ואני חשבתי שעבדות ופרך פסו מן העולם

Gali04

New member
מסכימה

נבגדתי בצורה הכי קשה שיכולה להיות כאשר הייתי בתחתית, תחשבי על זה שנזרקתי עי 2 אחיות ואמא עמדה מהצד כאילו לא שייכת לסיטואציה. זוכרת שהלכתי ברח׳ באמצע אותו הלילה עם הכלב שלי רק בוכה בוכה בוכה בוכה, ממררת בבכי (הגיסים שלי לא עלו והמתינו לאחיות ברכבים למטה).
&nbsp
נכנסתי לרכב והמשכתי לבכות, לא נירגעתי, מחשבות על כך שהיחסים לא יחזרו להיות כשהיו לא הניחו לי, לא עיכלתי מה עברתי, הכאב עבר בגופי בגלים סוערים כמעין סכינים חדות. נסעתי לדירה במרחק 10 דקות נסיעה, ולא ראיתי את הדרך מרוב הדמעות בעיניי, גם לא ממש היה איכפת לי להתנגש חזיתית באיזה רכב, החנתי, עליתי לדירה ופשוט רציתי למות, התפרצתי בבכי קולני ולאחר שעות נירדמתי מתשישות. קמתי בבוקר עם כאבי ראש איומים והתפללתי שכל מה שעברתי בלילה היה לא יותר מחלום רע, אבל מהר מאד הבנתי שזה לא היה חלום, אלא המציאות המרה של חיי, וידעתי, כ״כ ידעתי, שמעתה ואילך אנלא אראה את שלושתן באותו אופן. השלמתי איתן כי לא היה לי אף אחד בחיים, אבל הנזק נעשה ואני לעולם לא אסמוך עליהן. השבר הוא גדול והוא לנצח! ! אין מחילה על מה שעשו לי!
 

כאב 8

Member
כואב הלב לקרוא את זה

איך עברתי את הרגש הזה
שאת אומרת אין סיכוי זה לא קרה זה רק חלום .אבל זה לא חלום
זה יותר מדי רע בשביל לקרות את אומרת לעצמך
אני כל כך מבינה את עוצמת הכאב
הכי כואב לי שאת איפשהו תלויה בהם
מרגישה סוג של חסר אונים נגד המחלה
תלויה באנשים שזרקו אותך
כמו אני תלויה במשפחה שלי וגם אני עברתי סרטים תמיד מאשים אותי במוות של אבא שלי ואומרים את רוצה להרוג גם את אמא למדתי לשתוק .לא לבכות עם צעקות לא להתעצבן לקחת כדורים ולנסות להירגע.
אבל מה שאת עברת הבגידה הזאת אלוהים איך אני מכירה את זה למרות שבמקרה שלך נשמע נורא אני רק חושבת על זה אני מצתמררת .
הלוואי שהייתי יכולה למחוק לך את הזיכרון הזה .
את יודעת מה הקטע שאף אחד לא יעצור את החיים שלו בשביל בן משפחה בדיכאון . מדברים איתך 5 דקות פעם בחודש
הם שם עם המשפחה שלהם הילדים
או אחות או האמא הכל מתנהל כשורה אף אחד לא יחשוב שיש בבית הזה מישהי בצרה .הכאב שלך שייך לך אף בני משפחה לא יעצור את החיים שלו .
הלוואי שלא תיהיה תלויה בגורמים אחרים וגם אני לא .
רק הורג אותי החוסר האונים .
 

