ללמוד מיומנויות חברתיות פרקטיות ?
- פותח הנושא ראשיקיר
- פורסם בתאריך
"מדריך השרדות' מאת מרק סגר
http://www-users.cs.york.ac.uk/~alistair/survival/
(נמצא בתוך קישורי הפורום, בסעיף 'אנשי הספקטרום בארץ ובעולם')
לעניות דעתי, זה קצת כמו לקרוא ספר על על שחיה-
אפשר לחדד הבנה בנקודות ספציפיות, אבל לא באמת אפשר ללמוד לשחות ככה.
כדי לשכלל יכולות באינטראקציות אנושיות, צריך להיות באינטראקציות עם אנשים
שנכון לבנאדם להיות איתם באינטראקציה-
כך מתאר א"ס אחד קשר שכזה, שהיה נכון לו:
"הכרתי מישהי אז, שלימדה אותי אוצר מילים. היא לא ידעה שזה מה שהיא עשתה.
היא לא עשתה זאת מפני שרצתה לעזור לאוטיסט ללמוד "להתמודד עם" רגשות.
היא פשוט הייתה מישהי שדיברה המון על רגשותיה.
היא זיהתה כיצד נקרא כל רגש, והיכן חשה אותו, וכיצד חשה אותו, ומה עשו גופה ופניה בקשר אליו.
כאשר שאלתי שאלות על משמעות המילים, היא הסבירה.
כאשר שאלה שאלות על רגשותיי, ואני ביקשתי הגדרות ברורות יותר לגבי מה ששאלה,
היא הבהירה את השאלות, עד שיכולתי לענות עליהן.
זה כל מה שהיה נחוץ כדי להתחיל; ברגע שהבנתי שאפשר להשתמש במילים
לתיאור חוויות סובייקטיביות, המשכתי משם
כמו שעשיתי עם מילות-מושגים כאשר הייתי בין שתים עשרה. "
מתוך
http://www.solashelly.org/gaps.html
ברוך הבא לפורום
אם מתאים לך, אתה יכול לספר מה כוונתך ב"מיומנויות חברתיות פרקטיות".
איזה מיומנויות בדיוק?
איפה אתה חווה קושי?
http://www-users.cs.york.ac.uk/~alistair/survival/
(נמצא בתוך קישורי הפורום, בסעיף 'אנשי הספקטרום בארץ ובעולם')
לעניות דעתי, זה קצת כמו לקרוא ספר על על שחיה-
אפשר לחדד הבנה בנקודות ספציפיות, אבל לא באמת אפשר ללמוד לשחות ככה.
כדי לשכלל יכולות באינטראקציות אנושיות, צריך להיות באינטראקציות עם אנשים
שנכון לבנאדם להיות איתם באינטראקציה-
כך מתאר א"ס אחד קשר שכזה, שהיה נכון לו:
"הכרתי מישהי אז, שלימדה אותי אוצר מילים. היא לא ידעה שזה מה שהיא עשתה.
היא לא עשתה זאת מפני שרצתה לעזור לאוטיסט ללמוד "להתמודד עם" רגשות.
היא פשוט הייתה מישהי שדיברה המון על רגשותיה.
היא זיהתה כיצד נקרא כל רגש, והיכן חשה אותו, וכיצד חשה אותו, ומה עשו גופה ופניה בקשר אליו.
כאשר שאלתי שאלות על משמעות המילים, היא הסבירה.
כאשר שאלה שאלות על רגשותיי, ואני ביקשתי הגדרות ברורות יותר לגבי מה ששאלה,
היא הבהירה את השאלות, עד שיכולתי לענות עליהן.
זה כל מה שהיה נחוץ כדי להתחיל; ברגע שהבנתי שאפשר להשתמש במילים
לתיאור חוויות סובייקטיביות, המשכתי משם
כמו שעשיתי עם מילות-מושגים כאשר הייתי בין שתים עשרה. "
מתוך
http://www.solashelly.org/gaps.html
ברוך הבא לפורום
אם מתאים לך, אתה יכול לספר מה כוונתך ב"מיומנויות חברתיות פרקטיות".
איזה מיומנויות בדיוק?
איפה אתה חווה קושי?
אולי כדאי להזכיר שכותב המדריך התאבד
ואולי זה קשור לעובדה שלדעתי יש בעייה עצומה, בוודאי לאוטיסט, עם התפישה של שפה ומיומנות חברתית ככלי פרקטי,
שזו טעות שאין מסוכנת ממנה ושלא במקרה שלרטני המקצוע מזהים את האוטיסטים עם התנהגויות ושפה לא פרגמטיות ולא פרקטיות,
ויתכן שאם יש משהו שמחריג אוטיסטים בצורה שכל כך מוציאה מהדעת את הזולת הנורמטיבי הוא קשור גם לעובדה שאוטיסטים לא נוטים להתייחס לאדם, לסביבה, לחיות ,ובכלל, בצורה תועלתנית או כזאת שנחשבת למועילה,
ואלה דברים שיושבים הכי עמוק בנשמה ולכן משנים את עצמם היחס לשפה ולתנועה ולקשר בין הנפש לגוף.
