לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1633816,338 עוקבים אודות עסקים

פורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

לצפיה ב-'כל הזמן משווים אותה לילדים האחרים בכיתת התקשורת'
כל הזמן משווים אותה לילדים האחרים בכיתת התקשורת
<< ההודעה הנוכחית
30/10/2018 | 04:58
26
254

(ואני מקווה שזה יישלח).
היה לנו אתמול עניין - הילדה (בת 11) התחילה שילוב חלקי בכיתה רגילה (היא בכיתת תקשורת). שבוע וחצי של שילוב חלקי כולה - ואתמול כשנדרשה לעשות עבודה בקבוצה התחילה לבכות. בשיחה עם המחנכת של הכיתה הקטנה המחנכת הבינה שככל הנראה העבודה בכיתה הייתה נראית לה יותר מידי קשה ולכן לא רצתה לעבוד. בסוף ישבה לעבוד עם הסייעת על העבודה.
באופן כללי המחנכת שלה קלטה שהילדה חכמה וכל המטרה שלה היא להכניס אותה חזרה למסגרת רגילה בשילוב יחידני ואת זאת היא מסבירה בכך שיש פער מאוד גדול בין הבת שלי לבין ילדי כיתת התקשורת. כל הזמן היא בוחנת את הילדה ביחס לילדים האחרים שהגיעו לכיתה מגיל צעיר. היא כמובן באה בכוונה טובה אבל היא מקטינה את הבעיות של הבת שלי או נותנת להם שמות שונים.
לקיבעונות שלה היא קוראת "הילדה שלך עקשנית ונוטה להינעל על דברים כשהיא מחליטה"...
כל פעם שיש לילדה שלי קושי, היא נוטה לבכות (ילדה בת 11) - אז היא אמרה לה שלא צריך לבכות מכל שטות. כששאלה את הילדה למה היא בוכה והילדה ענתה לה שהיא לא יודעת - המורה נתנה הסבר משל עצמה לפי מיטב הבנתה.
הסתבר לי שבאופן עקרוני הילדה מעדיפה בהפסקה את חברת הילדים של הכיתה הקטנה אבל הם די מכריחים את הילדה להצטרף בחלק מההפסקות לכיתה הגדולה. עפ"י המורה של הכיתה הקטנה - לילדה שלי קשה לצאת מאיזור הנוחות שלה ושהיא מעדיפה להיות עם הילדים בכיתה הקטנה ששם היא יכולה לשלוט בהם... 
כל מה שהמורה של הכיתה הקטנה מתארת קרה לנו גם במסגרת הגדולה - היא לא רצתה להתמודד עם למידה - למדה רק אם הייתה בשיעור תגבור בקבוצה קטנה, אבל מעולם לא התמודדה לבדה ולא סיגלה למידה עצמאית.
היא ניסתה לשלוט בעניינים עם הילדות של הכיתה הרגילה וזה גרם למריבות ולדחיה. כשלא קיבלה מה שרצתה הייתה בוכה. כשהבנות של הכיתה הרגילה לא רצו לשחק במה שהיא רצתה אז היא התחילה לשחק עם ילדים קטנים ממנה ושם היא... שלטה.
אבל המורה של הכיתה הקטנה רואה לנגד עיניה רק את מטרת השילוב כיעד עיקרי לבת שלי ולתחושתי מפספסת בכלל את העובדה שעד שהגיעה לכיתה הקטנה הזו היא לא למדה ולא מצאה חברים משלה... וגם אם היא לכאורה לתפיסת המורה הזו "נהנית לשלוט" - אולי זה מפני שבשום מקום אחר היא לא יכולה לשחק בדברים שהיא רוצה (תחום העניין שלה)... ולכן היא בוחרת להיות היכן שנוח לה והיא לא צריכה להסתיר את מי שהיא.

והיא זרקה לי שוב שיש מצב שבהמשך הם יעלו אותה שוב לוועדת השמה במטרה להעביר אותה לשילוב מלא... ואני ממש ממש לא רוצה כי סוף סוף טוב לה...
 
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'האם המתי"א מודעים לזה? מה הם אומרים על זה?'
האם המתי"א מודעים לזה? מה הם אומרים על זה?
30/10/2018 | 11:19
4
89
מה שהייתי עושה במקומך זה
א)קובעת שיחה עם המחנכת, ובה הייתי מביעה הערכתי
על כך שהיא מאמינה בילדה ומשתדלת למענה,
אבל מבקשת ממנה להתמקד במה שהילדה באמת צריכה,
מה שמחזק אותה ומיטיב איתה- קרי כל מה שיש לכתה הקטנה להציע,
ולחדול מלהשוותה לתלמידי הכתה הותיקים.
הייתי משתפת אותה בתחושה שהיא מקטינה את קשיי הילדה,
לא נותנת להם מקום והתייחסות רצינית,
מסבירה ששילוב יחידני- היינו שם, ניסינו את זה, זה לא הדבר הנכון לילדה בשלב זה.
הייתי עומדת על כך שהפסקה היא זמן חופשי, נועדה למנוחה,
ובלי מנוחה אין כח להמשיך לעבוד,
לכן חיוני שייתנו לה לבלות את ההפסקה איך ועם מי שהיא בוחרת.
 
במקביל, הייתי מדברת גם עם המתי"א, אומרת להם את מה שכתבת כאן,
ומנסה להעזר בהם כדי להעביר את המסר למחנכת.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אין לי מושג...'
אין לי מושג...
30/10/2018 | 11:46
2
70
חייבת רק להגיד שלא הייתה מעולם בשילוב יחידני, אבל הייתה בכיתה רגילה. נכון, זה לא אותו הדבר, אבל מאוד חוששת משילוב יחידני לאור הנסיון שלנו בכיתה רגילה ולאור הרבה בעיות שאני שומעת עליהם מאחרים ולא בא לי שהילדה תהיה שפן נסיון של מערכת שלא בדיוק מתפקדת ומדובר בעניין של מזל... הילדה שלי היא לא הימור.
 
