משתף בדילמה

HoneyBadger

New member
משתף בדילמה

לפני כמעט עשור עברתי מבחן כלשהו למדידת כישורים באיזה מקום עבודה שהייתי מועמד אליו והבוחן שזיהה בי את הנטיות האוטיסטיות שלח אותי לאבחון.

עברתי את האיבחון אצל מנהל מחלקה ידוע שאכן אמר לי שאני בספקטרום וכשאני ואימי ביקשנו המלצות על מקום שיוכל לעזור לי להתקדם בחיים הוא המליץ לי על איזשהו מרכז טיפול עצמאי שהיה אז ועודנו מרכז טיפול מאוד מרכזי בתחום הטיפול בילדים ובוגרים על הספקטרום.

אני רוצה להקדים ולומר שהיום אני אחרי לימודים וניסיון בתחומי וגם כאשר אני בוחר יש לי חברים ספורים שאני יכול לקבוע איתם, שלי זה מספיק די והותר. הייתי אומר שיש לי את כמעט את כל אותם המרכיבים הנחוצים שיוצרים את מה שאתם מכנים "מעמד".

כל זה לא היה נכון לפני קרוב לעשור כאשר בחרתי ללכת לאותו המרכז שהיה התחנה הראשונה שלי אחרי האבחנה מצבי היה לא טוב היה לי הרבה תלות בסביבה סגורה ולא מקבלת אפילו עבור אנשים שאינם על הספקטרום שלא לדבר על עלי שכן אני בספקטרום.
העניין הוא שמאותו מרכז טיפול יצאתי במצב גרוע יותר ממה שנכנסתי, הטיפול הופסק לאחר כעשרה חודשים בגלל חילוקי דעות ביני לבין המטפלת כאשר המטפלת רצתה שאמלא דפי מחשבות ואני רציתי שנדון על חיי ומה תהיה אסטרטגיה טובה לבחור עבורי.
המצב הנפשי שהייתי נתון בו כאשר נפסק הטיפול הוביל להערכתי לכשלוש שנים שבהם לא התקדמתי בחיים בכלל ורק לאחר מכן אזרתי אומץ להתחיל לבנות לעצמי עתיד, מה שאני מתכוון לומר שבגלל שהלכתי למרכז טיפול שלמרות הצהרתו לא מתאים לי חיי התעקבו ב3 שנים של בדידות וחוסר כיוון.

אני לא קורא פה תיגר על מטפלים ועל טיפולים, להיפך בזמן הלימודים כשלוש שנים עברתי טיפול אצל מטפלת שלנצח דברים שהיא אמרה לי בזמן הטיפול ילוו אותי בהחלטות שאצטרך לעשות בחיי והטיפול אצלה הסתיים בכך שהיא אמרה לי שהיא מרגישה שאני מוכן להמשיך את חיי בלי הליווי שלה ושהיא חושבת שאם אמשיך אצלה יוצא שהיא מגנה עלי יותר ממה שאני זקוק והיא מרגישה שזה יותר יזיק לי מאשר יועיל.

אני חושב שדי פפשוט להבין שהפרידה ממנה היו בנסיבות שונות לחלוטין אולי הנסיבות הנכונות שכל מטופל מייחל שזו תהיה פרידתו.

העניין של אותו המרכז שפניתי אליו מייד אחרי האבחון צף בי כעת וגם מירמור מהעניין ואני קצת דן ביני ובין עצמי ומשתף אתכם בדילמה של מה לעשות עם זה.
דבר אחד אני חושב זה שכאשר יהיה לי כיוון קונקרטי אז אשלח להם מייל על זה שאני מרגיש שהם עיקבו את חיי בכמה שנים שידעו מהי עמדתי.

אשמח לשמוע מחשבות גם של אנשים שהם לא אני :)
 

HoneyBadger

New member
שכחתי לכתוב "היי" אז הנה היי


 

schlomitsmile

Member
מנהל

אתה מתאר מסע לא פשוט, לא קל, שהביא אותך למקום בו אתה היום-
ואם הבנתי אותך נכון, סה"כ טוב לך היום. נכון?
מעמד וכד' לא מעניין, החשוב הוא האם בתוכך בסה"כ טוב לך?
אם הבנתי נכון, ואם אותו מרכז טיפולי פעל להבנתך בתום-לב,
אלא שפשוט מה שהיה להם לתת לא עבד בשבילך,
נראה לי שהייתי משחררת את המרירות

הכל חלק מהמסע, גם התקיעויות והלמידה מה תוקע אותנו ואיך להתנער ממנו.

לא מדובר בחשמלאי שבמקום לתקן לך את התריס החשמלי
עשה לך קצר בכל הבית

העניין כאן הרבה יותר מורכב ועדין ולא חד-וחלק,
אין מתכון או מרשם הנכון לכולם ותמיד.
אז אם הם עשו כמיטב יכלתם מתוך רצון כנה לסייע לך,
והדרך שלהם הסתברה כלא נכונה לך,
אולי שווה לך לחשוב מה הפקת מהחוויה
(למשל "אזרתי אומץ להתחיל לבנות לעצמי עתיד")
במקום לתת למרירות למרר לך את ההרגשה הטובה.
 

arana1

New member
טיפולים רעים לרוב האוטיסטים, אם לא לכולם

ומקומות יעודיים לאוטיסטים יכולים מן הסתם להרוס אותם במיוחד,
וכל זה קורה מסיבה מאוד פשוטה,
שבעוד שנכון שהאוטיסט נואש לתמיכה והבנה והכלה וסיכוייו כפי שהוא להשתלב במבנים הקיימים בחברה נמוך למדי ואף להחריד,
אין שום הבנה לזהותו של האוטיסט ולסיבות לשונותו מהכלל ומהממוצע,
כך שבמצב זה כל מה ששוחר טובתו לכאורה ולא לכאורה יודעים לעשות זה לנסות לכפות עליו תבניות כפי שמתאים יותר לממוצע הנהוג ולמוסכם,
אלה שמראש האוטיסט, ומסיבות שכמובן מעולם לא נחקרו, לא מתאים להן.

אז אין כאן עניין של מרמור ושל לא יפה להיות חמוץ אלא של בעיה שאין קריטית ועקרונית ממנה,
שכל עוד לא יעשה מה שלא נעשה מעולם,
חקירה למהות הזהות האוטיסטית, לסיבת שונותה מהממוצע,
כל מה שנחשב לטיפול ותמיכה ושילוב יגרום הרבה יותר נזק מתועלת, לפעמים נזק שאינו ניתן לתיקון יותר.

ואני מאוד פסימי, כי לא רק שאף אחד לא מנסה לברר מה זה אוטיזם בכלל אלא שמהות הזהות היא כזאת שמראש אלה שמתיימרים לחקור ולטפל ולשלב יעשו הכל הכל הכל על מנת למנוע מראש כל אפשרות לשאול ולברר ולגעת באמת באמת.
 
למעלה