שלום. אני מנסה לברר

noamlah

New member
לא התייחסתי לאם בספקטרום או לא

התייחסתי באופן כללי למסקנות שלך מסרטון של עשר דקות לגבי אם מישהו "אוטיסט" או יש לו רק "קווים אוטיסטים"

אני אומר לך שכמו שלא תוכלי לשפוט אם מישהו עשיר במידה ותראי אותו עובר מחוייך עם מכונית וולבו ברחוב, שיכול מאוד להיות שהוא בחובות ענקיים בגללה
ככה את לא יכולה לשפוט אם מישהו אוטיסט או לא בדרך שראית אותו צוחק

לא מתמצא מה בדיוק דמגוגיה בדבר הזה
את אומרת שיש הבדל מובהק מאוד בנראות בין אוטיסט ל"רגיל"
אם רגיל זה משהו מוחשי ונכון סימן שצריך להיות גם הגדרה אליו
את לא יכולה להגיד "לא רגיל", "נראה רגיל" או "לא נראה רגיל" אם אין לך הגדרה ברורה לרגיל, זה כמו שתאמרי "הוא לא כגיליגל"
אין לזה משמעות ולכן גם הרבה תנועות למען קבלת השונה ונגישות לא משיגות הרבה, כי הן משארות מראש שקיים "רגיל" או "נורמלי" שצריך לקבל
ואז כמו שכתבתי פה מופיעים בפניי קהל והקהל אומר גם "כן, הנורמלי, החברה, הם לא מקבלים, איך הם לא מתביישים" ומצטרפים ל"מאבק"
ואז כולם צועקים לריק על אויב לא קיים
כי אין רגיל, אני לא שמעתי אף בן אדם איי פעם שאמר לי "נעם, אני רגיל" או "אני נורמלי", בעיקר לא בתקופה של השנים האחרונות
יכול להיות שאני טועה אז בבקשה, אם יש נורמלי או רגיל, תגדירי אותו
אני רוצה לדעת מה זה

וזה ועוד איך פוליטיקה, גם אצלי זה פוליטיקה, לא מתכחש לזה
אנשים מאבחנים בצורה מסויימת, את מערערת על הצורה הזאת וחושבת שדרך האבחנה צריכה להיות אחרת, יותר שמרנית
מה זה אם לא פוליטיקה?

מי קבע שהקו שאת שמה הוא הנכון והאמיתי והקו שהמאבחנים שמים שגוי?
איפה שאת שמה את הקו זה התפיסה הפוליטית שלך וזה בסדר אבל לפחות תהיי מודעת אליה
 

arana1

New member
יש רגיל, יש נורמלי

נשמע יפה ונאור לומר כולם מיוחדים, כולם משוגעים, אין דבר כזה נורמלי, אלא שהעובדות מורות אחרת, אחרת לא הייתה בעייה כל כך קשה ומציקה ולא פתירה לחריגים, שעצם קיומם ככאלה מוכיח שיש נורמה, אלימה, מאוד.

זה שדברים הם גם פוליטיים לא מוכיח כלום , זה לא אומר דבר, פוליטיקה היא היבט של המציאות, והיבט ניכר.

אפשר בהחלט לזהות אוטיסט תוך שניה, זה אפילו ממש קל, לפחות למי שרגיש ומכיר או מודע.
לכמת, לתאר, את מה שמפריד את האוטיסט מהנורמה קשה, דורש הרבה מחשבה, מחקר, פילוסופיה ברמה גבוהה,פסיכולוגיה, והתמודדות הכי קשה עם מגבלות השפה שמטבע הדברים עדיין אינה נגישה למורכבות התופעה והזהות שגם בגלל זה ניכרת מאוד גם כשונות שפתית ותקשורתית.

אבל אין ספק שיש מדדים הכי מובהקים לפער בין האוטיסטי לנורמטיבי והם ניכרים בכל תנועה ומבט ובנראות בכלל, בגלל זה זה נחשב להפרעה כל כך מפושטת,כל כך לא מאפשרת
 
זה שבחרת לקרוא לזה פוליטיקה לא אומר שעליי להסכים עם

זה.
לא הולכת להגדיר לך מה זה "רגיל" ומה זה "נורמטיבי" מסיבה שאמרתי קודם.
לא אבחנתי את האנשים מהסרטון על סמך 10 דקות. רק אמרתי שתוך 10 דקות לא היה משהו לא נורמטיבי, כלומר יכול להיות שבמצבים ובזמן אחר יש, אבל אם להסתמך רק על הקטע הזה ואם להניח שהם תמיד בערך כך, אז זה נראה לי כאבחון יתר.
"מי קבע שהקו שאת שמה הוא הנכון והאמיתי והקו שהמאבחנים שמים שגוי?"
קו של מאבחנים כל הזמן משתנה. והגישה שלי שנכון להיום הגזימו.
זה לא מדע מדויק. כל אחד עם הגישה והתפיסה שלו
 
מסכימה לגמרי

לא נעים לגדול מוזר.
זו לא הרגשה נעימה.
הבעיה שברגע שילד מתוייג asd
גם אם הוא שייך לאוכלוסיית היורמים/לפלפים של פעם כשאתה בא לרשום את הילד לכיתה רגילה חוששים לקבל אותו כי פוחדים שהוא יחטוף התקפי אלימות וזעם או יתנהג בצורה מאוד ביזארית. למרות שזה בכלל לא רלוונטי לקושי של הילד שלך.
 
