ניסיתי לספר לה

Hidden4ever

New member
ניסיתי לספר לה

אחרי כל החששות והדאגות, אתמול הרגשתי בשלה ברמה כלשהי להתחיל לספר לה על האבחון.
אמרתי לה משהו בנוסח: "את זוכרת שהלכנו לאבחון ההוא באסף הרופא? את הבנת למה הלכנו לאבחון ההוא?"
אמרה לי: "לא כל כך"
אמרתי לה שהאבחון היה בשביל ספקטרום אוטיסטי ושמצאו שהיא נמצאת בספקטרום האוטיסטי. הסברתי לה שבזכות זה יש לה המון מחשבות מופלאות ורעיונות מגניבים והיא התלהבה וסיפרה על כל הנושאים הדמיוניים שהיא אוהבת ונשמעה מרוצה.
ואז אמרתי לה שלפעמים לא כולם מבינים את הרעיונות האלו שלה. היא הסכימה ואמרה שיש רק כמה ילדות שכן מבינות.
אמרתי לה שלפעמים זה יכול קצת להפריע כשהיא לא מבינה מה אנשים אומרים לה לגבי דברים או שהיא לא מבינה דברים שאחרים אומרים לה ונתתי דוגמא לסיטואציה שחוותה עם ילדה מהכיתה. היא דווקא פרשה את הבעיה כאילו היא נובעת מאותה ילדה אחרת ולא ממנה. אחר כך דברתי איתה על זה שהבנים מציקים לה בכיתה. גם כאן היא הסבירה שזה לא קשור בכלל אליה אלא לאח של אחד הילדים מהכיתה שלה שהוא אשם בכך שכל הזמן מציקים לה....

לאחר מכן היא כבר המשיכה לדברים אחרים. זה היה כאילו ספרתי לה שהיום אכלתי שוקולד. כאילו דברנו על משהו שלא נוגע אליה. גם היא לחלוטין לא רואה קושי שלה. זה מצד אחד נחמד ומנגד זו הסיבה שאנחנו כאן מלכתחילה.

אני חששתי שהיא תיקח את הנושא בצורה קשה. בפועל, היא בכלל מרבית הזמן פשוט לא הבינה כי אני באמת מדברת כנראה בשפה שלא ממש ברורה לה.

זהו. שיתפתי.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
התחלה טובה

היא שמעה ממך, לא ממישהו זר, את המונח 'ספקטרום אוטיסטי'
ואת העובדה שזה קשור אליה.
היא קיבלה הסבר חיובי למונח, כך שכשתתקל בו בעתיד,
לא יהיה מפחיד.
לגבי הקשר בינו לבין הבעיות שלה- יש משהו בטענה שלה:
היא לא אשמה שמציקים לה, זה לא נובע מ"משהו לא בסדר" אצלה .
היא גם לא אשמה באי-הבנות בינה לבין אחרים-
קצר בתקשורת נובע מתדרי תקשורת שונים, לא מקילקול אצל אחד המעורבים.
לכן נראה לי שזו התחלה טובה לעיבוד הסוגיה-
העיבוד לא הושלם עדיין, לא יודעת אם יושלם אי פעם
(אנשים רגישים ואינטיליגנטיים נוטים להיות עסוקים בזהות שלהם כל חייהם).
&nbsp
&nbsp
 

Hidden4ever

New member
תודה

כשדברתי על הבעיות - זה דווקא היה יותר בכיוון שהבעיה לא אצלה, אלא שלא תמיד אנשים מבינים את הדברים המגניבים שלה. היא לא ראתה את זה ככה.
&nbsp
בעיקר רציתי לדבר על זה בהיבט של השינוי במסגרת הכיתתית. מה שזה גרם לי להבין שאם נדבר על השינוי, לדבר על המצב שלה עם הכיתה לא יהיה דבר שיסייע בהסבר. למען האמת, לא יודעת מה יסייע כי לוגיקה של אנשים כמוני לא ברורה לה.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
כתבת קודם:
"אמרתי לה שלפעמים לא כולם מבינים את הרעיונות האלו שלה.
היא הסכימה ואמרה שיש רק כמה ילדות שכן מבינות."
אז כנראה שהיא חשה בחוסר הסינכרון בינה לבין מרבית הילדים, או לא?
לפחות מהודעתך הראשונה, נראה היה לי שמה שלא עבר אליה,
מה שלא התקבל על דעתה היה בקטע של אצל מי הבעיה
"היא דווקא פרשה את הבעיה כאילו היא נובעת מאותה ילדה אחרת ולא ממנה".
אולי אם נניח בצד את השאלה ממי נובעת הבעיה
ונסתכל על זה אחרת- הבעיה נובעת מחוסר הסינכרון, לא ממי אלא ממה,
זה יקל על הסבר השינוי במסגרת:
בכתה החדשה יש יותר סיכוי שהיא תהיה בראש אחד עם שאר הילדים, כי גם הם א"סים.
 

