נסיון ראשוני לאפיון כת

ולחלק השני של הודעתך

"בשביל להחליט שאני רוצה לחיות ברוגע פנימי ולהתחבר לקוסמוס, אני לא צריך להתחבר אליהם. מספיק סתם להשתדל להיות רגוע ולעשות מעשים טובים." כאן אני רואה את ההבדל העיקרי בין דת ובין אזוטריקה. לאדם הדתי מספיק לקיים מצוות ולחוש שהוא "בסדר". האזוטריקן שואף לחוויה האלוהית הבלתי אמצעית. כך לגבי הסופים באיסלם, הקבליסטים ביהדות, הזן בודהיסטים וכן הלאה.
 
מחשבות על "כיתתיות"

קראתי בעניין עמוק את התגובות השונות ותהיתי איך אלוהים היה מגיב אם הוא היה קורא את הפורום הזה ועלו בי כמה דברים. א. קודם כל נוצרנו כבני אדם ורק אחר כך קיבלנו תוויות ותגיות מהקבוצות השונות אליהן אנחנו משתייכים (יהודים, דרוזים...) הדבר הזה כבר יכול להצביע על הקונפליקט הראשון שהוא בין החיים הפרטיים והטבעיים שלנו שהם חלק מהדגם הזה של להיות בן-אדם - מול התניית הסביבה. ב. שאלה שניה: האם הסביבה (מדינה או חברה) פועלת כדי להגשים את א., או שלאט לאט אנחנו עלולים למצוא את עצמנו משועבדים להבנות ותפיסות והכתבות שמשרתות מישהו אחר. וגם כאן, מהצצה בעיתונות העולם נראה לי שלששת אלפים שלוש מאות מיליון בני האדם על כדור הארץ היום מתוכננת דרך מאוד ברורה מבחינת המימסד שבה היעוד האנושי הוא קודם כל לפרנס את המימסד וזה נעשה מצויין באמצעות חינוך שלא בהכרח קשור למי האדם עצמו, אלא איזה קוביה או משבצת הוא יוכל למלא בתמונה הכוללת. ג. ההפרדה הזו היא לא כל כך חדה מאחר שעם הזמן נוצרו דברים טובים וחיוביים בעולם במקביל לדברים שהם בפירוש שליליים, מה שהופך את מסע הגילוי העצמי לקשה יותר. וכאן מופיעה תופעה נוספת שמיכאל הר-סגור התייחס אליה בהרצאה האחרונה על תולדות רוסיה. תפיסה לפיה דבר מלא אנרגיה וחדשנות, אם הוא מצליח להפוך מתנועת שוליים ללב הקונצנזוס עצמו, נחטף בזריזות על ידי קבוצות כוח שאין להן ממש אינטרס ברוח המקורית שיצרה שינוי ובאידיאלים שהביאו אליו. וכך למשל רוסיה "נחטפה" אחרי ארבע שנים בלבד על ידי סטלין שהפך אותה לאט אבל בטוח לאחד המקומות המפלצתיים ביותר עלי אדמות באמצעות מניפולציה ושטיפת מוח. כמו כן, לא הייתי רוצה להימצא במקומו של אותו איש קיבוצים (ויש הרבה כאלה) שהקדישו את מיטב חייהם לאידיאל שבפועל הובל על ידי גורמי כוח לכיוונים מנוונים. הילינג למשל נחטף על ידי קוסמטיקאיות. מה שפותח בעמל רב על ידי התקדשות ותפילה הפך לקורס סוף שבוע עם תארים מפוצצים. אפילו תפיסות עולם שנחטפות על ידי אוניברסיטאות והופכות לקורסים מייבשים בפילוסופיה שלא מאפשרות לאדם באמת ובתמים להבינן לעומק. אפילו חיים נחמן ביאליק שנחטף על ידי מערכת החינוך. זהו תהליך של התמסדות. מי שנולד לתוך מימסד שרק לפני זמן קצר היה עדיין מהפכני ורענן, מחפש בעצמו את האנרגיה החיה שכבר נשדדה ויצא מתוך החומות. ד. אצל יוסף בן מתיתיהו בקדמוניות היהודים מצאתי הערה קטנה ומעניינת על הקונפליקט בין קיין והבל. על פיו שני החטאים העיקריים של קיין, מעבר להרג אחיו, היו: א. המצאת משקולות למדידה ו-ב. בניית גדר שחוצצת על פני האדמה. לקח לי זמן לנסות להבין מדוע שני דברים כל כך תמימים נחשבו לחטאים חמורים ואחת המסקנות היא שזו היתה תחילת הבידוד שבין אדם ואלוהיו. ה. איך כל זה מתקשר לכיתתיות? נראה שיש דחף לחיפוש וגילוי החיבור המקורי שבין האדם ומה שברא אותו בצלם. (לא מכבר גילו שחלק מן המוח שלנו מתוכנת להגיב ולשמר רגשות התעלות דתיים כלומר אנחנו יצורים דתיים במהותנו. לא רק בישראל אלא ששת אלפים שלוש מאות מיליון בני אדם.) זמן החיים של דחף זה הולך ומצטמצם אצל אנשים בחברה המערבית לשנה או שנתיים אחרי הצבא בערך, משום שהמשבצות והתאים שהחברה המודרנית יצרה כבר מחכים לשאוב אותם פנימה. פנימה - זה כל עשרות אלפי המשבצות שכבר יש עליהן קונצנזוס בחברה שלנו. אני מניח שהכיתתיות אשר מעוררת זעם וקצף אצל הגופים המימסדיים ומפעפעת בצורה ערמומית ומניפולטיבית אל הציבור נוגעת בקונפליקט הזה של "קין והבל" והנחת היסוד שלי היא שכל אותם רעיונות חדשים ותפיסות חדשות הינם מופעים שמייצגים את הניסיון האנושי לברוח מתוך הקיבעון וכאשר זה מצליח, הדבר מעורר קצף וזעם אצל מי שמאויים. הבשורה "הטובה" היא שגם אם תפיסה תצליח מחכים לה מעבר לפינה כל היזמים הזריזים שחיש קל יהפכו אותה למימסד יבש, מת ועתיר נכסים. ו. בעיני, כל אדם שמחפש ומנסה דרכים לא שגרתיות אשר יקרבו אותו לדחף המקורי, הוא חיובי באופן בסיסי. וכן כל אותן קבוצות בתנאי ש... עצם קיומן לא מותנה בפגיעה בקבוצות אחרות. אני מניח שכאשר אלוהים ברא אותנו עם חופש בחירה, הוא התכוון שנשתמש בו! ח. כמו שלכל דבר יש גרעין פנימי וקליפה חיצונית, אני נזכר באמרה אניגמטית במקצת אשר אומרת "המדבר אינו יודע והיודע אינו מדבר". ואני מניח שבעודנו שופטים אנשים אחרים, אין לנו מושג לגבי עומק החוויה שהם מעיזים וחווים כי אנחנו רואים רק דבר חיצוני שלפעמים יכול להיראות משונה. ולכן, כתזכורת לעצמי, אני מנסה להשהות את התניית השיפוט המהיר שהחברה צרבה בי ("כמה אנחנו מוצלחים וכמה שהם דפוקים") ומנסה לקלוט מה באמת חי באנשים או בקבוצות של אנשים. אני חייב לציין שכל פעם אני מופתע מחדש לגלות את הרוח האנושית המבצבצת במקומות הכי לא צפויים.
 

