האם משהו מהמשתתפים בפורום אובחן בגיל שנתיים?

סוזנה33

New member
האם משהו מהמשתתפים בפורום אובחן בגיל שנתיים?

הבן שלי "חשוד" על הספקטרום ונשלח לאבחון התפתחותי וזאת משום שיש לו קצת עיכוב בהתפתחות השפה ומיעוט בקשר עין.... לאחרונה גם התחיל צחוק ללא סיבה
, האם הוא אוטיסט/ על הרצף? האם גם אצלכם החשדות התחילו כך?

תודה
 

schlomitsmile

Member
מנהל
שלום לך

אף אחד לא יכול לאבחן דרך האינטרנט.
גם מאבחן מומחה (ואיש מאיתנו אינו מאבחן מומחה)
לא יכול ולא רשאי לענות על שאלתך האם בנך על הספקטרום.
&nbsp
יכולה רק לומר לך שהתיאור שכתבת אינו שולל את האפשרות,
כלומר יתכן שבנך א"ס (=איש ספקטרום) ויתכן שלא.
יתכן שהסיבה למה שתארת היא אחרת.
&nbsp
גיל שנתיים הוא גיל שניתן לאבחן בו,
מקוה שתקבלו תשובה באבחון.
קחי בחשבון שבכ"ז מדובר בגיל רך מאד,
וכיון שמדובר בתהליך אבחוני מורכב-
זו לא איזו בדיקת-דם או צילום עם תשובה חותכת,
לא מן הנמנע שבשנים שיבואו
התשובה שתקבלו כעת, תהא אשר תהא, תתהפך.
 

reli127

New member
כמו ששלומית אמרה...

למה יש כלפיו "חשד"?ומאיזה גיל?
יש המון פרטים שיכולים גם להקל..למשל האם מבין שפה, מבצע הוראטת, מסתכל על מי שמדבר מולו,מצביע, עושה מחוות של "ביי ביי" או מחיאות כפיים וכדומה..
והכי חשוב את מרגישה שקל לתקשר איתו?ובמעון מה אומרים(אם נמצא)?
 

סוזנה33

New member
תודה לכל העונים ולשאלתך...

נראה שמבין מה שאומרים לו ומבצע הוראות למשל כשאני אומרת לו לעצור כשרץ אז הוא עוצר , כשאומרים שהולכים החוצה או כאשר הוא רואה אותי מסתרקת ולוקחת את התיק אז הוא בא לכיוון הדלת והולכים.
לפעמים מסתכל על מי שמדבר איתו ולפעמים לא, יש לי תחושה שהוא "בוחר" על מי להסתכל ומתי... , לא יודעת למה והאם מצופה שיסתכל תמיד על מי שפונה אליו...
מוחא כפיים , אך לא עושה "ביי ביי" , מסמן עם כל היד שורצה משהו אך לא מצביע או לוקח אותי עם היד להביא לו משהו...
עדיין לא במעון, אך בחברת ילדים אפילו שאינם מוכרים לו משתלב ביניהם למשל הצטרף למתגלשים במגלשה, ממתין בסבלנות עד שהגולש האחרון יסיים את הגלישה ואז מתגלש...
רוצה לציין שלעיתים עומד על קצות האצבעות...
יש לי תחושה שאפשר לתקשר איתו אבל לפעמים מתעלם בכוונה מהתייחסות, לא יודעת אם זה נורמאלי לגילו...
אשמח להתייחסותכם
 

סוזנה33

New member
לגבי המגלשה... רוצה לתקן.... התכוונתי שכשהגיע תורו הוא

יושב וממתין שהילד/ה יסיימו את הגלישה ושהיא פנויה ואז מתגלש...כדי לא לפגוע בילד הקודם שהתגלש..
לגביע ההצבעה- מצביע עם כל היד או לוקח אותי ביד כדי להביא לו משהו
לגבי שתיה- לא שותה מכוס, למרות שיודע להחזיק... אינני יודעת למה
 

reli127

New member
הי סוזנה...הלוואי ולא יאבחנו.

