כיתת תקשורת או שילוב

כיתת תקשורת או שילוב

בקבוצת התמיכה שהתחלתי ללכת, כולם ממליצים מאד על כיתת תקשורת או בית ספר לאוטיסטים.
התחלתי לפקפק בנכונות ההחלטה שלנו על שילוב יחידני. חשוב לציין שיש לנו סייעת מהממת שעושה עבודה מדהימה (יש לה בעצמה ילד אוטיסט בחטיבה). אף אחד לא אמר שתמשיך איתו בשנה הבאה. וגם אם כן - האם אנחנו פועלים נכון?
שיקולים נגד השילוב:
1. הילד אומר שבית הספר רועש לו
2. כמובן שמתקשה בקטע החברתי (יש לו חברים קבועים, אבל לא מצליח / רוצה לקבוע איתם בצהריים)
3. יש לא מעט התפרצויות אז כנראה שהפגישה עם פסיכולוגית לא מספיקה (ולא בטוח שיעזור להחילף פסיכולוגית)
שיקולים בעד:
אין הרבה. אם מחפשים בכוח:
1. כן מצליח בלימודים.
2. הילדים מתייחסים אליו יפה (ראיתי בעצמי), הוא שמח להשתתף במפגשים כיתתיים מחוץ לבית הספר (החליט שמפגת שכבתי כן גדול עליו).
3. רואה דוגמא של ילדים אחרים בתחומים שקשה לו (גמישות, הופעה מול קהל).
4. ילדי הכיתה גרים באותו המקום, כך שיש גם מפגשים ספונטניים בגן משחקים / יכול ללכת ברגל לחבר. (אין כיתות תקשורת באזור. יש כיתת תקשורת אחת בחטיבה, במרחק של חצי שעה נסיעה.)
5 גם אם יהיה בכיתת תקשורת, חשוב לי שימשיך ברמה לימודית גבוהה, מה שיצריך שילוב בכיתה רגילה חלק מהזמן - אז סתם בלגן.
 
כי היא השתתפה בישיבה תח"י ודיברו על זה

לדוגמה, היא מוציאה קבוצת ילדים ללמוד ביחד, היא מוציאה קבוצות ילדים ל"חוג" של ספורט / ריקודים. היא מדווחת לי מדי פעם מה הוא עשה בהפסקה.
הוא התחיל לאחרונה לשחק עם ילדים בכדור ולא רק להסתכל.
ברור שיש גם גבול למה שהיא יכולה לעשות.
אבל אני מאד מרוצה ממנה.
גם מורת השילוב שיבחה אותה בפניי, אמרה שלא כל סייעת משתתפת בפגישות תח"י, שיש לה המון מה לתרום וכד'.
וגם הילד מאוד אוהב אותה, ויודע שהוא יכול לדבר איתה ושהיא תעזור לו.
&nbsp
 
פשוט יש לי בן ( נוסף לזה שתיארתי לפני כמה ימים)

הוא גם בן 6 (תאומים).
הוא על ספקטרום. 4 שנים היה בגן ומעון תקשורתי.
השנה זאת השנה הראשונה שלו בחינוך רגיל. לכן כל הילדים בכיתה הם חדשים עבורו.
יש לו כמובן סעיית.
אני רואה שהיא עוזרת לו בקטע לימודי.
אבל תחושתי שהיא ממש לא עושה כלום בלעזור לו בקטע חברתי...
אני לא ממש יודעת איך אני יכולה לשנות את זה...
 
לא יודעת

הוא לא אומר כלום, גם כשאני מנסה לדובב.
הוא נהנה ללכת לחברים, אבל לא קובע מיוזמנתו כמעט אף פעם.
גם כשאני מציעה, הוא לא תמיד מסכים.
הוא כן מתלונן שרועש לו.
הוא גם מתלונן שמשעמם לו.
הוא יוצא ליום שליפה של מחוננים, ושם אף פעם לא שמעתי ממנו תלונות על כלום, גם לא על רעש (ושם הוא בלי סייעת או איזושהי עזרה).
 
