שאלת "התקפים"

שאלת "התקפים"

אתמול ניתקתי לבן שלי מחשב וזה הכעיס אותו מאד. נכנס להתקף (כצפוי, האמת - רוב ההתקפים עד עכשיו היו קשורים למסכים). לשמחתי, לא היה התקף קשה: הוא זרק עלי כרית, אבל כשאמרתי לו שאני לא מסכימה, אז הוא זרק עוד כרית אבל על הספה. או שירק קצת ואז ישר אמר: אוי, לא התכוונתי. הוא כן שם את הידיים על האוזניים ולא רצה להקשיב.
אבל מה שהיה חדש, זה שעם סבתא שהייתה בבית ולא הייתה קשורה לאירוע, הוא תקשר רגיל. עד עכשיו רק אני / בעלי / שנינו היינו בבית בזמן ההתקפים ותמיד הוא הגיב באותה הצורה כחפי שנינו. אז הנחתי, שאם הוא מתנתק, זה מכולם. אני מבינה שזה לא נכון?
 
אולי הוא מרגיש שהיא לא

מזיקה לו גם אני כך יכול לחטוף עצבים להתפרע אבל שאחותי הקטנה תבואי עלי ותחבק אותי ותנסה להרגיע אותי אני יתן לה ולאחרים לא , וזה כי יש לי מערכת יחסים מאוד עמוקה איתה.

היא הבן אדם שאני הכי אוהב ולא מזיקה לי או שיפוטית , אין לי מושג מה מערכת היחסים עם הסבתא אבל אולי היא לא הלחיצה אותו לכן תקשר עמה .

ועוד דבר זה יכול לקרות כי היא לא מכבה לו את המחשב ואתם כן , אז באותו רגע הוא מסמן אתכם (כי הוא זוכר מי מכבה תמחשב וגורם לו לצער ) ולכן לא רוצה לדבר איתכם זה גם אפשרות .

וזה מאוד הגיוני בטח בקרב ילדים אוטיסטים שמאוד רגשים לעונשים ולחינוך סמכותי לעומת דיאלוגי .
 
הוא יודע וזה לא עוזר

ניסינו להגביל בזמן, לשים שעון, ניסינו להציע חלופות וכלום לא עוזר. עד שלא סוגרים את המחשב, הוא לא יזוז.
 

reli127

New member
עונה לא מניסיון...

אנה אולי את מכירה...אצל קרובה שלי כשהבן שלה מתעצבן היא התקשתה מאוד עם העניין(בכלל לא קשור לאוטיזם)...
בסוף בעלה התקין איזשהי אפליקציה וגם משהו דומה במחשב..שפשוט אחרי זמן מסוים התוכנה נסגרת מעצמה. ככה הוא אולי כעס על התוכנה אבל אין לו את מי להאשים. ככה זה בהגדרות וזהו..
האפליקציה גם נותנת קצת התראה מראש לפני שנסגרת...אני לא זוכרת את השם אבל אולי תוכלי לברר...מה אומרת?
ככה אולי זה פחות יהיה אישי מולך
 
מה זה "התנתק"?

אם הוא בוחר לזרוק עליך כריות משמע הוא מתוסכל מאוד- אבל זו כבר אמירה רצינית בה הוא מביע תרעומת אבל לא רוצה לפגוע במישהו חלילה, בטח אם מכוון על הספה. אז היכן כאן "הניתוק"?

התשובה הקצרה לגבי הסבתא:
היא פשוט לא קשורה לאירוע (קובעת לו ומתערבת ברצונותיו).
את ואביו - כן.
 
אולי אני לא משתמשת במילה הנכונה

השלב הראשון כשהוא מגיב "לא טוב", הוא חוסם את האוזניים שלו כשאני מדברת ומסרב להקשיב לי.
 
זה לא נעים

אבל לא הייתי מכניסה לזה פרשנויות "עמוקות" .
ילד אחד מרים את קולו בויכוח כי לא רוצה להקשיב ואחר מזמזם שיר או אוטם את אוזניו להסיט את עצמו מקשב.

זה לא קל אבל מה שאני אומרת זה שלא צריך להתייחס לזה כגזירה או דבר שלא ניתן להתמודד איתו. משערת שככל שמתנסים גם סף הסובלנות עולה ולומדים מזה.
 
למעלה