שאלה קצת רגישה

שאלה קצת רגישה

אני מחפשת לבן שלי סייעת. ובמקרה גיליתי שמישהי מקסימה בדיוק מחפשת עבודה. יש לה נסיון של לא מעט שנים כמשלבת.
הבעיה היחידה שגם לה יש ילד על ספקטרום, ונדמה לי שתפקודו טיפה יותר נמוך מאשר בני. אני לא בטוחה, אבל זה הרושם שקיבלתי.
אני תוהה האם זה יכול לפגוע בעבודה שלה (שהיא כל הזמן תשווה בין הבנים ותקנא שבני במצב יותר טוב).
הבנים הולכים ביחד לחוג ומכירים כבר שנתיים.
לי אישית היא מאד עזרה כשרק קיבלנו את האבחון (במקרה ביום שקיבלנו את התוצאות, הבנים קבעו להיפגש ובעלה סיפר שהילד על הספקטרום, אז שיתפתי אותה - יותר נכון, נפלתי עליה בלי שאנחנו מכירות, והיא פשוט הצליחה לאושש אותי), ויש לה גם גישה ממש חיובית לחיים ולמצב.
מה דעתכם?
 
לי זה מפריע באופן כללי

באופן ספציפי לגבי האישה הזאת אני לא יודעת.
אולי היא לא קנאית שזה די נדיר...
 

noamlah

New member
כנראה תהיה יותר מחוייבת

אם יש לה ניסיון עם משלבות והיא יודעת כמה קשה זה להורה כאשר מישהי לא עושה את העבודה שלה כמו שצריך

יכול להיות שהיא תעשה השוואה אבל אני מאמין שכל אחת עם ניסיון
גם כזאתי שעבדה פעם עם אוטיסטים אחרים בתור משלבת יש סכנה שתנסה להדביק את העבודה הקודמת שלה על העבודה הזאת
זו מלכודת הניסיון ולכן יש כאלו שמעדיפים כאלו בלי ניסיון בכלל

בכל מקרה גם אם היא תשווה בגלל זה את והבית ספר נמצאים כדי להדריך ולהכווין אותה, לא?
 
אני אישית לא רואה במה יש לקנא

כל אחד והתפקוד שלו כל אחד והיכולות שלו בכל תחום לא מבין על מה לקנא לא מבין אנשים בכלל אני נחשב תפקוד יחסית נמוך ואני לא מקנא בגבוהים בעיני הם בכלל לא אוטסטים לכן אין לי במה לקנאות כל אחד ומה שיש לו אבל כן יש סיכוי שהיא תקנא ותפעל לא טוב זה הגיוני .
 

grayart

New member
מי שקנאי קנאי.

כמעט מגיל אפס אפשר לראות מי קנאי ומי לא.
זה לא ממש קשור לסיבה.
מי שקנאי, בשבילו הדשא של השכן תמיד ירוק יותר. (אלה אם כן את מאיר אריאל)
https://www.youtube.com/watch?v=e0fwYLSBxOY

 

schlomitsmile

Member
מנהל
תודה על המאיר-
גדול!
 
קנאה בעיני זה טיפשות

ואף מוביל לרוע אני ממש נגעל מזה אבל בעיני זה חלק בלתי נפרד מהויה האנושית וכולם לעתים לוקים בה כי אנחנו עדין לא מלאכים אבל מי שעברו זה דרך מקובלת בעיני הוא מסכן .
 

grayart

New member
ניסיון זה מרכיב מאוד מאוד חשוב.

במיוחד בעבודה עם ילדים.
אני מדבר מנסיון

יש גם הבדל בין נסיון של ילד אחד לבין נסיון של שנים.
על אף שלדעתי כל נסיון הוא חשוב.
אני מדריך ילדים כבר הרבה שנים, התחלתי להדריך בקרן קרב בתוכנית בבית ספר מסויים שכאשר הגעתי באמצע השנה זה היה אחרי ששני מדריכים קודמים לקחו את הרגליים וברחו תוך כדי השנה.
נסיון של מדריך או משלב לדעתי מאוד חשוב , אפילו אם זה נסיון חד פעמי ויש לו מושג למה הוא נכנס.

בעל נסיון של שנים יודע שגם אין מה לעשות השוואות.
ואין במה לקנא, אין אדם מקנה בבנו ותלמידו וזו עובדה!
 

grayart

New member
מה זה משנה בעצם?

משווים, רואים שכל אחד שונה וזהו?
לא מבין את עניין ההשווה.
לא מבין את הבעיה.
נשמע לי מאוד סביר שמישהי בעלת נסיון יודעת שכל ילד מאובחן הוא משהו אחר.
 
