הבדלים:
1- הרפורמים התאימו את התורה למציאות המודרנית. דהיינו: מותר לחלל שבת, אין צורך לשמור נידה וכו'. לשיטתם, התורה אינה דת הלכה מחמירה אלא דת של טקסים יפים ומוסר אישי. הרפורמה שואבת רבות מהנצרות הפרוטסטנטית, ומהווה כעין בת דודתה היהודית. למותר לציין שהפרשנות הזו אינה מקובלת עלינו, לדעתנו התורה ניתנה על ידי בורא העולם, ואינה אמורה להשתנות. קיום המצוות המעשיות אינו זכות אלא חובה מוחלטת. עניני קידושין: על פי התורה האישה מקודשת לאיש, והדבר מטיל עליה חובות אשר אינם מוטלים על הגבר: 1-איסור קיום קשר אישי עם גבר זר. 2-אישה נשואה מחוייבת בכסוי ראש. 3-אישה נשואה אמורה לכבד את בעלה (לדין זה אין אכיפה). הרפורמים לא ממש מתרגשים מדין תורה, ורואים סימטריה בין האישה לגבר: האישה נותנת אף היא לבעלה טבעת, דבר המציין שאף האיש "מקודש" לאשתו. יש טקסים שבהם האיש אומר לאשתו "הרי את מקודשת לי". והאישה אומרת לגבר בעת שהיא מעניקה לו את הטבעת "אני לדודי ודודי לי". במקרה זה אין סימטריה בין שתי הטבעות, וברור שאישה מקודשת לבעלה ולא ההיפך. יהיה אשר יהיה הטקס, התורה שלנו לא מכירה בנישואים האלה בטקס נישואין ממשי. (למרות זאת, חייהם המשותפים נחשבים כקשר מחייב) גט שנעשה על ידי בית דין רפורמי אינו תקף כלל על פי דין תורה.
