מי פה אספרגר ?

לא אני

אני בתפקוד יותר נמוך אבל אחיות שלי הן על הרצף בתפקוד גבוה אספגר הן מדברות הרבה על תחומי ידע שלהן ומאוד חכמות אחותי הקטנה אוהבת מתמטיקה ובעיקר להתעסק במספרים וחופרת על זה .
 
אני מתקשה לדבר בעל פה

על תחומי עניין ובכלל להראות ידע אבל בכתב מצליח מאוד בזמנו אובחנתי כפי די די
 

arana1

New member
לדעתי כנראה זה מה שמבדיל בין אוטיסט לאספרגר

גם אני אובחנתי בזמנו HFA מה שבוודאי לא קיים כיום, שזה אוטיסט בתפקוד גבוה, כי בניגוד לאספרגרים אני ממעט מאוד לדבר,
זה לא אומר שאני לא אובססיבי על תחומי העניין, כשיש לי כאלה, או דומה לאספים בהרבה היבטים אחרים אבל שמתי לב שיש בי משהו מאוד שונה מאספרגרים שבאמת הכי קשור ליחס לדיבור ולמשקלה של השפה ולכן גם ליכולת לתפקד כדי להשתלב בחברה.

בכל מקרה, בטוח שגם אספים וגם אוטיסטים חווים שפה וקול בצורה שונה , לפעמים מאוד, מהאדם הנורמטיבי יותר
 

spirt20

New member
מעניין ממש הנושא הזה

אני השתלבתי בחברה עד כדי כך שאנשים לא מודעים לכך, אבל לא הצלחתי ליצור חברויות של ממש והיו לי 2 חברות לאורך השנים. בכל בני האדם אני מוצאת פגם שמפחיד אותי ואני מתרחקת אבל יש לי הרבה מכרים. אני גם בעלת תואר ראשון בשירותי אנוש ופסיכולוגיה ואני עובדת בעמותה ובקהילה כך שאנ כל היום עם אנשים ומול אנשים מה שגורם לי סיפוק, חרדה ופחד ואושר .. הכל יחד:)
 

arana1

New member
כן, אבל מתבטא ממש אחרת

אם כי דווקא בגלל זה אפשר אולי להבין על אוטיזם יותר, בכל זאת יש הבדל בין אנשים שלא סותמים את הפה לבין אנשים שלא מדברים, אם כי יש הרבה יותר משותף משנדמה
 
מה משותף ?

אני אישית לפעמים יכול לחפור הרבה אבל זה הרוב חזרתיות ואותו דבר וזה משגע את אבא שלי , אני לרוב שותק מה המשותף בין אספגר לאוטיזם ?
 

spirt20

New member
יש מלא

ביכולת לצור אינטראקציות חברתיות , אספרגרים יהיו תקשורתיים אבל כל אדם יראה להם טיפש או רע חחח ויש אי יכולת להבין מה המסר ולהתייחס לכח מה שנאמר בצורה אובססיבית . אספרגרים מאוד אינטליגנטיים ואפילו גאונים אבל מאוד בודדים, בזכות החכמה הם למדו מה מצופה מהם להתנהג אבל מבפנים זה מרגיש מזוייף. הרבה פעמים הם מאובחנים באוסידי ורק אחרי שהם מפוטרים או לא מצליחים בנישואים כי פתאום השוני נראה הם מאובחנים . אצל נשים יותר קשה לזהות כי אוטומטית הם יוגדרו כבביישניות שקטות ילדות טובות . אני למשל תקשרתי מצויין עם המורים עד רמת הערצה כלפיי אבל לא השתלבתי חברתית ותמיד הייתי עצובה ובודדה .. בהמשך הדרך הפכתי לפופולרית לפי המראה אבל לא התקרבתי ויצרתי חברויות קרובות בשל העיסוק האובסיסבי שלי סביב כל מה שנאמר. באופן מצחיק למדתי הנדסת תעשיה וניהול ואז תואר בשירותי אנוש ופסיכולוגיה , התפקיד שלי זה לאתר צרכים סמויים ולצור קהילות . כרגע אני עובדת על יצירת קהילה להורים לילדים מיוחדים:)
 

