ילד שלא רוצה יותר סייעת

קפיה11

New member
ילד שלא רוצה יותר סייעת

שלום לכולם
בננו עולה לחטיבה בשנה הקרובה וזה מספר חודשים שטוען כי אינו רוצה יותר סייעת בכיתה ז.
אנו חוששים להתחיל מעבר כזה גדול ללא ליווי והוא לא מוכן לשמוע על הנושא. לאורך כל שנותיו בשילוב לא היה פשוט אך בשנה האחרונה בכיתה ו הייתה שנה מוצלחת מאוד עבורו ונזקק הרבה פחות לסייעת ודי הסתדר בעצמו.
הוא החליט שרוצה להיות כמו כולם, טוען שאנחנו לא סומכים עליו שעלינו לסמוך עליו שיצליח, טוען שרוצה להיות עצמאי ושאינו רוצה יחס מיוחד ושאם כולם מסתדרים גם הוא יצליח... נסינו לשקף לו שלא כולם מתמודדים עם אוטיזם והפרעת קשב וריכוז ושמעבר למקום חדש וגדול כחטיבה עלול להציף הרבה חרדות והתפרצויות וכו' אך הוא מתעקש להצמד לחך שכיתה ו הייתה שנה מצויינת ושכך ימשיך להיות גם בחטיבה בכיתה ז
קשה לנו עם שיחות "שיקוף" בנושא הזה למרות שאנו נאלצים לקיים אותן שכן אנו מרגישים שאנו פוגעים לו במוטיבציה וברצון שלו לייצר לעצמו תחושת מסוגלות ועצמאות....מצד שני עדיין לא מרגישים בטוח שיתחיל ללא ליווי.
רצינו לשאול אם יש לכם רעיונות לפתרון?
 
האם הוא יודע שמאובחן עם אוטיזם?

לפי ההודעה שלך נראה לי שכן. באיזה תחומים לדעתך הוא זקוק לסיוע? בהפסקות? בהתארגנות? בלימודים? מה סעיית עשתה בכיתה ו'?
 
אם תוכלי לענות גם לשאר השאלות ששאלתי


יהיה לנו יותר קל לענות לך
 

קפיה11

New member
בהס ממליץ סייעת

אין עוררין על כך שעדיף לו סייעת , יש רק מחשבה כיצד ואיך ליצור איתו הסכמה על כך שהיא אמורה להיות בכל פורמט שמוצא חן בעיניו אך לא בפורמט של ללא סייעת! ושכרגע הוא צריך להבין שהיא עדיין הכרחית לו. רעיונות שיוכלו לעזור לו ״לעכל״ את העניין שכיתה ז תתחיל עם סייעת
 
ואם היה נשאר בבית הספר הישן?

זה רק המקום החדש שמדאיג אותך?
איך הוא מבחינה לימודית? במעבר לחטיבה העומס הלימודי עולה.
האמת, נורא מפריע לי הקטע "אתה לא יכול להסתדר לבד". הרי את כן רוצה שילמד להסתדר. אז אולי זה לא כזה רעיון גרוע.
 
ובית ספר תמיד ממליץ על סייעת

למה לא? הרי הם לא מתקצבים אותה.
לא בטוח שחושבים רק הילד
 
איך את יכולה לשכנע אותו?

לשכנע ש"הוא לא מסוגל"? זה נשמע כמו להוריד ביטחון עצמי. אני הבנתי שבנך פחות או יותר משתלב עם בני גילו, נכון? כמה שעות בשבוע יש לכם היום?