נכון שהאוטיסטים נרדפים למוות כי הם נוטים לגישה פחות צינית, תועלתנית, שימושית (לכאורה) בזולת ובשפה ובמצב כזה ברור שאנשים יחפשו משהו שיחלץ אותם מחוסר האונים של מי שלא מסוגל להתחבר למה שנחוץ בשביל לחיות בחברה אטומה ועיוורת ואלימה,
אבל לדעתי כדאי מאוד מאוד מאוד לזכור שזה לא יכול לעבוד,
שהמחיר הוא נורא, אינסופי, ואין טרגי ממנו
ואולי זה קשור לעובדה שלדעתי יש בעייה עצומה, בוודאי לאוטיסט, עם התפישה של שפה ומיומנות חברתית ככלי פרקטי,
שזו טעות שאין מסוכנת ממנה ושלא במקרה שלרטני המקצוע מזהים את האוטיסטים עם התנהגויות ושפה לא פרגמטיות ולא פרקטיות,
ויתכן שאם יש משהו שמחריג אוטיסטים בצורה שכל כך מוציאה מהדעת את הזולת הנורמטיבי הוא קשור גם לעובדה שאוטיסטים לא נוטים להתייחס לאדם, לסביבה, לחיות ,ובכלל, בצורה תועלתנית או כזאת שנחשבת למועילה,
ואלה דברים שיושבים הכי עמוק בנשמה ולכן משנים את עצמם היחס לשפה ולתנועה ולקשר בין הנפש לגוף.
נכון שהאוטיסטים נרדפים למוות כי הם נוטים לגישה פחות צינית, תועלתנית, שימושית (לכאורה) בזולת ובשפה ובמצב כזה ברור שאנשים יחפשו משהו שיחלץ אותם מחוסר האונים של מי שלא מסוגל להתחבר למה שנחוץ בשביל לחיות בחברה אטומה ועיוורת ואלימה,
אבל לדעתי כדאי מאוד מאוד מאוד לזכור שזה לא יכול לעבוד,
שהמחיר הוא נורא, אינסופי, ואין טרגי ממנו
אכן. מהרגע הראשון שראיתי את המדריך הזה, לא התחברתי בכלל.
וממש לא מפתיע אותי שבן-אדם שנוקט בגישה שכתובה שם, התאבד בסוף. כי המדריך ההוא מפספס לגמרי את הנקודה. זה לא מדריך למיומנויות חברתיות. זה "מדריך" לאיך להקריב את כל מה שמיוחד בך כדי לא להרגיז ו/או להרתיע אנשים.
לצערי הרב יש הרבה אנשים (ובעיקר מטפלים) שלא מבינים את ההבדל.
בכל מקרה, מיומנות חברתית אמיתית זה משהו אחר לגמרי. מיומנות חברתית אמיתית, זה ללמוד איך לבטא את עצמיותך בצורה שתאפשר תקשורת כנה עם אנשים אחרים. לא הקטע המזוייף הזה של "חייבים להסתכל לאנשים על מצח X שניות כדי לזייף קשר עין, ולהסתיר כל תכונה שעשויה להראות לאחרים חריגה".
זה אפשרי, אגב. הקאץ' הוא, שאי-אפשר לכתוב "מדריך" אוניברסלי שילמד איך לעשות את זה. כל אוטיסט הוא שונה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו. לכן הדרך הכי יעילה להשיג את המטרה הזאת ליצור אווירה שתתמוך בילד ותסייע לו להבשיל ולמצוא את לעצמו את הגישה שמתאימה לו.
וכן, זה בהחלט שווה את המאמץ. ממש לא כדאי להתייאש רק בגלל שהגישה המקובלת ל"להשתלב בחברה" לא עובדת (והיא אכן לא עובדת).
וממש לא מפתיע אותי שבן-אדם שנוקט בגישה שכתובה שם, התאבד בסוף. כי המדריך ההוא מפספס לגמרי את הנקודה. זה לא מדריך למיומנויות חברתיות. זה "מדריך" לאיך להקריב את כל מה שמיוחד בך כדי לא להרגיז ו/או להרתיע אנשים.
לצערי הרב יש הרבה אנשים (ובעיקר מטפלים) שלא מבינים את ההבדל.
בכל מקרה, מיומנות חברתית אמיתית זה משהו אחר לגמרי. מיומנות חברתית אמיתית, זה ללמוד איך לבטא את עצמיותך בצורה שתאפשר תקשורת כנה עם אנשים אחרים. לא הקטע המזוייף הזה של "חייבים להסתכל לאנשים על מצח X שניות כדי לזייף קשר עין, ולהסתיר כל תכונה שעשויה להראות לאחרים חריגה".
