מתי חל ראש השנה?

סוריאל

New member
מתי חל ראש השנה?

ראש לחדשים* הוא, כידוע, החדש הראשון (מאז גלות בבל קוראים אותו ניסן) שנאמר "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה". ומן הסתם ראש לחדשים הוא הוא ראש השנה. אך מן הראוי היה, לכאורה, לציין יום זה במיוחד; ואילו בחדש הראשון יש רק מועד אחד, החל בט"ו בו (אמנם לפי המקור דלעיל מתחילות ההכנות כבר בעשור בו, אך עיקר החג ודאי בט"ו). אמנם מצינו חג החל בא' בחדש, הוא יום זכרון תרועה (שעניינו אינו ברור כל כך מן החומשים, אך כבר למדנו מפי המשורר "עלה אלהים בתרועה, יהוה בקול שופר". ויעוש"ב). ולא מועד אחד בלבד צוין בחדש זה אלא שלושה. ולא זו אף זו, כי ברשימת הקרבנות שבבמדבר כח - כט תופסים מועדים אלה מקום נכבד ובפרט בחג (האסיף/הסוכות, אלא שאינו נקרא כך כאן) ונראה כי הוא עקר עניינה של הפרשה. ולכאורה מתאימה מערכת מועדים זו במיוחד לציין את ראש השנה. הצעה אחת: ספירת החדשים לאומית-היסטורית היא, ומועדה נקבע על פי החג שיסוד הזכרון ההיסטורי בו ניכר ומועצם ביותר; אמנם, אולי בשל אופיו הקדום, נקבע חג זה לט"ו בחדש, כשני החגים האחרים הדומים לו. אך יום זכרון תרועה במקדש או בחוגי הכהונה מקורו (כך נראה), והללו לא בחקלאות ובהיסטוריה הם מעיינים אלא בעניינים שברומו של עולם, ועל כן הם מזכירים את המלכתו ביום השנה לבריאת עולמו, ומטהרים את מקדשו בעשור לחדש (שוב שימוש במועד/טקס קדום, אמנם כוהני גם הוא) לקראת חגיגת השלמת הבריאה ביום ט"ו (ושוב שימוש בחג עתיק, חקלאי/היסטורי). שבעים פרים כנגד הבריאה השלמה, הנבנית לשלמותה בשבעה ימים. מה דעתכם? נ.ב. אף בממלכות שבין הנהרות, כמדומני, צוינו שני המועדים הללו כראשי שנים, לעתים זה בצד זה (מצרים, כנראה, אינה קשורה לכאן כ"כ). *'חדש' במקרא הוא (בד"כ) מה שנקרא כיום 'ראש חדש', כלומר יום חדוש הירח. מכאן התרחב לכלול את כל הימים שעד החדש הבא.
 

anonimitusa

New member
חג ראש השנה הנקרא יום תרועה

הינו היום של בריאת העולם. לעם ישראל היה לוח שנה "לאומי" אותו שינה אלהים כשאמר לנו כי חודש ניסן יהיה לכם לראש חודש: "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה". העם שלנו חוגג את חג התרועה כראש השנה למרות שהשנה החדשה היא באביב בחודש ניסן כפי שביקש אלהים. אין שום פסול לחגוג את חג התרועה כיום בריאת העולם ותחילתה של "תוכנית" הישועה של העולם, אבל הוא לא new year. תחשוב על ארבע העונות והזמנים בהם חוגגים עמים שונים את תחילת השנה שלהם. חלק מן הנוצרים בחורף כשהבריאה במצב של "מוות" חלק (היהודים) בסתיו כשהבריאה במצב של שלכת. וחלק זעום מאד באביב כפי שביקש אלהים כשהבריאה היא במצב של פריחה. לא סתם העניק לנו אלהים עונות שנה, זמנים ומועדים לאותות. בכל אופן אני מאמינה כפי שכתב לנו אלהים בתנ"ך כי ראש השנה של המאמינים באלהי ישראל הוא באביב בחודש ניסן.
 