Gali04

New member
נכון

אף אחד לא יעצור את החיים בשבילנו. כל אחד דואג לענייניו ולמשפחתו ולילדיו. אין להם סבלנות אלינו ולדיכאון שלנו. אחים לאחים זאב. רק כ״כ כואב לי שאני הייתי בשבילם כל החיים ובשביל הילדים שלהם, רק צייצו שצריכים עזרה עם הילדים הייתי רצה ועוזבת את חיי והכל כדי לעזור ולתת מעצמי. כשחליתי, קיבלתי סטירת לחי, הבנתי, כמה העולם אינטרסנטי ושלעולם לא אקבל את מה שאני הענקתי להם בכזו מסירות. התובנות האלה הכי כואבות.
&nbsp
אגב, כשאבי נפטר גמלי אמרו בול תמשפט שלך אמרו. נערה בת 15.5 צריכה לשמוע משפטי האשמה נוראיים מאמה ומהאח שלה כמו את הרגת את אבא. שנים שמעתי את המשפטים האלה, לאורך כל התיכון. מזל שבכלל לא הייתי בבית כשהוא נפטר אחרת באמת היו מאשימים אותי.
&nbsp
&nbsp
 

כאב 8

Member
הקטע שאני עדיין עוזרת להם

אמא שלי לא יכולה ללכת לבנק בלעדי ולא לגורמים משרדיים בלעדי
אני יוצאת חצי מתה איתה לעולם השחור הזה בחוץ לא שבבית פחות שחור .
אחותי הרווקה כל מקום רוצה שאני אלך איתה טוענת שהיא צריכה אותי בכל מקום וטוענת שהיא אוהבת אותי הכי הרבה .
כל היום עסוקה בנייד וסלפי עצמי במשחקי מחשב .
אני עזרתי המון לאחותי השניהה עם הילדים וגם כיום חצי מתה עדיין מנסה לעזור .
אני פשוט אוהבת לעזור
אבל מה קיבלתי כלום
מכרים את הסרטים שהמשפחה נלחמת בשביל מישהו כמו למשל המשפחה של גלעד שליט או משפחה של חולה .
כל רוצה משפחה כזאת .
אומרים שאהבה מרפא הכל
וברגע שאין לך אהבה לעצמך אתה צריך אהבה מאחרים ולא רק במילים
לדעתי אהבה זה להלחם בשביל מי שאתה אוהב .
לא רק במילים
אני כבר לא מאמינה במילים כמה קל להגיד אני אוהב אותך .
במעשים אנשים הם שתקינים .
הקטע של האשמה במוות כל פעם חוזר עם אני בוכה או מתחילה עם הכאב שלי . צודקת נמאס להם מדיכאון שלנו .

הלוואי שיהיה לנו כוח להלחם בשביל עצמנו
המלחמה היא שלנו עלינו להילחם לבד .
לפעמים זה נראה לא מלחמה נגד הדיכאון וחרדה אלה מלחמה עם אנשים בעולם הזה .
 

Gali04

New member
כל הכבוד לך

עם כל הכאב והחרדה שלך את יוצאת ומלווה אותן וחושבת קודם כל עליהן. אני יכולה להגיד לך שגם אני הייתי כך עד שנפלתי לגמרי. מציעה לך לשמור לעצמך, לשים את עצמך לפני כולם, כי אף אחת מהן לא תעשה מה שאת עושה איתן. אף אחת מהן לא נלחמת איתך מול הפסיכיאטרים לקבל טיפול מתאים. תשמרי לך כוחות שלא תפלי כמוני.
&nbsp
אחותך הנשואה דואגת למשפחתה, גם הרווקה לא מפסיקה לחיות את חייה כדי לטפל באחותה החולה, שזקוקה להכי הרבה חום הבנה ואהבה שקיימת, גם אמא נעזרת בך לפי מה שאת מספרת, ומי נותן לך?! מאיפה את מטעינה תצמך?! את מטעינה את עצמך ומניסיון זה אוזל מתשיהו ואז נותרים על אויר, ריק, כלום....
&nbsp
 

מישהי1632

New member
עצוב כל-כך לקרוא גלי

מבינה אותך.
אני חוויתי את זה כשחליתי במחלה קשה, ה-מחלה שלא מעיזים לומר בקול רם, וגיליתי שלאבי ואחותי לא אכפת, ובקיצור - פרט לבעלי והילדים (וגם הם לא יכלו לקחת על עצמם את ניהול העניין הרפואי. עשיתי הכול לבד), לא אכפת לאף אחד בעולם אם אני חיה או מתה. ואני יודעת שאם זה יחזור, או שאסתדר לבד או שאבוד.
לא חזרתי להיות אותו בן אדם לאחר מכן.
אבל - לגבי המשפחה שלך - נסי לא להאשים את עצמך. אולי, לרוע מזלך, נולדת למשפחה מסובכת? אולי היו מתנהגים כך לכול אחד?
ויתכן שכן אכפת להם ממך בדרכם המוזרה.
 