זה אפשרי, אגב. הקאץ' הוא, שאי-אפשר לכתוב "מדריך" אוניברסלי שילמד איך לעשות את זה. כל אוטיסט הוא שונה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו. לכן הדרך הכי יעילה להשיג את המטרה הזאת ליצור אווירה שתתמוך בילד ותסייע לו להבשיל ולמצוא את לעצמו את הגישה שמתאימה לו.
וכן, זה בהחלט שווה את המאמץ. ממש לא כדאי להתייאש רק בגלל שהגישה המקובלת ל"להשתלב בחברה" לא עובדת (והיא אכן לא עובדת).
נכון, אבל
מבחינתי אולי מוטב לומר את האמת, והאמת, שאפשר שאוטיסט לא ימצא בחברה הנוכחית אפשרות לביטוי מיומנות חברתית שתואמת לעצמי,
וגם אז, זה לא בהכרח מוות או אסון נורא,
לא חייבים להשתלב בחברה,
אם אי אפשר אז אי אפשר, וזהו, ביחוד, שאי השתלבות שחייבת להיות בעייתית מן הסתם לפחות משאירה את הסיכוי לקשר אנושי אמיתי ומהותי פתוח בעוד שלרמות את עצמך לשם קשר בלתי אפשרי יסגור לפניך גם את הדלת הזאת שהיא הסיכוי היחיד והמהותי לקשר שבאמת יכול להזיז דברים בשבילך
מבחינתי אולי מוטב לומר את האמת, והאמת, שאפשר שאוטיסט לא ימצא בחברה הנוכחית אפשרות לביטוי מיומנות חברתית שתואמת לעצמי,
וגם אז, זה לא בהכרח מוות או אסון נורא,
לא חייבים להשתלב בחברה,
אם אי אפשר אז אי אפשר, וזהו, ביחוד, שאי השתלבות שחייבת להיות בעייתית מן הסתם לפחות משאירה את הסיכוי לקשר אנושי אמיתי ומהותי פתוח בעוד שלרמות את עצמך לשם קשר בלתי אפשרי יסגור לפניך גם את הדלת הזאת שהיא הסיכוי היחיד והמהותי לקשר שבאמת יכול להזיז דברים בשבילך
אני לא מאמין ב"אי-אפשר" (ולא רק בתחום הזה אלא באופן כללי)
או ליתר דיוק:
הגישה שלי היא שהגבול האמיתי של מה שאפשרי הוא כל-כך רחוק, שברמה הפרקטית אפשר לנהל את חיינו כאילו שהוא לא קיים.
99.99% מהדברים שאנשים משוכנעים שהם "בלתי-אפשריים", הופכים להיות אפשריים כשמשנים פרספקטיבה ו/או לומדים דברים חדשים ו/או מבשילים כבני-אדם. ואם בן-אדם ממש ממש רוצה משהו, אז הוא מוצא דרך. לא סתם אמרו חכמנו "אין דבר העומד בפני הרצון".
או ליתר דיוק:
הגישה שלי היא שהגבול האמיתי של מה שאפשרי הוא כל-כך רחוק, שברמה הפרקטית אפשר לנהל את חיינו כאילו שהוא לא קיים.
99.99% מהדברים שאנשים משוכנעים שהם "בלתי-אפשריים", הופכים להיות אפשריים כשמשנים פרספקטיבה ו/או לומדים דברים חדשים ו/או מבשילים כבני-אדם. ואם בן-אדם ממש ממש רוצה משהו, אז הוא מוצא דרך. לא סתם אמרו חכמנו "אין דבר העומד בפני הרצון".
אני מאמין ב"לא צריך"
וכשיודעים לזהות את ההבדל צריך ואפשר אז באמת אפשר לעשות הכל,
אלא "שהכל" לא זהה להזיה האומניפוטנטית של תינוק אלא למה שתואם לאופי ולזהות ולמה שנכון בדיוק לזהותך,
ואם לא נכון לזהותך ליצור קשר מהסוג שמדבר לאדם נורמטיבי יותר אז לעשות הכל זה לא ליצור קשר כזה.
אתה מתייחס לאפשרי בצורה כמותית, וזו טעות שאין קשה ומהותית ממנה, האפשרי הוא איכותי, לא כמותי, והבלתי אפשרי לכאורה מושג בדיוק ורק דרך היכולת לזהות ולקבל באהבה ובכבוד גם את מה שזולתך מזלזל ומנצל לשם השפלתך. זה האומץ האמיתי, שלצערי חסר לכל האוטיסטים
וכשיודעים לזהות את ההבדל צריך ואפשר אז באמת אפשר לעשות הכל,
אלא "שהכל" לא זהה להזיה האומניפוטנטית של תינוק אלא למה שתואם לאופי ולזהות ולמה שנכון בדיוק לזהותך,
ואם לא נכון לזהותך ליצור קשר מהסוג שמדבר לאדם נורמטיבי יותר אז לעשות הכל זה לא ליצור קשר כזה.
