחות ציפיות(מספיקה כרית.. אולי דווקא אז ייפתחו שערי שמיים ויהיה לנו כיוון כלשהו אל דרך המלך.

לפעמים מרב שרוצים(שמשהו ישתנה לטובה)זה לא יוצא..

אני גם מאמינה שלרבים מאיתנו יש את ׳איזור הנוחות׳ שמונע מאיתנו באמת ובתמים לקבל סוג של שינוי,חיובי ככל שיהיה.

אז המעט שנשאר לי הוא לתת לך חיבוק וירטואלי אמיתי ולהגיד לך שגם אני מרגישה באותה סירה ומבקשת ממך

לשמור על אותה אופטימיות,גם כשקשה,השמש תמיד זורחת..בארץ,זו לא קלישאה,זו עובדה

 

[11abcdefg]

כפרה עליך

תודה רבה לך על התגובה, למרות שאין לי מה להגיד ברגע זה.
אבל מעריכה מאוד.
תודה.

 

[סהר-תמיכה]

רציתי בנפשי לדעת מה קורה איתי

היי יקרה,

נשמע שמבולגן אצלך בראש, בלב, ויש לך צורך במעין הרפיה, להרגיש קצת רוגע... כי בזמן שלך מרגיש מבולגן, החיים לא נעצרים, וכולם ממשיכים בדרכם, וגם את נדרשת לעשות זאת.... אבל כשחווים אי סדר, כשאת מרגישה שאין רגע מנוחה לנפש, זה נשמע מאוד קשה להמשיך לתפקד כך.
כתבת שאת לא מצליחה לנשום לרווחה, ונשמע שרובצת עלייך מעין מועקה כזו, שאת לא מצליחה לבטא במילים. לפעמים אנחנו כ"כ שקועים במירוץ, בחיים שלא נעצרים, שאנחנו שוכחים לנשום כמו שצריך. אין לי פתרון קסם או תרופת פלא לצערי, אבל יש תרגיל מסוים שעוזר לפעמים בתקופות כאלה: תרגיל השלוש נשימות ביום. כמה פעמים ביום, לא משנה איפה את או מתי, קחי שלוש נשימות עמוקות, מודעות, ברצף. בנשימה ראשונה- רק תתחילי להיכנס לזה, בנשימה השניה- תרגישי מעט יותר טוב, בשלישית- הגוף יירגע מעט יותר ויחזור להמשך פעילות בצורה רגועה יותר. ואז בתקווה... גם הנפש.
יקרה, נשמח לעזור לך לחשוב מה מקור הבלבול, לנסות לעזור לך להוציא את המילים שיעשו קצת סדר בראש. את מוזמנת לדבר איתנו בצ'אט של סה"ר (תזכורת: פתוח כל ערב בין 21:00-00:00) או להמשיך לכתוב לנו כאן ולעדכן אותנו בשלומך. נשמח גם לשמוע מהו הדבר שמחזק אותך, שגורם לך להיות אופטימית למרות הכל...?

מאחלים לך המשך שבוע מוצלח עם אנרגיות טובות,

סה"ר

"שרק נמצא כוחות להתגבר
שרק נמצא מילים בתוך האלם
המון מילים רוצות להיאמר
וכל מילה בתוך דמעה נמהלת"

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

לאדם יש הרבה תבונה לסדר את מחשבותיו ולנסח אותן על הכתב ובדיבור, ויש מחשבות יפות ומעניינות מאד. חפשי את האמת שלך, מה מעניין אותך ומה חשוב לך לבטא ולנסח. אולי אז תצליחי לכתוב ברור. אולי תמצאי מגמות לחיים, לפי מה שמעניין אותך וחשוב לך.
&nbsp
&nbsp