המורה שלה רואה כיעד עליון את השילוב - זה כן ראוי להערכה, אני לא נגד, אבל אני באמת מרגישה שהם מנסים עם הילדה שלי בכל הכח באמת מפני שהם רואים שוני בינה לבין שאר הילדים וכמו שאמרת, מקטינים את הקשיים שלה כי מבחינתם הם לכאורה לא מספקים... בעניין ההפסקות, בינתיים הם אמרו לה שהיא תצטרך לבחור שחלק יהיו עם הכיתה המשלבת.
 
אני משוחחת עם המחנכת די הרבה ואיכשהו כל השיחות מגיעות חזרה לנושא הזה... מרגישה קצת כמו תקליט שבור. אמרתי לה אתמול שאני מלאת הערכה למה שהם עושים ובמיוחד בשל כך לא רואה את השילוב המלא כיעד כי לטעמי הם השיגו איתה דברים בזמן הקצר בכיתה הזו שלא היו קודם ומבחינתי זה מעולה. מבחינת המורה, היא מזהה יכולות בילדה והיא מאוד רוצה שהילדה תממש את עצמה... אני מאוד מבינה את זה, אבל אם בעבר בעיקר הייתי עסוקה בלא להבין איך הילדה שלי כזו חכמה ולא מגיעה לשום הישג, היום אני חושבת שההישג האמיתי הוא שהילדה תרגיש טוב עם עצמה ובמקום שהיא נמצאת והנה - הגענו לזה. אמרתי את זה למורה... היא אמרה שהיא מבינה אותי... אבל אני לא בטוחה שהיא מבינה.
 
אני מחכה לפגישת התל"א... שם אפגוש את שאר הצוות. תוהה אם שם יהיה לי מקום להגיד את מה שיש לי על הלב לעוד גורמים. תוהה באמת עם מי מדברים - האם מקובל שהורים פונים ביוזמתם בעניינים אלו למתי"א? האם זו לא עקיפת סמכות? גם מעוניינת לדבר עם הפסיכולוגית או הפסיכולוג של בית הספר לגבי הילדה... אולי הם יבינו אותי....
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אין סתירה בין "לממש את עצמה" (מה שזה לא יהיה)'
אין סתירה בין "לממש את עצמה" (מה שזה לא יהיה)
30/10/2018 | 12:15
1
61
לבין כתת תקשורת.
בכתת התקשורת של ה בתיכון, רוב התלמידים סיימו בגרות,
חלקם בהצטיינות.
יש תלמידים עבורם כתת תקשורת היא אפילו התנאי למה שהמורה מכנה מימוש עצמי
כי רק שם הם מקבלים מענים רגשיים, חושיים ולימודיים מתאימים להם.
 
לגבי ההפסקות: מקובל עלייך מה שנאמר לה?
מקובל עליה?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'שאלה טובה לגבי ההפסקות...'
שאלה טובה לגבי ההפסקות...
30/10/2018 | 12:32
64
אין לי מושג מה נכון ומה לא. אני אמא חדשה. אני אשמח לשמוע מאחרים.
 
ובהקשר למה שאת אמרת - היא ציינה שלדעתה הילדה לא מתאימה לכיתת תקשורת כי מדובר בכיתות הטרוגניות שלרב נוטות לתפקודים היותר נמוכים של הרצף... מתוך כוונה שאבין שלא נצליח למצוא עבור הילדה כיתת תקשורת אחרת שמתאימה לתפקוד שלה.
 
ואני אחזור ואומר שאני לא חושבת שמדובר במורה לא טובה שלא אכפת לה מהילדה, להיפך - אני חושבת שזה נאמר דווקא כי היא כן לטובת הילדה, אבל הרצון שלה לעזור לטעמי נובע מכך שאינה באמת מבינה ומכירה מספיק טוב את הילדה שלי. גם אם אנחנו חדשים לעולם של הרצף כי מדובר באבחון חדש, הילדה שלי היא לא אדם זר עבורי. לא לחינם הגענו באיחור לאבחון - הרי הבעיות שלה לא ממש בולטות ולרב מתגלות עם הזמן, ואני מרגישה שמהיום הראשון שהגענו, איך שראו את הילדה הם כבר דיברו על שילוב. יש להם מטרה ואני יודעת שהיא חשובה בעיניהם - לאפשר לילד להשתלב בחברה ולתפקד... ואצל הבת שלי זה נראה להם בר-השגה ולכן הם מכוונים כל כך גבוה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'עד כמה שהבנתי הילדה לא היתה בשילוב מלא'
עד כמה שהבנתי הילדה לא היתה בשילוב מלא
30/10/2018 | 17:50
55
היא היתה בכיתה רגילה בלי סעיית. וזה לא אותו הדבר
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני דווקא בעד המורה'
אני דווקא בעד המורה
31/10/2018 | 09:57
66
נכון שכדאי שלילדה יהיה טוב ונוח, אבל למה לא לאתגר אותה?
בלי קשר למה שיהיה בשנה הבאה - כן כדאי לתת  לה הזדמות להכיר ילדים אחרים. במיוחד אם יש סייעת שיכולה להשגיח ולראות שהילדה לא נפגעת.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מה בדיוק מפריע לך במה שמורה אומרת?'
מה בדיוק מפריע לך במה שמורה אומרת?
31/10/2018 | 10:29
19
118
הרי היא לא מפקפקת באבחנה של אוטיזם כי היא ממליצה על שילוב מלא עם סעיית. ולא על הורדת האבחנה.
היא חושבת שרמת תיפקוד הילדה הרבה יותר גבוהה מתפקוד של שאר הילדים.
למה זה מפריע לך? את לא מסכימה איתה?
או את מסכימה אבל לא רוצה לשמוע? לדעתי אינטרס של המורה לקבל ילדים גבוהים כמו בתך כך יותר קל לה לעבוד ולהגיע לתוצאות גבוהות יותר. אבל היא בניגוד לאינטרסים שלה דואגת לילדה וחושבת שלטובתה שילוב מלא.
לא יצא לי הרבה לפגוש אנשי מקצוע שממליצים על טובת הילד ובניגוד לאינטרסים שלהם. בנוסף לדעתי די מחמיא לשמוע שילדה שלך יכולה להשיג יותר.
 
