ואני חשבתי שעבדות ופרך פסו מן העולם

Gali04

New member
ואני חשבתי שעבדות ופרך פסו מן העולם


שבוע הבא היא אמורה להוריד את הגבס, בינתיים היא מתניידת בעזרת הליכון ומעט פחות תלותית.

נכנסתי למס׳ שעות לחדר לנוח, ניכנסתי בלי מצפון בעיקר כי ידעתי שקרובת משפ׳ נמצאת איתה (עם אמא כמובן) עד איזה שמונה בערב. אחרי שהלכה נשארתי לנוח בחדר. לאחר זמן מה, היא נואמת מעבר לדלת חדרי וממש מתלוננת בצעקות, שהשארתי אותה כל היום בלי כלום ולא טיפלתי בה ושלא אגיד לאף אחד שאני מטפלת בה כי זה לא נכון ומזל שהאחות הגדולה הייתה בבוקר והכינה לה טוסט, כי אחרת לא הייתה אוכלת כל היום. עוד הוסיפה בדרכה המניפולטיבית שממחר לא אגיש לה אפילו לא כוס מים ושהיא לא רוצה ממני דבר.

עניתי שיש לה מקרר מלא באוכל וגם מנות אוכל מוכנות בצלחות והיא פשוט יכולה לחמם במיקרו ולקחת לעצמה.

היא הולכת ובאה למטבח בהליכון ומגישה לאורחת דברים וחותכת עוגות אז היא גם יכולה לחמם לעצמה אוכל, ובנוסף, זכותי המלאה לכמה שעות של שקט ולבד.

פשוט מחרידה אותי התנהגותה המזלזלת, התרגלה שאני המשרתת שלה בכל שניה נתונה ואסור לי לקחת פסק זמן שלא בשעות השינה שלה. ממש הפכה אותי לעבד נרצע.

גם כשחושבת שכבר לא תוכל להפתיע אותי בכלום, אני לומדת שאנלא מבינה בעצם כלום!
 
איך שהיא עושה תצעד הראשון

תברחי מהבית. ולגבי ההגיגים שלה תסתכלי עליה כאישה ממורמרת זקנה שכבר אי אפשר לשנות אותה ופשוט תחפשי הערכה ומילה טובה במקומות אחרים כי שם אין. זהו וכל הכבוד שסבלת אותה וטיפלת בה עד עכשיו. יש לך בטח וילה בשמיים אחרי כל המאמצים
 

Gali04

New member
מי שלא מכיר אותה יכול לחשוב שבאמת מתעללים בחסרת ישע

כואב לה מאד שלקחתי פיקוד ושליטה על כל מה שקורה בבית, כאילו לקחתי לה את שרביט המלוכה בממלכה שלה, סוג של קנאה וגם היום בריב בינינו אמרתי לה את הדברים ושהיא קנאית. צעקתי ובכיתי ביחד, אני על סף טירוף ממנה!
&nbsp
לכולם סיפרה שהיא מאתמול עד היום בצהרים לא אכלה ושהיא מורעבת, פשוט הזויה. מזל שמי באמת צריך לדעת (האחים שלי) מהי האמת כבר מכיר אותה ויודע שלא כצעקתה. כל יתר האנשים ממש לא מדאיגים.
&nbsp
 

כאב 8

Member
אולי גם אמא

שלך צריכה קלונקס
בקיצור זוועה המצב במקומך אני הייתי. משתגעת .
זה כבר בלתי נסבל המצב שלך
אמא שלי כבר היית אומרת לי אלף תודות אם הייתי עושה משהו בבית .
 

