Hidden4ever
New member
שאלות לגבי התנהגות מסויימת של הילדה
הילדה (בכיתת תקשורת - בת 11 - וורבאלית - תפקוד מאוד גבוה) קיבלה הערה במחברת הקשר שממנה הבנתי שהיא התנהלה בצורה לא תקינה מול ילד אחר. הילדה כן יזמה להביא לי את מחברת הקשר בלי שבקשתי אך אמרה לי משהו בנוסח: "המורה כתבה לי משהו אבל לא ממש הבנתי מה זה…" כשדובבתי אותה לגבי מה קרה אז היא סיפרה שהילד א' הציק לה (כנראה ישב קרוב מידי או משהו), אבל היא סרבה בכל תוקף להגיד לי מה היא אמרה לו שבעטיו קיבלה שיחה שבה נאמר שזה לא יחזור יותר. היא אמרה שהיא לא מבינה מה אמרה לו שלא נחשב בסדר. היא נכנסה למצב מגננה עצבני ולא הצלחתי לקבל את המידע כך שאני לא יודעת איך להסביר לה מה עשתה לא בסדר כי לא קבלתי את המידע המלא ובמחברת לא נכתב מה בדיוק אמרה לילד. מכל זה אני לא מצליחה להבין אם הילדה מבינה בדיוק מה המילה או המילים שאמרה שנחשבים לא תקינים ולכן היא מתוסכלת או שהיא מבינה טוב מאוד ולא מוכנה לספר לי מה עשתה מחשש שאכעס או שהיא מרגישה מבויישת לגבי מה שעשתה.
כתבתי בתגובה למחנכת במחברת לגבי הבעיה ושאני צריכה את עזרתם. המצבים האלה שבהם הילדה נמנעת מלספר לי דברים שהיא מרגישה לא טוב לגביהם קרו לנו גם בעבר ולא ברור לי אם זה קשור לאוטיזם או למשהו אחר או שילוב של דברים.
אני מחפשת לדעת אם מישהו חווה משהו כזה מהילד שלו.
עוד דוגמא למצב שבו היא נכנסת למצב תסכול - היא לוקחת לאחותה דברים (לרב נשנושים) למרות שביקשנו וגם אחותה ביקשה שלא תיקח. לא מרסנת את עצמה למרות כל הבקשות (היא בת 11). עשיתי לה נסיון שיקוף - שאלתי אותה איך היא הייתה מרגישה אם היו לוקחים לה דברים כמו שהיא לוקחת לאחותה. התגובה שלה הייתה כעס עלי שאני שואלת אותה את השאלה. עכשיו אני יודעת שהקטע של הבנת הרגשות של האחר הוא אישו לילדים על הרצף, אבל לתחושתי היא מבינה את מה שאני אומרת אבל לא מוכנה לקבל את זה... שוב תוהה האם זה קשור או לא קשור לאוטיזם...
הילדה (בכיתת תקשורת - בת 11 - וורבאלית - תפקוד מאוד גבוה) קיבלה הערה במחברת הקשר שממנה הבנתי שהיא התנהלה בצורה לא תקינה מול ילד אחר. הילדה כן יזמה להביא לי את מחברת הקשר בלי שבקשתי אך אמרה לי משהו בנוסח: "המורה כתבה לי משהו אבל לא ממש הבנתי מה זה…" כשדובבתי אותה לגבי מה קרה אז היא סיפרה שהילד א' הציק לה (כנראה ישב קרוב מידי או משהו), אבל היא סרבה בכל תוקף להגיד לי מה היא אמרה לו שבעטיו קיבלה שיחה שבה נאמר שזה לא יחזור יותר. היא אמרה שהיא לא מבינה מה אמרה לו שלא נחשב בסדר. היא נכנסה למצב מגננה עצבני ולא הצלחתי לקבל את המידע כך שאני לא יודעת איך להסביר לה מה עשתה לא בסדר כי לא קבלתי את המידע המלא ובמחברת לא נכתב מה בדיוק אמרה לילד. מכל זה אני לא מצליחה להבין אם הילדה מבינה בדיוק מה המילה או המילים שאמרה שנחשבים לא תקינים ולכן היא מתוסכלת או שהיא מבינה טוב מאוד ולא מוכנה לספר לי מה עשתה מחשש שאכעס או שהיא מרגישה מבויישת לגבי מה שעשתה.
כתבתי בתגובה למחנכת במחברת לגבי הבעיה ושאני צריכה את עזרתם. המצבים האלה שבהם הילדה נמנעת מלספר לי דברים שהיא מרגישה לא טוב לגביהם קרו לנו גם בעבר ולא ברור לי אם זה קשור לאוטיזם או למשהו אחר או שילוב של דברים.
אני מחפשת לדעת אם מישהו חווה משהו כזה מהילד שלו.
עוד דוגמא למצב שבו היא נכנסת למצב תסכול - היא לוקחת לאחותה דברים (לרב נשנושים) למרות שביקשנו וגם אחותה ביקשה שלא תיקח. לא מרסנת את עצמה למרות כל הבקשות (היא בת 11). עשיתי לה נסיון שיקוף - שאלתי אותה איך היא הייתה מרגישה אם היו לוקחים לה דברים כמו שהיא לוקחת לאחותה. התגובה שלה הייתה כעס עלי שאני שואלת אותה את השאלה. עכשיו אני יודעת שהקטע של הבנת הרגשות של האחר הוא אישו לילדים על הרצף, אבל לתחושתי היא מבינה את מה שאני אומרת אבל לא מוכנה לקבל את זה... שוב תוהה האם זה קשור או לא קשור לאוטיזם...