אתה מתייחס לאפשרי בצורה כמותית, וזו טעות שאין קשה ומהותית ממנה, האפשרי הוא איכותי, לא כמותי, והבלתי אפשרי לכאורה מושג בדיוק ורק דרך היכולת לזהות ולקבל באהבה ובכבוד גם את מה שזולתך מזלזל ומנצל לשם השפלתך. זה האומץ האמיתי, שלצערי חסר לכל האוטיסטים
כי זה הבסיס לאבחנה והבחנה והבנה
אם אינך מסוגל להבחין מראש בסוג הקשר הנכון והמתאים אז אתה משולל כושר ויכולת הבחנה ואבחנה בכלל.
ויש לא מעט דרכים שמאפשרות לשער במידה לא רעה את מידת פתיחותו של האחר לך ואליך, ואלה דרכים שנכונות גם למשימות אחרות, אפילו מדעיות וטכנולוגיות.
אני לא מכיר אוטיסטים שעונים על הדרישות שלי אחרת הייתי מבקש מהם קשר ומנסה לקדם חיי יצירה ואהבה ביחד איתם.
חלק מהבררנות החברתית, שלא במקרה אצל אוטיסטים חורגת מהממוצע באופיה ועוצמתה, מתבטאת גם כיכולת להכליל מהקבוצה לפרט ומהפרט לקבוצה.
לי די ברור מה ולמה ואיך מה שמהותי הכי לזהות הנורמטיבית רוצח אותי
ולהפך
אם אינך מסוגל להבחין מראש בסוג הקשר הנכון והמתאים אז אתה משולל כושר ויכולת הבחנה ואבחנה בכלל.
ויש לא מעט דרכים שמאפשרות לשער במידה לא רעה את מידת פתיחותו של האחר לך ואליך, ואלה דרכים שנכונות גם למשימות אחרות, אפילו מדעיות וטכנולוגיות.
אני לא מכיר אוטיסטים שעונים על הדרישות שלי אחרת הייתי מבקש מהם קשר ומנסה לקדם חיי יצירה ואהבה ביחד איתם.
חלק מהבררנות החברתית, שלא במקרה אצל אוטיסטים חורגת מהממוצע באופיה ועוצמתה, מתבטאת גם כיכולת להכליל מהקבוצה לפרט ומהפרט לקבוצה.
לי די ברור מה ולמה ואיך מה שמהותי הכי לזהות הנורמטיבית רוצח אותי
ולהפך
העניין הוא שאין כזה דבר "זהות נורמיטיבית" או "זהות אוטיסטית"
כל אדם הוא שונה.
ונכון, אם תניח מראש שכ-ו-ל-ם מתנהגים ב-ד-י-ו-ק כמו הסטראוטיפ, אז זה יהיה קירוב לא רע של המציאות. בוא נגיד שזה 80% מדוייק.
נשמע טוב, נכון? אבל זה לא. כי כל הפוטנציאל לקשר אנושי אמיתי נמצא ב-20% הנותרים. מי שמתעלם מהדקויות ומהמורכבות הזו, לא מפסיד רק 20% ממרחב האפשרויות, אלא מפסיד את כולן.
וגרוע מזה:
החלוקה הזאת של 80/20 (או כל מספר אחר שתבחר כדוגמא) לא אומרת שהעולם מתחלק ל-80% אנשים שהם סטראוטיפים ו-20% אנשים שהם לא. ברוב המכריע של בני-האדם (אם לא בכולם) קיימים שני הדברים האלה גם היחיד. אם תתמקד בסטראוטיפי, אז זה גם יהיה החלק שיודגש באינטרקציות שלך עם אנשים.
כלומר, הגישה שאתה מציע לא רק מתעלמת ממגוון האפשרויות הקיים, אלא גם מצמצת את המגוון הזה בפועל.
אגב, בדיוק אותו הדבר קורה לאוטיסטים כשהם בסביבה "טיפולית". מי שבא בגישה של "הילד דפוק", מעצים ומגדיל את הצדדים השליליים של הילד. אותו הילד בדיוק, בסביבה מקבלת יותר, פתאום יכול להתנהג אחרת לגמרי.
כל אדם הוא שונה.
ונכון, אם תניח מראש שכ-ו-ל-ם מתנהגים ב-ד-י-ו-ק כמו הסטראוטיפ, אז זה יהיה קירוב לא רע של המציאות. בוא נגיד שזה 80% מדוייק.
נשמע טוב, נכון? אבל זה לא. כי כל הפוטנציאל לקשר אנושי אמיתי נמצא ב-20% הנותרים. מי שמתעלם מהדקויות ומהמורכבות הזו, לא מפסיד רק 20% ממרחב האפשרויות, אלא מפסיד את כולן.