arana1

New member
כן,אפילו אופייני

ולדעתי דרך הקשר הכאילו סמוי לאוטיסטים לא מתפקדים ולא חברותיים בכלל, לכאורה , אפשר להבין איך כל זה גם קשור בצורה שאין מרתקת ממנה לחיבור גוף - שפה, שפה תנועה, ולכן פרט קבוצה.
אפשר שבהחלט,אוטיזם על כל נגזרותיו מחולל שינוי קהילתי, ולטובה,כי מה שזר ומשונה באוטיזם זה שאוטיסט חש בו זמנית את מה שנ"ט חש כמופרד,כמו למשל הפרט והתמונה,היחיד והחברה, הצר והרחב, הרחוק ובקרוב, הזר והמוכר...
בכל מקום שבו הנורמה מתבססת על וצריכה דיכוטומיה נוקשה האוטיסט חש וצריך מחובר,מה שגם מביא לספונטניות שונה,שכמובן מדוכאת ומבוזה מצד אחד ומצד שני זוכה להערצה, מה שמתבטא לא פעם בתנודה כמו זאת שתיארת,שגם דומה מאוד ליוויתי, רק שאני בניגוד לך,ואולי גם כאן ההבדל ,ממש מאסתי בזה לגמרי
 

arana1

New member
למשל בקטע של שפה

שלדעתי היא המפתח, שלא במקרה אוטיזם, ואפילו בשונה מהפרעת קשב וריכוז, נתפש מייד כהפרעה ולקות שפתית תקשורתית, שכל חיי אני פוגש 2 תגובות הפוכות לחלוטין לשפתי, האחת מזהה אותה כבליל חסר מובן, כדייסת מילים, ואנשים אפילו מעלים לי רשימות מהדיאסאם שמתארות אותי בדיוק כאדם הלוקה בכל סעיף תקשורתי ושפתי , לעומת זאת התגובה השניה, ההופכית לה, נענית לי כאדם המדבר ממש מהגוף, מהבשר, קוהרנטי במקומות שאחרים מזהים פערים.

וברור שתגובה אחת תאפיין את הנורמטיבים, אלה שמסתדרים בחברה, בעלי תפקידים ומקצוע, סמכויות, ונחשבות, והאחרת את מי שנבעטו ונבעטים על ידי הראשונים לשוליים, ומעבר להם.

בזמנו אפילו היה לי חבר שתמיד היה אומר שהוא מעולם לא הצליח להחליט אם אני מוטציה או נס של הטבע, וזה היה אדם שהכי התנדנד בין הצורך שלו להתקבל בחברה כפי דרכה ומבטה לבין היותו אדם מאוד מיוחד ויצירתי ושונה, בגלל זה, כמובן שסופו היה בלתי נמנע (התאבד)

וכמובן שהסכיזופרניות הזאת של הנורמה כופה על האוטיסט שיקוף שדן אותו לטלטלה שוברת מפרקת, או לפחות חונקת ומעוותת, ואז בגלל שהנורמה היא אלוהים ואנחנו רק תתי אדם אז ברור שאנחנו הסכיזופרנים וחסרי הוויסות החושי והרגשי,
ורוב, בעצם כל האוטיסטים מזדהים עם זה, ובאמת מאמינים שהם לא מספיק אנושיים בשביל להיות זכאים לרגש ספונטני, שהם צריכים ללמוד מהתחלה ובקשיים עצומים את מה שמובן מאליו לכולם, כדי שיזכו להכרה במה שהם מרגישים כלגיטימי, ואין זוועה גזענית מזה, משפילה מזה, רצחנית מלשלול מאדם ומראש ותחת יומרה מקצועית את זכותו וזכאותו לספונטניות.

בגלל זה אין לי ספק שמה שנעשה לאוטיזם זה ג'נוסייד בחסות אם לא ממש ביוזמת האקדמיה, ואין סיכוי לעמוד בזה בכלל.
ובגלל זה אני שב וחוזר וממליץ, אם לא ממש מפציר, בכל האוטיסטים, אתם רואים נ"ט מייד תהפכו כיוון ותתחילו לרוץ, הכי מהר והכי רחוק שאתם יכולים, גם אם זה לא יספיק לפחות תדעו שלפחות עשיתם את המעט שאתם יכולים בשביל להישאר בחיים, וגם זה משהו
 

spirt20

New member
האמת שלהיות אספרגר הרבה יותר מדכא

אספרגר מבחינתי זה רגל בפנים ורגל בחוץ והקונפליקט הזה לדעתי הרבה יותר קשה ומדכא מאשר להיות אוטיסט . אתה מבין מה החברה מצפה מימך ואתה מאלץ את עצמך להיות חלק מהנורמה גם הרגשות הרבה יותר עזים. האמת שהרבה מהאספרגרים מתאבדים. עכשיו לעניין אחר איזה מהמם אתה כותב ומבטא את עצמך , פשוט עילוי וסיפרת שאתה בקושי מדבר אז זה הזוי שבכתב זה פשוט יוצא מימך. מה דעתך על לארגן להורים ולאןטיסטים קורס סדנה יוצרת?( במסגרת המיזם הקהילתי שלי), האם זה יכול לחזק את הקשר בין ההורה לילד באמצעות הכתיבה?
 

arana1

New member
גם לדעתי

אבל אספרגרים בגלל שאספרגרים גם בחוץ וגם בפנים הם אלה שתורמים מהותית לשינוי.

