לאחרונה אני שם לב

nike001

New member
לאחרונה אני שם לב

שהתכנים בפורום נהיו עם יותר מסרים עוצמתיים - הרגש עובר יותר.
זה או שלאחרונה זה נכתב או שפשוט התחושות שלי כרגע קצת קשות ואני מזהה ומבין יותר את הרגש שנכתב מאשר מבעבר.

אני כל כך רוצה גם לכתוב ולהעביר את הרגש שלי בעוצמה אבל מרגיש לי חסום - הפורום לא מספיק אנונימי - כל מי שרוצה יכול להכנס לפורום ולעשות 1+1 לדעת שנייק... זה ההוא מ... לא. לא מעוניין במחיר של חשיפה. מצד שני, לכתוב למגירה זה לא כל כך כיפי בעיניי אני מאוד אוהב שהמסר עובר לצד השני ובעיקר לקבל את התגובה מהצד שני מה הוא חושב לפי ראות עיניו. יש בתגובה ובעיקר בתגובה שיכולה לסייע סוג של סיפוק מבחינתי.

לצערי הרב, ידידה קרובה שלי נמצאת בדירה עם בחור שהכירה וכמה שניסנו לתקשר בטלפון זה לא הלך - כשיש גבר מסביבה שרוצה להיות איתה וכשיש אותי שרוצה להיות איתה וכשהוא מנסה לתקשר ואני עם הבעיות ביטחון והמחסומים שלי בסופו של דבר זה נגמר. ואין לי ממש עם מי לדבר... היא כרגע היחידה הסופר מדהימה שיש לה כלים מדהימים לעזור לי (מלבד הריבים שלנו שפחות נוחים).

אני מרגיש לבד.. לבד. ער"ן - אתם יודעים כבר מה אני חושב על הקו הזה.
אני כל כך רוצה לפרוק את התחושות שלי ומרגיש לי חסום מהסיבה שהמקום לא מספיק אנונימי ואני לא במקום בחיים כמו שהייתי בעבר שיכולתי להרשות לעצמי לכתוב את רוב הרגשות. אני במקום אחר בחיים , אפשר להגיד על הנייר קצת יותר טוב ולכתוב פה דברים זה מסוכן. אוף. רע לי. אוף... ):
 
מה בתחום האמנות מושך אותך?

אתה יכול למשל לצייר את הרגשות שלך, ליצור קולאז'ים (זה מה שאני עשיתי במשך כמה שנים וזו הייתה אחלה תרפיה), לכתוב שירים, לצלם, לפסל... למה אתה מתחבר? אגב, לא חובה לדעת לצייר או לדעת לכתוב יפה. יצירה שמטרתה פריקה נפשית צריכה לבטא רגשות ותו לא. אם עושים אותה מתוך מחשבה מה יגידו עליי או מתוך שיפוטיות עצמית - לא יהיה לזה אותו אפקט של ריפוי אינטואיטיבי. אפשר ליצור בלי מחשבה תחילה. כמו ילד. זה עוזר להסיר חסמים ולבטא את עצמך כמו שאתה בדיוק.
 

nike001

New member
הייתי רוצה מאוד לכתוב

ולפרט ביתר דיוק בלי החשש מה יגידו\יעשו לי נזק בגלל שהתכנים מאוד לא סטנדרטיים ומקובלים (תאמיני לי, אין לך מושג עד כמה)
 
זה לא מה שהתכוונתי

התכוונתי לכתיבה אינטואיטיבית, כזאת שלא תפרסם בשום מקום, או שתראה למישהו שקרוב אליך. או כתיבה של שיר, שכל אחד יוכל לפרש כפי רצונו מבלי שידע על מה בדיוק דיברת. התכוונתי גם לאמנות, ביטוי רגשות שאינו מצריך מילים.
 

nike001

New member
כן הבנתי

אממ שירים אולי
אני בעקרון מעדיף כתיבה ארוכה וכנה
זה משחרר מאוד.
&nbsp
שירים יכול להיות נחמד
למרות שאני טיפוס שיותר נוטה להרחיב ולספר את כל המורכבות של התמונה ובשיר זה יותר מצומצם אבל אני גם חושב שיש משהו בכתיבה מצומצמת שיכולה עדיין לתת סיפור נרחב (צריך לדעת הטכניקה). בעיקר אם זה מתפרש על עוד ועוד שירים. יש אלבום של אביב גפן שכמעט אם לא כולו ממש דיבר אליי בתקופה לא קלה.
&nbsp
אבל האמת? אני חושב שכרגע הדבר שהכי נכון לי זה טיפול אצל מטפל מקצועי, אמפטי, מכיל ובמקצועיות ידע להוציא אותי מהכל. זה הכי טוב.
 
שלום

למלים יש כוח ביטוי רב, גם ביחס לרעיונות שכליים וגם ביחס לרעיונות רגשיים. לפני שאומרים דבר, צריך לדעת מה הדבר. בשביל זה צריך לחשוב. נסה לחשוב עם עצמך איך היית רוצה לנסח את רגשותיך באופן ברור, נסה להבין את עצמך ואת נפשך, ואחר-כך תוכל להתבטא יותר בקלות.
 

3Deep

New member
היי

מתלבט באותם הדילמות פחות או יותר
רק שאני במצב קצת אחר, נשוי + , וגם אין עם מי לדבר
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
לעבור את המחסום

נייק יקר,
אני מרגישה כמה שאתה רוצה לעבור את המחסום של הבדידות, רוצה להיות ולהרגיש מובן, 'בבית אחד' עם עוד מישהו - אבל חושש מההשלכות..
כמה שעולה בך הצורך בהדהוד, להשתקף מבעד למראה החשובה שהאחר יכול להוות – אבל במקביל חושש מהזיהוי, מהזליגה האפשרית של המידע האנונימי הזה גם לחייך האמיתיים..
&nbsp
יקר, בהמשך לתחושת ההתבגרות וההעמקה שהזכרת בתחילת הודעתך – האם אלו תכנים שאתה מרגיש שתוכל להביא לטיפול? במקביל, אולי תרצה לנסות ולדבר איתנו באופן פרטי, כך שגם האנונימיות שלך תשמר והתכנים לא יהיו פומביים, וגם תוכל לקבל את תחושת ההדהוד שבלשוחח עם עוד מישהו?
אנחנו כאן איתך יקר, רוצים להמשיך ולחשוב ביחד איתך על הפורמט שירגיש לך בנוח, שיאזן גם את הצורך בפרטיות וגם את הצורך בשיתוף ובפידבק..
 
למעלה