ארבעה ראשי שנים הם

מסכת ראש השנה במשנה פותחת כך: (א) אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ: (ב) בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן, בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה, בָּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג) הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂהֶם. וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמָּיִם: כלומר ישנם ארבעה תאריכי פתיחה לספירה קצת בדומה לשאלה מתי חלה במדינתנו שנת הכספים לעומת מתי מתחילה שנת הלימודים בבתי הספר ומתי באוניברסיטאות וכו'. כך ישנם גם פרקים שונים בהם נידונים דברים שונים כאשר המרכזי בהם הוא האחד בתשרי. אגב המונח "כבני מרון" הוא מונח קשה. ישנם הטוענים כבני מרון הוא ככבשים שהרועה מסמנם ובודקם, פירוש אחר מזהה מרון עם מרום. אולם כנראה שמדובר בטעות סופר של המילה היוונית "נומרון" כלומר מספר. כלומר הוא סופרם כבספירת מלאי. בבלי נמסר לנו גם על ויכוח מתי נברא העולם ועל תאריכי הגאולות השונות כולל כמובן זו האחרונה. "תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל רבי יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל" בהמשך מסכימים שהעולם נברא בתשרי אולם פתאום עולה הרעיון שהעולם נברא דווקא בכ"ה אלול מה שהופך את ראש השנה דווקא לציון בריאת האדם. כלומר כל העניין הזה פורש בכמה דרכים שונות והתרחק מאוד אצל חז"ל מהכיוון שאתה מציג.
 

סוריאל

New member
צרור תגובות

אנונימית יקרה - עזבי. חבל על הזמן שלך ושלי. בוצי החביב - מה זה?! אני טוען בחיטים ואתה משיבני בשעורים?! לו חפצתי לחקור את השקפות חז"ל על ראשי השנים, הייתי מצטט את סוגיות הבבלי והירושלמי המתאימות, והמשניות והברייתות ומדרשי ההלכה הנסמכים להן, ולא די היה אף בחמש תגובות רצופות לסכם זאת! שאלתי על המקרא נסובה. ידעתי בני, ידעתי! גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל... אה... איפה הייתי? אה, כן: ידעתי בני, ידעתי את ד' ראשי השנים של המשנה. ובודאי ידוע לך כי בהמשך הסוגיה שם נזכרו עוד כמה וכמה ראשים כאלה. לא על כך שאלתי, אלא על ראש השנה לשנים. וזה אינו אלא תשרי, לפי משנה זו (אך סוגיית הבבלי, כאמור, מסבכת את העניינים). כבני מרון: ללא ספק טעות סופר. הפרוש הנכון נזכר בבבלי ראה"ש יח א': רב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד. שהרי 'נומרון' אינו מספר אלא גדוד צבא. גשמים בעיתם ושנה אקדמית מוצלחת..
 
לאור תגובתך התחתונה

מה עניין ראש השנה ליום הזיכרון? הרי במקרא לא מדובר כלל בראש השנה בתשרי ואין שום איזכור לכך שבריאת העולם היתה בתשרי. על כן אי אפשר להגיע לפרשנותך ללא חז"ל. ובכלל מה ליום הכיפורים ולטיהור המקדש? הרי הכוונה כאן לטיהור העם? וזאת ועוד אחרת: מדוע לנתק הכהנים מענייני חלקאות? וכי היכן מצינו שעניינים שב"רומו של עולם" אינם קשורים בחקלאות? והרי מה מלבד תוצרת חקלאית היה מגיע אל המקדש? גמר חתימה טובה וסליחה על התגובה הקודמת שלא היתה לעניין.
 