וכמו שכתבתי זה לא עניין אחר, זה בדיוק אותו עניין, שלא במקרה יש המון אוטיסטים שלא מדברים אבל כותבים ממש לא רע יחסית, זה זה, זו הרגישות המשותפת לאספים דברניים ולאוטיסטים שתקנים, תחושת החיבור בין זהות לשפה, שזו תחושה שמחוללת רגישות ורגש וספונטניות שמה לעשות בינתיים חוצה קצת יותר מדי קווים לטעמו של האדם הממוצע, וזה כואב מאוד, ולצערי גם מסוכן.
 

spirt20

New member
אני מרגישה לפעמים שאני הקול של האוטיסטים

בדיוק כמו שאמרת, גם זה יותר תסכול כי זה נורא קשה לדבר עבור מישהו ולהשמיע את הקול שלו וגם תחושת אחריות. אבל מה שזה עושה להורים שאני נחשפת בתור אספרגרית שווה את הכל, מה הילד שלי גם ככה ? הוא גם מרגיש כמוך?.. ואני עונה שכל אדם הוא בעל תכונות אופי משלו וההבדל ביני לבין אוטיסט זה שאני יודעת להביע את עצמי יותר טוב .
 
למי את מתכוונת בעילוי בכתיבה

עלי או לארנה כי נראה לי שהתבלבלת בינינו , אגב יש אוטסטים קלאסים שכותבים מופלא בכתב כמו אייל שחל ממליץ לך לעקוב אחריו ,
&nbsp
גם אני לרוב מתבטא רק בכתב ואכן יש לי או טענו יכולת ביטוי גבוה מאוד הרבה הורים אוהבים מה שאני כותב ורוצים לשמוע עוד ועוד , בנוגע לקונפליקט אני ממש מסכים ולעתים בא לי שפשוט יחשבו שאין בי כלום ואני אילם ויעזבו אותי בשקט , אני רוצה דממה לגמרי להיות נעלם , בנוגע לחכמה ואספגר זה תלוי לא כל האספגרים חכמים יש גם ממוצעים אבל הרבה מהם אכן אנטלגנטים
&nbsp
וחלק מהדמיות מאוד מפורסמות וגאוניות משוער כי היו אספגר למשל אנשטיין וניטון ומוצרט ועוד בעיני זה מעניין ומאוד מחובר לי מהיכרות שלי עם אספגרים התמחות בתחום צר ונקודתי עד רמה של גאונות .
 
אבל

אני חושב שגם הלא מתקשרים יש להם רצון עז לתקשר עם הסביבה ואותן השאיפות ראי אלו שהתחלו לתקשר בהקלדה יש להם עולם עשיר בטירוף והם רוצים גם נורמטיבים כמו אספגרים רק שלהם היה שקט ולא דרשו מהם שאפילו זה מוסיף כי הם היו בדידיות איומה ואבדו גם אמונה באחר בגלל שלא האמנו בם לכן בעיני במידה מסיוימת קשה להיעצ יותר אוטיסט מאספגר
 

spirt20

New member
שניכם

עקבתי אחרי הכתיבה שלכם ופשוט אתם כותבים ברמת כתיבה שהאדם הממוצע לא כותב. השפה מאוד גבוה ועשירה :) ומסכימה איתך שגם אוטיסטים רוצים לתקשר , אחותי הקטנה אחרי שנים של בדידות אובחנה בגיל 22 כאוטיסטית בתפקוד גבוה וזה רק לאחר שהיא שלוש שנים לא יצאה מהחדר. לכן אני באמת מאמינה שכולם רוצים לתקשר ולנהל מערכת יחסים וההבדל ש אספרגר יכול להגיד את קולו מה שאוטיסט לפעמים לא יכול לעשות.. מפה בא הרצון של האספרגר להשמיע את קולו של האוטיסט. ולגבי האוטיסטים הגאונים מסכימה איתך שכולם חכמים אבל לא כולם גאונים, מה גם שרובם התאבדו אז זה לא ממש מעודד-( יחד עם זאת לחברה יותר קל לקבל אספרגר גם כי חלקם בכלל לא מאובחנים וגם בגלל שהם נחשבים לכאלה חכמים שהחברה סולחת להם על השוני. לפחות לפי נקודת המבט שלי, אבל הבדידות והרגשת הזר היא קיימת גם אצל אספרגר שמצליח בטירוף מבחינה חברתית .. כי זה יותר אילוץ חברתי
 
למעלה