זקוקים לעזרה....

זקוקים לעזרה....

שלום לכולם, בני בן ה 1.7 חודשים אובחן כילד על הספקטרום האוטיסטי לפני כשבועיים מאז אני נמצאת בסערת רגשות עצובה,מדוכאת וממש שבורה מהאבחנה,חשבתי שיש לו בעיית שמיעה בגלל דלקות אוזניים ולא תיארתי לעצמי שמדובר בכזה דבר...בעלי גם במצב דומה ואנחנו ממש מנסים להתמודד...כרגע הוא מטופל בהתפתחות הילד יש לנו פגישה שבועית בת שעה בערך עם עובדת סוציאלית וטיפול ptr (אמרו לנו שזה טיפול חדש במכבי של מכון קרן אור)של מנהלת ריפוי בעיסוק.
אנחנו ממש ממש צריכים עזרה בכמה דברים (אם אתם חושבים על עוד משהו בבקשה תגידו)
1. יש לנו בעיה קשה עם השינה הוא בקושי ישן וכשהוא כבר ישן הוא קם בלילה ממש בהתקפה של בכי שאי אפשר בשום צורה להרגיע אותו כך שעה או שעתיים עד שבסוף נרדם קצת וזה כבר ב 6 בבוקר ככה שאנחנו כמעט ולא ישנים...
2.נשמח למקורות מידע...קבוצות בפייסבוק..פורומים...ספרים...כל מקור מידע שאפשר לקרוא,להבין יותר ואולי ככה להתמודד טוב יותר
3.מהמידע שעולה בכתיבה בגוגל אני רואה טיפול aba ,טיפולים ביתיים,תוכניות ביתיות וכל מיני דברים שאני לא מבינה בהם כלום לצערי
איך אני יודעת מה מתאים לו ומה ניתן לעשות בנוסף ל 2 הטיפולים שהוא מקבל בשבוע בהתפתחות הילד ממכבי שאנחנו מרגישים שזה ממש לא מספיק...
4.מה יכול לעזור לנו להתמודד....אנחנו מרגישים שאנחנו במצב נפשי ממש לא טוב כרגע...ראיתי שיש עמותות,מתי פונים אליהם ובמה הם יכולים לעזור?
5.אולי חשוב לציין יש לנו 2 ילדים ששניהם באו אחרי שנים של טיפולי ivf כל ילד הוא יקר אבל אני מרגישה ששלי הם ניסים מהלכים
בגלל זה אני דוגלת בחינוך ביתי עד גיל 3,מסבירים לי כרגע על הילד עם האבחנה שהכי נכון וטוב בשבילו ששנה הבאה הוא יהיה במעון תיקשורתי/שיקומי...זה בשבילי דבר ממש ממש קשה ועוד הסבירו שהמעון הוא עד 16 ולא בטוח שתהיה אפשרות להוציא אותו לפני השעה 16 כי יכול מאוד להיות שהוא יקבל עדיין טיפולים אפילו בשעה 15..בני הבכור נשאר איתי בבית עד גיל 3 ועד היום בכל מסגרת שהוא היה הוא לא עבר את השעה 14...אלה דברים שחשובים לי מאוד ומקשים עלי עוד יותר עם האבחנה...מה אתם חושבים בנושא מהניסיון שלכם?

באמת שאנחנו נמצאים במצב שאנחנו זקוקים לכל עזרה....אני אשמח שתעזרו לנו.
תודה מראש מקרב לב.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ברוכה הבאה

הגעת למקום הנכון: יש כאן הורים שיבינו אתכם והולכים במסע הזה כבר שנים,
וגם אנשי ספקטרום (=א"סים) בוגרים, שהם המומחים האמיתיים בתחום

&nbsp
הנס המהלך הקטן שלכם נותר כשהיה, האבחון לא שינה זאת.
האבחון הוא בסה"כ סימון על המפה- כאן נמצאים, עכשיו אפשר לחפש את הדרך הנכונה
לו ולכם, למצוא גם אנשים שצועדים בשבילים קרובים, מה שעשוי להקל על המסע.
האבחון הוא כלי-עזר, לא חלילה גזר דין,
אז מזמינה אתכם לקחת נשימה עמוקה (באמת, לא כביטוי) -
צפוי לכם מסע לא מתוכנן אמנם (המסעות הכי מרתקים הם כאלה
)
וגם לא פשוט, אבל אם תבחרו בכך הוא יגלה לכם נופים פנימיים מפעימים
יפתח לכם עולמות חדשים ונפלאים.
&nbsp
בתור התחלה, מציעה לכם ללמוד מה זה בכלל ספקטרום אוטיסטי,
וכאמור, המומחים האמיתיים הם הא"סים עצמם,
לא מישהו בחלוק לבן שמביט עליהם מבחוץ במבט עקום...