וגרוע מזה:
החלוקה הזאת של 80/20 (או כל מספר אחר שתבחר כדוגמא) לא אומרת שהעולם מתחלק ל-80% אנשים שהם סטראוטיפים ו-20% אנשים שהם לא. ברוב המכריע של בני-האדם (אם לא בכולם) קיימים שני הדברים האלה גם היחיד. אם תתמקד בסטראוטיפי, אז זה גם יהיה החלק שיודגש באינטרקציות שלך עם אנשים.
כלומר, הגישה שאתה מציע לא רק מתעלמת ממגוון האפשרויות הקיים, אלא גם מצמצת את המגוון הזה בפועל.
אגב, בדיוק אותו הדבר קורה לאוטיסטים כשהם בסביבה "טיפולית". מי שבא בגישה של "הילד דפוק", מעצים ומגדיל את הצדדים השליליים של הילד. אותו הילד בדיוק, בסביבה מקבלת יותר, פתאום יכול להתנהג אחרת לגמרי.
אני לא מחלק את העולם ככה
כפי שהסברתי איני מתייחס למרחב האפשרויות ככמותי אלא כאיכותי, גם בגלל זה בניגוד לרוב ההורים וההשקפה הרווחת והפסאודו מקצועית איני רואה במי שלא מקיים המון קשרים עם המון חברים כמישהו הלוקה מהותית בהבנת ההקשר החברתי או כמישהו שחסר משהו.
בגלל זה גם פחות מעניין אותי רוב או מיעוט, והבעיה שלי עם הנורמה שהיא מזהה את הנכון עם הרוב, מספרית, כמוך, ודרך זה מדכאת אנשים שמרגישים וחושבים קשרים בצורה שהיא יותר איכותית מכמותית, וגם עובדה זו , כמו אחרות הדומות לה, מאפיינת לפחות בינתיים הבדל מובהק מספיק בין מי שנחשב כאוטיסט למי שלא.
אני לא רואה במספר קטן צמצום, או בגדול הרחבה, מגוון לא זהה בהכרח לכמות האנשים שאיתם אתה בא במגע, ואנשים רואים באוטיסטים דפוקים בדיוק בגלל שכמוך הם חושבים שזה שהם לא מזדווגים כל הזמן אם כל מה שזז מעיד על לקות חברתית או בין אישית.
יש נורמה, שיש לה צורה מובהקת מספיק, גם אם משתנה, ויש אנשים החורגים מהצורה הזאת בצורה שכנראה מספיקה על מנת להטיל בהם פגם או מום או לזהות אותם כלקויים,
לא חכם להתעלם מזה, למרות שברור שאיננו באמת פגומים, כי עצם תיוגנו ככאלה מעיד משהו, ומשהו מסויים מאוד, ואני לא רואה טעם או צורך או תועלת בתקשורת עם מי שמזהה אותי כלקוי או נחות, גם לא בא לי לבזבז את זמני וחיי על הנסיון להסביר לו שהוא טועה, יש לי צרכים וסדר עדיפיות מהותי מזה
כפי שהסברתי איני מתייחס למרחב האפשרויות ככמותי אלא כאיכותי, גם בגלל זה בניגוד לרוב ההורים וההשקפה הרווחת והפסאודו מקצועית איני רואה במי שלא מקיים המון קשרים עם המון חברים כמישהו הלוקה מהותית בהבנת ההקשר החברתי או כמישהו שחסר משהו.
בגלל זה גם פחות מעניין אותי רוב או מיעוט, והבעיה שלי עם הנורמה שהיא מזהה את הנכון עם הרוב, מספרית, כמוך, ודרך זה מדכאת אנשים שמרגישים וחושבים קשרים בצורה שהיא יותר איכותית מכמותית, וגם עובדה זו , כמו אחרות הדומות לה, מאפיינת לפחות בינתיים הבדל מובהק מספיק בין מי שנחשב כאוטיסט למי שלא.
אני לא רואה במספר קטן צמצום, או בגדול הרחבה, מגוון לא זהה בהכרח לכמות האנשים שאיתם אתה בא במגע, ואנשים רואים באוטיסטים דפוקים בדיוק בגלל שכמוך הם חושבים שזה שהם לא מזדווגים כל הזמן אם כל מה שזז מעיד על לקות חברתית או בין אישית.
יש נורמה, שיש לה צורה מובהקת מספיק, גם אם משתנה, ויש אנשים החורגים מהצורה הזאת בצורה שכנראה מספיקה על מנת להטיל בהם פגם או מום או לזהות אותם כלקויים,
לא חכם להתעלם מזה, למרות שברור שאיננו באמת פגומים, כי עצם תיוגנו ככאלה מעיד משהו, ומשהו מסויים מאוד, ואני לא רואה טעם או צורך או תועלת בתקשורת עם מי שמזהה אותי כלקוי או נחות, גם לא בא לי לבזבז את זמני וחיי על הנסיון להסביר לו שהוא טועה, יש לי צרכים וסדר עדיפיות מהותי מזה
מספר קטן זו לא בעיה... אלא אם המספר שווה לאפס
אין ספק שעדיף קומץ ידידים קרובים על להיות "פופולרי".
