מתי חל ראש השנה?
ראש לחדשים* הוא, כידוע, החדש הראשון (מאז גלות בבל קוראים אותו ניסן) שנאמר "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה". ומן הסתם ראש לחדשים הוא הוא ראש השנה. אך מן הראוי היה, לכאורה, לציין יום זה במיוחד; ואילו בחדש הראשון יש רק מועד אחד, החל בט"ו בו (אמנם לפי המקור דלעיל מתחילות ההכנות כבר בעשור בו, אך עיקר החג ודאי בט"ו). אמנם מצינו חג החל בא' בחדש, הוא יום זכרון תרועה (שעניינו אינו ברור כל כך מן החומשים, אך כבר למדנו מפי המשורר "עלה אלהים בתרועה, יהוה בקול שופר". ויעוש"ב). ולא מועד אחד בלבד צוין בחדש זה אלא שלושה. ולא זו אף זו, כי ברשימת הקרבנות שבבמדבר כח - כט תופסים מועדים אלה מקום נכבד ובפרט בחג (האסיף/הסוכות, אלא שאינו נקרא כך כאן) ונראה כי הוא עקר עניינה של הפרשה. ולכאורה מתאימה מערכת מועדים זו במיוחד לציין את ראש השנה. הצעה אחת: ספירת החדשים לאומית-היסטורית היא, ומועדה נקבע על פי החג שיסוד הזכרון ההיסטורי בו ניכר ומועצם ביותר; אמנם, אולי בשל אופיו הקדום, נקבע חג זה לט"ו בחדש, כשני החגים האחרים הדומים לו. אך יום זכרון תרועה במקדש או בחוגי הכהונה מקורו (כך נראה), והללו לא בחקלאות ובהיסטוריה הם מעיינים אלא בעניינים שברומו של עולם, ועל כן הם מזכירים את המלכתו ביום השנה לבריאת עולמו, ומטהרים את מקדשו בעשור לחדש (שוב שימוש במועד/טקס קדום, אמנם כוהני גם הוא) לקראת חגיגת השלמת הבריאה ביום ט"ו (ושוב שימוש בחג עתיק, חקלאי/היסטורי). שבעים פרים כנגד הבריאה השלמה, הנבנית לשלמותה בשבעה ימים. מה דעתכם? נ.ב. אף בממלכות שבין הנהרות, כמדומני, צוינו שני המועדים הללו כראשי שנים, לעתים זה בצד זה (מצרים, כנראה, אינה קשורה לכאן כ"כ). *'חדש' במקרא הוא (בד"כ) מה שנקרא כיום 'ראש חדש', כלומר יום חדוש הירח. מכאן התרחב לכלול את כל הימים שעד החדש הבא.
ראש לחדשים* הוא, כידוע, החדש הראשון (מאז גלות בבל קוראים אותו ניסן) שנאמר "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה". ומן הסתם ראש לחדשים הוא הוא ראש השנה. אך מן הראוי היה, לכאורה, לציין יום זה במיוחד; ואילו בחדש הראשון יש רק מועד אחד, החל בט"ו בו (אמנם לפי המקור דלעיל מתחילות ההכנות כבר בעשור בו, אך עיקר החג ודאי בט"ו). אמנם מצינו חג החל בא' בחדש, הוא יום זכרון תרועה (שעניינו אינו ברור כל כך מן החומשים, אך כבר למדנו מפי המשורר "עלה אלהים בתרועה, יהוה בקול שופר". ויעוש"ב). ולא מועד אחד בלבד צוין בחדש זה אלא שלושה. ולא זו אף זו, כי ברשימת הקרבנות שבבמדבר כח - כט תופסים מועדים אלה מקום נכבד ובפרט בחג (האסיף/הסוכות, אלא שאינו נקרא כך כאן) ונראה כי הוא עקר עניינה של הפרשה. ולכאורה מתאימה מערכת מועדים זו במיוחד לציין את ראש השנה. הצעה אחת: ספירת החדשים לאומית-היסטורית היא, ומועדה נקבע על פי החג שיסוד הזכרון ההיסטורי בו ניכר ומועצם ביותר; אמנם, אולי בשל אופיו הקדום, נקבע חג זה לט"ו בחדש, כשני החגים האחרים הדומים לו. אך יום זכרון תרועה במקדש או בחוגי הכהונה מקורו (כך נראה), והללו לא בחקלאות ובהיסטוריה הם מעיינים אלא בעניינים שברומו של עולם, ועל כן הם מזכירים את המלכתו ביום השנה לבריאת עולמו, ומטהרים את מקדשו בעשור לחדש (שוב שימוש במועד/טקס קדום, אמנם כוהני גם הוא) לקראת חגיגת השלמת הבריאה ביום ט"ו (ושוב שימוש בחג עתיק, חקלאי/היסטורי). שבעים פרים כנגד הבריאה השלמה, הנבנית לשלמותה בשבעה ימים. מה דעתכם? נ.ב. אף בממלכות שבין הנהרות, כמדומני, צוינו שני המועדים הללו כראשי שנים, לעתים זה בצד זה (מצרים, כנראה, אינה קשורה לכאן כ"כ). *'חדש' במקרא הוא (בד"כ) מה שנקרא כיום 'ראש חדש', כלומר יום חדוש הירח. מכאן התרחב לכלול את כל הימים שעד החדש הבא.