בקישורי הפורום שלנו (הנמצאים בלשונית 'כלים ומידע' בראש העמוד)
תממצאי את סעיף 'אנשי הספקטרום בארץ ובעולם' - נראה לי מקום טוב להתחיל

משם, תוכלו לעבור לשאר סעיפי הקישורים, כגון 'גישות ודרכי טיפול' ועוד.
אח"כ ממליצה לעבור ל'הודעות נבחרות' (ב'כלים ומידע' וגם במלבן אפור כאן משמאל)
ולבחור ב 'טיפים לחדשים אחרי אבחון', וגם בשאר

&nbsp
שורה תחתונה כרגע: לא קרה לכם אסון חלילה,
קרתה לכם הפתעה ואתם תהפכו אותה למשהו טוב או רע.
התינוק שלכם אינו לקוי או מקולקל, הוא שונה.
עם כל הכבוד לאנשי מקצוע, אל תתנו להם את המושכות על חייכם:
כדאי להקשיב קודם כל לילד, לאינטואיציה ההורית
וגם לאנשים שחיים אוטיזם: א"סים והורים ותיקים.
בסוף גם לשמוע מה יש לאנשי המקצוע להציע,
אבל ההחלטה היא שלכם, הם לא יודעים טוב מכם מי הבן שלכם ומה נכון לו.
&nbsp
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ולגבי חינוך ביתי
הבנים שלי היו איתי בבית עד גיל שנתיים ואז עברו לפעוטון עד הצהריים
(חזרנו לחינוך ביתי גם בגילאים מאוחרים יותר).
שלושה מארבעתם א"סים, הבכור בן 23, השני בן 19, כך שיש לי פרספקטיבה:
זה היה כ"כ נכון... טוב שהקשבתי להם (גם ללא מילים) ולאינטואיציה האמהית שלי.
הבסיס הזה של הבטחון חשוב אולי לכל ילד, על אחת כמה וכמה לילד רגיש כ"כ, לילד א"ס.
חשיפה לילדים אחרים, הזדמנויות לאינטראקציה-
כשהקטנצ'יק בבית, אתם יכולים למנן אותה ולדייק אותה לפי מה שנכון לו.
מנת יתר עלולה להציף, לגרום לו להתגונן ולהסתגר.
 

grayart

New member
הקשר עם ההורה הוא הדבר הכי משמעותי.

ואנחנו כהורים תמיד יכולים להרחיב את היכולות שלנו.
בגן, במיוחד כשהטיפולים בגן, גם אם הם מאוד אינטנסיביים הקשר והתקשורת עם ההורים לא מתפתחים כמו במסגרת הביתית.
אנחנו קיבלנו את כל הבסיס לעבודה עם הילד דרך טיפול בקהילה מחוץ לגן.
חשוב למצוא מטפלים טובים, ותדעו את זה שכהטיפול יראה לכם כמו משחק טבעי, שלפעמים כהורים אנחנו שוכחים איך לעשות.

אתן אפילו דוגמא קטנה: play the dumb.
לא סתם לומר זה כלב זה חתול, אלה להצביע על החתול ולשאול "זה כלב???" ואז "לא!!!, מה פתאום!! חחחח..." זה חתול!!!"
דוגמא נוספת.
ילד משחק בלהדליק ולכבות את האור...
במקום להיות הורה אחראי ולהפסיק את המשחק, להצטרף אליוף ולומר "בוקר טוב" כשהאור נידלק, "ולילה טוב" (יחד עם ללכת לישון בכאילו) כשהאור כבה.
את זה קשה לקבל בגן , גם אם ניתנים בו טיפולים אינטנסיביים.

הילד שלך אולי צעיר לדוגמאות ואולי לא, העיקרון זהה.
 
למעלה