Hidden4ever
New member
דברים שמציקים לי
ואני פשוט רוצה לשפוך פה ואולי למישהו תהיה תובנה.
עברנו כמעט את כל השלבים של האבחון באסף הרופא ואנחנו בעצם מחכים לסיכום שיהיה עוד שבועיים. האם יש להם כבר תשובה סופית נכון לרגע זה? האם ההמתנה היא אילוץ בירוקרטי או טכני (צריך להדפיס סיכום), או שהם עדיין בדיונים לגבי הילדה?
אני שואלת כי דיצה אמרה שאם יש משהו נוסף שאני נזכרת בו בדיעבד שאני פשוט אשלח להם ואני עשיתי את זה. היה משהו חדש שנזכרתי או שהילדה אמרה ושלחתי. השאלה אם עדיין יש טעם לשלוח עוד דברים, או שיש להם כבר החלטה וזה סתם מתקרצץ?
(כן, זה קצת או הרבה אובססיבי, אבל ככה אני מתמודדת ככל הנראה).
וזה נשאל כי אתמול הצלחתי לנהל שיחה עם הבת שלי על המצב החברתי והלימודי שלה (היא בדרך כלל בונקר), ולמדתי כמה דברים שלא ידעתי ושאין לי מושג למען האמת אם הם קשורים (ולאיזה אבחון כי היא מבלבלת מאוד).
לדוגמא למדתי שהיא מנסה להצטרף לשיחות של הבנות אבל הן מסלקות אותה ושהיא חושבת שהנושאים שהבנות מדברות עליהן לא ממש מעניינים אותה.
ושאלתי אותה למה היא מצליחה יפה בלמידה עם מורה להוראה מתקנת וגם כשהיא יושבת איתי ובכיתה היא לא כותבת כלום ורק יושבת ומציירת ושקועה בעניינים שלה והיא אמרה שיש המון רעש בכיתה, הילדים צועקים כל הזמן והיא לא יכולה ללמוד ככה. (אבל היא לא יוצאת מהכיתה ויושבת בשקט ולא מפריעה).
וזה נראה לי חשוב לספר אבל אם כבר הכל נכתב, אז האם יש טעם?
ואני פשוט רוצה לשפוך פה ואולי למישהו תהיה תובנה.
עברנו כמעט את כל השלבים של האבחון באסף הרופא ואנחנו בעצם מחכים לסיכום שיהיה עוד שבועיים. האם יש להם כבר תשובה סופית נכון לרגע זה? האם ההמתנה היא אילוץ בירוקרטי או טכני (צריך להדפיס סיכום), או שהם עדיין בדיונים לגבי הילדה?
אני שואלת כי דיצה אמרה שאם יש משהו נוסף שאני נזכרת בו בדיעבד שאני פשוט אשלח להם ואני עשיתי את זה. היה משהו חדש שנזכרתי או שהילדה אמרה ושלחתי. השאלה אם עדיין יש טעם לשלוח עוד דברים, או שיש להם כבר החלטה וזה סתם מתקרצץ?
(כן, זה קצת או הרבה אובססיבי, אבל ככה אני מתמודדת ככל הנראה).
וזה נשאל כי אתמול הצלחתי לנהל שיחה עם הבת שלי על המצב החברתי והלימודי שלה (היא בדרך כלל בונקר), ולמדתי כמה דברים שלא ידעתי ושאין לי מושג למען האמת אם הם קשורים (ולאיזה אבחון כי היא מבלבלת מאוד).
לדוגמא למדתי שהיא מנסה להצטרף לשיחות של הבנות אבל הן מסלקות אותה ושהיא חושבת שהנושאים שהבנות מדברות עליהן לא ממש מעניינים אותה.
ושאלתי אותה למה היא מצליחה יפה בלמידה עם מורה להוראה מתקנת וגם כשהיא יושבת איתי ובכיתה היא לא כותבת כלום ורק יושבת ומציירת ושקועה בעניינים שלה והיא אמרה שיש המון רעש בכיתה, הילדים צועקים כל הזמן והיא לא יכולה ללמוד ככה. (אבל היא לא יוצאת מהכיתה ויושבת בשקט ולא מפריעה).
וזה נראה לי חשוב לספר אבל אם כבר הכל נכתב, אז האם יש טעם?