ברור שאינני יודעת...אפילו על הילד שלי אני לא יודעת...ממש פצפון.
איך הגעתם לרעיון של האבחון אצל רופא התפתחותי?(אגב הוא מבין הוראות יותר ספציפיות?למשל תביא כובע?או איפה האף? ומדבר?)
מתי הרופא?
 

סוזנה33

New member
בגיל 18 חודש עדיין לא דיבר כמצופה

נשלח לבדיקת שמיעה ואז רופא ילדים המליץ על בדיקה במכון להתפתחות הילד...
הוא ממלמל הרבה , אומר אמא, אבא , מים, צה (להחוצה...) נה לבננה ... ועוד קצת
אבל זה לא מספיק לדברי המומחים..., עדיין במעקב איתו.., לא יודע לאן זה הולך ואיך עליי לנהוג עם הילד כדי לעזור לו להשתפר ולרכוש עוד מיומנויות... אשמח לעצות

תודה
 
למה שלא יאבחנו מזה סרטן ?

אתם מתייחסים לאוטיזם כאלו זו איזה מחלה שכות מרפא זו לא זה סך הכל שונות יפה מאוד לפחות בעיני לי זה כואב.

לקרוא תגובות כאלו זה מזכיר לי את אבי שהיה מעדיף שאני היה נט ואם זה כך זה אומר שהיה מעדיף אותי מת.

ושהיה לו ילד אחר ככה זה אני מדבר ללא פילטרים ופולטי קורקט חשבו על זה ואוטיזם זו לא מחלה זה יכול להיות ככה אם יתיחסו לילד ככה ואז זה נבואה שמגשימה את עצמה וזה לא מומלץ זו דעתי לפחות .
 

reli127

New member
צר לי שאתה מרגיש כך על אביך

אבל לדעתי כל הורה יצטער אם יאבחנו כל דבר שהוא על הילד שלו...וממש לא רק אוטיזם.
סליחה אם פגעתי. לא התכוונתי כמובן
 
הוא יצטער אם הוא

יתפס למוסכמה ולדעה קדומה עובדה שיש כאן הורה כמו שולמית שלא מצטער שהילד שלו אוטיסט ואני מכיר עוד הורים לכן זה לא כל הורה זה הורה שנשבר על הנורמה כלומר מקבל את אבחנותיה כאלו קדושות הם והם לא .
 
הורה שלא מצטער שהילד שלו אוטיסט = הורה שלא מצטער שלילד שלו י

יהיה קשה בחיים.
זה לא אומר שלא אוהבים את הילד, זה אומר שדואגים לו.
יכולה לקבל דעה שונה משלי איך נכון לעזור לילד, אבל לא יכולה לקבל שמחה על היותו של הילד אוטיסט.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
את עושה דה-לגיטמציה להרבה הורים
בתור אחת מהם, אנסה להסביר.
אני לא מצטערת שהילדים שלי הם מי שהם.
כשהפיצקי היה בן 7 וחצי בערך, בחינוך הביתי,
למדנו לקראת ראש השנה על תפילת תשליך.
שאלתי אותו ואת הפשוש האם יש משהו שהיו רוצים להשליך.
לא, ענה הפיצקי.
האם אתה מרוצה מכל מה שעשית וכל מה שקרה לך? שאלתי.
לא אמרתי את זה, השיב, אבל גם הדברים הלא טובים הם חלק מהחיים,
לא רוצה להפטר מחלק מהחיים.

אחרי שקרא את מסקנות האיבחון שלו, לפני כמה חודשים,
שאלתי אותו איך הוא מרגיש עם העובדה שקיבל "הכרה רשמית"
לאור זה שהתחיל לקפץ ולזמר.
פיצקי: אני נרגש.
אמא: אמרת קודם שאתה לא מסכים שזה משהו שצריך לטפל בו-
למה התכוונת?
פיצקי: זה מי שאני וזהו
אמא: האם זה מי שאני
או זה מי שאני
?
פיצקי: יש בזה חסרונות ויתרונות, אבל זה מי שאני,
בגלל זה אני לא רוצה שזה ישתנה.