Gali04

New member
לגמרי צריכה

הצעתי לה בהקשר לדבר אחר שהייתה נסערת ממנו (לא קשור לריבים בינינו) ואמרה שבשום אופן.
&nbsp
היום הרוחות סערו, היא גם נוהגת באלימות תוך כדי. פיתום היא מעיפה וזורקת חפצים או מטיחה אותם על השולחן נגיד טל׳, היום בכלל... לקחה תהליכון וניסתה להעיף מהמרפסת, עצרתי אותה ואמרתי לה שלא יפול על אנשים, אולי ישנם אנשים או ילדים בגינה. בכיתי צעקתי אמרתי שאני חייבת זמן גם לבד עם עצמי. אחרי כן לקחתי קלונקס. חבל שאף פעם אנלא יודעת מתי יפרוץ ריב אחרת הייתי בולעת רבע שעה קודם

&nbsp
אני מרגישה שאני הולכת ומאבדת שפיות
 

כאב 8

Member
הזוי

לי נשמע שאתם צריכים עובדת סוציאלית
שתבוא תתדבר איתכם קצת
שאני עברתי ניתוח וחזרתי לבית הביאו לי טיפול ביתי שכלל גם עובדת סוציאלית
האמא שלך צריכה לדבר עם מישהו דחוף .לי זה נראה קצת קיצוני התנהגות שלה אולי זה קשור לתאונה או שהיא ככה תמיד
מוזר לי אף פעם לא ראיתי את אמא שלי מתנהגת ככה .
 

Gali04

New member
לא כל האימהות אותו דבר

היא אנטי עירוב גורמים מקצועיים בטח לא כאלה שקשורים לנפש, בשבילה כל הפסיכיאטרים והפסיכולוגים פסיכים. היא גם ממש לא חושבת שהבעיה אצלה.
&nbsp
תמיד כלפי חוץ עוטה על עצמה מסיכה של נחמדות, היא לא נראה את פרצופה האמיתי החוצה, לכולם מחלקת תבשילים שמבשלת, עוגיות ודברי מאפה שאופה בעצמה, כלפי האחרים היא סופר עדינה. תמיד היה לה חשוב מה חושבים עליה הזרים ומה יאמרו עליה תשהיא תמות. יש לה יכולת נפלאה להסתיר את הדו פרצופיות שלה. כמובן היחס הבלתי מכבד הוא כלפיי בלבד וכך היה כל החיים. עם האחים שלי היא לא מעיזה לאמר מילה שלא במקום, גם כשהם רבים איתה היא מצטדקת ולא אומרת להם מה שבאמת רוצה להגיד להם (אחכ לי היא אומרת מה שרצתה לאמר).
&nbsp
היא אישה מאד מטעה.
&nbsp
תגידי דרך מי בודקים את העניין עם העובדת סוציאלית שמגיעה הבייתה? נציגת ביטוח לאומי כשהייתה אצלנו לבדוק את המצב לא הזכירה את העניין.
&nbsp
&nbsp
 

Gali04

New member
להתקשר למוקד?

הצעתי לה בדרך שאמרתי שכדאי לה לשוחח עם עו״ס לגבי כל מה שהיא עוברת בגלל הפציעה ותדבר על שקשה לה. אפילו הצעתי שאני גם אצטרף ואפשר לדבר על מה שקורה בינינו, כי את מאד עצבנית לאחרונה.
&nbsp
דחתה על הסף, כמו שחשבתי, וסיננה שכל הפסיכולוגים האלה פסיכים ושהיא יכולה ללמד אותם

&nbsp
&nbsp
ניסיתי

&nbsp
 

RebelRex

New member
מתי את חושבת שהחיים שלך

היו פחות רעים?
כשגרת לבד לפני כמה שנים, או היום שאת מטפלת באמא שלך?
 