אלי ו.

New member
אנסה להבהיר שוב

דת היא ארגון שדורש את טובת המאמין, היא יכולה להיות בת אלפי שנים או בת יום. כת הוא ארגון שמטרתו ניצול ציני של המאמינים או סביבתם. האם האימן או סיינטולוגיה הם כת? אני לא יודע. האם חובה שכל האלמנטים שמניתי יהיו בארגון כדי להגדירו ככת? כנראה שלא. האם תתכן דת עם כל האלמנטים? אולי. הרעיון הוא לומר משהו כזה: אם ארגון חדש מתאפין במספר רב מהאלמנטים שמניתי, הוא חשוד ככת. (לדת ישנה יש יתרון לא הוגן של מבחן התוצאה)
 

0000000000000

New member
אכן,

ישנן תנועות דתיות / תנועות צמיחה אישית שעשויות להיות מוגדרות כתנועה או ככת, הכל בהתאם למידת הדמוניזציה שתיעשה להם. המילה "כת" חובקת בתוכה משמעויות רבות מאוד (ראי בבילון עברית-עברית), אך בהקשר של מילת גנאי הבאה לתאר תנועות שרלטניות - הכל תלוי בתפיסת העולם של האדם המגדיר. תנועות מסויימות יוגדרו בשלמות כ"כת" על ידי הרוב המוחץ של התנועות האחרות, אך כמו כן ברור שישנם מצבי ביניים אפורים רבים ותנועה עשוייה להיות מוגדרת חלקית ככת שרלטנית וחלקית כתנועה מקובלת, הכל תלוי במאפיינים של אותה תנועה ובעיקר בתפיסת עולמו של האדם המגדיר. אינטואיטיבית ניתן ללכת עם אותה הגדרה ולהתייחס כך לדוגמאות שהבאת: הגדרת בעצמך תנועות איסלמיות ששולחות את מאמיניהן לפיגועי התאבדות כ"תנועות" מתוך דת מסויימת. אפשר להגדיר את אותן תנועות ככת. הנצרות היתה כת בתחילת דרכה, והיום היא דת גדולה שמקיפה בתוכה גם הרבה כתות קטנות יותר. ישנם פלגים בנצרות שאפשר להחשיב ככת וישנן אחרות שיחשבו רק פלג (וההגדרה תהיה מידת הקירבה לדת האם, ומאפיינים נוספים - אולי מהרשימה של איזק בונוויטס). תנועות דוגמת זו של הגורו מהאראג'י נחשבות ככת עד שהן צומחות להיקף של דת. יתכן שכת הופכת לדת מרגע שמדינה ממסדת את הכת כדת רשמית שלה. הבאבא בובה הינו שרלטן או מקובל. אם יש לו כמות מספקת של חסידים הוא אכן הופך להיות מנהיג כת או מנהיג פלג ביהדות, בהתאם להגדרתו האישית (שרלטן/מקובל). כמובן שפלגים ביהדות עשויים להיות גם הם מוגדרים ככת או כפלג, בהתאם למידת הריחוק שלהן מדת האם ובהתאם למאפיינים נוספים.
 