Hidden4ever

New member
אני דווקא הבנתי את זה אחרת ממנה

מעט הבנות שמבינות הן כמו יחידות סגולה עבורה. מיוחדות כמוה. (הן היו ככה עד שהפסיקו להתעניין במשחקי הדמיון שהיא אוהבת). היא לא ממש מדברת על האחרים שהם לא כמוה, אלא על מי שכן כמוה. מי שלא כמוה לא ממש מהווה בעיה. היא רק צריכה עוד כמוה וזה מה שחשוב לה.
&nbsp
דברתי איתה על ילדה שאמרה לה משהו לא נחמד והיא סיפרה לי על זה שהיא לא הבינה למה אותה ילדה דיברה אליה ככה. התייחסתי לזה כנושא שאפשר לבנות ממנו דברים אבל זה לא הלך כמו שתכננתי.
&nbsp
לגבי הכיתה החדשה... דברתי עם אמהות אחרות ואני מאוד מודגאת - הסתבר לי שיש הרבה בעיות בכיתות תקשורת - קודם כל הבנתי שפחות משקיעים בלימודים של הילדים... כאילו מראש מוותרים עליהם מבחינת יכולות - לדוגמא, במקום לתת להם מורה מקצועית באנגלית, לשים מישהו לא מקצועי שסתם מלמד שירים... גם הבנתי שיש מורים שלא מתייחסים לבקשות של ההורים, וגם שלעיתים בכיתות עם ילדים בכמה תפקודים, הילדים עם התפקודים הנמוכים זקוקים ליותר יחס אישי והילדים עם התפקוד הגבוה נותרים לעיתים ללא יחס...
&nbsp
עוד הלחיצו אותי לגבי הכיתות האפשריות הזמינות לנו באיזור ... שהן בבתי ספר בעייתיים מאוד... בקיצור. מוטרדת שוב.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
הכל תלוי בנפשות הפועלות
בכתות התקשורת של בני זה לא היה ככה.
בתיכון רוב תלמידי הכתה סיימו בגרות מלאה,
היו כמה שאפילו עתירת יחידות.
גם ביסודי- בכתת התקשורת נלמד אותו חומר כמו בשאר השכבה.
אולי היו תלמידים שלא השתתפו, אבל זה מה שנלמד בכתה.
וכמובן שמי שהתאים לו, השתלב במקצוע או יותר בכתה מקבילה.
היו אצלנו ילדים שהוגדרו תפקוד גבוה לצד ילד שלא דיבר כלל
וגם ילדים בתפקוד בינוני.
מי שצריך ליווי אישי- יש סייעות ובת שירות לאומי,
השאר למדו עם מורה מקצועית שלימדה בשכבה (אנגלית וכו').
היתה בהחלט הקשבה גם לילדים וגם להוריהם.
&nbsp
כמובן שיש גם כתות גרועות. כאמור- תלוי בנפשות הפועלות...
&nbsp
" מי שלא כמוה לא ממש מהווה בעיה. היא רק צריכה עוד כמוה וזה מה שחשוב לה"-
איזו ילדה נהדרת!

אחלה של גישה

צודקת, אין שום בעיה עם מי שלא כמוה,
אבל כן חשוב שיהיו אנשים, ילדים, שישדרו איתה על אותו גל.
ובכתת תקשורת עולה הסבירות למצוא כאלה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
את עדיין לא יודעת לאיפה תשובצו?

מתי יודיעו לכם?
את צריכה לברר לגבי הכיתה הספציפית - מה נהוג בה.
אגב, אם את אמרת שלילדה יש לקויות למידה, אז זה דווקא יעזור לה להיות בכיתה קטנה.
 