כמו כן אני יכולה להוסיף, מההכירות האישית שלי של ילדים מגן תקשורת של הבן שלי, ש5 מתוך 8 עלו לכיתה קטנה. לילדים האלו לא היה שום סיכוי לשרוד בחינוך רגיל בלי שום עזרה עד גיל 11. הקשיים שלהם נראו לעין וכללו גם עיכובים התפתחותיים. לא היה להם גם סיכוי להתפספס באיבחון בגיל 5.
ושוב, אני לא יודעת מה רמת התפקוד של הילדים בכיתה שלכם, אבל אם זה דומה ל5 הילדים שלנו אז נראה לי שההבדל די משמעותי בינם לבין ילד שעד גיל 11 שרד במסגרת רגילה בלי עזרה אפילו שהיה לו קשה.
ושוב, אולי יש באמת כיתות תקשורת עם ילדים מאוד גבוהים. הלוואי ולמצוא אותם...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מה מפריע לי?'
מה מפריע לי?
31/10/2018 | 13:19
18
66
כשקבלנו את תוצאות האבחון המאבחנת המליצה לנו ללכת דווקא על כיתת תקשורת - הלכנו לפי ההמלצה והאמת אני חושבת שזה עשה לילדה שלי טוב. מאיזו בחינה? טוב כי היא מרגישה שם טוב ורצויה ולא במצב של מגננה אינסופית מילדים שפוגעים בה. היא לא בודדה חברתית והיא לומדת כשיש לה תמיכה פרטנית.
 
ואותי מלחיצה העובדה שעכשיו מדברים איתי כל הזמן על כך שהיא לא מתאימה לשם כי הילדים בכיתה ברמה פחות ממנה וזאת למרות שלפי מיטב הבנתי בכיתת תקשורת מתאימים את הלימודים והצרכים בהתאם לתלמידים - הרי זו כיתה הטרוגנית - הווה אומר, יש ילדים בכל הרמות - כך שמן הסתם צריך להתאים את הלמידה לכל אחד ואחד בהתאם ליכולות שלו. אבל זהו - שלא כך - היא הטרוגנית לרמה בינונית ומטה לפי מה שאומרים לי ואילו לילדה שלי שלא הסתדרה עד כה במסגרת הרגילה כיתה כזו לא מתאימה וזה מדאיג אותי.
 
עכשיו כשאת אומרת שמבחינתך רמת התפקוד של הבת שלי על סמך העובדה ששרדה את מערכת החינוך עד כה אומרת שאינה שוות ערך לילדים שאובחנו בגיל צעיר, את מתעלמת לגמרי מהעובדה שהיא בת ושסבירות גבוהה שהיא פוספסה כי האבחונים מותאמים לבנים ולכן לא אובחנה קודם (לפי האבחון כי לא נצפו תנועות סטריאוטיפיות והם החליטו שלא היו מספיק תחומי עניין אובססיביים - כי לצערי הרב כבת תחום העניין שלה היה מגדרי - משחק אינטנסיבי בבובות קטנות אז זה לא נחשב).
 
נכון, יש ילדים בתפקודים יותר קשים - היא לא אלימה כלפי הסביבה, היא בעיקר בוכה בכל מצב שקשה לה ולא מתפרצת, היא פשוט נמנעה מלעשות דברים כי הכל הלחיץ אותה. היא יצרה קשרים חברתיים עם ילדים צעירים ממנה (כל הכיתה שלה כי נשארה עוד שנה בגן) וכשהילדים גדלו אז הם נטשו אותה או פגעו בה והיא לא למדה בלי עזרה. אולי יש ילדים שהתפקוד שלהם יותר גרוע, אבל לא הייתי מגדירה תפקוד כזה כהשרדות במערכת. פשוט לא היה שם לבעיה שלה, כי האבחונים שלה אמרו שאין לה בעיה... אז לאן יכלתי לשלוח אותה? מבחינתי היא הלכה לשם ולא הפריעה יותר מידי לאף אחד אבל היא לא ממש תפקדה. בנים לרב מפריעים יותר, בולטים יותר בשונות בגיל יותר צעיר ואם מאבחנים בנות, אז לרב יש קשיי שפה ובעיות קשות יותר בגיל הצעיר. זה לטעמי נורא פשוט לפתור את הבעיה ב - הילדה שלך חכמה - בטוח היא יכולה להצליח.
 
אז זהו, שאני יודעת שהילדה שלי חכמה - אבל גם עכשיו במסגרת הקטנה היא לא לומדת עצמאית ולמרות שאני מסבירה לה את החשיבות כבר שנים, היא לא מגיעה למצב הזה. הילדה שלי מעדיפה לשחק עם ילדים צעירים ממנה או שהם פחות בוגרים רגשית כי שם נוח לה ומתאים לה ומנסים לכפות עליה להיות עם ילדים שלא נוח לה איתם והיא לא מוצאת איתם שפה משותפת -
 
האם חודשיים בכיתת תקשורת הם מדד ברור לזה שהילדה באמת כל כך גבוהה? מה זה גבוהה? בדיוק איזה פרמטר נמדד? שהיא לא צורחת? שהיא לא מנפנפת ידיים? שהשונות שלה לא ברורה? מה לגבי החרדות שלה? מה לגבי העובדה שהיא לא מבינה למה אנשים מתייחסים יותר יפה למישהו חולה וסובל מאשר אליה? שהיא לא רואה את הצרכים של האנשים האחרים לידה? נכון - היא לא צורחת ומפריעה לסביבה בצורה קיצונית, אבל הסבל שלה קיים גם בלי זה. לא כל אוטיסט רואים אצלו בחוץ את הקושי ולכן יש כאלה שמפספסים - האם אלה באמת אנשים שיותר קל להם?
 