ואני שוב לא מבינה

האם האיסלם הוא כת? שהרי תנועות איסלמיות שולחות את מאמיניהן לפיגועי התאבדות... האם הנצרות היא כת? שהרי הנצרות שלחה את צבאות הצלבנים ליהרג על ארץ הקודש... האם הגורו מהאראג'י אשר מקבל תשלום עבור מאמציו הוא בהכרח מנהיג כת? אם כן, מה עם הבאבא בובה (שם בדוי) שמאמיניו נדרשים להשאיר תרומה בפתח לאחר שבירך אותם, ואכן משאירים תרומות נדיבות? האם זה אינו ניצול ציני? עד כמה שידוע לי, אין בארגון הארה קרישנה אישיות ספציפית שמקבלת סכומי עתק, ולכן זו אינה כת לפי הגדרתך. כנ"ל ידוע לי לגבי האימן. מנהיג האימן חי כל חייו חיים צנועים מאוד, ויורשיו אינם עשירים בשום קנה מידה. לגבי הסיינטולוגיה, שהצליחה לקומם עליה את ארגוני הפסיכולוגים בעולם, קשה לי לדעת מה אמת ומה השמצות, ולכן פניתי אליהם. אומר שוב: הביטוי "כת" משמש כיום כמילת גנאי, ואין זה הוגן להשתמש בה. מוזר בעיניי שאתה מתעקש לדבוק בה.... יש לך איזה טעם נסתר? אנחנו יכולים לדון בתקינותן של דתות או פילוסופיות חדשות, ולא ייגרע מאומה מערכו של הדיון.
 
בהחלט

המילה העברית "כת" מתייחסת לקבוצה המגלה סטייה מהכלל בדיעותיה, יהיו פוליטיות, דתיות וכו'. תנועה איסלאמית ששולחת את מאמיניה לבצע פיגועים מגלה סטייה שכזו מהכתוב בקוראן האוסר על פעולות כאלו. כנ"ל לגבי אירגונים נוצריים הקוראים למלחמה. וגם גורו מהראג'ה שלוקח כסף בעבור שירותיו, דבר הנוגד את הוראת הוודות על פיה סנייאסי אמור להתקיים רק מתרומות ולנטאריות, לשמור רק רכוש הדרוש לקיומו ולעולם לא יותר מאשר יכול לשאת על גופו.
 
יש הבדל משמעותי

בין הפירוש המילולי של המלה כת לבין השימוש שנעשה בה בפועל מזה כמה מאות שנים. כדי לסבר את האוזן, המלה "תחת" שבמקור היתה מילה "צנועה" שרימזה בעדינות על איבר אשר נמצא באזור כלשהו מתחת למתניים, הפכה בפועל למילה שקרייני ערוץ 1 לא יאמרו (מרכז הקונצנזוס). ומכל מקום: התנועה האיסלמית ששולחת את מאמיניה לבצע פיגועי התאבדות גם היא במרכז הקונצנזוס של העולם המוסלמי (ראה את נאום הסיכום של נשיא מאלזיה בסיום וועידת המדינות המוסלמיות). אבל גם זו לא היתה השאלה. הנקודה היתה הצעתו של אלי ו. ש"דת היא ארגון שדורש את טובת המאמין, היא יכולה להיות בת אלפי שנים או בת יום. בעוד שכת הוא ארגון שמטרתו ניצול ציני של המאמינים או סביבתם." ואני חלקתי ואמרתי שיכולות להיות דתות ממש אשר שולחות את מאמיניהן למעשי התאבדות למשל, והבאתי כדוגמא את הקונצנזוס האיסלמי דהיום ואת הקונצנזוס הנוצרי דאז. אגב, הגורו מהארג'י מקבל ממאמיניו תרומות. גם האפיפיור. ביהדות מקובל להעלות תרומות לבית הכנסת. ובכלל, עניין השכר אינו רלוונטי לעניין הגדרת הכת משום שיש אינספור רבנים, כמרים ואיממים אשר מקבלים משכורת נאה מן הארגונים אשר מקיפים אותם משום שיש להם תפקיד למלא בקהילה. רק במקרה של קבוצות קטנות יותר אשר מממנות את המנהיג הרוחני או הקהילתי שלהן, מקימים אותם ארגוני דת גדולים קול זעקה ושבר שהצביעות נודפת ממנו למרחוק. לכן אחזור על דבריי מתחילת וויכוח הזה: ניתן לקחת כל "מאפיין" של כת ולבחון באמצעותו ארגונים ממוסדים של "דת", ולהיווכח כי אין כל דרך להבהיק (מלשון מובהקות) בין כת, או דת חדשה ובין דת. לא מבחינת המניעים (להפך, הדתות הממוסדות הן יותר פוליטיות ולכן מניעים פוליטיים ירווחו בהן יותר) לא מבחינת המימון, לא מבחינת גיוס מצטרפים חדשים, לא מבחינת טובת החברים בארגון, ולא משום בחינה אחרת.
 

