למה הבן של אנה חושב

למה הבן של אנה חושב

שאם נניח אמורים ליצור קשר עין כדי לדבר,
אז אם אדם בחדר אחר לא אמורים לדבר איתו גם אם הוא קורא לך ממנו כי אין קשר עין.
אני די בטוחה שזה לא קוריוז מקרי-

ותהיתי על זה כי זה מזכיר לי שכשהייתי נערה אז ראיתי שאנשים מחייכים אחד לשני והתחלתי לחייך כל הזמן באופן מוגזם בלי להבין שזה מוגזם-
גם כשאנשים פנו אלי במה שאני יודעת היום שהיה לעג ומתישהו קלטתי שהם קוראים לי משוגעת כי אני מחייכת מחוץ להקשר.
כלומר כל פעם שפניתי הייתי מקפידה לחייך חיוך גדול בלי להפסיק כי ככה ראיתי שאנשים עושים וחשבתי שזה ישדר להם שאני ידידותית ורוצה לשוחח.

בתור אדם בוגר זה נראה לי מטורף שלא הבנתי את זה,
ולכן זה מציק לי ואני מרגישה שהנושא הזה של קשר העין הוא לא מקרי בכלל ,
שזו לא פרשנות מוזרה או שגויה, שזה לא סתם שהוא לוקח עד אבסורד את הדרישה.

מה דעתכם?
 
אני לא מחייך רק שאני מובך

או בלחץ אני לא יודע אני גם מושפע מאנשים למשל התחלתי אתמול להתחרפן כי הצלחתי לדבר עם העוסית והרגשתי שרמתי את הורים כי הנה אני מדבר ברצף אז התעצבנתי ודפקתי את הראש בקיר ושאלתי את אבא מהבוקר איזה תפקוד אני והוא כל הזמן אמר שזה מעורב והמשכתי לשגע אותו ואני באובסעסה על זה וזה ממש מציק לי אני אישית עם זרים לא מדבר וחא מתקרב ולבד אז אין מצב שבגלל שכולם מחייכים אני יחייך זה יכול לקרות רק בתא המשפחתי אבל כן השפעה רבה היא מאפיין אוטסטי אני רואה את זה כל הזמן בהוסטל הם רוצים צומת לב ואהבה אז מושפעים ומנסים להתחבר אני בכלל לא אני לבדי בחדר לא יוצא לא רוצה לראות או להתקרב לאנשים .. לא ממש רצתי אף פעם נדמה לי רוב חיי הייתי לבד
 

arana1

New member
זה לא רמאות

זה בדיוק מה שאני חוזר ומסביר, שאוטיסטים יכולים לעשות הכל, ואפילו הכי טוב, אלא שבניגוד למוסכם ולמקובל נורמטיבית הם מאוד רגישים להקשר,
אז אוטיסט בוודאי שיכול לדבר ברצף, ואפילו קוהרנטי ומעניין מהממוצע, אלא שזה לגמרי מותנה בזהות האדם המדובר, בסיטואציה.

אוטיסט יכול לעשות הכל והוא עושה הכל בדרך שונה כי בניגוד מוחלט למה שמשליכים אליו הוא לגמרי רגיש לסיטואציה,
אלא שבגלל זה הוא לא מפרש אותה בדיוק כמו שהנ"ט מפרשים אותה ואז מפילים עליו חוסר רגישות לסיטואציה,
שזה עוול בריבוע
 
הוא לא בטיפול פסיכולוגי עכשין

אין לי מושג מי אמר לו את זה בכלל

ואולי אמרו לו עוד משהו בסגנון?
 
שאלתי אותו מי אמר לו

והוא טוען אף אחד. עברתי על כל השמות, והוא טוען שהוא יודע את זה בעצמו.
והוא טוען שזה ממש לא קשה לו, לשמור על קשר עין.
&nbsp
 

גורג42

New member
הוא חושב ככה, כי אמרו לו את זה במפורש. זה ברור מאליו.

אין פה שום סיבה עמוקה מעבר לזה.

וכמובן שכמו כל א"ס, הוא לקח את האמירה באופן מילולי וקיצוני, למקום שאפילו מי שאמר לו את הדברים לא היה חושב שהם רלוונטיים.
 

grayart

New member
לא חייב להיות מטפל.

אולי מישהו אמר לו "תסתכל עלי כשאני מדבר אליך" כי חשב שהוא לא מקשיב לו.
ואנה צודקת, אני חושב שצריך לחלק את זה ל2
מיעוט בקשר עיין בגלל קושי להביט לאדם אחר בעיניים, לדוגמא כשמבט בעיניים מוציא מהריכוז ומקשה על ההקשבה.
לבין מיעוט בקשר עיין בגלל שבאמת האדם האחר לא מעניין ויש קושי להפנות אליו את תשומת הלב.
 

arana1

New member
גם לדעתי

ובכלל, לא נכון שמי שנמנעים בדרך כלל מקשר עין לא צריכים כזה, אפילו להפך, כמו עם דיבור דווקא התנהלות שונה וכזאת שמתוייגת ומסווגת כנמנעת מבטא צורך חד ומחודד יותר
 
למעלה