יש לך דווקא הרבה שיקולים בעד שילוב

אני דווקא הוצאתי השנה את הבן שלי מכיתת תקשורת לכעתה רגילה והוא פורח.
רעש יהיה לו גם בכיתת תקשורת.
בשעות שמשתלבים בוודאי ובסיכוי גבוה שגם בכיתת התקשורת.
השיקולים שאמרת בעד מאוד חשובים.
אלה אם כן הוא לא מצליח לתפקד לימודית או התנהגותית בכיתה הרגילה או שמאוד סובל חברתית.
המצב החברתי של הבן שלי בכיתה רגילה יותר טוב מבכיתת התקשורת.
כיתת התקשורת היתה כל כך רחוקה שזה לא היה אפשרי כמעט ללכת לחברים או להזמין.
חוץ מזה-האם בכיתת התקשורת האופציונלית יהיו לו פרטנרים בתפקוד שלו?
שיוכלו להוות חברה וקבוצת שווים?
ההורים בקבוצה זה לא אומר כלום-אין לך מושג מה התפקוד של הילדים שלהן.
בית ספר לאוטיסטים מתאים לילדים בתפקוד נמוך או לילדים מורכבים מאוד.
יש ילדים שכיתת תקשורת נפלאה להם ויש ילדים שכיתה רגילה עם צוות איכותי הכי תתאים (עם או בלי סייעת-תלוי בילד)
 
לא יודעת

הוא מצליח מאד לימודית, אין שום בעיית התנהגות (בנתיים, כי בבית הוא מתפרץ לפעמים אז אולי גם יגיע החוצה. אבל בנתיים ממש אין בעיה).
חברתית אני גם מאמינה שהוא לא מאד סובל.
אבל הן אמרו שמלמדים את הילדים בבית הספר לאוטיסטים מלא דברים, שאני מרגישה שהוא זקוק להם. כל מיני דרכי התמודדות וכד'.
היו גם דברים שלא נראו לי: שיש להם שיעורים בהם מסבירים איך הולכים לסופר לעשות קניות, ואיך משלמים ואיך מקבלים עודף. לא רואה שהבן שלי זקוק לזה - אז השאלה האם זה אומר משהו על התפקוד של הילדים שם?
ועד כמה זה חשוב שיהיו ילדים ברמת התפקוד שלו? ברור שלא יתאים לו להיות עם ילדים שבכלל לא מתקשרים.
&nbsp
 

grayart

New member
לא רואה סיבה למה להחריג אותו עוד יותר.

ואני לא בטוח שמסגרת מיוחדת תתרום לו יותר מדי.
גם צמח שמקבל עודף מים או עודף דישון עלול לסבול מכל השפע הזה.
זה גם כמו לרכב על אפניים עם גלגלי עזר, אם הוא רוכב בלי גלגלי עזר, ומוסיפים לו גלגלי עזר זה לא יועיל אלה רק יפריע לו ברכיבה.

לא נשמע לי בכלל בכלל שהקשיים שלו מצדיקים התערבות כל כך קשה במסלול שלו.
חלק ממה שאת מתארת זה ממש טריוואלי, לא חייבים להיות ברצף בשביל קשיים דומים.

אני מבין את הרצון שלך כמו של הרבה הורים אחרים, לתת כמה שיותר טיפולים והתערבויות שיקדמו את הילדים שלהם בחיים.
אני חושב ששוכחים לפעמים שגם יותר מדי זה לא הכי טוב, ולבן שלך כיתת תקשורת ובטח שבית ספר לאוטיסטים נשמע לי יותר מדי.
 
אז אני לא מבינה למה את בכלל חושבת על חינוך מיוחד?

בנך מצליח בלימודים, אין בעיות התנהגות, יש חברים...הכל נראה די טוב...
למה בכלל בעבר פניתם איתו לאיבחון? רק בגלל קשיים בבית?
 
זה לא מדוייק

יש בעיות עם חברים, הוא לא מאד יודע להתנהל איתם, בהפסקות מעדיף להיות בכיתה.
ויש בעיות התנהגות "קלות": לא תמיד הוא מקשיב למורים (זה עוד יותר בולט בחוגים) והבעיה העיקרית היא ההתנהגות בבית (התנתקויות, התפרצויות).
לדעתי הוא מסתדר סביר בבית ספר, השאלה היא האם זה דורש ממנו יותר מדי מאמץ שלא יהיה קיים בחינוך מיוחד.
 
קשה לו

עושה רושם שההתנהגות בבית היא כתוצאה מהקושי שהוא חווה במהלך היום במסגרת הבית ספרית.
האם יש באמת שילוב חברתי?
 