אבל ברגע שבן-אדם פוסל את כ-ו-ל-ם, אז יש לו בעיה. וכנ"ל לגבי מישהו שבאופן סיסטמטי מחפש את הצדדים שהוא הכי שונא באנשים אחרים ומנפח אותם לחזות הכל.
ואני מסכים לגמרי עם זה:
"אני לא רואה טעם או צורך או תועלת בתקשורת עם מי שמזהה אותי כלקוי או נחות, גם לא בא לי לבזבז את זמני וחיי על הנסיון להסביר לו שהוא טועה, יש לי צרכים וסדר עדיפיות מהותי מזה."
אבל אם בעיניך כ-ו-ל-ם עונים להגדרה הזאת, אז מה זה בעצם אומר? הרי לא כל האנשים בעולם סוגדים לנורמה. אז הטענה של "אני חריג ואז כולם דופקים אותי" פשוט לא עומדת במבחן המציאות. אולי זה נכון לרוב האנשים, אבל זה לא מסביר איך זה שאין אפילו בן-אדם אחד שעובר את המבחן הזה שלך.
וזו, לדעתי, נקודה ששווה לחשוב עליה. אולי אתה צודק ואין לבעיה פתרון, אבל לפני שמכריזים "אין פתרון" כדאי קודם כל לנסות ולברר מהי תמונת המצב הקיימת ולדייק בכך כמה שיותר.
אין ספק שעדיף קומץ ידידים קרובים על להיות "פופולרי".
אבל ברגע שבן-אדם פוסל את כ-ו-ל-ם, אז יש לו בעיה. וכנ"ל לגבי מישהו שבאופן סיסטמטי מחפש את הצדדים שהוא הכי שונא באנשים אחרים ומנפח אותם לחזות הכל.
ואני מסכים לגמרי עם זה:
"אני לא רואה טעם או צורך או תועלת בתקשורת עם מי שמזהה אותי כלקוי או נחות, גם לא בא לי לבזבז את זמני וחיי על הנסיון להסביר לו שהוא טועה, יש לי צרכים וסדר עדיפיות מהותי מזה."
אבל אם בעיניך כ-ו-ל-ם עונים להגדרה הזאת, אז מה זה בעצם אומר? הרי לא כל האנשים בעולם סוגדים לנורמה. אז הטענה של "אני חריג ואז כולם דופקים אותי" פשוט לא עומדת במבחן המציאות. אולי זה נכון לרוב האנשים, אבל זה לא מסביר איך זה שאין אפילו בן-אדם אחד שעובר את המבחן הזה שלך.
וזו, לדעתי, נקודה ששווה לחשוב עליה. אולי אתה צודק ואין לבעיה פתרון, אבל לפני שמכריזים "אין פתרון" כדאי קודם כל לנסות ולברר מהי תמונת המצב הקיימת ולדייק בכך כמה שיותר.
אפשר לעשות הכל כשאתה עושה מה שאתה צריך
מה שמתאים לך ולא מה שמתאים לאחרים דווקא, ומה שמכעיס ומחריד ביחס המטורף והמטריף לאוטיסטים שאין שום הקשבה והבנה והכלה לצרכים שלהם, שדי במעט ממנה על מנת לאפשר לכל אוטיסט לחולל ניסים ונפלאות שחבל על הזמן.
אבל לדעתי ומנסיוני אין סיכוי לשכנע ולו נ"ט אחד בכך, מהמון סיבות הכי עמוקות אי אפשר להראות לבן אדם את מה שאינו מוכשר לראות,
וזה ממש מטומטם, מסוכן, מתיש ובזבזני, לנסות לכפות על אנשים שלא מחוננים בסידור ובחיבור החושי גופני נפשי שלך תפישות שלא רק זרות להם מהותית אלא אפילו סותרות לבסיס זהותם,
אז אם מדברים על לא לעשות לנ"ט מה שהם עושים לנו אז אני מסתפק בלא להשליך עליהם את הציפיות שלי, הם לא מסוגלים לעמוד בהן וכנראה גם לא אמורים לעמוד בהן בדיוק כשם שאני לא מסוגל ולא אמור לעמוד בשלהם.
מה שמתאים לך ולא מה שמתאים לאחרים דווקא, ומה שמכעיס ומחריד ביחס המטורף והמטריף לאוטיסטים שאין שום הקשבה והבנה והכלה לצרכים שלהם, שדי במעט ממנה על מנת לאפשר לכל אוטיסט לחולל ניסים ונפלאות שחבל על הזמן.
