שאלה

[פילוסוף רוחני33]

שאלה

אם עד בבית המשפט עונה על רוב השאלות בתשובה ישירה, ורק על חלק הוא עונה בצורה "תאמין לי" למשל "אתה יכול להאמין לי שלא גנבתי", אז ברור שיחקרו אותו יותר על השאלות שלהן ענה "תאמין לי" מאשר על השאלות שלהן נתן תשובה ישירה אם יודעים שכשהוא נותן תשובה ישירה הוא אומר את האמת. אם כך, האם אפשר מבחינה הגיונית להגיד תמיד "אתה יכול להאמין לי" או "אתה יכול להבין" במקום לשקר ולהגיע לאותן תוצאות או שזה מחשיד בגלל תזמון הדברים?

 

[פילוסוף רוחני33]

עוד משהו על תקשורת בין אישית

ייתכן שהדרך הכי בוגרת לשוחח עם אנשים היא להתעניין בתחביבים. כמו שכשאנשים זרים יחסית נפגשים הם שואלים זה את זה על מקום העבודה או הלימודים שלהם כדי למצוא עניין משותף דרך מה שעושים במסגרות, כך כשיש קשר יותר טוב כדאי לדבר על דברים שאוהבים לעשות בזמן הפנוי שזה התחביבים. לספר על תחומי העיסוק שלך זה מה שייצג אותך בשביל הצד האחר כאדם.
&nbsp

 

[b88]

אם הוא רק עד אז..

הוא בסה"כ מעיד על דברים שהוא ראה, לכן כשהוא עונה תשובות ישירות, אין סיבה לא להאמין, אבל למה בכלל לענות "תאמין לי"? שיגיד פשוט את מה שהוא ראה. אז ברור שזה מחשיד. וע"י השקר יאמינו יותר.

זה נראה כאילו מטרת השאלה היא להכשיל, חשבתי על זה כמה דקות והייתי בטוח שמדובר על הנתבע, ולא על העד שמעיד חחח

 

[פילוסוף רוחני33]

אני מנסה לברר

את השאלה הפילוסופית אם מבחינה הגיונית תמיד אפשר לשמור על הדיוק ולהגיד דברים נכונים לפי המציאות, גם כשמעבירים מסר מוטעה. זה נראה לי הגיוני אבל אני לא בטוח. אם אומרים "אתה יכול להאמין לי" לא אומרים דבר לא נכון כי הוא באמת יכול להאמין לי גם אם המסר עצמו שקרי, ולכן מדברים על העברת המסר עצמה. אני גם מאמין שהרבה פעמים כדאי יותר, לפחות בטווח הארוך, להגיד דברים נכונים, כדי למנוע אי הבנות וליצור שיתוף פעולה ואדם שחשבנו לאויב יכול להתגלות כחבר ואז האמת תשתלם. אם אומרים "תאמין לי", האחר עדיין יכול להגיב ולסתור את הדברים ולענות "אבל לא כדאי שאאמין לך כי כוונותיי טובות", ואז תיפתר אי ההבנה.

 

[פילוסוף רוחני33]

ואגב

אני רוצה להזכיר שכשאומרים "תאמין לי" זה לא בהכרח כ די להסתיר שקר אלא יכול להיות כדי להדגיש שאפשר להאמין לאמת שלנו.
&nbsp

 

[b88]

אה הבנתי

היי פילוסוף!
אתה אומר שבקשרים עם אנשים צריך להיות אמיתי עם עצמך, להידבק לזה, ומצד שני להיות מובן לשני, שהרי ההבנה ההדדית היא הקשר שביניכם, אין הבנה הדדית - אין קשר.
ואם כן כשאתה אומר "תאמין לי" אתה מעביר מסר אמיתי וישיר, אבל התהייה היא, איך השני רואה את המשפט הזה, אולי הוא סולד מזה, אבל גם אם הוא סולד מזה, הרי אם הוא ילך הוא ילך, ותמיד אפשרי שפתאום יבין אותך ושהוצאת את המילים 'תאמין לי' ממקום ישיר, והרי גם הוא נצרך לומר לפעמים 'תאמין לי' וגם הוא אומר את זה לפעמים ממקום ישיר.

אז יותר מדויק "היי פילוסוף - רוחני!" כי אתה משתמש בפילוסוף למען הרוחני

 

[פילוסוף רוחני33]

זה לא העניין

העניין הוא שאני מאמין שמבחינה לוגית לא צריך להגיד דברים לא מדויקים שלא מתארים את המציאות בדרך מדויקת, לא רק כשכולם ממילא רואים ויודעים את האמת אלא גם כשמעבירים מסר מוטעה. אם אומרים "תאמין לי", לא אומרים דבר לא נכון כי האחר באמת יכול להאמין לי ומדברים על העברת המסר עצמה. במלים אחרות, מבחינה פילוסופית אפשר תמיד להגיד אמת ולהגיע לאותן תוצאות לפחות, ואין משמעות לאמירה לא נכונה. זה יכול לעזור במקרים שצריך להטעות כמו בבית המשפט, ואפשר להטעות מבלי לשקר ע"י צורת משפט מתוחכמת.

 

[b88]

כן

אמנם הזכרתי את הנקודה שה"תאמין לי" יכול לגרום להבנה הדדית רק עוד הרבה זמן, אבל הבנתי גם שזה יכול גם רק לגרום לשני לתהות ולשאול, אבל מייד התשובה שלך ממשיכה, וזה בעצם בונה קשר יציב מיידי.

 

[פילוסוף רוחני33]

אם אומרים "תאמין לי"

האחר יכול להגיד משהו כמו: "לא כדאי שאאמין לך בעניין הזה, כי הכוונות שלי כלפיך טובות ולכן מוטב שנשתף פעולה ולא תסתיר ממני מידע". לכן זה מאפשר תקשורת טובה יותר והבנה טובה יותר.
&nbsp