האם יש פה אוטיסט/ אספרגר שאובחן בגיל מבוגר?

arana1

New member
דרך הפחתה משמעותית של הכאוס הפנימי

התיאוריה שלי היא שאוסידי מבטא נסיון שיצא משליטה והקשר ליצור סדר בכל מחיר, וזה קורה במצב שבו כל הפנים שלך כאוטי לגמרי,
זוכר שכילד לעגו לאוסידי שלי דרך זה שכינו אותי בשם של איש שהיה ילד בשואה וגם היה לו אוסידי שהתבטא בצורה שהייתה דומה לזו שלי וכנראה שגם הוא איבד מאז ובגלל זה כל אחיזה במציאות.

ומה שהתברר לי עם הזמן זה שאני לא מסוגל להגיע לסדר פנימי סביר, לוויסות חושי, רגשי, תנועתי משמעותי כי אני חי ציפיות שמה לעשות לא רק שלא תואמות אלא אף סותרות למהותי,
ואכן, ככל שהתרחקתי מהעולם הנורמטיבי על ציפיותיו והנחותיו הבזויות והמבזות הכאוס הפנימי פחת ומשום כך הצורך שלי להאחז בפולחנים וטקסים נעלם
 

spirt20

New member
וואו זה ממש אני

כל שינוי או בעקבות החברה זה גרם לי לאבד איזון ואחיזה במציאות מבחינת הocd . למזלי מה שאני והמטפל עושים זה בעצם לגרום לי לשים זין על הנורמה החברתית, אני מצטטת את המילים שלו, ולהתייחס לעצמי כאל הנורמה ועל ידי כך באמת מופחתת רמת החרדה והטקסים. מודה שזאת התמודדות יומיומית. אשמח לשמוע מימך עוד טיפים שתרשום לי בפרטי, כי גם שנינו הורים אז יש לנו הרבה מכנים משותפים שמתי לב
 

spirt20

New member
אני בגיל 29 לפני כן אובחן ocd

אבל החשד לאספרגר עלה עוד בגיל 3 ולא עשו עם זה כלום. אלה היו תקופות אחרות
 
אצלי החשד לאוטיזם קשה

עלה בגיל צעיר שהייתי בן 3 בערל כי לא דברתי ותקשרתי בכלל אבל אמא לא הייתה מוכנה להודות ולא עשתה אבחון מקיף אז אבחנו עיכוב התפחותי חמור
 

arana1

New member
ברור

גם אני לא דיברתי ולא תקשרתי וזה לא הפריע לאף אחד, אולי טוב שכך, אם הייתי מאובחן הייתי עובר את כל מסכת העינויים הקטלנית שילדים המאובחנים כיום עוברים, שמח שזה פסח עלי
 
זה מה שאני אומר

לא טענתי שזה מחלה טענתי שיש מאפיינים דומים בכלל אני חושב שהנורמה היא הפסכוזה הכי קטלנית ומתמשכת , אבל כן לפעמים מרוב קושי ושאני אכול קטנוניה עם הזיות במשך שעות וכל הילדות צפה לי מול העינים אני מעדיף לא להיות סכיזופרן ,.

ולפעמים שאני יוצא החוצה ובא לי לרסק תראש בכל הקירות בגלל שאני נלחץ מעומס תחושתי בא לי לא להיות אוטיסט ואם אוטיסט אז מהסוג " הטוב " הגבוה והנבחר ולא בתפקוד בינוני נמוך ונראה בעל פיגור עם בעיות קשות מאוד בויסות החושי ובעיות התנהגות קשות ופגיעה עצמית ולפעמים אילמות מוחלטת שאני ממש רוצה לבטא את עצמי אז כן זה קשה אבל רוב הזמן אני לא רוצה להשתנות אבל לפעמים שאני מביט באחי עם חברה ועם חברים ועבודה טובה ויחס טוב אני מקנא

ושאני שומע על חבר של מאי אחותי הקטנה שהוא גם על הרצף רק בתפקוד גבוה בהרבה ועושה דוקטורט בפיזיקה ונחשב עלוי וגאון ואחד שיצליח בגדול בתחומו ככה לפחות חושבים אז מבחינה מסיומת אני שמח בשבילו אבל גם יש לי קואץ בלב איך אני פספסתי את הזדמנות בגלל ההרס העצמי שלי ויכולתי עכשיו להיות בדוקטורט כי הייתי אמור להיות בתואר מואץ אז כן זה כואב לדעת שהמקום היחיד שהיה לך כנראה זה מה שהסבא "העשיר

" שלך עקנה לך באעזה חלקה באיזה מקום בלי שלעולם תעשה כלום למענך אז כן אנינלא כזה מסכן אני לא היה ברחוב אבל גם לעולם לא היה עצמאי בזכות עצמי וזה למה כי נולדתי אוטיסט בתפקוד לא גבוה וזה גזרת הגורל שלי ותו לו להיות בחסדי אחרים .
 

גורג42

New member
חוץ מהאבחון של "נט = בבון פסיכופט", שהוא תמיד מדויק בעניך

וחוץ מהאבחון של "אוטיסט = היחיד שרואה את המציאות"... וחוץ מהאבחון של "כל מי שלא חושב כמוני = רשע מטורלל ושקרן":.. וחוץ מ-... וחוץ מ-...
 

arana1

New member
אלה לא אבחונים

אלה תובנות ותחושות ותפישות שמלוות אותי בחיים,
ובניגוד מוחלט לאבחונים איני מתיימר להורות ולהתנות ולכפות על אף אחד מאלה שנהנה מהתובנות שלי את ישומן הלכה למעשה,
אלה מסננים שמועילים לי,
וגם אותם איני כופה,
הם לא מועילים לך, יופי, אין לי בעייה עם זה, וזה כל ההבדל בין הכחנות האכזרית והמטורפת של המאבחנים והמטפלים לדרך שבה אני חי ללא שום כפיה על אף אחד
 
לא בטוח שזה קשור לתפקוד

וכבר אמרתי לך שתפקוד זה עניין נזיל יש בכל רמות התפקוד אנשים אנטלגנטים וכאלו פחות כאלו מדוכאים וכאלו שלא אל תהיא נחרצת כל כך כי את לא יודעת מה עובר במוח של אוטיסט לא ורבאלי נכון ? לכן תמיד זו שאלה פתוחה אף אחד לא יודע מה הם מרגשים ואני שייך לקבוצה שלהם יותר מאשר לקבוצה של הגבוהים לכן יכול קצת יותר להבין איך מרגעש אוטוסט לא ורבאלי לפחות לא בעל פה .
 
אני לא בתפקוד גבוה בכלל

בשכל גבוה מאוד בכל השאר נמוך בינוני אני אפשיהוא באמצע הספרקטום תפקוד בינוני כנראה
 
אבל רצו לאבחן באוטיזם

כבר בגיל ארבע ואמא לא היתה מוכנה לשמוע ולקחת לאבחון לא דברתי עד גיל חמש שש בערך
 
למעלה