Gali04

New member
שאלה מורכבת עם תשובה מורכבת

בלתי אפשרי להשוות בין 2 תקופות שונות שבהן הייתי במקומות שונים. כשגרתי לבד היו דברים שהיו שהיו טובים יותר (למשל אף אחד לא החליט או ביקר את מה שאני עושה, הייתי עם עצמי ועשיתי או שלא עשיתי מה שהתחשק לי מבלי להסביר תצמי), מאידך יכולתי גם למות בדירה מבלי שאף אחד יידע.
&nbsp
כשחזרתי לאמא (פרט ל6 השבועות שאני נאלצתי לטפל בה) היא דאגה לצרכיי הבסיסיים, דבר שהיה לי קשה לעשות כשגרתי לבד (קניית מצרכים, ללכת לקופח ולהוציא לי מרשמים ולהביא אותם מבית המרקחת. כשגרתי לבד לא הלכתי לרופא, כי לא יצאתי מהבית ולכן גם הפסקתי את התרופות על דעת עצמי מחוסר ברירה).
&nbsp
הטיפול בה קשה מנשוא, גם בגלל מצבי שנאלצתי לקום מהמיטה ולדאוג לה ולבית 24/7, אבל בעיקר שהיא מתייחסת אליי כמו עבד נרצע, בחוסר כבוד והערכה בסיסים, מדברת בטון מגעיל, מקללת, אלימה, פוגעת בנקודות הכי רגישות.
&nbsp
אז לאור מה שתיארתי, אי אפשר להשוות בין 2 התקופות, בין כעת לבין אז, בכל מקום היה דבר שהיווה יתרון ואחר שהיווה חסרון.
 

RebelRex

New member
אם אני מבין נכון

פעם שגרת לבד , לא יכלת לטפל אפילו באדם בודד , כלומר בעצמך.
היום את מטפלת בשני אנשים - באמך ובעצמך.
באופן אובייקטיבי, ואמנם בראייה צרה, זאת מגמה של שיפור. זה בכלל לא פשוט לטפל באדם אחר 24/7, ואת חייבת להבין שזה נקודת חוזקה אצלך.
אולי אם נבין מה הביא לשיפור, יהיה אפשר לדעת איך לתת לך עצה פרקטית יותר בשביל לצאת מהמצב שאת נמצאת בו.
אולי המגורים לבד לא עשו לך טוב, ואולי אם תעברי לגור עם שותף או שותפה זה יהיה פתרון טוב?
יש לי חבר שהיתה לו בעיה דומה. אמא שלו הפקידה עליו לטפל בסבתא שלו , להיות פילפיני שלה 24/7, וגם הוא סבל מיחס גרוע. הצעתי לו לעבור לגור אצלי לתקופה, עד שיעמוד על הרגליים, ובאמת אחרי תקופה הרחק מהבית - כל המצב שלו השתפר.
את כמובן זה לא הוא ,וכבר דיברנו על זה שלגור לבד-לבד לא עשה לך טוב. אבל השאלה אם יש לך מישהו או מישהי שאיתם את יכולה לעבור לגור, קרוב משפחה או חברה שתוכלי לגור אצלם עד שתעמדי על הרגליים ?
 

Gali04

New member
לא רלוונטי עבורי

מה שהצעת לא רלוונטי לי. אנלא יוצאת מן הבית וניתקתי קשרים.
לא מדובר במצב זמני, זה המצב הקבוע!
השלמתי עם זה שלא אעמוד על הרגליים לעולם.


ברור לי שכשאמא תעמוד על רגליה ותחזור לתפקד אני אחזור למקומי הרגיל, למיטה ולא אתפקד.
 

RebelRex

New member
אל תוותרי

אל תוותרי על עצמך.
תנסי להתעלם מהתחושות השחורות והפסימיות שבהן את טובעת.
זה קל להגיד אבל קשה לעשות.אני יודע. אבל אם תשמרי מקום וקטן בודד של תקווה , אולי תצליחי להציל את עצמך מהמצב שאת בו.
מי יודע, אולי עוד כמה שנים יכנסו טיפולים אפקטיבים באמת לדכאון עמיד (יש סיבה להיות אופטימי לפי מה שראיתי).
אני לא כל כך טוב בקטע האמפטי , ואני מבין שאת עומדת מול קשייים קשים מנשוא ואני לא יכול לתאר לעצמי איך את מרגישה... גם לי יש את הקשיים בהתמודדות שלי, ואני מבין איך זה לעמוד מול הייאוש , אני מקווה שאת טועה לגבי עצמך. שהמצב שלך רק זמני ולא קבוע. שתיצאי ממנו ויהיה לך כוח בעתיד לעבוד ולצאת מהבית ולחיות חיים סבירים.
 