זה נכון

היא בעצמה אמרה שנכנסה לעבודה רק אחרי שבנה אובחן, והייתה בטוחה שהיא יודעת מה עושים.
ושהיום היא יודעת שכל ילד הוא שונה.
היא ממש נחמדה, וכבר שנים במקצוע אז גם אין סכנה שתברח אחרי שנה.
ומה עם זה שהבן שלי מכיר אותה כבר כמה שנים, כאמא של X?
לא נורא?
&nbsp
 

גורג42

New member
חשבתי שאמרת ש"יש לה גישה ממש חיובית לחיים ולמצב", לא?

אז לא ברור לי ממה את חוששת.

מי שיש לו "גישה ממש חיובית לחיים ולמצב" גם לא יתעסק בהשוואות, וגם יבין ש"תפקוד" זה לא מדד לשום דבר חשוב.

הדבר היחיד שאולי אפשר לחשוש ממנו, זה עצם השכירה של מישהי שאת בקשר כל-כך טוב איתה. יש גרעין של אמת בפתגם של "אסור לערבב עסקים וחברים". לא שזה תמיד נכון, אבל זה קצת מסוכן כי אם הדברים לא מסתדרים זה עשוי - במקרים רבים - להרוס את הקשר ביניכן ו/או בין הילדים.
 
אין יותר מדי קשר

הבנים ביחד בחוג פעם בשבוע.
מדי פעם אני מבקשת ממנה המלצה למטפל כלשהו, דווקא עבור הקטנים.
וזהו
 
פעם היתה לי דילמה דומה

כשחיפשתי משלבת, בחורה אחת פנתה אליי לפי המודעה שלי וסיפרה שיש לה בן בתפקוד בינוני. פחדתי, לא לקחתי אותה.
ואז היתה לי שיחה עם עוד 3 אמהות שבניהם באותו הגיל כמו בני וגם בתפקוד גבוה.
שלושתם אמרו שלא היו לוקחים משלבת כזאת (הכוונה שלסעיית יש ילד בתפקוד נמוך מהילד שישולב.). שאלתי גם את בעלי. הוא אמר שלא רואה בעיה בזה.
אז המסקנה שלי על סמך הסקר הקטן שלי ולפי מה שרשמו כאן

שגברים לא רואים בעיה ונשים כן רואים בעיה בזה
.

אבל עוד דבר אחד, לאחד האמהות האלו יש בן בתפקוד גבוה שלדעתי בכל זאת נמוך מבני. אבל איכשהו בשיחה נפלט לה
שלדעתה בנה יותר גבוה משלי

כששמעתי את זה עברתי נושא
אבל היה לי קצת מצחיק שכל אמא רואה את הילד שלה טיפה יותר טוב מאשר אחרים

מה שאני רוצה להגיד שזה שלדעתך בנך גבוה מבנה, לא בהכרח אומר שגם היא חושבת כך
 
היא כן חושבת כך

כי דיברנו על זה, על הקשיים של הילדים ועל התכניות לעתיד.
ואני יודעת שלילד שלה קשה בלימודים ואין לו חברים.
וגם אם לא, היא תראה שיש לבן שלי יש חברים והוא מצטיין בלימודים.
מצד שני, מי מבטיח שאמצא מישהי נורמלית?
&nbsp
&nbsp
 
ועוד משהו

הסייעת שהייתה עכשיו, והייתה ממש ממש טובה - גם לה יש בן אוטיסט בן 16 משולב.
לא יודעת איך הוא ביחס לבני, אבל בגלל שהוא יותר גדול - אז לא נראה לי שיש דרך להשוות (גם כי לא נראה לי שההבדל בולט מאד וגם בגלל פער הגילאים).
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ברור שאפשר להשוות, אם רוצים

היא ודאי זוכרת איך בנה היה בגילו של בנך, היתה יכולה להשוות.
אבל כמו שגור כתב, אנשים עם גישה חיובית לחיים לא מתעסקים בהשוואות ובתפקודים
אולי בעיקר כי הם מבינים עד כמה כל זה חסר משמעות וטעם.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
סליחה שאקלקל את מסקנת הסקר

גם לדעתי אין בעיה בזה.
להיפך, זה עשוי להיות יתרון.
זה מעלה את הסיכוי להבנה וידע אמיתי, לא מהספרים,
לאמפטיה גם כלפי הילד וגם כלפי ההורים,
ולנסיון משמעותי בהתמודדות עם מצבים מורכבים בחיי היומיום.
כל זה באופן כללי לגבי הורה כסייע/ת .
מעבר לזה, מה שהכי חשוב בעיניי הוא הבנאדם המסויים
ומה שאנה כתבה עליה נשמע מצויין.
אילו הבנים היו חברים, אולי היתה בכך בעיה,
אבל הכרות מחוג, בלי קשר של ממש, לא נראית לי בעייתית.
 
לא, את לא קילקלת לי את מסקנת הסקר


כי את רואה את אוטיזם בצורה מיוחדת וגם היחס שלך לשאלה של אנה נגזר בהתאם..
 
למעלה