לי מפריעה ההשוואה - גם זו שאת עשית עכשיו מפריעה לי - כי היא מראש אומרת שיש לילדה שלי פחות זכויות כי ההפרעה שלה פחות נראית וברורה. אין לה זכות לכיתה קטנה ומגוננת כי את זה שומרים לילדים יותר קשים. אגב, אין לה זכות להיות שם, כי שם הוחלט שלומדים ברמה יותר נמוכה ... וזה נורא גם בעיני. אני בעד השילוב החלקי שמאפשר לה ללמוד, אבל גם בעד זמן שבו יש לילדה מנוחה מהמאמץ הרב שנדרש ממנה - מה שנראה לאחרים אתגר פשוט - בשבילה להתמודד עם כתיבה, צורך להתנהג בצורה תקינה בחברה, רעש, חרדות - כל זה מעמיס מאוד. אני, אישית, לא רואה אותה סוחבת התמודדות כזו בשילוב מלא שבו היא צריכה גם ללכת אחר הצהריים וללמוד לבדה ולהכין שיעורים לבד. לא כרגע. אולי היא תשיג את היעד ואני אוכל להגיד שהם צדקו. הלוואי....
 
 
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'מתנצלת מראש אם אני בוטה'
מתנצלת מראש אם אני בוטה
31/10/2018 | 13:53
3
92
אבל זה נראה קצת שאת נאחזת בכיתת תקשורת הזאת כי סופסוף הגעת למצב סביר מבחינת הילדה ואת יכולה להרשות לעצמך להירגע ולהפסיק לחפש - אבל אולי יש מקום טוב יותר ונכון יותר עבורה?
אגב, יכול להיות שזה המקום הטוב ביותר עבורה, וסתם מדובר בהתחלה ודברים לא ברורים.
אבל לדעתי לא נכון להתעלם מהמורה, כי כתבו לך נכון - לה עדיפים ילדים "גבוהים" בכיתה ואם היא מתעקשת - לפחות שווה להקשיב לנימוקים שלה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'דווקא את לא בוטה כל כך '
דווקא את לא בוטה כל כך
31/10/2018 | 15:20
2
60
ואת בעיקר צודקת - נאחזת זו הגדרה טובה. ההסבר הוא שעברנו מספיק איתה. מגיל צעיר עם אבחונים וטיפולים ובעיות ללא הסבר וקשיים ובשנה שעברה כבר הייתי במצב של תחושה שזהו - אין לה בכלל סיכוי כי היא לא לומדת, אין לה חברים ומה היא תעשה כשתהיה גדולה.
 
אנחנו כולה חודשיים מתחילת השנה - המצב הוא בהרבה מובנים שמיים וארץ. בקושי התחלנו לנשום ולהרגיש את היתרונות של המסגרת הקטנה והתומכת... ואני מקבלת מסרים ברורים שזה לא בשבילה. אני מפחדת. לא רוצה לוותר על הטוב. אני לא חושבת שיש כאן משהו לא ברור.
 
ונכון - אולי יש טוב יותר, אבל חודשיים זה כל כך מעט זמן לשפוט ולהגדיר לי את הילדה שלי...
 
אני לא מתעלמת מהדברים שהמורה אומרת - אבל אני דואגת ואני באה לפה כדי לספר את הדאגות שלי... אני מרגישה די לבד עם החששות האלו. לא מוצאת מישהו שבאמת מבין אותי.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'למה את חושבת שלא מבינים אותך? '
למה את חושבת שלא מבינים אותך?
31/10/2018 | 16:04
1
54
אני כן מבינה אותך - הרי הבן שלי אובחן גם מאוחר. ואומנם הוא בשילוב יחידני - אבל תמיד יש את המחשבה שאולי עדיף היה לו להיות בכיתת תקשורת.
ותראי את ההודעה שלי לגבי הבן הגדול - לא אוטיסט, אבל בודד יותר מאחיו האוטיסט  ( כך שזה עוד יותר בולט). ואין לי מושג איך להקל עליו. 
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כי...'
כי...
31/10/2018 | 16:15
55
לפחות לתחושתי - יש רצון כללי לאפשר לילדים האלו נורמליות שנמדדת לפי החלק העיקרי באוכלוסיה. ואז כשאני מביעה חשש מחזרה למקום ה'נורמלי', אני מרגישה שאנשים לא מבינים איך אני רוצה להשאיר את הילדה היכן שהיא כשלכאורה היא יכולה יותר.
 
אולי את באמת מבינה ורק הרגשתי ככה...   כשאמרת לי שאני נאחזת בכיתה הקטנה וחוששת לגלות שאולי יש טוב יותר... ואני מפחדת מהלא נודע הזה אחרי שסוף סוף גיליתי את הנודע. כל שינוי כזה הוא מאמץ לא מבוטל לי ולילדה והייתה לנו שנה פסיכית של ריצה לאבחונים ואחר כך בירוקרטיה... רוצה להגיע למקום קבוע עבורה ששם היא שייכת ולא לעשות שינוי - במיוחד שינוי שאין איתו שום ערובה להצלחה... (לאור מה שאת מספרת רק בתור דוגמא - על הקשיים של השילוב).
 
