כמו בסרט של פליני

כמו בסרט של פליני

שגעו אותי כל החיים, נטלו ממני את החיות, טלטלו אותי מצד לצד, ובזמן האחרון מתפתחת בי מסקנה שאני צריך לחיות כמו שאני רוצה.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
נקודה למחשבה

פילוסוף יקר,

אני שומעת את העייפות שלך מהמאבק התמידי, אולי היומיומי, מהצורך להתאים את עצמך לסביבה, לנורמה, לציפיות של אחרים. ואולי ברגעי הקושי, השאלה "למה?" מתחילה לעלות ולהכות.
ולמה באמת? מה החזיק אותך עד עכשיו וגרם לך להילחם? מה גורם לך לאחרונה לפתח את המסקנה שאתה צריך לחיות כמו שאתה רוצה? ומה זה בעצם אומר בפועל "לחיות כמו שאתה רוצה"?

אני מזמינה אותך לחשוב, ולהמשיך לשתף אותנו בתחושות וההרגשות שלך.

שיהיה לך שבוע טוב פילוסוף, עם אנרגיות חדשות מחוזקות.
 
תודה

אני לא יודע איך הגעתי למצב שאני נלחם בחברה. היו הרבה אנשים חומרניים שהזיקו לי במשך החיים, עברתי דברים קשים מאד והתמודדתי יפה. אני אדם רוחני ואוהב, ולכן אני לא צריך להיות במריבה עם אנשים אלא אני יכול לתת להם אהבה וטוב. בזמן האחרון הגעתי להתלבטויות בין שיטות תקשורת שונות: להיות אסרטיבי מאד, להתעניין בתחביבים של חברים ולמצוא דרכים מתוחכמות לא לשקר, או להיות אנושי מאד, לספר על נושאים משותפים ולהימנע ממצבים שיאלצו אותי לשקר. הימנעות כזאת יכולה להחליש אותי. אני בטוח שמבחינה הגיונית אפשר להגיד שיכולים להאמין לי, אבל אולי גם אפשר להגיד משהו מתחמק כמו "אני לא אומר איך אני מעניש על הצקות". אנשים כועסים עליי בכפר על כך שאני שואל אותם על התחביבים, על שהייתי תוקפני בעבר ועל שאני מתפרץ לשיחות של אנשים כי קשה לי לראות מתי אנשים מדברים. אני מרגיש שהגישה של שיחות בעיקר על תחביבים הופכות אותי ואת החשיבה שלי למעין רובוט, למצב שאני שוכח את המשמעות הרגשית של אנשים. אני רוצה להיות גם מתעניין וגם אנושי ואוהב. החמור מזה שבגלל התוקפנות שהייתה לי בעבר, אנשים בכפר מתנהגים אלי באלימות פיזית כבר שנים ואני חסר אונים נגד זה.
 
לא כל כך הבנתי..

מה ההבדל בין להתעניין בתחביבים של אחרים ולהימנע מלשקר לבין להיות אנושי במילותך לדבר על נושאים משותפים ולהימנע מלשקר? לא ככ מצאתי סתירה בניהם.. למה אתה נשאר שם? למה אתה מרגיש חסר אונים?
 
אסביר

שיטת אחת היא לשאול חברים על מה שעשו בתחביביהם האישיים ולמצוא דרכים מתוחכמות להטעות מבלי לשקר, כמו "אתה יכול להאמין לי שזאת האמת". זאת השיטה האסרטיבית. שיטה אחרת היא לספר בטבעיות על נושאים משותפים ולתת לשיחה להתפתח, ולהימנע ממצבים שבכלל ייאלצו אותי לשקר. שיטה כזאת יכולה להחליש אותי מבחינה רגשית וחברתית וזה לא טוב, אף שיש בזה משהו יותר אנושי.
&nbsp
 
ואני חושב שאני במלחמה

כמו שמיהרתי בגלל רעיונות רוחניים עם עובדת ההשמה אהבת חיי שלא רצתה בי, עכשיו אני ממהר עם חברים בגלל רעיונות רוחניים בכך שאני מתעניין בתחביבים ואומר "אתה יכול להאמין לי". אולי אני צריך לבטא את האהבה לעובדת ההשמה.
&nbsp
 
ייתכן שאני קרוב למימוש

הגנתי למסקנה שאני אדם רוחני, אוהב ומוכשר ואוהב את עובדת ההשמה ולכן אני לא צריך לריב עם אנשים.
&nbsp
 

התקווה8

New member
מזדהה איתך מאד

גם אני מרגישה נשלטת על ידי הסביבה ושכל חיי אני כזאת והייתי כזאת ורוצה כבר להשתחרר ולהבין ולדעת מה אני רוצה בכלל ולחיות בלב שמח באמת בלי תחושת נשלטות מהסביבה
 
הכינוי שלך יפה

נדמה לי שגם סבא וסבתא שלי ז"ל גרו ברחוב התקווה בירושלים. אני נלחם בחברה, היא באמת עשתה לי עוול קשה אבל אני הולך ומתגבר עליה.
&nbsp
 
עכשיו חשבתי

אני די משוכנע שזה נכון הגיונית שאפשר להגיד "אתה יכול להאמין לי" במקום לשקר, אבל ייתכן שיש עם זה שתי בעיות בתחום המעשי: שזאת התחכמות ושזה לא מובן. אני חושב שזאת לא התחכמות, כי באמת יכולים להאמין לי. חשבתי שאמורים להבין את המשפט כי כולם יודעים מה זה להאמין ויש הרבה אנשים שמדברים ככה, אבל אולי יש אנשים שלא יבינו משפט מסובך כמו "אתה יכול להאמין לי".
 
למעלה