ב

חינוך מיוחד לא יהיו יותר מדי ילדים שאפשר לנהלמאיתם יחסים תקינים.
איך הוא יתרגל התמודדות בעולם האמיתי בדיוק?
את לא יודעת כמה נלחמתי להוציא משם.
וגם עוד הורים מהכיתה.
ועכשיו הילדים מסתדרים בכיתות רגילות אפילו בלי סייעת.
לילדים שלא מסתדרים זה הדווקא פיתרון מעולה הכיתות המיוחדות.
אבל לא צריך להגזים.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
"סביר" הגדרה שלך או שלו?
שוב חוזרת על עצמי...
כדי למקסם את הסיכוי שנעשה בחירות נכונות לילד,
כדאי ואף חיוני לשוחח איתו, להקשיב לו.
למשל- כשהוא נשאר בכתה בהפסקות, איך הוא מרגיש?
כייף לו ככה? או שמא מרגיש מודר מחברתם?
האם הוא מרגיש שמחנכת הכתה היא בנאדם שהוא יכול לדבר איתו?
מקשיבה לו? אכפת לה ממנו? מבינה אותו?
&nbsp
בכל מקרה, אולי כדאי לך לפגוש את מחנכת כתת התקשורת הרלוונטית.
בסופו של דבר, הכל תלוי בנפשות הפועלות-
יש כתות תקשורת מעולות, איומות וגם באמצע,
וכך גם לגבי שילובים יחידניים.
לכן בבואך לבחור בין דרך אחת לאחרת, כדאי להכיר את שתיהן
רק כך ניתן לעשות בחירה מושכלת ולא על סמך דעות קדומות.
 
לצערי כך זה לא עובד

היא לא יכולה לפגוש מחנכת לפני שמחליטה.
הסדר הוא הפוך:
קודם מחליטים, אחר כך עוברים ועדות ורשויות מחליטות על השיבוץ .
ורק אחר כך בסוף אוגוסט הורים מקבלים תשובת שיבוץ ויכולים להפגש עם מחנכת.
אבל אז כבר אי אפשר לעשות הרבה שינויים למקרה שמגלים שקיבלנו משהו לא מתאים: במקרה טוב לעבור מכיתת תקשורת אחת לשניה ורק על בסיס מקום פנוי...
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אצלנו זה כן עבד ככה

בשלב ההתלבטות פגשתי את מחנכת כתת התקשורת.
לא הרשו לי להכנס לכתה מפאת צנעת הפרט של הילדים,
אבל לא היתה בעיה לפגוש את המחנכת.
רק בזכות הפגישה איתה השתכנעתי ששווה לעבור אליה.
&nbsp
כנראה שגם בעניין זה הכל תלוי בנפשות הפועלות,
ובמקרה זה- מינהל החינוך של הרשות המקומית.
יתכן שאם באותן רשויות אטומות שלא מאפשרות,
הורים לא יקבלו בהכנעה את רוע הגזרה
אלא ילחצו לקבל אפשרות לעשות החלטה שקולה,
על בסיס ידע, על בסיס פגישה עם המחנכת,
זה יקרה גם שם.
 
את גרה אולי בישוב קטן מאוד ששם יש רק

כיתת תקשורת אחת לאותו גיל?
כי אם יש מספר כיתות אז אין אפשרות לדעת לאן הילד ישובץ...לכן אי אפשר לדעת עם איזה מחנכת להפגש.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
גם אם יש מספר כתות באותה שכבת גיל, בד"כ אפשר לדעת
כי סביר להניח שחלקן מלאות, חלקן יותר רחוקות וכו'.
&nbsp
אינני גרה בישוב קטן מאד.
 
אצלינו מרחק זה בכלל לא מה שמשפיעה על שיבוץ

וגם אם יש חלק מהכיתות שלא מלאות עדיין יש מספר אפשרויות לשיבוץ. כולל גם אלו שכן מלאות כי ילד כלשהו מהכיתה הזאת יכול לעזוב בשנה הבאה כי עובר כיתה\ישוב\עובר לחינוך רגיל.
אז להפגש עם כל המחנכות? כל אחת תסכים להפגש ולבזבז את זמנה למקרה שאולי ילד ישובץ אצלה?
ואם חלק יהיו טובות וחלק לא טובות?
 
למעלה