כאחד

שעבר עשר שנות סבל, בעזרתה הנכבדה של מערכת ממוסדת. אינני מאמין למערכת. שאיפתה של המערכת, וזה לא משנה באיזה נושא מדובר היא להכניס אליה עוד ועוד אנשים, בשביל שתוכל להצדיק את זכות הקיום שלה. שם אין רחמים. אבל את הדברים שאני כותב יכולים להבין רק אנשים שעברו את מה שאני עברתי.
 

arana1

New member
ברור

בגלל זה אני עשיתי את הכל מאז שאני ילד, מאז ומתמיד, לחמוק מהמערכת, זה תמיד היה הכי ברור לי, אבל גם לזה יש מחירים וקשים, כי חלק מרוע ליבה וטמטומה של המערכת מתבטא דרך העובדה שהיא לא תרשה שום חריגה ממנה ללא סנקציות קשות מאוד.

זה או ללכת בדרכה או להיזרק לרחוב, למערכת אין אמצע, אין בה אנשים חושבים ומתחשבים, ביחוד מול חריגים היא מציבה רק 2 ברירות, או אנחנו או אתה.
 

XFeralChild

New member
ראיתי את הסרט הארוך

הוא ממש טוב!
ממש אהבתי!
&nbsp
ששיתפת!
 
ולמה לתייג אותם כלא יוצלחים, חומר לברזלנות ומכונאות

בגלל שהם לא מסוגלים ללמוד באותם תנאים איומים שילדים אחרים איכשהו מצליחים להתגבר עליהם?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ברזלנים ומכונאים אינם בהכרח לא יוצלחים
אבל מסכימה איתך שזו
היתה ההתייחסות.
ובכל מקרה, היתה הסללה לכיוונים מאד מוגדרים
שלא בהכרח תאמו את נטיית לבו וכישוריו של הילד.
שימוש נכון בכלי הקרוי איבחון מאפשר 'חנוך לנער עפ"י דרכו'
ויכול לפתוח בפניו את העולם.
 
שאני יזלזל בברזלנים או מכונאים. למה מי אני?

הלוואי שהיה לי כישורים של מכונאי או מסגר. אין מה לעשות, לא כולם נולדו להיות מהנדסים בסוכנות החלל האמריקאית. בגלל כיוון המחשבה הזה החינוך המקצועי בארץ פשט את הרגל.

איבחון איבחון, ברגע שאובחנתם, תוייגתם סומנתם הופרדתם, אתם בידיים של המאבחנים והם יחליטו לגורלכם, זהו עסק כלכלי לכל דבר. זה כמו שאדם אובחן בסרטן, מרגע האיבחון הוא בידיים של האונקולוגים שיפוצצו אותו בכימוטרפיה, ואין צורך להוסיף. זהו גם עסק לכל דבר.

אני מאמין בשילוב, ולא בהפרדה.
 

arana1

New member
להפרדה הזאת אין משמעות יותר

למשל, הנדסת חשמל, תוכנה, זה שילוב מסויים בין מכונאות לפילוסופיה, בין הנדסה לברזלנות.
לי יצא לעבוד גם כמסגר וגם כמפתח תוכנה, למה לא ?

לתחושתי אוטיסטים לא מתחברים ללוגיקה היררכית גם בגלל שההפרדה בין מקצוע נמוך למקצוע גבוה, בין גוף ונפש, לא ממש מדברת אליהם ואותם.

יצירתיות זה שילוב בין הגבוה, לכאורה, לנמוך, בין היכולת הטכנית לאינטלקטואלית, ולשילוב כזה יש גם משמעות מוסרית וגם ביטוי ביחס למרחב הבין אישי,
מה שאף אחד מהמאבחנים והחוקרים והמטפלים לא מסוגל להבין ולכן במקום ללכת עם היופי האוטיסטי מנסים לכייל אותנו לנ"ט מחורבנים
 

arana1

New member
מאובחן ככזה, לא ברור לי אם זה עצמי

סביר שהמונח אוטיסט אומר יותר על צרות העין והאופקים של המאבחנים והרבה פחות על זהותי אבל אובחנתי כבר לפני המון המון שנים כאוטיסט אז לצורך העניין וגם בגלל שאני מזדהה מאוד עם חלק עצום ממה שאחרים כמוני מספרים על עצמם אני מחשיב את עצמי ככזה
 

גורג2018

New member
זה מצחיק, כי דווקא להרבה מהנדסים בנאס"א יש "הפרעת קשב ורכוז"

וגם אין סתירה בין הפרעת קשב ללהיות "יורם" ו"חנון". הרבה פעמים הדברים האלה דווקא הולכים ביחד.

הבעיה עם המערכת המזופתת שיש לנו היום, זה שכל הדברים האלה מתיוגים כ"אבחנה רפואית". ודוגרי? לאף אחד לא מגיע יחס כזה. גם לא לאלה שלכאורה "בתפקוד נמוך".
 

arana1

New member
כי המערכת בנויה סביב מודל מאוד מסוים ואחיד של בן אדם

שכנראה עד היום, מסיבות שונות, נחשב כסביר לרוב האנשים, הנטיה לתייג כל מה שחורג ובולט יכול שמבטאת דווקא מהלך חיובי של נסיון להבחין בין מאפיינים היחודיים לקבוצות שונות של אנשים.

יכול להיות שעם הזמן הנטיה הזאת תוביל למסקנה שכל אדם הוא חריג מן הסתם ואז המערכת תתפרק לגמרי
 
למעלה