אנשים קצת חארות בפייסבוק :/

HoneyBadger

New member
אנשים קצת חארות בפייסבוק :/

פתחתי פייסבוק לפני מספר ימים כדי שאוכל לשאול שאלות מקצועיות בקבוצות רלוונטיות.

כתבתי שם תגובה למישהו ומישהו שנראה שהוא דמות ידועה פשוט הטיח בי שאני כותב שטויות.

אנשים לא מתנהגים אלי ככה במציאות :/
 

schlomitsmile

Member
מנהל
עוד סיבה לכך שאין לי פייסבוק...
האמת שזה לא רק בפייסבוק- כשמתחבאים מאחורי המקלדת,
יש אנשים שמרשים לעצמם לשחרר את הרעל שהם מחביאים פנים אל פנים
 

grayart

New member
תופעה ידועה שלא קשורה רק לאינטרנט.

שנים יש מושג שנקרא Road Rage.
אנשים מאחורי ההגה מקללים, עושים תנועות מגונות, מתנהגים בבריונות, ובכלל בצורה מאוד שונה כלפי אנשים אלו היו פוגשים אותם ברחוב.
ברחוב היו עוקפים אותם, והיו עוברים לסדר היום, ברחוב היו נתקלים בהם והיו אומרים סליחה וסליחה בעצמם.
אבל בכביש יוצאים מהם דברים אחרים.

אגב זה גם במלחמות.
פנים אל פנים יותר קשה להרוג ולפצוע.
אבל במודרניות כשרק צריכים ללחוץ על ההדק מקילומטר או ללחוץ על כפתור, לא חושבים פעמיים.

בני אדם מאבדים את תחושת המציאות מאחורי הזגוגית, ומבחינתם זה כמו משחק מחשב.
 
מבחינתי ככה נכון וככה צריך

גם אני מתייחס לאנשים ברשת כמו לדמויות במשחקי מחשב, זו חלק ממה שטוב במה שהווירטואליה מאפשרת ולא רק שזה לא צביעות זה בדיוק ההפך מזה,
וזה לא קשור לרואד רייג' בכלל ( אני נהג שאין אדיב ממנו, תמיד מפנה נתיב ומאפשר השתלבות והכל) אלא שלא נכון ולא הגיוני, רגשית ומוסרית ובכלל, לבקר תופעות חברתיות ואחרות פנים אל פנים ובאופן מיידי, זו בריונות, ולכן מיידית איני מתערב כלל בחיי סביבתי, לעומת זאת, גם בגלל זה, מתישהו בכל זאת צריך לבטא ביקורת, ובשביל זה יש חלל מופשט יותר שבגלל זה בו שום דבר אינו באמת אישי אלא תאורטי.
אני חסר טאקט, וגאה בזה, שונא נימוסים, הם בסך הכל צורה הכי דוחה של רוע לב, מישהו מדבר שטויות אני אומר לו את זה וזהו, אז מה ? נפגע לך הכבוד ? לא שם על כבוד, המרדף אחר כבוד הוא הבסיס לשחיתות ולרוע.


ושמתי לב ששלומית מעיפה אותי כל הזמן מכאן כי הסגנון שלי לדעתה לא מאפשר לאחרים להתבטא אבל איכשהו כל מי שהתלוננו על כמה שהסגנון שלי סותם להם את הפה נעלמו לגמרי מהרגע שהפסקתי לכתוב כאן, אז שוב, כצפוי, צביעות צביעות צביעות, וכשאני רואה צביעות אני קורא לה צביעות, למה לא ?
 
פנים אל פנים זה משהו אחר לגמרי

לי, כאוטיסט, מגע פנים אל פנים, אפילו מבט, ובוודאי דיבור, פשוט לא אפשרי פיזית, לקרוא לזה פחדנות או לסמן זאת כצביעות כי ברשת אני מתבטא בלי חשבון זה רוע וטיפשות
לא פחד גורם לי להיזהר בגבולות כשאני במימד המיידי והמוחשי ולא לשים עליהם כשאני במימד המופשט,
בדיוק להפך
 
למעלה