Gali04

New member
חיים סבירים

זה כל מה שאני חולמת עליו. לא בקשה מוגזמת מידי, נכון?! ובכל זאת.... תראה כמה קשה זה כשנמצאים במצב של ייאוש תהומי להשיג לעצמנו חיים סבירים. רובם חולמים על חיים מושלמים, שיש בהם הכל ויש אנשים כמוני שמסתפקים במועט, שחולמים על החיים הסבירים.
&nbsp
מניחה שהרפואה מתישהו תמצא גם טיפולים שיתאימו לדיכאון עמיד. מתפללת שזה יהיה בעתיד הלא רחוק, כי מרוב שעייפתי, יש מצב גדול, שגם כשיימצא טיפול אפקטיבי, הנפש לא תשתף פעולה, שזה כבר יהיה כמו לבצע החייאה לאדם שכבר נמצא מת, קבור עמוק באדמה, מעין כמו כוסות רוח למוות.
&nbsp
אתה דווקא טוב בקטע האמפטי, תודה על המילים
 

RebelRex

New member
אני חי-מת כבר הרבה שנים

רוב התקופות אני מרגיש יותר מת מחי , ויש תקופות מעטות שאני כן מרגיש בהן חי.
אמרתי לרופא שאני מרגיש חסר חיים וכמו זומבי לאחרונה. אולי בגלל הגיל, אולי בגלל שהתחלתי השנה תרופה נוגדת מאניה (דפלפט), אולי בגלל פרידה ונתק שהיה לי מחברה לפני חצי שנה. בכל אופן, הוא אמר , שמנקודת מבטו אני יותר חי היום מאשר פעם, למרות מה שאני מרגיש.
אני לא יודע מה רציתי להגיד בזה...אולי, שאפשר לחיות במצב אמביוולנטי של מוות פנימי , אבל יחד עם חיות כלפי חוץ. אולי רציתי להגיד שאני חש במידה מסויימת את תחושת הייאוש שלך, אבל צריך להמשיך הלאה , כי יש עדיין את הסיכוי לחיים סבירים. לדעת שיש אופטימיות , למרות שהתחושה מסמנת שאין יותר כוח.
 

כאב 8

Member
תתקשרי למוקד

תשאלי עם היא זכאית ליחידה לטיפול ביתי או שיקום ביתי .
אני לא ממש זוכרת איך זה עובד
 

מישהי1631

New member
עצוב לקרוא, גלי

נראה שאימך זקוקה לעזרה נפשית. אולי, חלילה, סוג של דמנציה בתחילתה. ההתנהגות שלה חריגה.
לדעתי, כשהיא מתחילה בהתנהגויות תוקפניות/אלימות, נתקי עימה מגע. לכי לחדרך ותסגרי את הדלת. אל תתני לה עזרה ושירות עד שתתנצל ותתנהג כמו בן אדם.
ואת יכולה לצלם בנייד את הסצינות שלה, כדי שאחייך וגורמים סוציאליים יאמינו לך.
 