 
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני חייבת להדגיש כי ככל הנראה לא ממש הבנת אותי'
אני חייבת להדגיש כי ככל הנראה לא ממש הבנת אותי
01/11/2018 | 00:40
13
119
לא דיברתי על זכויות הילדה. לא אמרתי שאין לה זכות להיות בכיתה קטנה. למה זה בכלל צץ לך? זה בכלל לא העינין. העינין הוא איפה יותר טוב לה גם מבחינה רגשית ולימודית וגם מבחינת ההתקדמות ותרומה להסתגלות העתידית בחיים הנורמטיבים כשתהיה גדולה.
כמובן שאני לא מכירה את בתך. אני מכירה 5  ילדים ההם מהגן של בני ומסגרת רגילה. הפער ביניהם גדול. אף אחד לא אומר שסבל של בתך הוא זניח. 
הכוונה שלי שלא שהיא "לא זכאית" לכיתה קטנה. אלא אולי יכול להיות שהיא תצליח ותתרם יותר בשילוב. 
סתם דוגמה. אחד מתוך 5 ילדים ההם מהגן היא בת. בגן מסיבות מתקיימות בשיתוף עם ההורים. כשהייתי מגיעה לשם, היא אהבה לגשת אליי ולדבר. בגיל 4-5 היא עדיין התבלבלה בגוף דיברה איתי בגוף שלישי או על עצמה בגוף שלישי. באחת המסיבות אמא שלה איחרה. אז היא הצטרפה אליי והתיחסה כאילו אני אמא שלה: דיברה איתי, חיבקה. זה היה קצת לא צפוי כי בעצם באתי עבור בני...כמובן שיתפתי איתה פעולה...היא הייתה מאוד חמודה...
לגבי שילוב מלא - הכל תלוי בצוות ובסעיית. הבן "החצי מאובחן" היה משולב בגן. היה שם די חלק. הבן המאובחן משולב שנה שניה בבה"ס אחרי שסיים גן תקשורת. לא חושבת שהוא סובל. נכון שזה יותר עבודה בשבילי- לחפש פתרון אחר הצהרים, להתרוצץ לטיפולים, כל הקייץ חיפשתי סעיית, נלחמתי עם עירייה שיקבלו אותה. גם יש מקרים שמוסיפים תוספת שכר. אבל לדעתי יהיה לו יותר קל להסתגל לחיים בוגרים אחרי בה"ס רגיל. ושוב, אני לא שוללת שמתישהו אם אני אגלה שלא טוב לו בשילוב, אני לא אעביר אותו לכיתה קטנה. הכל יכול להיות.
נכון, שילוב מלא זה השקעה להורים. גם מבחינת זמן, גם כסף...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'את כתבת והשווית '
את כתבת והשווית
01/11/2018 | 04:56
12
55
ילדים שהיו בגן התקשורת עם הילד שלך ועלו לכיתה קטנה עם הבת שלי שהייתה עד גיל 11 בחינוך רגיל - וכתבת שהם לא היו יכולים לסחוב ככה בחינוך רגיל. לא הבנתי מה הייתה מטרת ההשוואה... לי זה גרם להבין שאני צריכה להגיד תודה שהילדה הצליחה ללכת כל יום לחינוך רגיל כל השנים... ושבעצם אם היא הייתה מסוגלת לכך, מה בעצם היא עושה עכשיו בכיתת תקשורת. אחרת אני מודה - לא הבנתי מה הייתה מטרת ההשוואה.
 
לגבי הילדה שלי ואיפה טוב לה? שאלה מצויינת - את מדברת בשבחי השילוב אבל אני מבינה ממך שלא קל גם לכם. אני מדברת על ילדה שבמשך כמה שנים טובות הלכה למסגרת רגילה למרות שזו לא התאימה לה לדעתי. או שהיא הלכה למסגרת הזו כל השנים ללא עזרה ושילמה מחיר. היכולת של הילדה שלי "לשרוד" את המערכת זה דבר שנתון לפרשנות. הבעיה העיקרית היא שלמרות קשיים עובדתיים שהיו לנו מגיל מאוד צעיר, הילדה שלי מאוד מבלבלת וקשה היה לשים את האצבע על הגורם לקשיים. ללא הגדרה, ילד לא זוכה לתמיכה. כל מה שיכלו להגדיר - טופל - החל מפיזיותרפיה מגיל שנה ועד שנתיים כדי שתלמד ללכת ולזחול, בהמשך ריפוי בעיסוק כי היו בעיות במוטוריקה עדינה ואחר כך טיפול רגשי כשהיו בעיות חברתיות והן לא הוגדרו כאוטיזם.
 
בנוסף היא נשארה עוד שנה בגן וזה גם עזר להשרדות... או איך שקוראים לזה. הילדה שלי מדברת והיא ילדה ולכן לא אובחנה בגיל צעיר. אבל היא הלכה לבית הספר והיינו צריכים להיאבק בה שתלמד משהו מכיתה א'. היא לא הפריעה. היא חרדתית ומחונכת וצייתנית לכללים כי היא ילדה וכשהיו לה קשיים ולא הלך לה היא הייתה בוכה ולא מתפרצת בזעם כמו בן. אז היו אומרים לה שלא תבכה והיו אומרים לי שהיא ביישנית. זה טבעי הרי שבנות בוכות והן ביישניות. אף אחד לא יגיד לך שזה בעייתי. ועוד דבר - בנות בתפקודים כאלה רוצות חברה, רק שהן עושות את זה לא נכון ולא מבינות למה לא הולך.
 
אני אחיה כנראה כל הזמן עם התסכול של האפליה של המגדר והרצון להגיד לי שיש לה אוטיזם קל (אם יש דבר כזה). הקשיים שלה לא ממש הפריעו לסביבה אבל גרמו לה הרבה סבל. כל שנה זה נהיה פשוט יותר קשה כשלא הייתה לנו אבחנה - אני לא מכירה הרבה ילדים ללא אבחון וללא וועדת שילוב אפילו שמקבלים טיפול רגשי בתוך בית הספר כמו שהבת שלי קיבלה בכיתה ג'. לא היה לנו שום גורם שאמר לנו מה יש לה. תמיד אמרו לנו מה אין לה. הילדה שלי הייתה זו שכל הבנים של הכיתה שלה ללא יוצא מן הכלל החרימו והחליטו שאם היא במקרה נוגעת בהם צריך ללכת לשטוף ידיים כי אחרת היא תעביר להם מחלות - וזה בכיתה ג'... איזו מן הישרדות זו בדיוק? ככה זה כשיש ילד על הרצף ללא אבחון במסגרת רגילה... ואחרי כל זה, אני לא מרגישה שהילדה שלי צריכה לחזור למסגרת כזו. אני מפחדת מאוד כי כשלא היה לה אבחון, חשבתי לעצמי שזהו, עוד שנה שהילדה שלי חווה במסגרת כזו ובסוף נצטרך לתת לה טיפול פסיכיאטרי רק מהפגיעה בנפש שלה. היא נסגרה בתוך עצמה בכיתה. ישבה בשיעורים והתעלמה מהמורים ועשתה מה שהתחשק לה...
 