0000000000000

New member
שכר או מסחטת כספים?

צריך לשים לב להבדלים בין שכר (שמקבל איש דת עבור תרומתו לקהילה), לבין מסחטת כספים או מימון מופרז (לגורו מהרג'י כאינדבידואל יש מטוסים, ספינות, וכו').
 
תבדוק את המידע שלך

אני לא יודעת מה היקף הרכוש של הגורו מהרג'י, כפי שאני לא יודעת מה היקף הרכוש של הרבי מבעלז. אני תוהה אם למשל הבעל שם טוב הקדוש שחי בעוני רב עד יומו האחרון, או החזון איש, היו מסתכלים בעין יפה על פולחן החומרנות של הרבנים הנוכחיים עתירי הטיסות ורחבי הווילה אשר פולחן האישיות סביבם חורג מכל הגדרה חסידית. או הממון הרב שרבנים מסויימים מקבלים בעבור ברכות וריפויים. (לא מזמן היו כמה סיפורים שמס הכנסה חשף בישראל, ואיש לא קפץ וצעק "כת"!)
 

0000000000000

New member
בדקתי.

כל רב, כומר, דרוויש או גורו שמקבל באופן מתמשך ממון רב החורג מאוד מגדר "משכורת" וזה שלא לצרכי צדקה (שמועברת מיד הלאה) אלא לשימושו הפרטי - נחשב בעיני לשרלטן. באם מתאספים סביבו חסידים רבים, הרי הוא עונה על אחת ההגדרות המשמעותיות של ראש "כת" (ההגדרה: "מסחטת כספים"). כפי שכבר כתבתי, יתכנו הרבה מצבי בינים שבהם חלק ממאפיינים של כת מתאימים וחלק לא.
 
לאף גורו מהראג'ה אין כאלו

הוודות מורות חד משמעית שגורו מהראג'ה לא אמור לשמור לעצמו כל רכוש שאינו נחוץ לקיומו ובכל מקרה לא יותר רכוש מאשר הוא יכול לשאת על גופו. מי שלא שומר על עקרונות אלו הוא לא גורו מהראג'ה.
 
אני לא בטוח

זה תלוי אם בכתבי הדת היהודיים, הנוצריים או המוסלמים כתוב שלאיש דת אסור לקבל משכורת.
 

0000000000000

New member
אפשר לומר שכן

חלק מאנשי הדת הנוצריים נודרים נדרי עניות, אך על כל פנים לקיחת ממון רב באופן מתמשך החורג מאוד מגדר "משכורת" וזה שלא לצרכי צדקה (שמועברת מיד הלאה) אלא לשימושו הפרטי של איש הדת - מנוגדת לרציונל של 3 הדתות הגדולות.
 

אלי ו.

New member
בכתבי הדת הנוצריים

משבחים את העניות. ישו אומר לאדם ששואל לעצתו איך להשתפר לתת את כל רכושו ולהצטרף אליו. הנוצרים הראשונים נשבעו שבועת עניות. אצל היהודים יש ענין של "לא לעשות תורתו קרדום לחפור בה" אם תדבר עם ליטאים הם די גאים במנהיג שלהם, הרב אלישיב שגר בדירה צנועה. אני לא מכיר את הדת המוסלמית די הצורך אבל אני מניח שהיא אינה שונה בהרבה.
 
הקונצנזוס לא רלוונטי

זה לא רלוונטי אם אותם ארגונים מצויים במרכז הקונצנזוס או לא. הנקודה היא שהם מגלים סטייה מהמקור, משמע כת.
 
למעלה