Hidden4ever

New member
לצערי לא יודעת

סביר להניח שלא נדע לפני אמצע אוגוסט. הייתי רוצה ללכת לבקר במקומות הקיימים ומנגד חוששת שאדע יותר מידי ואקבל מקום שאני חוששת ממנו ולא תהיינה אפשרויות ואז מה...
&nbsp
וכן, אחת הסיבות שהעדפנו ללכת על כיתה קטנה ולא שילוב נסוב סביב הלקויות שלה הנוספות, אבל חוששת מאוד שלא תקבל סיוע מתאים בהיבט הזה... שיתמקדו בנושא תקשורת ולא בנושאי לימוד.
 
אני כן הייתי הולכת כבר עכשיו

כך כן תדעי אם קיבלת משהו טוב או לא. וגם אם תקבלי שיבוץ לא טוב, תדעי על מה להיאבק. כי תדעי מה הגיוני לבקש.
 
אם זה בסדר לשאול

למה את מתכוונת ב"מחשבות מופלאות ורעיונות מגניבים"?
פשוט כשאני חושבת על הרגע שאספר לבני, אני עדיין מתקשה למצוא משהו חיובי בזה.
הכוונה היא לתכונות / התנהגויות שקשורות דווקא להיותו על הספקטרום (זאת אומרת, יש לו הרבה תכונות חיוביות אך לדעתי הן לא קשורות לאוטיזם).
 

Hidden4ever

New member
בטח שזה בסדר

אני חייבת להגיד שאני מבינה את הקושי לעיתים למצוא משהו חיובי. הרבה אמרו לי שהם סיפרו לילד שלהם כמה הוא מבריק וחכם ואצלי הילדה לקויית למידה והיא לא ממש מוכיחה את עצמה בגזרה הלימודית.
&nbsp
מנגד, מאז שהיתה צעירה היו לה רעיונות מקוריים ויצירתיים- תמיד הופתעתי איך היא היתה מסוגלת להוביל את כל הבית שלנו לעשות דברים - לדוגמא - לפני כמה ימים הפכה לנו את הבית שלנו לחדר בריחה לגמרי בעצמה, אחר כך החליטה שאנחנו צריכים להכין ארוחת ערב עם רולים אסייתיים מאורז והרעיון שלה היה מעולה. היא מסוגלת להגיד משפטים ואמירות כל כך מבריקים שהם לגמרי בזכות מחשבה מחוץ לקופסא.
&nbsp
לפעמים זה לא מובן לילדים, אבל לנו המבוגרים היא פשוט מפתיעה ומיוחדת ומגניבה דווקא בזכות הראיה המיוחדת שלה את העולם.
&nbsp
היא מבחינתה רואה את משחקי הדמיון שלה בתור הדבר המופלא - יש לה עולם שלם שהיא מפתחת בראש שלה, סיפורים ועלילות. זה לגמרי שלה ולגמרי הייחוד שלה.
&nbsp
ועוד דבר מגניב זו היכולת שלה השפתית. מגיל צעיר דיברה בשפה גבוהה ועכשיו לאחרונה היא לומדת אנגלית - בעיקר לדבר בזכות צפיה אינסופית בתוכניות באינטרנט. היא מדברת איתנו המון באנגלית בלבד וכל הזמן משתפרת וזה לגמרי ממנה כי בבית הספר לא מלמדים אותה את מה שהיא לומדת.
&nbsp
אלו הדברים שאני רואה ואני מרגישה שהם לגמרי בזכות היותה על הספקטרום.
&nbsp
 
למעשה אין כלל סתירה

בין העובדה שבתך מבריקה ולקוית למידה. למעשה,יש ספר נפלא של איריס מנור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה בשם מחוננים לקויי למידה שעוסק בדיוק בזה.יש גם הרבה מידע ברשת באנגלית על זה. בקיצור, תרגישי חופשיה להסביר לה עד כמה היא מוכשרת ונפלאה!
 
ילדים לא חייבים להיות מחוננים כדי להיות נפלאים

לי יש 4 בנים, ולפחות חלקם לא מחוננים.
והם לגמרי חמודים ונפלאים
 
ברור מאליו

ניסיתי לכוון את פותחת השרשור לכך שאין קשר בין השגיה של הילדה בביהס לכשרונותיה,אפילו לא האקדמיים,שלא לדבר על כל השאר...
 

