חרסינה משורינת
New member
שאלה
איך יודעים לסנכרן בעיקר בכתיבה
(כי אני פחות מתבטאת בצורה משמעותית לי בדיבור)
איך אתה נשמע בעיני אחר? .
ובדיבור איך בכלל מבינים משהו.
הדיבור מאוד מהיר (במציאות) ואני לא מבינה איך יודעים או מודדים שם מקטעים רגשיים ספציפיים . נניח אני חושבת שתוקפנות או נחמדות נמדדת פחות במה שאומרים ויותר במה שמשדרים (שפת גוף ,מבט, טון הדיבור).
אני לא מצליחה לבודד טקסטואלית משהו שמפריד בין תוקפנות לנחמדות זולת קללות וגם זה מאוד ממש תלוי באיך אדם עשה בהן שימוש ומה הסיטואציה.
עכשיו זה גם נמדד יותר ביחס מתמשך- אם למשל אתה בכתיבה מגיב בשאט נפש זה יותר בולט לעומת פגישה פנים אל פנים שדרוש זמן וניסיון להבין גישה של אדם אליך.
אז בפנים אל פנים אני בדרך כלל מגיבה ממה שאני יודעת "שצפוי" מבחינת כל מה שלא מילולי - ושמתי לב שמילולי לא כל כך בעל חשיבות אלא אם אתה בפגישת עבודה או משהו כזה , או הרצאה מה שלא קורה לי .
עכשיו בטקסט זה יותר בולט אז אני צריכה שיטה להבין איך אתה נתפס בעיני אחר כי המון אנשים חושבים שאני מתנשאת , מנסה להעליב או צינית . בעייתי יותר הם חושבים שאני מאוד "ישרה" או "נחמדה" באופן הופכי לאיך שאני כותבת לדעתם כי אני לא מגיבה "לעלבונות" , "ירידות" , "עקיצות" או "זלזול והתנשאות שלהם" בטח כשהם סרקסטיים או ציניים. הקטע הוא שאני ממש לא רוצה את זה . קודם כל אני לא רוצה להתפס כמה שאני לא - כשאני לא מכוונת לשם ולקבל תגובות תמוהות מאנשים (זה מספיק שהם חייזרים במציאות). דבר שני אני לא רוצה להיות נחמדה או ישרה כלפי אדם שמנסה לפגוע בי אבל אני לא מבינה תמיד כשהם מכוונים לזה ואני לא רוצה שיפגעו ויעליבו אותי או יחשבו שאני מטומטמת .
אז למשל עכשיו סיימתי שיחה עם אדם שהסביר לי שחצי מהתגובות היה בכלל סרקסטי ועקץ אותי ושיבח אותי על זה וזה סופר לא נעים כי בכלל לא הייתי רוצה להגיב לו (ועכשיו קשה לי לבטל את המשקל האישי שלו) אם זה היחס שלו לאחר. אבל בכלל לא הבנתי שהוא סרקסטי כי היה נשמע לי שהוא מביא טיעונים הגיוניים או כאלה שפגומים בתימוכין לוגיים אבל לא כאילו הוא ניסה "לפגוע".
אני גם לא מבינה איך אני אמורה להבין סרקזם מכתיבה אלא אם הוא ממש מגחיך ויוצר סיטואציה כל כך לא הגיונית שזה קופץ לעין. אין טון דיבור . איך אני אמורה להבחין ?.
איך יודעים לסנכרן בעיקר בכתיבה
(כי אני פחות מתבטאת בצורה משמעותית לי בדיבור)
איך אתה נשמע בעיני אחר? .
ובדיבור איך בכלל מבינים משהו.
הדיבור מאוד מהיר (במציאות) ואני לא מבינה איך יודעים או מודדים שם מקטעים רגשיים ספציפיים . נניח אני חושבת שתוקפנות או נחמדות נמדדת פחות במה שאומרים ויותר במה שמשדרים (שפת גוף ,מבט, טון הדיבור).
אני לא מצליחה לבודד טקסטואלית משהו שמפריד בין תוקפנות לנחמדות זולת קללות וגם זה מאוד ממש תלוי באיך אדם עשה בהן שימוש ומה הסיטואציה.
עכשיו זה גם נמדד יותר ביחס מתמשך- אם למשל אתה בכתיבה מגיב בשאט נפש זה יותר בולט לעומת פגישה פנים אל פנים שדרוש זמן וניסיון להבין גישה של אדם אליך.
אז בפנים אל פנים אני בדרך כלל מגיבה ממה שאני יודעת "שצפוי" מבחינת כל מה שלא מילולי - ושמתי לב שמילולי לא כל כך בעל חשיבות אלא אם אתה בפגישת עבודה או משהו כזה , או הרצאה מה שלא קורה לי .
עכשיו בטקסט זה יותר בולט אז אני צריכה שיטה להבין איך אתה נתפס בעיני אחר כי המון אנשים חושבים שאני מתנשאת , מנסה להעליב או צינית . בעייתי יותר הם חושבים שאני מאוד "ישרה" או "נחמדה" באופן הופכי לאיך שאני כותבת לדעתם כי אני לא מגיבה "לעלבונות" , "ירידות" , "עקיצות" או "זלזול והתנשאות שלהם" בטח כשהם סרקסטיים או ציניים. הקטע הוא שאני ממש לא רוצה את זה . קודם כל אני לא רוצה להתפס כמה שאני לא - כשאני לא מכוונת לשם ולקבל תגובות תמוהות מאנשים (זה מספיק שהם חייזרים במציאות). דבר שני אני לא רוצה להיות נחמדה או ישרה כלפי אדם שמנסה לפגוע בי אבל אני לא מבינה תמיד כשהם מכוונים לזה ואני לא רוצה שיפגעו ויעליבו אותי או יחשבו שאני מטומטמת .
אז למשל עכשיו סיימתי שיחה עם אדם שהסביר לי שחצי מהתגובות היה בכלל סרקסטי ועקץ אותי ושיבח אותי על זה וזה סופר לא נעים כי בכלל לא הייתי רוצה להגיב לו (ועכשיו קשה לי לבטל את המשקל האישי שלו) אם זה היחס שלו לאחר. אבל בכלל לא הבנתי שהוא סרקסטי כי היה נשמע לי שהוא מביא טיעונים הגיוניים או כאלה שפגומים בתימוכין לוגיים אבל לא כאילו הוא ניסה "לפגוע".
אני גם לא מבינה איך אני אמורה להבין סרקזם מכתיבה אלא אם הוא ממש מגחיך ויוצר סיטואציה כל כך לא הגיונית שזה קופץ לעין. אין טון דיבור . איך אני אמורה להבחין ?.