סוריאל

New member
פתקה טבא

לא יום הזכרון אלא יום זכרון תרועה. זה בעניין הזה. אמת, במקרא לא נזכר כלל ראש שנה במפורש, אבל ראוי שיהיה חג לציונו - והרי בכל התרבויות הסובבות את ישראל הקדום נחוגו חגים כאלה - ויש רק חג אחד החל בא' בחדש, ולכאורה הוא ראוי להיות היום הזה. למרבה ההפתעה אין חג זה חל בחדש הראשון. המקרא אינו מציין באיזה חדש נברא העולם, ולאור מיעוט התוכן של החג החל בראשון לחדש השביעי הצעתי לזהות את עניינו בבריאה זו, אך זו אכן השערה נועזת. נועזת פחות היא ההשערה כי ביום זה צוינה מלכות ה', ועל כן חשיבות התרועה בו. הקישור בין מלכות ה' לבריאת העולם נראה לי סביר, אך הוא לחלוטין אינו הכרחי. יש לציין כי פירוש כזה מציע שהזכרת מלכיות בתפילת ראש השנה מתבססת על מסורת קדומה ביותר (לא התפילה כשלעצמה כמובן, אלא הרעיון המובע בה). לעניין טיהור (ליתר דיוק: חיטוי) המקדש ביום הכיפורים - עיין היטב ויקרא ט"ז. ומכל מקום אין טיהור של העם אלא כפרה עליו. לעניין המקדש והחקלאים: יש פער בין חג חקלאי הנחוג במסגרת משפחתית או קהילתית, אולי בצירוף קרבן משפחה או קרבן מקומי, לבין חג כהני הנחוג במקדש, במסגרת אליטה מצומצמת של משרתים בקדש. השווה בין רשימות החגים בספרי הברית (שמות כד ולד) לרשימת קרבנות החגים בבמדבר כח - כט. אמנם, ברשימה שבדברים ט"ז ניתן לראות מעין סינטיזה של פולחנות שונים אלו: העם עולה למקדש היחיד ושם חוגג את חגו. ואולי יש מעין זה כבר בויקרא כ"ג.
 
תגובות

בויקרא ט"ז אני מוצא אלא כפרה של המקדש, אהל מועד, המזבח, הכהנים והעם. המילה טוהרה מוזכרת באופן כללי כתוצאה של הכפרה: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו". זהו כבר חלק מפסקת הסיכום (אם לא מנסים לפרק עוד יותר את הפרק) ונראה לי שהיא דווקא מסכמת את התכלית של היום. כמובן לפי ריבוי הופעת השורש כ.פ.ר אפשר להדגיש אותו אבל כפרה בסופו של דבר מכוונת לטהרה אף כי המנגנון שונה. בכל אופן שלום מה שאיני מוצא הוא חיטוי של המקדש. יתרה מזו בויקרא כ"ג הקרבן מוזכר במילה אחת לעומת העינוי ואיסור המלאכה שמודגשים כחלק מהכפרה. לגבי אופיים של החגים: אומנם בבמדבר יש עיסוק מרובה בקרבנות אולם זה לא בהכרח מנותק מפולחן חקלאי כפי שויקרא מראה. אמנם יש הבדל בין חג של מקדש ובין חג משפחתי אולם אני לא חושב שזה מצדיק את ההבחנה שאתה עשית בין חקלאים ובין דברים שברומו של עולם. למעשה חלקים ניכרים מהמקרא פועלים כדי לפרק את ההבחנה הזו.
 

סוריאל

New member
לא הבנתי

לגבי יום כיפור - אתה מסכים איתי או חולק עלי? ומכל מקום, לעניין כפרה וטהרה, יש לשים לב לכך שלפי תורת כהנים החטא מטמא (אני כותב כאן על זמן שאול ולכן לא אביא דוגמאות; אני בטוח שתמצאן בעצמך). אם כן, כפרה על החטא מטהרת את האדם ואם צריך את החפץ (המקודש) שנטמא ע"י החטא. המשכן למשל. לגבי תשובתך השנייה, אין לי הרבה להוסיף. אך התוכל לצמצם ולומר לאילו חלקים כיוונת? שמא במשנה תורה עסקינן, ומגמת ריכוז הפולחן (ועשייתו עממי ופתוח) מבצבצת מבין השיטין ומציצה מבין החרכים?
 
הבהרות

לגבי יום כיפור אני חושב שהתרכזות במקדש היא לא נכונה. הכפרה והטהרה היא עבור כל העם והמקדש נלווה לעניין ואינו דבר לעצמו. לגבי הקישור בין דברים שברומו של עולם ובין החקלאים או יותר נכון כל מכלול החיים אז התכוונתי לא רק לרובד הדויטרונומיסטי אלא גם לעשרת הדיברות או לפרשת קדושים למשל שמקשרת באופן הדוק דברי מוסר חקלאות וכלכלה (שבת שמיטה, איסור נטירה ונקמה וכו') עם חוקי עריות וחוקי הפולחן. יתכן כמובן שאני לא מבין בדיוק למה אתה מתכוון ב"דברים שברומו של עולם". אבל נדמה לי שהמטרה של קישור אלהים למוסר היומיומי אינה קשורה דווקא לספר דברים אף כי היא חזקה בו מאוד.
 
למעלה