בני סיים כיתה א'. בגן היתה לו סעיית סמויה. יש לו קשיים דומים לבנך- תיסכול נמוך, מתעצבן בקלות, בני גם יכול להרביץ אם מישהו מעליב אותו.
בחרתי להוריד לו סעיית כבר בכיתה א'. כלומר השנה היה בלי סעיית. אני לא יודעת האם צדקתי או לא. השנה הייתה קשה לו. אבל חשבתי על החסרונות של סעיית, כי לא ברור איך אפשר להיות סמויה בה"ס? הרי שטח גדול, אם היא עוקבת אחרי הילד בהפסקות בשטח הגדול אז ברור למי היא שייכת. גם בשיעורים, היא יושבת לידו. ילדים כבר גדולים ומבינים. לא ברור לי בכלל איך ניתן לשמור על "סמויה" בניגוד לגן ששם שטח מצומצם, אפשר להשגיח על הילד בלי להצמד. וגם ילדים יותר תמימים כדי לזהות.
אז חשבתי על החסרונות- לילד יש סעיית, כל הילדים ישר שואלים למה? ההסבר בדרך כלל "כי לילד יש קשיים", איזה? ואז מפרטים, או לא מפרטים אז מנחשים. ילד הולך בהפסקה לשחק עם ילדים אחרים הסעיית עוקבת אחריו? לא מרגיז? אולי גם מרגיז ילדים אחרים? או סעיית נשארת לקשקש עם סעיות אחרות, אז בכלל למה צריכים אותה? התחושה הזאת של ילד "אני לא יכול, יש לי מישהו שעוזר לי יותר מאחרים", היא לא בהכרח נעימה. ועוד יותר כמו במקרה שלך לילד מתבגר.
יש לי עוד בן עם סעיית כי הוא בכלל לא יכול אחרת. אז בני שבלי סעיית שאל אותי למה יש סעיית לאחיו? אז עניתי כי קשה לו יותר.. כשלבני(בלי סעיית) קשה , הוא רב עם הילדים, בוכה, אני באמת חושבת שאולי טעיתי? ואני שואלת אותו "אולי אתה גם רוצה סעיית?" אז הוא אומר שהוא לא רוצה... בני גם אוהב להרגיש שהוא חזק, שהוא יכול לבד. ואני חושבת איך יפגע האגו שלו עם הסעיית?

ושוב, כל התאוריה שלי רק לגבי הילדים שיכולים בלי סעיית. מי שלא יכול אז אין ברירה.
כרגע אני ממשיכה לכיתה ב' בלי סעיית עבורו. אבל החלטתי להוסיף לו טיפולים רגשיים כדי לחזק אותו רגשית כדי שיוכל להתמודד עם הקשיים שלו...
לגבי בנך, הוא כבר בן 12. הוא לגמרי מבין מה הקשיים שלו ומה העזרה שאפשר לקבל מהסעיית.
את אפילו לא צריכה לבחור בשבילו...הוא כבר עושה את הבחירה שלו לבד...
אני אישית לא היתי לוחצת עליו ולא הייתי משכנעת אותו בסגנון "אתה לא תוכל, אתה צריך עזרה". הוא בן 12-13. חשוב לו מה האחרים חושבים עליו...
וזה לא נכון שלא תוכלי להחזיר סעית אם שניכם תגלו שצריכים. יש ועדת חריגים. ובמקרה גרוע אם לא תצליחו באמצע כיתה ז' אז בטוח תצליחו בכיתה ח'.
אפשר גם להוסיף טיפולים רגשיים אם יהיה לו קשה מדי...
 
האם הייתה לו סעיית סמויה?

כי זה יכול להיות הפתרון.
הוא נכנס לבית ספר חדש, רוצה להיות עצמאי ו"כמו כולם".
אז הסייעת הסמויה יכולה להיות שם רק ליתר הביטחון, להתערב במינון ממש נמוך, רק טיפה להגן עליו.
אם לא היה מדובר במקום חדש, הייתי זורמת איתו. הבעיה שאם ישנה את דעתו באמצע השנה, יהיה קשה למצוא.
תציעו לו כיתה ז' עם סייעת סמוה וכיתה ח' - ללא, אם המצב יימשך.
 
למעלה