Gali04

New member
ן


הכי כואב בעולם להיות בצמתים בחיים שבהם נמדדים הקרובים אלייך ואז לגלות שציפיות לחוד ומציאות לחוד. במצבי היזקקות כמו שאת ואני מתארות האמת נגלית במלוא כיעורה, אכזבות מקרובים הם הדבר הכי מפיל שיש והבעיה היא שלעולם אי אפשר להשתחרר מהמחשבות האלה, הפגיעות מצטלקת כאילו הופכת לזיכרון עד.
 
לדעתינאת לא צריכה לטפל באימך

אם האחים לא רוצים לדאוג לה שישכנו אותה במקום סיעודי את לא חייבת לסבול אותה היא גם כפוית טובה וגם גורם מרעיל בחייך תתרחקי ממנה בלי יסורי מצפון ומה שיקרה לאימך כבר בעיה שלה ושל יתר האחים שלך את לא צריכה את זה עזבי כיבוד אם
 

Gali04

New member
חד משמעית

אבל היא לא מוכנה לשמוע. אמשלי בחיים לא תעזוב את ביתה, אני מכירה אותה.
סה״כ היא אישה פעילה מאד ומנהלת אורח חיים עמוס, היא חיונית מאד. כרגע היא גם לא סיעודית. גם עם הגבס וקריעת הגידים בכתף, היא לא הסכימה שאקלח אותה כל השבועות האלה אז שמנו כיסא במקלחון, אני עוטפת את הגבס, והיא מתקלחת לבד ומשתדלת להתלבש גם לבד (ולעיתים עם עזרה שלי) והיא נכנסת לשירותים לבדה. זה מאד חשוב לה העניינים האלה, להרגיש שהיא עדיין דואגת לעצמה.
&nbsp
אחי הציע שתגיע אחות בתשלום או פיליפינית. הוא אנטי העזרה שהיא זכאית לקבל מביטוח לאומי, כי המטפלות משם לא מוכנות לעשות הכל ומאד ממורמרות מעבודתן וחשוב לו שאמא תקבל טיפול מסור עם חום ואהבה ולא איכפת לו לשלם בעבור זה, אפילו רב איתה לפני שבוע שתפסיק עם העזרה מהביטוח לאומי, אך היא לא מוכנה שהוא יבזבז כסף (האחיות לא ישלמו זה רק הוא, כן?!). היא כזאת שאם זכאית לטיפול היא תעדיף לקחת אותו גם אם הוא לא טוב מספיק עבורה ולא תסכים לקבל שירות טוב יותר רק בגלל שהוא בתשלום (כמו שאחי מעוניין שתקבל). היא תדחה את זה, כי נותנים בחינם את אותו השירות שאחי מוכן ורוצה לשלם עליו.
&nbsp
הבעיה היא שהיא לא מבינה שזה בכלל לא אותו שירות טיפולי ואין מה להשוות בין השניים. מטפלת מביטוח לאומי באה ועושה טובה, עובדת תמורת משכורת נמוכה ומתנהגת בחוסר חשק. פיליפינית משתכרת יפה ומעניקה שירות בהתאם ולא מחמיצה פנים ועושה כל מה שמבקשים ממנה.
&nbsp
 
אז שתסבול ותתלונן ותסתדר עם זאת

מביטוח לאומי או לבד. ואם היא ממש תסבול אולי יכנס לה שכל והיא תסכים להצעה של אחיך ואם לא שתסבול מבחירה לא סבלת מספיק? תני לה לאכול את התבשיל שהיא בוחרת לעצמה ניסיתם לבוא לקראתה לא רוצה לא צריך אבל שתתלונן לאנשים אחרים לא לך. כמה אפשר כבר לשמוע אותה יאללה
 

