התלבטות חוג
הבן שלי נמצא בחוג שחיה כבר כמה שנים. יש התקדמות אבל איטית כי הוא לא תמיד מקשיב ובכלל.
כל שנה קיבל מדריך חדש ובכל זאת הכל היה בסדר.
השנה קיבל מדריך מעצבן ואין לי שום אפשרות לעבור. עוד לפני שהתחילו, דיברתי איתו והוא טען שהוא מבין והכל יהיה בסדר. בפועל, זה לא ממש ככה.
לבן שלי קשה שהמים קרים בחורף (מחממים אבל לא מספיק). ולפעמים הוא דווקא משמחה התרגשות קצת משתולל במים (אבל לא משהו רציני). ולפעמים קצת מעופף ולא מקשיב (בקטע הזה יש שיפור גדול ואפילו המדריך אמר לי את זה לפני שבוע). וזהו. אין איזה משהו ממש בעייתי איתו.
היום הייתה תקרית: הילד קפץ למים במקום שכולם עמדו וזה מסוכן בטיחותית. המדריך ראה את זה והוציא אותו מהמים כעונש לשתי דקות. הילד בא אלי נעלב כי אמר שאי אפשר להעניש אותו על משהו שהוא לא ידע שאסור. אמרתי לו שהוא צודק ושעוד רגע הוא חוזר למים. אבל הוא נעלב וקצת נאטם. הוא לא כיסה את האוזניים והיה בקשר עין איתי, אבל סירב לחזור לשיעור. הצעתי לצלם אותו שוחה כי אני יודעת שזה מעודד אותו. הוא הסכים, שאל את המדריך איך לשחות ולא הייתה תגובה. יש מצב שהמדריך לא הבין. בכל מקרה, הוא לא ניגש אליו אלא המשיך בשיעור. בסוף הילד שחה ונרגע. ומאותו הרגע הכל היה בסדר.
דיברתי איתו אחרי זה. אמרתי לו שמצער אותי שהוא נפגע, ושבזה שלא שחה הוא העניש את עצמו ולא את המדריך. ושהעולם מלא אנשים שיכולים לומר דברים מעצבנים ואני רוצה שילמד להגן על עצמו ולא להיפגע. אז הוא ענה שהוא אף פעם לא יוכל ללמוד את זה כי "אמא, את יודעת שאני רגיש". עצרתי את השיחה כי בכל מקרה היינו בדרך הביתה.
עכשיו השאלה: האם הגיוני שהוא ימשיך עם המדריך, בהנחה כי אין לי אפשרות להחליף מדריך אלא רק להפסיק לגמרי והוא צריך את האימונים האלה? בהנחה שבדרך כלל הוא נהנה (לא בטירוף אבל לא סובל)? האם יכול להיות שהשחיה גורמת לו ללחץ שמתפרץ במקום אחר?
חשוב לציין שבמשך שבועיים לא היה שום סימן להתנהגות של התנתקות אפילו, שלא לדבר על איזה מצב של התקף.
בעלי דווקא חושב שזה שאחרי 10 דקות הוא המשיך, זה סימן טוב. מה דעתכם?
הבן שלי נמצא בחוג שחיה כבר כמה שנים. יש התקדמות אבל איטית כי הוא לא תמיד מקשיב ובכלל.
כל שנה קיבל מדריך חדש ובכל זאת הכל היה בסדר.
השנה קיבל מדריך מעצבן ואין לי שום אפשרות לעבור. עוד לפני שהתחילו, דיברתי איתו והוא טען שהוא מבין והכל יהיה בסדר. בפועל, זה לא ממש ככה.
לבן שלי קשה שהמים קרים בחורף (מחממים אבל לא מספיק). ולפעמים הוא דווקא משמחה התרגשות קצת משתולל במים (אבל לא משהו רציני). ולפעמים קצת מעופף ולא מקשיב (בקטע הזה יש שיפור גדול ואפילו המדריך אמר לי את זה לפני שבוע). וזהו. אין איזה משהו ממש בעייתי איתו.
היום הייתה תקרית: הילד קפץ למים במקום שכולם עמדו וזה מסוכן בטיחותית. המדריך ראה את זה והוציא אותו מהמים כעונש לשתי דקות. הילד בא אלי נעלב כי אמר שאי אפשר להעניש אותו על משהו שהוא לא ידע שאסור. אמרתי לו שהוא צודק ושעוד רגע הוא חוזר למים. אבל הוא נעלב וקצת נאטם. הוא לא כיסה את האוזניים והיה בקשר עין איתי, אבל סירב לחזור לשיעור. הצעתי לצלם אותו שוחה כי אני יודעת שזה מעודד אותו. הוא הסכים, שאל את המדריך איך לשחות ולא הייתה תגובה. יש מצב שהמדריך לא הבין. בכל מקרה, הוא לא ניגש אליו אלא המשיך בשיעור. בסוף הילד שחה ונרגע. ומאותו הרגע הכל היה בסדר.
דיברתי איתו אחרי זה. אמרתי לו שמצער אותי שהוא נפגע, ושבזה שלא שחה הוא העניש את עצמו ולא את המדריך. ושהעולם מלא אנשים שיכולים לומר דברים מעצבנים ואני רוצה שילמד להגן על עצמו ולא להיפגע. אז הוא ענה שהוא אף פעם לא יוכל ללמוד את זה כי "אמא, את יודעת שאני רגיש". עצרתי את השיחה כי בכל מקרה היינו בדרך הביתה.
עכשיו השאלה: האם הגיוני שהוא ימשיך עם המדריך, בהנחה כי אין לי אפשרות להחליף מדריך אלא רק להפסיק לגמרי והוא צריך את האימונים האלה? בהנחה שבדרך כלל הוא נהנה (לא בטירוף אבל לא סובל)? האם יכול להיות שהשחיה גורמת לו ללחץ שמתפרץ במקום אחר?
חשוב לציין שבמשך שבועיים לא היה שום סימן להתנהגות של התנתקות אפילו, שלא לדבר על איזה מצב של התקף.
בעלי דווקא חושב שזה שאחרי 10 דקות הוא המשיך, זה סימן טוב. מה דעתכם?