אבל לדעתי ומנסיוני אין סיכוי לשכנע ולו נ"ט אחד בכך, מהמון סיבות הכי עמוקות אי אפשר להראות לבן אדם את מה שאינו מוכשר לראות,
וזה ממש מטומטם, מסוכן, מתיש ובזבזני, לנסות לכפות על אנשים שלא מחוננים בסידור ובחיבור החושי גופני נפשי שלך תפישות שלא רק זרות להם מהותית אלא אפילו סותרות לבסיס זהותם,
אז אם מדברים על לא לעשות לנ"ט מה שהם עושים לנו אז אני מסתפק בלא להשליך עליהם את הציפיות שלי, הם לא מסוגלים לעמוד בהן וכנראה גם לא אמורים לעמוד בהן בדיוק כשם שאני לא מסוגל ולא אמור לעמוד בשלהם.
לא צריך לכפות שום דבר על אף אחד. החוכמה היא למצוא שפה משותפת
זוכר את כל העיצות שאנחנו תמיד נותנים כאן להורים? אנחנו כל הזמן אומרים להם להפסיק לנסות ולתקן את הילד, להפסיק להתמקד בשלילי, לתת לילד ללכת בדרך שלו. וכבונוס, הפלא ופלא, הילד גם יתפקד (במובן המקובל של המילה) טוב יותר.
אז בדיוק אותו הדבר תקף גם לאוטיסטים שרוצים ליצור קשר עם נ"טים. תתפלא איך הדברים נראים אחרת, ברגע שמפסיקים להתמקד בשלילי ומפסיקים לתפוס את האדם שמולך כדפקט סתום שאי-אפשר למצוא איתו שפה משותפת.
ובעצם, כל העיצות האלה נכונות גם בלי קשר לנ"טים וא"סים. בני-אדם בכללי הם לא יצורים מושלמים, ואם תבקש להתמקד במגרעות אז תמצא אותן למכביר אצל כל אחד.
ובכל זאת, כאנשים לא מושלמים שחיים בחברה לא מושלמת, עדיין ניתן לבנות גשרים ולתמוך זה בזה ולגלות מידה כזו או אחרת של אכפתיות והקשבה והכלה. זה לא עניין של "הכל או לא כלום". וזה נושא שבהחלט שווה להיכנס בו לעובי הקורה, כי אחרת מפסידים המון.
זוכר את כל העיצות שאנחנו תמיד נותנים כאן להורים? אנחנו כל הזמן אומרים להם להפסיק לנסות ולתקן את הילד, להפסיק להתמקד בשלילי, לתת לילד ללכת בדרך שלו. וכבונוס, הפלא ופלא, הילד גם יתפקד (במובן המקובל של המילה) טוב יותר.
אז בדיוק אותו הדבר תקף גם לאוטיסטים שרוצים ליצור קשר עם נ"טים. תתפלא איך הדברים נראים אחרת, ברגע שמפסיקים להתמקד בשלילי ומפסיקים לתפוס את האדם שמולך כדפקט סתום שאי-אפשר למצוא איתו שפה משותפת.
ובעצם, כל העיצות האלה נכונות גם בלי קשר לנ"טים וא"סים. בני-אדם בכללי הם לא יצורים מושלמים, ואם תבקש להתמקד במגרעות אז תמצא אותן למכביר אצל כל אחד.
ובכל זאת, כאנשים לא מושלמים שחיים בחברה לא מושלמת, עדיין ניתן לבנות גשרים ולתמוך זה בזה ולגלות מידה כזו או אחרת של אכפתיות והקשבה והכלה. זה לא עניין של "הכל או לא כלום". וזה נושא שבהחלט שווה להיכנס בו לעובי הקורה, כי אחרת מפסידים המון.
חכם לזהות מתי שפה משותפת אינה אפשרית
מתי כל נסיון ליצירה של כזאת רק יקים קירות שעליהן לא נותר אלא לדפוק את הראש,
כמו שלא במקרה הרבה אוטיסטים עושים.
אוטיזם זה לא שפה אחרת, זו גישה אחרת לשפה, ומשום כך אנשים שחשים את משקל המילים, הדימויים, השפה, בצורה לא אוטיסטית לעולם לא יצליחו ליצור שפה משותפת עם אוטיסטים, אז מה שחכם זה פשוט לוותר על כך
להפסיק לתקן את הילד זה להכיר בכך ששפתו הפנימית שונה במקום לכפות עליו את השפה של ההורה ואת הדרך שבה הוא מפרש את המציאות דרכה
אני לא מתמקד במגרעות בכלל, אני כל הזמן סולח כמובן מאליו על כל מגרעת, והמציאות מראה שיש צד אחד שכופה באלימות, ומעמדה של הפריבלג, שלמות לפי דרכו תוך התעלמות רצחנית גם מזה שגם הוא לא ממש מושלם וגם מזה ששאיפה לשלמות יכולה להתבטא בדרכים רבות ושונות ומגוונות.