Gali04

New member
כמה שעושים יותר כך סוגרים תעיניים יותר

כמה שמשקיעה יותר ככה לא מעריכה אותי ומתלוננת יותר.
&nbsp
&nbsp
 

Gali04

New member
הלוואי שהייתי מפסיקה להראות לה שאני מתרגשת ממנה

לאחרונה התחלתי לעשות פחות וזה מקומם אותה.
כשהיא עושה לאורחים שלה היא לא מתלוננת שלא יכולה, אבל כשהיא לבד פיתום היא לא יכולה לעשות את אותן הפעולות. סיפרה השבוע לחברות ולמשפ׳ שהיא מורעבת. כפוית טובה הזויה. עשתה אותי מפלצת.
 

לאורה101

New member
זה ממש לא קל

להראות שלא איכפת לך או להעיר להגיד לה משהו כי היא בכל זאת אימך.
מכירה מקרוב את התחושה הזו.
את המילים שעל קצה הלשון אבל פשוט לא יוצאות.
שבוע שעבר חיכיתי לטל' מאבי כי קבענו ללכת לאנשהו, בגלל זה לא הלכתי לחדר כושר, שאת יודעת כמה זה חשוב לי וכמה אני מתאמצת לעשות זאת. בסוף לא שיחה ולא בטיח, בערב הוא אומר לי:" הלכנו לקניות כי לא היה כלום בבית"
על טלפון סלולרי שמעת.....
הקיצור אתמול באתי לעזור לו במשהו אז הוא זרק לי, אחרי שעשיתי לו טובה, שהיה חסר משהו במה שנתתי לו אבל "לא נורא"....
לא יכולתי להגיד לו שהוא הרס לי את התכניות ביום ג.
אוף.
תחזיקי מעמד יקרה ושימרי על עצמך, זה יותר חשוב.
שתגיד מה שבא לה.... את יודעת האמת.
 

Gali04

New member
מאד מבאס לבטל התחייבות אישית כמו חדר כושר ועוד לחינם

את היית מוכנה לבטל את הדבר שהתחייבת אליו בחודשים האחרונים כמו חדר הכושר והצד השני (שהוא אבא) בכלל לא חשוב לו לקיים את מה שקבע איתך ואפילו לא עושה את המינימום ומודיע.
&nbsp
בכלל... אנשים שלא מכבדים זמנים של אחרים מעצבנים אותי. מה?! את לא פינית לך מקום בלוז?! את לא התכוננת נפשית למפגש?! לא פינית את עצמך?! הקניות חשובות יותר ממך?!
&nbsp
יפה שאת לא נגררת ונוצרת לשונך. אני לא מסוגלת, כי אצלי התדירות של הדברים גבוהה ואצלי אמא משתמשת במילים שורפות, שאין מצב שאדם נורמאלי עם לב ורגש לא יתפוצץ. כשגרים ביחד החיכוכים הרבים גם מאבדים כיוון, בלתי אפשרי שלא לענות כשאמא משתמשת בשפה מעליבה ומשפילה שבאה לסרס ולהקטין. לא פלא שהגעתי למצב הנפשי הזה אם כל חיי זה מה שספגתי ממנה. מילה שפוגעת מתקיימת לנצח בנפש שלנו, הרבה אחרי שמכה גופנית מחלימה. עדיף לקבל מכות פיזיות ולא לשמוע דברים פוגעניים.
 

לאורה101

New member
תודה לך גלי

על ההבנה והכעס שלך בעבורי.
מחמם את הלב.