ועכשיו באה המורה בכיתה הקטנה ואומרת לי כל מיני משפטים כמו - "היא גבוהה מאוד". "היא לא ברמה של הכיתה". "היא מאוד וורבאלית"... "אולי בהמשך השנה נשקול עוד וועדת השמה אם נחליט שזה לא המקום בשבילה".
 
אני לא נרתעת סתם מלעזוב. לא מאמינה שהילדה שלי היא ילדה אחרת מזו שהיא הייתה בכיתה הקודמת או בגני הילדים הקודמים. לא מאמינה שהכל רק קשור לכיתה ספציפית אחת ושרק בגלל אותה כיתה הילדה שלי הגיעה לאן שהגיעה וזה משהו שהמורה שלה מנסה למכור לי... כי גם בגן החובה הראשון שהייתה בו הילדים הציקו לה באופן כמעט גורף ולא הבינו אותה והיא לא שיתפה פעולה בפעילויות.
 
הצרה היא שאנשים נופלים בשבי של היכולת הוורבאלית הגבוהה שלה. במיוחד מבוגרים. הם מתפעלים מהאינטילגנציה שלה. היא גם יודעת להסתיר חלק מההתנהגויות שלה במסגרת כי היא בעלת מודעות עצמית מאוד גבוהה שמאוד מאפיינת ילדות על הרצף בתפקוד הזה. לדוגמא - היא יודעת טוב מאוד שהיא לא אמורה לדבר עם תחום העניין שלה (בובות קטנות) עם הבנות של הכיתה המשלבת. המשמעות היא שאיתם היא נאלצת להתחזות למישהי אחרת ולא להיות היא. מהסיבה הזו היא נהנית בכיתה הקטנה כי שם היא יכולה להיות היא ולעסוק במה שהיא אוהבת... אבל אז מאשימים אותה שהיא מנסה לשלוט בילדים האחרים ולקבוע את הכללים של המשחק... אגב, כשהיא עשתה את זה עם הבנות הרגילות במסגרת הקודמת - בסוף כולן דחו אותה... אז היא למדה, אבל בפועל היא פחות נהנית כי היא איתן אבל בודדה בלב מבחינתה.
 
ובנושא הלימודים - אין לה עדיין מוטיבציה ללמוד. אין לה עניין בלמידה. אין לה רצון להתאמץ ועדיין לא הוכיחה שהיא מסוגלת להיות לומדת עצמאית. יש לה דימוי עצמי מאוד נמוך מגיל מאוד צעיר. היא קנאית ורוצה להיות מושלמת ואין לה יכולת להבין שאפשרי גם להיות בסדר ולא מושלם. המורה בכיתה הקטנה יודעת שהילדה שלי חכמה וורבאלית, אבל מכאן ועד להפיכתה לתלמידה מן המניין הדרך ארוכה מאוד.
 
אני לא יודעת איך זה אצל ילדים אחרים שמשולבים - אבל כמה באמת מגיעים לעצמאות? האם הלימודים חשובים להם? מבחינת הילדה שלי - למרות שהסברתי שפע פעמים למה לימודים זה חשוב גם אם לא תמיד היא נהנית - עדיין לא ראיתי הבנה מספקת לנושא. הקונספט שהפרס על לימודים מגיע בעוד הרבה שנים גדול עליה. היא בת 11... מתי תבין?
 
לשפוט את הילדה שלי לפי קנה מידה צר ולהגיע למסקנות שהיא מתאימה לשילוב יחידני או לשילוב בכלל על סמך ההשוואה בינה לבין שאר הכיתה - למרות שאכן נובע מכוונה מאוד טובה, זה אישו שקשה לי איתו כי לי זה אומר שלא רואים את הקושי שלה ושמגמדים אותו. אני מוכנה שישלבו אותה חלקית אבל לא רוצה לשמוע כרגע על משהו מעבר. לא לאור ההיכרות שלי עם הילדה שלי לאור שנים ולא לאור מה שאני שומעת מהרבה הורים על הקשיים של השילוב - מעבר לחלק הטכני של למצוא משלבת טובה והצורך לממן אותה ולעבוד עם הילדים אחר הצהריים וכו וכו'...
 