Gali04

New member
מזלי שאחיי מאמינים לי

בעבר הם האמינו לה ובגלל זה לפני 6.5 שנים בערך סילקו אותי פיזית באמצע הלילה לרח׳ (הייתה לי דירה ללכת אליה אבל בגלל הדיכאון פחדתי להישאר שם לבד וזו הסיבה שמלכתחילה חזרתי לגור עם אמא). ככה זרקו מהמיטה בחורה במצב שלי עם מחשבות אובדניות, אפילו סידרו לי את חפציי האישיים ליד הדלת להחיש את ההליך.
&nbsp
אמא שטפה להן תמח וסיפרה להם סיפורים שאני ממש מתעללת בה ורוצה לקחת לה תבית. לא היה לי אף אחד גם לא חברים לבכות להם, כי התנתקתי מכולם בחיי ועד כמה שרציתי למחוק את שלושתן מחיי פשוט לא יכולתי אז הראשונה לחדש את הקשר משלושתן הייתה דווקא אמא, זו שגרמה לכל הבלאגן ומעולם לא התנצלה (עד היום היא מטילה את האשמה בהן שהיא לא אמרה להן לבוא ולזרוק אותי לרח׳, אבל לא ברור למה בדיוק ציפתה שיקרה אם רק לכלכה עליי?!).
&nbsp
שנים לא דיברתי עם 2 מהאחיות שהתנצלו והתקשרו ללא הפסקה באותה התקופה, כשהבינו מה עשו בגללה (הן הבינו תכף, ישר לאחר שעשו את המעשה). הן גרמו לי להיכנס לתקופה איומה, הייתי בנתק מוחלט מהסביבה וגם מהן, כי לא הייתי מוכנה לדבר איתן, היא גרמה לשבר שלעולם לא יתאחה אצלי בהקשר אליהן. שנים לא הסכמתי לדבר עם 2 האחיות.
&nbsp
בגלל שלושתן נכנסתי לדיכאון הרבה יותר חמור, זו הייתה טראומה נוראית ולהזכירך עברתי אותה כאשר כבר הייתי במצב נפשי רעוע והן ידעו זאת, אין לי מושג איך לא הרגתי את עצמי לאחר האירוע הזה. הרגשתי שנפלתי לבור הרבה יותר עמוק. לא אצליח להתגבר על זה בחיים, מה שעשו היה בלתי נסלח והן מודעות לזה. לסלוח לא סלחתי להן ולא אסלח, אבל הסכמתי לחדש תקשר, כי לא היה לי אף אחד והן היו חסרות לי.
&nbsp
מאז שאני זוכרת את עצמי אמי התנהגה כך באלימות כאשר התעצבנה (הטחת חפצים, זריקת חפצים לעברי). מה שקורה כעת זה לא מצב חדש. היא לא מעוניינת בעזרה נפשית, אצלה האי הכל בסדר ותקין. חבל שלא הייתה לי המצלמה ביד כשזרקה את ההליכון לרצפה וכשר מתה להעיפו למטה לגינה.
&nbsp
מזלי הגדול שאחיי מאמינים לי, אחרת הייתי בבעיה רצינית. לכל היתר שתספר לסיפורים ההזויים שלה, זה כואב לשמוע את השקרים, שבהם אני מצוירת כמתעללת ומאמללת, אבל שוב אחיי מאמינים לי ויודעים תאמת וזה מה שחשוב לי.
 

כאב 8

Member
תשמעי

זה נשמע נורא אני בהלם זה האמת אני בהלם כמה כאב בא לי לבכות רק לחשוב על הרגשה שעברת .
אני מבינה אותך ובתלות שלך במשפחה שלך אם אפשר לקרוא לזה משפחה
אני מדחיקה דברים רק כדי לאמין שבאמת יש לי משפחה אז הם לא מי יודע מה עזרו לי תמכו בי לא נורא הצורך בלצייר את התמונה המשחתית חזקה אצלי אני חייבת משפחה וגם עכשיו אני אומרת לפחות לא זרקו אותי מהבית .
אבא שלי לימד אותי שאין כמו משפחה
היום שקראתי את הדברים האלה אני לא יודעת מה להגיד כמה נדחיק כמה נמשיך
הבגידה שעברת בצד המשפחתי שלך לדעתי נורא ועוד התלות שלך בהם
הפגיעה הכי קשה זה מאנשים הקרובים שלנו אבל המודל שלמדו אותי אין כמו משפחה אני לא יודעת עד כמה זה נכון .
לצערי אני תמיד יהיה טיפוס משפחתי זה באופי שלי וגם שלך .
אבל הצלקות ישארו שם
 
למעלה