לפעמים באמת מכות פיזיות הם פחות משמעותיות מעלבונות ומילים מכוערות ומזלזלות.
מצד שני מכות פיזיות משפיעות גם נפשית.
אבי נהג להכות אותי עד בערך גיל 13 ובאימפולסיביות רבה כך שאת אף פעם לא יודעת מה 'ידליק' אותו וממה להיזהר.
זה שאתן גרות ביחד בהחלט מעלה את מידת החיכוך ולפיכך גם הפגיעות עשרות מונים.
הייתי אצל המטפלת שלי אמש והיא אומרת שאבא שלי משתמש לפעמים במוד/מצב ילדי שבו הוא רוצה/צריך/מבקש את עזרתי, אני כמובן רצה כדי אולי לזכות באיזושהי מחמאה או מילה טובה, ובסוויץ אחד הוא חוזר להיות ההורה ואז לא מקשיב כלל לדעתי.
אני לא חושבת שלדבר עם אמך , כפי שכאב הציעה, יעזור כי היא ( כמו אבי) לא מודעת למה שהיא עושה ומעבירה אותך.
אולי מה שניתן לעשות כשהיא מעליבה במילים וכד' פשוט להתרחק ממנה באמירה כמו: " אני הולכת כרגע לחדר שלי עד שתפסיקי להעליב/להגיד לי את הדברים הללו. כשיהיה לך משהו חיובי להגיד אני אצא"
קצת לקחת פסק זמן לאסוף את עצמך.
אתמול המטפלת המליצה לי לפני כל שיחת טלפון מאבי לדמיין שאני מלבישה על עצמי שריון או את ' חליפת האיומים' שלי ולנסות להציב מרחק ביני ובין הדרישות שלו.
כמובן שקל להגיד והרבה יותר קשה לבצע אבל אני אנסה בעתיד.
&nbsp
מחזקת אותך מכאן, יקרה

&nbsp
 

כאב 8

Member
אין ספק שאמא שלך

בעייתי וחבל שעד עכשיו לא הלכה לטיפול ולא רוצה
חשבתי איך היו היחסים שלה עם האמא שלה ואבא שלה מה היא הרגישה כלפי ההורים שלה מה היה היחס שלה לה זה דעות היא בחרה לעצמה .
כל זה בעצם השפיעה על החיים של הילדים שלה בטוב ורע
אצלך ברע .
פעם קראתי שאמא לא אהבה את הב ת שלה כי היא הזכירה לה את הגרוש .
פעם קראתי שכלנו קורבנות של קורבנות.
אין ספק החיים מורכבים
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
להעריך את עצמך


היי גלי,
אני קוראת אותך ושומעת את הכעס על חווית העוול שנעשתה על ידי אמא שלך, ומבינה שיש בך כעס על אמא.. את מנסה, משתדלת, עוזרת ומסייעת הכי שאפשר, מטפלת בה כאילו הייתה בתך הקטנה, ועדיין, נדמה שהערכה הוחלפה בזלזול..
אמא כבר פחות תלותית כמו פעם, וזה נותן לך קצת אוויר.. קצת מרגוע.. לנשום.. לחיות.. אבל היא- מוסיפה לרטון, להתלונן, להיות כעיוורת למאמצים הבלתי פוסקים שלך לגרום לה טוב..
אני יכולה להבין כמה פוגעת התחושה הזאת שלא מעריכים אותך, כמה היא קשה מנשוא.. לא קל להעניק לאחר את הלב שלך ולא לזכות בהכרת התודה שלו.. נעזוב את ההכרה, לפחות שלא יתעלמו ויבטלו את הדברים שאת עושה..
גלי יקרה, את מכירה את אמא שלך הכי טוב שיש, את חושבת ששיחה איתה תוכל להיטיב את המצב? אם כן, אולי תנסי לפנות ללב שלה.. דברי איתה על התחושות שלך.. על הקושי ועל חוסר הכרת התודה.. וגם אם היא לא תשתנה- לפחות תדעי שניסית..
יקירה, אני מבינה שהסיטואציה עם אמא מורכבת.. אני רוצה להציע להיות כאן איתך.. שלא תרגישי לבד בהתמודדות הזו.. אני מזמינה אותך לבוא ולספר לנו איך מתקדם הטיפול בה, מה הרגשות שלך והתחושות.. פריקה מילולית לעיתים יכולה לחולל פלאים, והלוואי שתמצאי מרגוע בים המילים..
בריאות איתנה לאמא..
שלך בהערכה רבה ,
מתנדבת סה"ר
 
למעלה