אני שומעת על ילדים משולבים שהם בודדים חברתית... אולי מתמודדים עם הלמידה אבל חברתית בגילאי העשרה הם מודעים לשונות שלהם. לא מתעניינים הרבה פעמים במה שהילדים מהכיתה עושים או לחילופין הילדים מהכיתה לא מתחברים אליהם. זה כואב וקשה ועצוב. האם זה באמת נכון רגשית לילד? זו שאלה שגדולה עלי כרגע.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני מבינה אותך כך ותתקני אותי אם טעיתי:'
אני מבינה אותך כך ותתקני אותי אם טעיתי:
01/11/2018 | 10:38
11
51
את סוף סוף מצאת מקום שטוב לבתך. זה מרגיע אותך. אבל המילים של המורה שעדיף לילדה שילוב מלא והם יעשו ועדת השמה מאיימות עליך כי את פוחדת שהם יכולים להוציא אותה מהכיתה הקטנה. בנוסף את מרגישה שמזלזלים בקשיים של בתך כי הם נראים קטנים יותר לעומת קשיים של שאר ילדי הכיתה בעיניי המורה ( וגם חלק מהגולשים כאן בפורום).
אם הבנתי אותך נכון אז זה התשובות שלי:
1) צוות חינוכי בבי"ס לא יכול להוציא אותה מכיתה קטנה נגד רצונך. רק להמליץ. הם יכולים לזמן ועדת השמה. אל תפחדי ממנה. כי ההחלטה הסופית רק בידייך.
2) אני מבינה שעברתם חוויה קשה במסגרת רגילה. אבל שילוב מלא זה עזרה צמודה של מבוגר. זה אמור לעזור נגד הצקות וכעקרון למנוע אותן לחלוטין. המשלבת אמורה גם לעזור בשיעורים וגם לשלב חברתית בהפסקות. שילוב מלא וחוסר עזרה זה לא אותו הדבר. כשמעצימים את בתך (הכוונה לצוות חינוכי ולא לגולשי פורום, כי אנו מדברים באופן כללי ולא מכירים את בתך) זה לא כדי לזלזל בקשיים שלה. אלא כדי להראות שהיא יכולה יותר.
שוב, כל מה שאני אומרת זה כללי. כי אני לא מכירה את בתך...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני הגעתי מכוון שהוא הפוך משלך'
אני הגעתי מכוון שהוא הפוך משלך
01/11/2018 | 10:45
3
44
בגיל 2 איבחנו את 2 הבנים שלי בלי שראיתי שום בעיה אצלם, אולי טיפה איחור בדיבור. סתם כך נחתה אליי אבחנה שבעצם מנבאה לי שהבנים שלי נכים, אין להם עתיד והם מחוץ למשחק. הם נכנסו למעונות לאוטיסטים ( אלוטף). בכל פגישה שהייתי שם ציפיתי לשמוע:" האבחנות האלו בולשיט ואין להם מה לעשות כאן". כל פגישה חיכיתי לזה אבל הם לא אמרו כך. אז לי היה כאב ותיסכול דווקה מזה שלא אמרו לי את מה שאת שומעת מהמורה שלך...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כן... מוכר לי'
כן... מוכר לי
01/11/2018 | 12:18
2
38
יש את שני הצדדים של המטבע. לפעמים אני מרגישה כאילו אני לא שייכת לקליקה כי אני פוגשת אנשים עם ילדים על הרצף שלא מבינים מה הילדה שלי עושה שם וקשה לי להסביר להם כי הקושי שלה לא נראה במיידי.
 
אם לא היו גורמים מקצועיים שהם לא אני שכל השנים הצביעו על בעיות שונות ומשונות, יש מצב שלא הייתי בכלל מגיעה לאבחון... יתרה מזאת - אחרי שאמרו לנו שהיא לא על הרצף לא חשבנו שוב בכיוון. עד שלא הפנו אותנו שוב לאבחון מהשירות הפסיכולוגי - ואני יכולה להגיד לך שזה עשה לי חרא לא קטן בלב כי חשבתי שזה מאחורינו - אבל אחרי זה התחלתי לקוות שכן כי כל הזמן ראיתי שהכל לא מסתדר לה...
 
אבל ברגע שכן קיבלנו את האבחון, נעתי ונדתי בין שני קטבים - אחד של "האם האבחון נכון?" לבין "סוף סוף יש שם ואולי עכשיו אפשר לטפל בה". אבל מאז שאובחנה אני עדיין מקבלת הרבה תגובות של אנשים סקפטיים - לא מבינים, לא רואים, מקלים ראש... וזה כואב מאוד כי כל השנים יש לנו בעיות - וכשיש שם לבעיות - ובכל זאת יש אנשים שלא מאמינים או מזלזלים או מקטינים... זה הכיוון ההפוך של הבעיה. כשיש בעיות אבל הן לא תמיד ברורות לכולם  - אז אני כאמא מקבלת יחס מזלזל... הבעיות של הילדה לא נחשבות... ומה בדיוק אני אמורה לעשות כשבפועל הילדה תקועה ולא מתקדמת במסגרת הרגילה ומנגד במסגרת המיוחדת לא מרגישים שהשד נורא כל כך? זה שם אותי ואת הילדה במצב של "אין לה אמא ואבא"... חשבתי שביחד עם האבחון סוף סוף יבינו ואני אוכל סוף סוף להרגיש שדואגים לה... אני יודעת שיש הורים שמתים שיגידו להם שהילד שלהם במצב טוב ומתקדם ונפלא ואיזה באסה כשזה לא קורה... ואני מרגישה מחורבן כלפי ההורים האלו, אבל מנגד, זה לא אשמתי או האשמה של הילדה שלי וצריך גם לעבוד קשה עם הילדים שהדברים לגביהם פחות ברורים ולא להניח שאם יש דברים שלא רואים על פני השטח שהם לא קיימים, זה פשוט הופך את המצב לקשה יותר לעבודה ולי כאמא זה גורם לצורך להצדיק ולהסביר כל הזמן מחדש...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'עכשיו הייתי מלווה של הכיתה של בני'
עכשיו הייתי מלווה של הכיתה של בני
01/11/2018 | 13:34
1
53
"חצי  מאובחן". היה לנו סיור רגלי. אבל היתה שם ילדה אחת שניגשה אליי ואמרה לי שאין לה עם מי ללכת וביקשה ללכת איתי. הכיתה הזאת היא כיתה ב' רגילה. וילדה העדיפה להיות איתי מאשר עם החברות שלה. ואני בשבילה מלווה של הכיתה - תכליס אישה זרה. מי יודע, אולי גם היא מתישהו תאובחן בתפקוד מאוד גבוה? כי קצת מוזר שיותר נוח לה עם אישה זרה מאשר עם חברות מהכיתה...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אני דווקא מתפעלת'
אני דווקא מתפעלת
02/11/2018 | 02:56
43
שהיא ניגשה אלייך בכזו קלילות. שלי ביישנית וחרדה מאנשים זרים, גם בגילה היחסית בוגר אבל עוד יותר כשהייתה צעירה. דווקא הבכורה שלי הייתה סופר סופר ידידותית והיא נ"ט לגמרי.
 
למה הכוונה "חצי מאובחן"?
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'כן - נראה לי שעכשיו את מבינה '
כן - נראה לי שעכשיו את מבינה
01/11/2018 | 10:59
6
61
אני כעקרון יודעת שבאופן תיאורתי השילוב היחידני בכיתה רגילה אמור באמת להיות יותר מתאים. אני מודאגת מאוד מהקשיים שקיימים בשילוב מסוג זה - האם לסמוך על המערכת ולקוות לטוב? כמה שעות הילדה תהיה זכאית להן? מה אם נקבל סייעת שלא תיתן מענה לצרכים של הילדה שלי? מה לגבי שיתוף הפעולה של בית הספר? כמה בית הספר מסוגל לסייע מהצד שלו? מה לגבי טיפולים מעבר לסיוע? כמה אצטרך להשקיע בצד שלי (טיפולים/תשלום נוסף לסייעת/לשבת עם הילדה על שיעורי הבית...).
 