כל מה שאתה כותב הן סיסמאות שחוקות להפליא, הדברים ידועים, ונלעסו לזרא, עכשיו לא נותר אלא להוריד אותן למציאות היומיומית, לאדמה, לשגרה, ואז יתברר מי ומה ולמה ואיך כופים תבנית מסויימת מאוד של "הכל או לא כלום" ומי מנסים למרות הכל לשרוד את האלימות הזאת,
אז ההצעות שלך נשמעות מאוד יפה ומנומס ומתחשב אבל סופן שיגבירו משמעותית את המצוקה כי הן לא משקפות את האמת על המציאות
מתי כל נסיון ליצירה של כזאת רק יקים קירות שעליהן לא נותר אלא לדפוק את הראש,
כמו שלא במקרה הרבה אוטיסטים עושים.
אוטיזם זה לא שפה אחרת, זו גישה אחרת לשפה, ומשום כך אנשים שחשים את משקל המילים, הדימויים, השפה, בצורה לא אוטיסטית לעולם לא יצליחו ליצור שפה משותפת עם אוטיסטים, אז מה שחכם זה פשוט לוותר על כך
להפסיק לתקן את הילד זה להכיר בכך ששפתו הפנימית שונה במקום לכפות עליו את השפה של ההורה ואת הדרך שבה הוא מפרש את המציאות דרכה
אני לא מתמקד במגרעות בכלל, אני כל הזמן סולח כמובן מאליו על כל מגרעת, והמציאות מראה שיש צד אחד שכופה באלימות, ומעמדה של הפריבלג, שלמות לפי דרכו תוך התעלמות רצחנית גם מזה שגם הוא לא ממש מושלם וגם מזה ששאיפה לשלמות יכולה להתבטא בדרכים רבות ושונות ומגוונות.
כל מה שאתה כותב הן סיסמאות שחוקות להפליא, הדברים ידועים, ונלעסו לזרא, עכשיו לא נותר אלא להוריד אותן למציאות היומיומית, לאדמה, לשגרה, ואז יתברר מי ומה ולמה ואיך כופים תבנית מסויימת מאוד של "הכל או לא כלום" ומי מנסים למרות הכל לשרוד את האלימות הזאת,
אז ההצעות שלך נשמעות מאוד יפה ומנומס ומתחשב אבל סופן שיגבירו משמעותית את המצוקה כי הן לא משקפות את האמת על המציאות
לדעתי צריך מדריך רק ב...
איך לא ליפול בפח של שרלטנים
מעין הדרכה למה כדאי לשים לב..
(אני מדברת על אלה שכבר בוגרים ומנהלים בעצמם את חייהם)
מעבר לזה גם אני מבינה ונוכחתי להבין שאם תהיה "אתה" אנשים ילמדו לקבל אותך (אנשים מעריכים כנות ובמיוחד אנשים שמשלימים עם עצמם ועל ידי כך משדרים בטחון עצמי)
איך לא ליפול בפח של שרלטנים
מעין הדרכה למה כדאי לשים לב..
(אני מדברת על אלה שכבר בוגרים ומנהלים בעצמם את חייהם)
מעבר לזה גם אני מבינה ונוכחתי להבין שאם תהיה "אתה" אנשים ילמדו לקבל אותך (אנשים מעריכים כנות ובמיוחד אנשים שמשלימים עם עצמם ועל ידי כך משדרים בטחון עצמי)
גם זו בעיה
ושמעתי ממישהי שאפילו החברים האספים של האח שלה מרמים אותו בקלות,
אולי כי הפתיחות מובנית מהותית לזהות האוטיסטית.
מה שאני למדתי זה שאין מצב שאדע לזהות מי שמרמה ומנצל אותי, אני פשוט לא טוב בזה, אין לי את הכלים האלה, כמו שאני לא מזהה ציניות למשל, ומאותה סיבה.
אז הפתרון שלי הוא די פשוט, לא ליצור מגע עם אף אחד וזהו, למדתי שלא משנה מה יקרה אני תמיד אפסיד.
אם במקרה אתקל באדם שלא ממהר לזהות בעובדה שאני לגמרי "פרוץ" וחסר מסננים יחסית לאדם הנורמטיבי את האפשרות לחגוג עלי זה יהיה נחמד,
להערכתי אין מצב,
לצערי
ושמעתי ממישהי שאפילו החברים האספים של האח שלה מרמים אותו בקלות,
אולי כי הפתיחות מובנית מהותית לזהות האוטיסטית.
מה שאני למדתי זה שאין מצב שאדע לזהות מי שמרמה ומנצל אותי, אני פשוט לא טוב בזה, אין לי את הכלים האלה, כמו שאני לא מזהה ציניות למשל, ומאותה סיבה.
אז הפתרון שלי הוא די פשוט, לא ליצור מגע עם אף אחד וזהו, למדתי שלא משנה מה יקרה אני תמיד אפסיד.
אם במקרה אתקל באדם שלא ממהר לזהות בעובדה שאני לגמרי "פרוץ" וחסר מסננים יחסית לאדם הנורמטיבי את האפשרות לחגוג עלי זה יהיה נחמד,
להערכתי אין מצב,
לצערי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.