חיי אדם באשר הם מלאי קושי וסבל.
וגם יופי וחדוה.
אם אצטער על היותו של בני מי שהוא,
לא רק אפספס הרבה מנפלאותו וכן הזדמנות ללמוד ממנו ומההורות לו,
אלא גם אעצים את הסבל שיהיה מנת חלקו.
אם אברך עליו, כמו שהוא, עם כל האורות והצללים,
אעצים את כוחותיו, את אמונתו בעצמו ובעולם
ובכך את יכולתו להתמודד עם הקשיים הצפויים לו.

כמו שכתב סינקלייר:
"אוטיזם הוא לא משהו שלאדם יש, והוא לא כמו קליפה שהאדם לכוד בה.
אין ילד נורמלי שמתחבא מאחורי האוטיזם. אוטיזם הוא סוג של קיום. הוא מתפתח, הוא צובע כל חוויה, כל תחושה, תפיסה, מחשבה, רגש וכל היבט של הקיום.
אי אפשר להפריד את האוטיזם מהאדם ואם זה היה אפשרי,
האדם שהייתם מקבלים לא יהיה אותו אדם שהתחלתם איתו.

חשוב לקחת רגע ולקחת את זה בחשבון.
אוטיזם הוא סוג של קיום. אי אפשר להפריד את האדם מהאוטיזם.
לכן, כאשר הורים אומרים:
הלוואי ולילדי לא היה אוטיזם,
מה שהם באמת אומרים הוא:
הלוואי שהילד האוטיסט שיש לי לא היה קיים והיה לי ילד אחר במקומו
(שאינו אוטיסט).

קראו זאת שוב. זה מה שאנחנו שומעים כאשר אתם מתאבלים על קיומנו.
זה מה שאנחנו שומעים כשאתם מתפללים לתרופה.
זה מה שאנחנו יודעים כשאתם מספרים לנו על חלומותיכם ותקוותיכם בשבילנו – ששאיפתכם הגדולה ביותר היא שיום אחד אנחנו נחדל מלהתקיים ושזרים שאותם אתם יכולים לאהוב, יעברו לגור מול פנינו."
...
"בזה לדעתי ארגונים למען אוטיסטים צריכים לעסוק:
לא להתאבל על מה שמעולם לא היה אלא גילוי של מה שקיים. אנחנו זקוקים לכם. אנחנו זקוקים לעזרתכם ולהבנתכם.
עולמכם אינו פתוח אלינו ואנו לא נשרוד בלי תמיכתכם העזה.
כן, ישנה טרגדיה באוטיזם. לא בגלל מה שאנחנו, אלא בגלל הדברים שקורים לנו. היו עצובים בשל כך אם אתם רוצים להיות עצובים לגבי משהו.
אך יותר טוב מלהיות עצובים – תכעסו. ואז תעשו משהו בנדון.
הטרגדיה היא לא שאנחנו כאן, אלא שבעולמכם אין לנו מקום.
ואיך זה ישתנה, כל עוד הורינו עדיין מתאבלים על עצם הבאתנו לעולם?"
מתוך
http://www.tapuz.co.il/forums/articles/article/612/104140/תמיכה/אוטיזם_אספרגר_ו-PDD
 
למה לא ?

לכל דבר יש יתרונות ויסרונות לאסים יש יכולות שרוב הנט היו חולמים אליהם למשל הזכרןן הנפלא שלנו ובכלל תכונות יוצאטת דופן וחדשניות תמיד נתקלים בחומה לא בגלל שאתה פגום אלא החברה עדיין אטומה ופרטמטיבית אותו דבר קרה עם הומאים שהם גם נט הנה דוגמה גם להם קשה אז לא צריך שהיו הומאים ? כל אחד ואם מה שהוא נולד עם הנטייה שלו או התכונות אופי שלו אסי או קשב סיכזופרן וכו כל אחד הוא בן אדם ויחס נכון מאוד יעזור לא לסבול זו לפחות דעתי וגם בעיני הורה רוצה שהיחד לא יסבול אבל זה גם מעבר לכך יש עניין של בושה של ניכור גם במשפחה של חוסר הערכה לשונה " לחלש " לכן יש עוד אלמנטים וזה חא רק נובע מטוב לב ..
 