Hidden4ever

New member
אני יודעת שכתבת מתוך כוונה טובה

אבל מן הסתם את לא מכירה אותי ואולי אני נקראת כאילו אני חושבת שיש משהו שלילי בלקויות למידה או בעיות דומות - אז רק כדי לסבר את האוזן - בכורתי מופרעת קשב והיא מאוד מוכשרת למרות ואולי בזכות נושא הקשב.
&nbsp
וביתי הצעירה אינה מחוננת לפי דעתי וגם עפ"י אבחונים אבל מבריקה בכל מובן אחר - ואצלה זה לגמרי בזכות האוטיזם שלה.
 

noamlah

New member
לא יודע אם ניתן או צריך להפריד

מכיוון שהאוטיזם הוא חלק ממבנה אישיותי
אין גרסה של הילד שלך "ללא האוטיזם", הוא לא נדבק בזה באמצע החיים אז את גם לא יכולה לחלק מה נובע מהאוטיזם ומה לא נובע
הכל שייך לאוטיזם והכל גם לא שייך לאוטיזם כי זה חלק בלתי נפרד ממנו שמתבטא באופן אינדיווידואלי בתוך הזהות שלו
אם לבן שלך יש תכונות טובות, דברים טובים והכל
תחזקי אותו עליהם בלי קשר
ואם הוא צריך עזרה סייעי לו בלי קשר
 
אני לא מדברת על העפרדה ביוםיום

זה ממש לא משנה לי.
אני מדברת רק על הרגע בו אחליט לספר לו.
ואז כשארצה להגיד שלאוטיזם יש צדדים חיוביים, מה אוכל לומר?
לדוגמה, הוא ממש חזק במתמטיקה - אבל כל מי שלומד איתו ביום שליפה למחוננים טוב במתמטיקה.
הוא קורא מגיל 3 - אבל אחיו ללא אוטיזם קורא מגיל 3.5.
ואין לו רעיונות מבריקים או ייחודיים. הוא מבלה רוב זמנו מול המסך, ורק כשדורשים ממנו להפסיק - עוזב את המחשב.
 

Hidden4ever

New member
אז אולי זה לא הכיוון

אם את לא מרגישה את זה. אולי את צריכה פשוט לחשוב כמו אמא ולחשוב מה את אוהבת בו וזה לא ממש חשוב למה ואם זה קשור לאוטיזם.
&nbsp
לגבי רעיונות - לפחות אצלי זה מתבטא באמירות ודברים שהיא אומרת. אני לא יודעת אם היא חושבת שה אדיר או שהיא חושבת שזה מיוחד, אבל בעיני זה כן.
&nbsp
יוצא לך לדבר איתו לפעמים כשאת מצליחה לשחרר אותו מהמסך? (אני יודעת שאצל בנים בלי קשר לאוטיזם זה קשה יותר, אבל בכל זאת). יש דברים שהוא אוהב במיוחד? תחום עניין שהוא ממש אוהב לדבר עליו שהוא יודע עליו טוב? גם אם אולי התחום הזה לא מסעיר אותך, אבל אולי דווקא זה מה שיכול להסעיר אותו. הבת שלי משוגעת על משחקי דמיון - זה לא הפורטה שלי, אבל זה שלה והיא מתלהבת מזה לגמרי. אני אמרתי לה שיש לה מחשבות מגניבות - היא פרשה את זה - "אני מעולה במשחקי דמיון". זה מה שהלהיב אותה.
&nbsp
&nbsp
 
הוא מאד אוהב פוקימונים

אבל שוב, יש לו עוד כמה חברים שמכורים לזה. אחד מהם דווקא כן אוטיסט.
אבל יש לו קבוצה של חברים ללא אוטיזם שמכורים יותר ממנו.
 

Hidden4ever

New member
ועוד שאלה

אני הרגשתי צורך לספר כי אנחנו לפני שינוי גדול עבורה. מה הצורך אצלך? לפי מה שאת מספרת, נשמע שיש לו חברים ולא נשמע לי שרע לו או שהוא מרגיש משהו לא טוב. אולי כרגע אין צורך?
 
למעלה