מעבר לכך, לעשות שוב שינוי לילדה, אחרי שרק עברנו מסגרת... זה מתיש ברמות ומתסכל...
 
אני חושבת שהמורה שלה באמת רוצה להעצים אותה ולהראות לה שהיא יכולה. אנחנו שנים עובדים איתה על דימוי עצמי, היא טופלה בעבר בתרפיות שונות וכל דבר עוזר לזמן מסויים אבל היא חוזרת לנקודת מוצא. האם ניתן לתת תיקון לנושא ולתת לילדה לחוש מסוגלות תוך זמן כל כך קצר במסגרת החדשה?
 
כבר עכשיו הילדה מתוסכלת מהיותה משולבת. היא בכלל לא רוצה את השילוב... הווה אומר, היא בכלל לא מבינה את היתרונות ולא מרגישה שזה עושה לה טוב. כרגע צריך לעשות הרבה עבודה כדי שתהיה לה מוטיבציה... בלי זה אני לא רואה סיכוי לשילוב יחידני מלא כי הילד צריך להיות מסוגל לשבת ללמוד ובחלק מהזמן ללא סיוע... אם הם יצליחו כאן, אני רואה יותר סיכוי.
 
ולגבי השילוב החברתי - לאור הנסיון הרע שלה בבית הספר בישוב שלנו ולאור העובדה שכולם נפגשים אצלנו בסוף בתיכון ובחטיבה וזה יקרה בעוד שנה וחצי, אני דואגת שיזכרו לה את ההיסטוריה ויקשו עליה להשתלב חברתית... זה ישוב קטן יחסית...
 
יש לי המון חששות... ולפחות נכון לכרגע אין ממש גופים שתומכים בי. המורה היא גורם אחד עם רצונות משלו (טובות ככל שיהיו) שהם לאו דווקא מרגיעים אותי לצערי...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אם לך ולבתך כל כך קשה להפרד מעטיפה של כיתה קטנה'
אם לך ולבתך כל כך קשה להפרד מעטיפה של כיתה קטנה
01/11/2018 | 11:48
1
58
אז כמובן אף אחד לא יקח לכם אותה. כפי שאמרתי, החלטה היא בסופו של דבר היא של ההורים. אף אחד לא יגרש ילד אוטיסט ממסגרת המיועדת לאוטיסטים.
תקחו את הזמן.
לגבי מה שזוכרים ילדים אחרים- הייתי חולקת איתך. ילדים שוכחים מהר מאוד. לא הייתי כל כך דואגת לגבי הזכרונות שלהם.
מה שכן, שאולי בתך תזכור שהעליבו אותה (כי עלבונים זוכרים טוב יותר). ואולי זה יפריע לה ואולי לא.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
02/11/2018 | 02:53
29
אכן מתכוונת לקחת את הזמן.
 
אני אכן מקווה שילדים שוכחים מהר... אבל מסכימה שהזכרון הכואב של הבת שלי צרוב חזק אצלה והיא זוכרת וכואבת.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'אולי אם יידעו על האבחון יהיו דווקא נחמדים יותר?'
אולי אם יידעו על האבחון יהיו דווקא נחמדים יותר?
01/11/2018 | 14:21
1
48
לפחות זאת התקווה שלי לגבי בני. 
אגב, אחד מהחברים הכי טובים של בני עזב בית ספר בגלל שלא הסתדר עם קבוצת הבנים החזקה ששולטת בכיתה.
מבחינת הבן שלי הם לא קיימים, אז גם לא יכולים להזיק. כי הוא לא מתעמת איתם אלא פשוט מתעלם.
שוב, ככה לפחות אני מקווה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'בכנות?'
בכנות?
01/11/2018 | 15:40
53
זה תלוי בילד. הילדה סיפרה לאחת הבנות מהכיתה הקודמת שלה על האבחון. מדובר בילדה בוגרת שגם קודם היה לי ברור שיש אצלה יכולת אדירה לקבלת השונה (וגם הרבה חינוך בנושא מהבית מאיך שהתרשמתי מאמא שלה). מנגד הבנים בכיתה הקודמת שלה שהתנהגו איתה בצורה דוחה לטעמי רק יעשו מזה מטעמים במובן השלילי של המילה... לא מגיע להם פרס כזה.
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא הייתי מוותרת רק כי הילדה לא רוצה'
לא הייתי מוותרת רק כי הילדה לא רוצה
01/11/2018 | 14:24
1
57
היא ילדה, ומחפשת חיים קלים.
הבן שלי לא מוכן לעשות שיעורי בית, האם זה אומר שעלי לוותר?
כן צריך לאתגר אותם, כמובן כל הזמן לשים לב שזה לא יותר מדי.
אבל גם לוותר זה לא פתרון
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>
לצפיה ב-'לא מוותרת'
לא מוותרת
01/11/2018 | 15:41
59
אבל תוהה עד מתי אנחנו אמורים להיות הגורם המדרבן? ואם יש תלות בנו - לטעמי זו בעיה תפקודית מהותית ...
אוטיזם, אספרגר ו-PDD >>

הודעות אחרונות

15:58 | 20.03.19 HoneyBadger
11:33 | 20.03.19 תמרי1010
09:55 | 19.03.19 schlomitsmile
08:24 | 19.03.19 danfishl1
15:17 | 16.03.19 אנה חדשה
16:28 | 14.03.19 קרן גוט
11:25 | 14.03.19 hila242
16:52 | 08.03.19 schlomitsmile
13:14 | 07.03.19 arana1
23:05 | 06.03.19 הקוסמת הורודה

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