אתה מכיר הרבה הורים שרוצים שיהיה להם ילד הומו?

ולמה לא? כי הסבירות שיהיה להם קשה יותר בחיים, גבוהה יותר.
כי הקושי להקים משפחה עם ילדים יקשה על החיים שלהם.
כי אולי יפגשו אנשים שיהיו נגדם רק בגלל הנטייה שלהם.
והורה לא רוצה שלילד שלו יהיה קשה.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אני רוצה שלילד שלי יהיה טוב
טוב וקל אינם אותו דבר.

אין חיים ללא קושי וכאב, וזה בסדר.
העניין אינו לרדוף אחרי אשליה של חיים קלים
אלא לצייד את הילד בעוצמה הדרושה כדי להתמודד ולצמוח מהקשיים.
וזה מתחיל לדעתי מלהכיר את עצמו ובעצמו, ולראות בחייו ובו עצמו כפי שהוא, ברכה.
זה ממלא את האדם בעוצמה.

אני רוצה שהילד שלי יהיה.
אם הוא הומו או אוטיסט או כל דבר אחר
אז לרצות שלא יהיה הדבר הזה
משמעו בעיניי לרצות שהוא לא יהיה.
כי הדבר הזה הוא חלק ממי שהוא, בלעדיו הוא לא יהיה הוא.

יש ארצות בהן הורים עצובים כשנולדת להם בת, לעתים אפילו רוצחים תינוקות בנות.
להיות בת בחברה שלהם זה לסבול.
להיות הורים לבת זה עול וקושי גדול.
אז כואב לי עליהם, מבינה את הכאב והפחד שלהם
אבל הלוואי שהיו מצליחים לשמוח בבנותיהם.
 
יש הורים שאין להם בעיה עם זה

ולא מעט וכן אני מכיר אני חושב שרוב הסתגיות מנטיות מיניות אואוטיזם זה בגלל דעה קדומה ונורמות חברתיות מעוותת ככה אני מאמין ובעיני המון הורים לוקים בזה ולא רואה מה הקשר בין רוצה טוב לילד להיותו אוטיסט לא חסר נט שסובלים האמיני לי ולהם אין מה להציע כמו אוטסטים בעיני את טועה וזה שאת רואה בבנך לקוי רק יקשה עליו .
 

grayart

New member
זה בכלל לא נכון להיכנס להורות

עם ציפיות מהילד.
זה לא תוכנית כבקשתך.
הורות זו דרך נפלאה ללמוד לקבל את מה ומי שיש בצורה מלאה.
כל צורה\גישה אחרת שבאה עם ציפיות, (גם אם הילד רגיל) תגרור סבל לכל הנוגעים בדבר.
 

arana1

New member
אז אם הילד יכחיש את עצמו יהיה לו קל ?

ילד, אדם, שיאלץ כל חייו לחיות שלא בהתאם לטבעו יהיה לא קל ?
את באמת מאמינה בכך ?

הפתרון לבעייה שאת מציגה היא לא באמת מסובך, הוא קשה ליישום כי אנחנו חיים בחברה שבה הרוע שולט, שבה רק לטמטום מותר לדבר, אבל עם טיפת סובלנות, רגישות ואפילו אהבה לשונות, לכולם יהיה גם נהדר וקל, וזהו.
 

grayart

New member


למה לא ללכת עד הסוף ולהצטער שהבאת ילד (רגיל) לעולם כל כך אכזר?
יש לי את הילד הכי יפה, מתוק ומדהים בעולם, ואני שמח בשבילו על כל מי שהוא.
אם יהיה קשה לו בחיים זה בגלל בני אדם מטומטמים ואנשים רעים, אבל בזה יכול ליפול כל אחד.
 
נכון מאוד

הורות זו לא תכנית כבקשתך הילד הנט יכול גם לקבל מכה בראש ולהיות משותק ועם נטיות אוטסטיות פיגור וכו יש מקרים כאלו מי יודע מה היה אני ממש אוהב את הגישה שלך היא נכונה בעיני
 
למעלה